... ביטוח רגשי, איך להתמודד עם משבר? איך להתכונן למשבר? איך להתכונן למצבי קיצון? איך להתמודד עם אסונות? מה אפשר ללמוד ממשבר הקורונה על תלות ...

... איך להיות מאושר? איך לא להתלונן? איך לקבל מציאות קשה? איך להתמודד עם בעיות קשות? איך להתמודד עם סבל? איך להתמודד עם אסונות? איך להכיל את המציאות? בעיות שאין להן ...

... לסבול מאסונות, האדם יכול להבין שהכאב והזעזוע הם הכלי החזק ביותר שמאפשר לו לגלות את האמת הפנימית ולהגיע לחוויית שלמות ואחדות מוחלטת. איך להתמודד עם אסונות? מה הטוב שבדברים רעים? מה המשמעות של פירוק ההגדרות? מדוע ...

... הבא, ומבלים את חייהם בתפילות ופחדים בלתי פוסקים. חילוני, לעומתם, יכול להתמודד עם אסונות מתוך מחשבה שבסוף החיים נגמרים, אבל החרדי חי בפחד מתמיד מפני עונשים ...

... להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם אלימות? איך להתמודד עם אנשים רעים? איך להתמודד עם אסון? איך להתמודד עם אתגרים? איך להתמודד עם ...

כבאים באסון הכרמל , חללי מערכות ישראל, פגיעה עצמית, לפגוע בעצמך, ... דורשות להכיר ביקיריהן כחללים? בהרצאה של אליעד כהן עולה לדיון סוגיה הקשורה לטרגדיה של הכבאים שנספו באסון הכרמל . המדינה החליטה שלא להכיר בכבאים אלה כחללים באופן ... להכיר בחשיבות של הדברים ולהתעקש עליהם, ומצד שני לעשות זאת בצורה שלא גורמת לפגיעה עצמית או לסביבה. אסון הכרמל כבאים הכרה בחללי מערכות ישראל אובססיה לפגיעה ...

... אחרי הרצון, מירוץ הברבורים, עליסה בארץ הפלאות, סם חיים או סם המוות, עודף רצון יוצר דיכאון, עודף מוטיבציה מורידה חשק, ליהנות ממשחק החיים, איך לראות את החיים כמשחק? איך ליהנות ממירוץ העכברים? מילוי הרצון מהו מירוץ הברבורים ואיך הוא ... מי ים: ככל שאדם צמא שותה מהם יותר, כך הוא נהיה צמא עוד יותר. האדם מאמין שאם ימלא את הרצון, הוא יירגע וימצא שלווה, אך בפועל, כל פעם שממלאים רצון, מיד נולד רצון חדש, וכך האדם מוצא את עצמו במירוץ אינסופי של תסכול מתמשך. לדוגמה, אדם שרוצה כסף ... שאנשים נכנסים לדיכאון, או לחילופין, מתייאשים מלכתחילה ומוותרים על המאמץ להשיג מטרות בחייהם כי הם כבר מראש חשים את חוסר התועלת במרדף הזה. מה ההבדל בין לראות את החיים כמשחק לבין להתייחס אליהם ברצינות? אליעד טוען שהחיים יכולים להיות סם חיים או סם המוות, תלוי באופן שבו האדם מתייחס אליהם. החיים מתוארים כמשחק שבו בכל פעם שאתה משיג מטרה, מיד מגיעה מטרה חדשה. המשחק הוא אינסופי ותמיד יהיו עוד משימות. אם האדם מתייחס לזה כמשחק שבו הוא לא חייב להשיג שום דבר, אז החוויה הופכת למהנה וקלילה. לעומת זאת, אם האדם מרגיש חובה להשיג את הרצונות האלה ורואה בהם צורך הכרחי, המשחק הופך להיות מלחיץ ומתיש, כי הוא לא נגמר לעולם. לדוגמה, אדם שחושב שהוא חייב שיאהבו ... מסוגלים לקום בבוקר לעבודה או לפעול למען מטרותיהם בצורה טבעית וזורמת, כי הם אינם רואים בכך עניין של חיים או מוות. מדוע דיכאון נוצר כאשר האדם לא מסוגל לשחק את המשחק? אליעד מתאר אנשים הסובלים מדיכאון ככאלו שהפסיקו לשחק את המשחק כי הם חשים שממילא אין טעם להתאמץ, מאחר שברגע שישיגו משהו, מיד יגיע עוד רצון ועוד צורך. ... עמוקים, אלא שהם כבר מיואשים מראש. הוא מדגיש שאם היו מציעים להם את כל מה שהם רוצים ללא מאמץ, הם היו שמחים לקבל זאת. זאת ההוכחה לכך שגם הם עדיין בתוך המשחק, אך בגלל הפרספקטיבה השלילית שלהם על המשחק, הם מרגישים חסרי תקווה ומוטיבציה לחלוטין. איך ניתן ליהנות באמת ממירוץ החיים? הפתרון שאליעד מציע הוא שינוי היחס הפנימי למשחק החיים. ברגע שהאדם מבין שהחיים הם משחק, שכל הרצונות הם רק חלק מהמשחק, ושאין שום דבר שהוא באמת חייב להשיג, הוא יכול להתחיל ליהנות. התפיסה הזאת מאפשרת לאדם להמשיך לרצות דברים, אך ללא תחושת לחץ או חובה פנימית. המטרה היא שהאדם יוכל לומר לעצמו: אני יכול לשחק את המשחק, אני יכול ליהנות ממנו, אבל אני לא חייב שום דבר באמת. כך, הרצונות לא יהפכו למעמסה, אלא ... לא תופס את הרצון כמשהו שהוא מוכרח למלא, הוא יכול ליהנות גם מהדרך ומהחוויה עצמה. בסיכום דבריו, אליעד מדגיש שכל זה תלוי באדם עצמו וביכולת שלו לבחור אם לראות את החיים כמשחק משעשע או כמירוץ מלחיץ וחסר סוף. הבחירה נמצאת תמיד בידיו של האדם. איך להפוך את החיים למשחק? מהו מירוץ העכברים? למה אנחנו אף פעם לא מסופקים? איך להימנע מדיכאון? איך להתגבר על ...

