8:50איך לשנות התניה? איך לטפל בהתמכרות? איך לשנות עוגן? טיפול בתת מודע, איך להיגמל מהתמכרות? איך להשתחרר מהתמכרות? איך להשתחרר מאובססיה? טיפול באו סי די, טיפול ב ocd, איך לשנות הרגל? nlp
מדוע נוצרת התמכרות ואיך לשנות אותה?
התמכרות נוצרת כאשר במוח האדם נוצרות התניות או עוגנים המזהים פעולה מסוימת כפתרון לבעיה פנימית. לדוגמה, אדם שאוכל שוקולד בכל פעם שמשעמם לו או רע לו, יוצר התניה בראשו לפיה "שוקולד זה טוב", כי השוקולד מפיג עבורו את התחושות השליליות. כך נוצרת התמכרות: האדם מפסיק לראות את הצורך האמיתי (שעמום, עצב, בדידות) ובמקום זאת מאמין שהשוקולד עצמו הוא הפתרון האולטימטיבי.
איך משנים עוגן או התניה בראש?
כדי לשנות את ההתניה, ישנם כמה שלבים:
כאשר האדם לא מזכיר לעצמו את הסיבה האמיתית (לדוגמה שעמום), הוא ממשיך לחזק את ההתניה בראש, כאילו השוקולד הוא הדבר המחויב והחיוני. לעומת זאת, כאשר הוא מודע לסיבה, המוח נשאר פתוח לחפש פתרונות נוספים ולהשתחרר מהתלות בפעולה ספציפית זו. אם יופיע פתרון אחר בעתיד, האדם יהיה מסוגל להבחין בו ולבחור בו.
כיצד להתמודד עם סיבות אחרות כמו עצב או געגוע?
כשמדובר בעצב, מומלץ לרשום על השוקולד את המשפט "תרופה לעצב", ולפני כל אכילה לומר: "אני אוכל את השוקולד כדי לא להיות עצוב". הדבר מזכיר למוח שהבעיה האמיתית היא העצב, ופותח פתח למציאת פתרון אחר.
דוגמה נוספת, במקרה של אדם שמתגעגע למישהי ומתקשר אליה שוב ושוב, הוא צריך לומר לעצמו: "אני מחפש להרגיש את התחושה הטובה שהרגשתי איתה בעבר". כשהמוח מבין את הסיבה, הוא יתחיל לבדוק האם זו באמת הדרך הטובה ביותר להשיג את התחושה, או שאולי קיימת אפשרות אחרת.
מהי הגישה המעשית המוצעת לטיפול בהתמכרות?
בעוד שגישות רגילות מציעות הפסקה הדרגתית או בבת אחת, הגישה שאליעד כהן מציג היא להמשיך בפעילות ההתמכרותית, אבל במודעות מלאה לסיבה האמיתית לפעולה. לדוגמה, אדם שמעשן סמים כי הוא מרגיש בודד, צריך לומר לעצמו לפני, תוך כדי ואחרי העישון: "אני מעשן כי אני בודד ואני חושב שזה יעזור לי לא להרגיש כך". המודעות המלאה לכך שהסמים לא באמת פותרים את בעיית הבדידות תאפשר לו, לאורך זמן, לחפש פתרון יעיל יותר.
כאשר ההתמכרות כוללת סיכון פיזי מיידי, כמובן שצריך להפסיק מידית. אבל כשאין סכנה פיזית, ההבנה והמודעות העמוקה לסיבה שמאחורי ההתמכרות מובילה באופן טבעי למציאת פתרון חלופי.
מה העיקרון המרכזי לשינוי ההתניה?
העיקרון הוא לחזור תמיד אל המהות ואל הסיבה שיצרה את ההתמכרות. כאשר אדם מחובר למקור הבעיה ("אני משועמם", "אני עצוב", "אני רוצה להרגיש תחושה מסוימת"), במקום להתמקד בתוצאה (שוקולד, סיגריות, סמים), קל יותר למצוא פתרונות חלופיים וטובים יותר לבעיה המקורית. זה יוצר אפשרות לשבור את ההתניה הראשונית ולהחליף אותה בעוגנים בריאים ויעילים יותר.