... ברזל כאסון לאומי, טילים נגד טילים, איך להילחם בטרור? האם לפגוע בחפים מפשע? ההגנה הכי טובה היא ההתקפה, להיות פושע מלחמה, לבצע פשעי מלחמה, לעשות הסכם שלום, לשחוט פרות קדושות, ההפך הוא הנכון למה מערכת כיפת ברזל נחשבת לאסון לאומי? אליעד כהן טוען שהמערכת המכונה כיפת ברזל היא אחד האסונות הכי גדולים שקרו למדינת ישראל. לדבריו, המערכת גרמה למדינה נזק חמור, משום שהיא פוגעת ביכולת של ישראל להגן על עצמה באמצעות תגובה התקפית. הוא מסביר שמערכת ההגנה הטובה ביותר היא ... הוא צריך להיות מוכן שיכנו אותו פושע מלחמה כדי להגן על אזרחי המדינה שלו, וזו צריכה להיות ההחלטה הראשונה של מי שמקבל את ההחלטות במדינה. כיפת ברזל כאסון לאומי האם מוסרי לפגוע בחפים מפשע? ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה איך להתמודד עם מחשבות שליליות? מותר לשקר לעצמך? הפחד להיות פושע מלחמה האם טילים נגד טילים יעילים? חוצפה טובה, ...