התמכרות נוצרת כאשר במוח האדם נוצרות התניות או עוגנים המזהים פעולה מסוימת כפתרון לבעיה פנימית. לדוגמה, אדם שאוכל שוקולד בכל פעם שמשעמם לו או רע לו, יוצר התניה בראשו לפיה "שוקולד זה טוב", כי השוקולד מפיג עבורו את התחושות השליליות. כך נוצרת התמכרות: האדם מפסיק לראות את הצורך האמיתי (שעמום, עצב, בדידות) ובמקום זאת מאמין שהשוקולד עצמו הוא הפתרון האולטימטיבי.
איך משנים עוגן או התניה בראש?
כדי לשנות את ההתניה, ישנם כמה שלבים:
- בשלב הראשון יש להבין את הסיבות האמיתיות להתמכרות: אילו תחושות חיוביות מתקבלות מהפעולה, ואילו תחושות שליליות היא מעלימה. לדוגמה, אדם שאוכל שוקולד כי משעמם לו, צריך לזהות בבירור שתחושת השעמום היא הבעיה.
- בשלב הבא, בכל פעם שאותו אדם פונה לשוקולד, עליו לומר לעצמו: "אני אוכל שוקולד כי משעמם לי, ואני מאמין שזה יעזור לי לא להשתעמם". המטרה כאן היא להעלות את הסיבה האמיתית (השעמום) מהתת - מודע אל המודע, ובכך לפתוח אפשרות למצוא פתרונות אלטרנטיביים, כמו למשל "אני יכול לקרוא ספר במקום לאכול שוקולד".
כאשר האדם לא מזכיר לעצמו את הסיבה האמיתית (לדוגמה שעמום), הוא ממשיך לחזק את ההתניה בראש, כאילו השוקולד הוא הדבר המחויב והחיוני. לעומת זאת, כאשר הוא מודע לסיבה, המוח נשאר פתוח לחפש פתרונות נוספים ולהשתחרר מהתלות בפעולה ספציפית זו. אם יופיע פתרון אחר בעתיד, האדם יהיה מסוגל להבחין בו ולבחור בו.
כיצד להתמודד עם סיבות אחרות כמו עצב או געגוע?
כשמדובר בעצב, מומלץ לרשום על השוקולד את המשפט "תרופה לעצב", ולפני כל אכילה לומר: "אני אוכל את השוקולד כדי לא להיות עצוב". הדבר מזכיר למוח שהבעיה האמיתית היא העצב, ופותח פתח למציאת פתרון אחר.
דוגמה נוספת, במקרה של אדם שמתגעגע למישהי ומתקשר אליה שוב ושוב, הוא צריך לומר לעצמו: "אני מחפש להרגיש את התחושה הטובה שהרגשתי איתה בעבר". כשהמוח מבין את הסיבה, הוא יתחיל לבדוק האם זו באמת הדרך הטובה ביותר להשיג את התחושה, או שאולי קיימת אפשרות אחרת.
מהי הגישה המעשית המוצעת לטיפול בהתמכרות?
בעוד שגישות רגילות מציעות הפסקה הדרגתית או בבת אחת, הגישה שאליעד כהן מציג היא להמשיך בפעילות ההתמכרותית, אבל במודעות מלאה לסיבה האמיתית לפעולה. לדוגמה, אדם שמעשן סמים כי הוא מרגיש בודד, צריך לומר לעצמו לפני, תוך כדי ואחרי העישון: "אני מעשן כי אני בודד ואני חושב שזה יעזור לי לא להרגיש כך". המודעות המלאה לכך שהסמים לא באמת פותרים את בעיית הבדידות תאפשר לו, לאורך זמן, לחפש פתרון יעיל יותר.
כאשר ההתמכרות כוללת סיכון פיזי מיידי, כמובן שצריך להפסיק מידית. אבל כשאין סכנה פיזית, ההבנה והמודעות העמוקה לסיבה שמאחורי ההתמכרות מובילה באופן טבעי למציאת פתרון חלופי.
מה העיקרון המרכזי לשינוי ההתניה?
העיקרון הוא לחזור תמיד אל המהות ואל הסיבה שיצרה את ההתמכרות. כאשר אדם מחובר למקור הבעיה ("אני משועמם", "אני עצוב", "אני רוצה להרגיש תחושה מסוימת"), במקום להתמקד בתוצאה (שוקולד, סיגריות, סמים), קל יותר למצוא פתרונות חלופיים וטובים יותר לבעיה המקורית. זה יוצר אפשרות לשבור את ההתניה הראשונית ולהחליף אותה בעוגנים בריאים ויעילים יותר.
- איך להפוך חיסרון ליתרון?
- כיצד להתמודד עם בושה ופחד קהל?
- שיטות לחיזוק המוטיבציה האישית
- דרכים להתמודדות עם לחץ יומיומי
- איך להשתחרר מהתמכרות?
מדוע נוצרת התניה שגורמת להתמכרות?
התמכרות יכולה להיווצר כאשר בראש של אדם נוצרת התניה או עוגן מסוים, כמו לדוגמה "שוקולד זה טוב". בכל פעם שמשעמם לו או רע לו, הוא פונה לשוקולד כדי למלא את החוסר או להפיג את התחושה השלילית. במקום לזכור שהמטרה האמיתית היא להעלים את השעמום או העצב, האדם מתחיל להאמין שהשוקולד עצמו הוא מה שהוא מחפש. כך נוצרת התמכרות, כי המוח רואה בשוקולד את הפתרון הקבוע והמחויב לבעיה.
איך אפשר לשנות את העוגן בראש?
כדי לשנות את העוגן, חשוב לאתר תחילה את הסיבות שבגללן אדם מכור. אם לדוגמה אדם מכור לשוקולד, שואלים אותו:
מדוע חשוב להזכיר לעצמך את הסיבה לפני כל פעולה?
אם האדם לא מזכיר לעצמו לפני, תוך כדי ואחרי שהוא אוכל, למה הוא אוכל, הוא בעצם ממשיך לחזק את ההתניה בראש: "שוקולד הוא הפתרון שאני מחפש". לעומת זאת, אם הוא יאמר: "אני אוכל כי אני משועמם, ואם אמצא פתרון אחר לשעמום, לא אצטרך לאכול שוקולד", המוח יישאר פתוח לחפש פתרונות נוספים.
ש: מה קורה אם כרגע אין לאדם פתרון אחר טוב יותר לשעמום?
אליעד: אז הוא ימשיך לאכול. אבל ההבדל הוא שאם נשארת בראש המודעות: "אני אוכל רק כדי לא להשתעמם", יש סיכוי שברגע שתופיע אפשרות אחרת, המוח יזהה אותה ויבין שאפשר להחליף את השוקולד.
איך להתמודד עם התמכרויות אחרות, כמו עצב או געגוע?
נניח שאדם אוכל שוקולד כי הוא עצוב ומרגיש ששוקולד "עושה לו טוב". אפשר לרשום על האריזה: "תרופה לא להיות עצוב". בכל פעם לפני האכילה, מזכירים לעצמנו: "אני אוכל את זה כדי לא להיות עצוב". כך נשמרת ההבנה שהבעיה היא העצב, לא בהכרח השוקולד. דוגמה נוספת היא אדם שמתקשר למישהי שהוא לא מצליח לשכוח, רק בגלל שהוא מתגעגע לתחושה טובה שהיתה לו איתה. אם במקום להגיד: "אני רוצה לדבר איתה", הוא יאמר: "אני מחפש להרגיש שוב את התחושה שהיתה לי", המוח יתחיל לבדוק אם אכן זו הדרך הנכונה להשיג את אותה תחושה, או שאולי יש לכך פתרון אחר.