... חשק להתאמץ, איך לאהוב להתאמץ? למה אני לא אוהב להתאמץ? למה אני שונא להתאמץ? למה אני עצלן? איך לא לסבול ממאמץ? מוטיבציה למאמץ, איך לראות את החיים כמשחק? למה אין לי חשק להתאמץ? למה קשה לי להתאמץ? ... לא להתאמץ כדי לא להתאמץ. הרבה פעמים, אנו נתקלים בתסכול דווקא כשהמאמץ מתפס כעונש. זה יכול להוביל למאבק פנימי שבו אדם יתאמץ לא להתאמץ, ובסופו של דבר זה גורם להרגשה של עייפות נפשית. ברגע שמפסיקים לראות את המאמץ כצורך או עול, אלא כבחירה או משחק, קל הרבה יותר להרגיש רצון להתאמץ בצורה טבעית. באופן כללי, אליעד מציע לשנות את הגישה כלפי המאמץ: 1. לשחרר את החובה - להבין שאין צורך אמיתי להשיג מטרות, והחיים יכולים להיות טובים גם בלי להשיג כל מטרה. 2. לראות את החיים כמשחק - כאשר החיים נתפסים כמשחק, כל מאמץ הופך למהנה יותר, כי יש בו פחות לחץ. 3. לקבל את המאמץ ... מהדרך ויתאמץ פחות. לסיכום, אם אדם מרגיש שאין לו חשק להתאמץ, הוא צריך לבדוק האם הוא רואה במטרות משהו שהוא חובה להשיג או אם הוא רואה אותן כבחירה. ככל שיבין שהשגת המטרות אינה הכרחית, ושהחיים הם משחק ולא מרוץ, הוא יוכל להפסיק לשנוא את המאמץ ולהתחיל להעריך אותו. ... יוצר מאמץ גדול יותר. מי שמתעצל ומתאמץ לא להתאמץ, למעשה משקיע בכך אנרגיה רבה, מה שגורם לו לתחושת תשישות ומעמיק את חוסר הרצון לפעול. איך אפשר להפוך את המאמץ לחוויה מהנה? אם מתייחסים למטרות כאל משחק ולא כחובה, קל יותר להתאמץ. במקום לחשוב שחייבים להשיג משהו, ניתן לראות את הדרך עצמה כחלק מהחוויה ולנסות ליהנות ממנה. ברגע שאדם מפסיק לראות את המאמץ כעונש אלא כמשהו שניתן לבחור בו, הוא יגלה שההתנגדות שלו אליו פוחתת והוא אפילו עשוי להתחיל ליהנות ממנו. איך לשנות את הגישה למאמץ? 1. לשחרר את החובה - להבין שאין הכרח אמיתי להשיג מטרות, והחיים יכולים להיות טובים גם כך. 2. לראות את החיים כמשחק - כאשר החיים נתפסים כמשחק, יש יותר מוטיבציה להתנסות ולהשקיע מאמץ מתוך סקרנות ולא מתוך ... יותר מהדרך. סיכום אם אתה מרגיש שאין לך חשק להתאמץ, בדוק האם אתה רואה במטרות שלך הכרח או בחירה. ככל שתרפה מהצורך להשיג את המטרות שלך מתוך לחץ, כך יהיה לך קל יותר לרצות להשיג אותן באמת. החיים הם משחק - ואם תלמד לראות אותם כך, תוכל להפסיק לשנוא את המאמץ ולהתחיל להעריך אותו. איך ...

... לא משקיעים בתשתיות? למה המדינה נראית כמו שהיא נראית? השקעה בתשתיות, מניעת אסונות, איך למנוע אסונות מראש? טיפול מונע, טיפול מהשורש, נזקי הסופה, נזקי הסערה, נזקי השריפה, אסונות טבע, מדינת ישראל, פראיירים, שלא ידפקו אותך למה לא משקיעים בתשתיות? אליעד כהן פותח את ההרצאה בשאלה ... לא נערכת מראש למצבים קיצוניים כמו סופות גשמים קשים או שריפות, למרות שלעתים יש מספיק זמן להיערך. הוא מציין כי המדינה לא עושה את ההשקעה המקדימה בתשתיות מתאימות כדי למנוע אסונות. במקום זאת, כאשר מתרחש אסון, המדינה מוציאה הרבה יותר כסף כדי להתמודד עם הנזקים שנגרמים מאותו אסון. הנזק הכלכלי כתוצאה מהאסונות עולה בהרבה על עלות ההשקעה המקדימה. במהלך ההרצאה, אליעד מציע השוואה בין שתי אפשרויות: להשקיע במניעת האסון מראש, או להוציא הרבה יותר כסף לאחר מכן כדי להתמודד עם הנזקים. הוא מדגיש את העובדה שכאשר אין אסון, אף אחד לא יגיד תודה על מאמצי המניעה. זאת משום שלא רואים את התוצאה המוחשית של ההשקעה בתשתיות מונעות. אליעד מציין את מערכת הבריאות כדוגמה לכך: המדינה מוציאה סכומים עצומים על טיפול בחולים, במקום להשקיע במניעת מחלות מראש. הוא מציין כי במדינה יש נטייה להשקיע כסף רק בפתרונות לאחר התרחשות הבעיה, ולא במניעתה מראש. הוא ... הארוך. אליעד שואל את הקהל אם הם משקיעים בתשתיות האישיות שלהם - האם הם מבינים איך המוח שלהם עובד, איך הרגשות שלהם פועלים, והאם הם מוכנים להשקיע בתשתיות פנימיות כדי למנוע אסונות רגשיים ונפשיים בעתיד. הוא מציע שאם נשקול להשקיע בתשתיות אלו מראש, נוכל לחסוך הרבה בעיות ונזקים בעתיד. מסקנות חשובות מההרצאה - השקעה בתשתיות מונעת אסונות היא הרבה יותר זולה מהתמודדות עם הנזקים שנגרמים מהאסון. - במדינה יש נטייה להשקיע רק לאחר התרחשות הבעיה, ולא במניעתה מראש. - חשוב להשקיע במניעת בעיות עתידיות, גם אם קשה לראות את התוצאה המיידית של המניעה. - טיפול מונע ברמה האישית, נפשית ורגשית, יכול לחסוך הרבה בעיות בעתיד ולהימנע מבעיות קשות. תשתיות מניעת אסונות ניהול מוניציפלי הוצאות מיותרות השקעה בתשתיות פנימיות למה לא משקיעים בתשתיות? למה המדינה נראית כמו שהיא נראית? איך למנוע אסונות מראש? המרצה פותח את ההרצאה בשאלה מדוע לא נערכים במדינת ישראל למצבים קיצוניים כמו סופות, גשמים קשים או שריפות, כאשר יש מספיק זמן מראש להיערך. הוא מציין את הבעיה במניעת אסונות, וטוען כי הנזק הכלכלי הנגרם כתוצאה מהאסונות עולה בהרבה על עלות ההשקעה המקדימה במניעתן. אליעד מציע השוואה בין שתי אפשרויות: להימנע מהאסון מראש על ידי השקעה בתשתיות מתאימות, או להוציא הרבה יותר כסף בהמשך כדי להתמודד עם הנזקים שנגרמים מאותו אסון. הוא מדגיש את העובדה שכאשר אין אסון, אף אחד לא יגיד תודה על מאמצי המניעה. הוא מציין את הדוגמה של מערכת הבריאות במדינת ישראל, שמוציאה סכומים עצומים על טיפול בחולים, במקום להשקיע במניעת מחלות מראש. הוא טוען כי במדינה יש נטייה להשקיע כסף רק בפתרונות לאחר התרחשות הבעיה, ולא במניעתה מראש. אליעד ... במניעתן. המרצה מציין כי יש סוג של חישוב לא נכון של עלויות במדינה: על שקל אחד של מניעה, נדרשים להוציא 100 שקל על תיקון נזקים. הוא מציע שמדינה, במקום להשקיע בתיקון אחרי אסון, צריכה להשקיע במניעת אסונות מראש. הוא עובר למערכת הביטחונית, ומציין כי המדינה מוציאה הון על טיפול בנפגעי תאונות דרכים במקום ... שבה רוב האנשים רוצים לקחת כמה שיותר ולא לתת. הוא מסביר שהציבור לא מעריך את המניעה מראש, כי הם לא רואים תוצאה מידית ומוחשית. בנוסף, אם ראש העיר היה משקיע בתשתיות למניעת אסונות, לא היו מודים לו, כי לא היו רואים את הבעיה שנמנעה מראש. הוא מביא את הדוגמה של טיפול שיניים: אנשים ... מונע. המרצה שואל את הקהל אם הם משקיעים בתשתיות האישיות שלהם - האם הם מבינים איך המוח שלהם עובד, איך הרגשות שלהם פועלים, האם הם מוכנים להשקיע בתשתיות פנימיות כדי למנוע אסונות רגשיים ונפשיים בעתיד. הוא מציע שאם נשקול השקעה כזו מראש, נוכל לחסוך הרבה בעיות ונזקים בהמשך. תשתיות מניעת אסונות ניהול מוניציפלי הוצאות מיותרות השקעה בתשתיות פנימיות טיפול שורש, טיפול מניעה, רצון לתת, רצון לקבל, ...