מהי הגישה המעשית לגמילה?
לרוב מציעים דרכים כמו הפסקה הדרגתית או בבת אחת, אך הגישה המוצעת כאן היא קודם כל להמשיך עם ההתמכרות, אבל במקביל להבין בדיוק מדוע עושים את הפעולה. אם אדם מעשן סמים, שיאמר לעצמו לפני העישון: "אני מעשן כי אני מרגיש בודד, ואני מצפה שזה יעלים לי את הבדידות". אם הוא מבין את הסיבה ורואה שהסמים לא באמת פותרים לו את הבדידות לטווח ארוך, הוא יוכל לחפש פתרון אחר.
אם הפעולה ממילא מסכנת פיזית באופן מיידי, צריך להפסיק אותה מהר. אבל כל עוד אין סכנה פיזית, עצם המודעות לסיבה בכל צעד עוזרת לשנות את ההתניה ולהוביל להפסקה או למציאת תחליף אחר כשהדבר מתאפשר.
איך לסכם את העיקרון?
העיקרון הוא פשוט: צריך לחזור למקור הבעיה שההתמכרות מנסה לפתור. בכל התמכרות יש סיבה שגרמה לאדם לבחור דווקא באותה פעולה. אם הוא נשאר מחובר לסיבה עצמה ("אני משועמם", "אני עצוב", "אני רוצה להרגיש תחושה מסוימת") בכל פעולה שהוא עושה, יהיה לו קל יותר לבחון חלופות. כך ניתן בהדרגה להחליש את העוגן הלא מודע ("שוקולד זה טוב", "סיגריה זה טוב" ועוד), ולהחליף אותו בעוגנים יעילים יותר או להביא לפתרון עומק במקום התניה שטחית.
התמכרות יכולה להיווצר כאשר בראש של אדם נוצרת התניה או עוגן מסוים, כמו לדוגמה "שוקולד זה טוב". בכל פעם שמשעמם לו או רע לו, הוא פונה לשוקולד כדי למלא את החוסר או להפיג את התחושה השלילית. במקום לזכור שהמטרה האמיתית היא להעלים את השעמום או העצב, האדם מתחיל להאמין שהשוקולד עצמו הוא מה שהוא מחפש. כך נוצרת התמכרות, כי המוח רואה בשוקולד את הפתרון הקבוע והמחויב לבעיה.
איך אפשר לשנות את העוגן בראש?
כדי לשנות את העוגן, חשוב לאתר תחילה את הסיבות שבגללן אדם מכור. אם לדוגמה אדם מכור לשוקולד, שואלים אותו:
- מהן התחושות הטובות שהשוקולד נותן לי?
- אילו תחושות רעות נעלמות כשאני אוכל שוקולד?
מדוע חשוב להזכיר לעצמך את הסיבה לפני כל פעולה?
אם האדם לא מזכיר לעצמו לפני, תוך כדי ואחרי שהוא אוכל, למה הוא אוכל, הוא בעצם ממשיך לחזק את ההתניה בראש: "שוקולד הוא הפתרון שאני מחפש". לעומת זאת, אם הוא יאמר: "אני אוכל כי אני משועמם, ואם אמצא פתרון אחר לשעמום, לא אצטרך לאכול שוקולד", המוח יישאר פתוח לחפש פתרונות נוספים.
ש: מה קורה אם כרגע אין לאדם פתרון אחר טוב יותר לשעמום?
אליעד: אז הוא ימשיך לאכול. אבל ההבדל הוא שאם נשארת בראש המודעות: "אני אוכל רק כדי לא להשתעמם", יש סיכוי שברגע שתופיע אפשרות אחרת, המוח יזהה אותה ויבין שאפשר להחליף את השוקולד.
איך להתמודד עם התמכרויות אחרות, כמו עצב או געגוע?
נניח שאדם אוכל שוקולד כי הוא עצוב ומרגיש ששוקולד "עושה לו טוב". אפשר לרשום על האריזה: "תרופה לא להיות עצוב". בכל פעם לפני האכילה, מזכירים לעצמנו: "אני אוכל את זה כדי לא להיות עצוב". כך נשמרת ההבנה שהבעיה היא העצב, לא בהכרח השוקולד. דוגמה נוספת היא אדם שמתקשר למישהי שהוא לא מצליח לשכוח, רק בגלל שהוא מתגעגע לתחושה טובה שהיתה לו איתה. אם במקום להגיד: "אני רוצה לדבר איתה", הוא יאמר: "אני מחפש להרגיש שוב את התחושה שהיתה לי", המוח יתחיל לבדוק אם אכן זו הדרך הנכונה להשיג את אותה תחושה, או שאולי יש לכך פתרון אחר.
מהי הגישה המעשית לגמילה?
לרוב מציעים דרכים כמו הפסקה הדרגתית או בבת אחת, אך הגישה המוצעת כאן היא קודם כל להמשיך עם ההתמכרות, אבל במקביל להבין בדיוק מדוע עושים את הפעולה. אם אדם מעשן סמים, שיאמר לעצמו לפני העישון: "אני מעשן כי אני מרגיש בודד, ואני מצפה שזה יעלים לי את הבדידות". אם הוא מבין את הסיבה ורואה שהסמים לא באמת פותרים לו את הבדידות לטווח ארוך, הוא יוכל לחפש פתרון אחר.
אם הפעולה ממילא מסכנת פיזית באופן מיידי, צריך להפסיק אותה מהר. אבל כל עוד אין סכנה פיזית, עצם המודעות לסיבה בכל צעד עוזרת לשנות את ההתניה ולהוביל להפסקה או למציאת תחליף אחר כשהדבר מתאפשר.
איך לסכם את העיקרון?
העיקרון הוא פשוט: צריך לחזור למקור הבעיה שההתמכרות מנסה לפתור. בכל התמכרות יש סיבה שגרמה לאדם לבחור דווקא באותה פעולה. אם הוא נשאר מחובר לסיבה עצמה ("אני משועמם", "אני עצוב", "אני רוצה להרגיש תחושה מסוימת") בכל פעולה שהוא עושה, יהיה לו קל יותר לבחון חלופות. כך ניתן בהדרגה להחליש את העוגן הלא מודע ("שוקולד זה טוב", "סיגריה זה טוב" ועוד), ולהחליף אותו בעוגנים יעילים יותר או להביא לפתרון עומק במקום התניה שטחית.
- איך להפוך חיסרון ליתרון
- כיצד להתמודד עם בושה ופחד קהל
- שיטות לחיזוק המוטיבציה האישית
- דרכים להתמודדות עם לחץ יומיומי
עכשיו נושא של גמילה מהתמכרויות אוקי ובמהות שלו זה איך לשנות לבן אדם התניה או עוגן שיש לו בראש, מה זאת אומרת לפעמים התמכרות נוצרת מזה שבן אדם נוצרה לו איזו התניה לדוגמא נגיד בן אדם נגיד מכור לשוקולד למה הוא מכור לשוקולד כל פעם כשרע לו הוא אוכל שוקולד למה כל פעם כשרע לו הוא אוכל שוקולד כי יש לו התניה בראש שאומרת שוקולד זה טוב שוקולד זה טוב שוקולד עושה אותי מאושר וכו'. אוקי עכשיו השאלה היא איך נגמלים מזה אז כמובן שיש פה הרבה מאוד תהליכים ועניינים אבל אני רוצה לדבר עכשיו על איך משנים את העוגן את ההתניה בראש שאומרת שוקולד זה טוב או אצל כל אחד את ההתמכרות שלו שיחליף את זה למה שהוא רוצה.
אז הדרך היא שמה שבן אדם צריך לעשות נניח נגיד שבן אדם מכור לשוקולד ואנחנו רוצים לעזור לו להיגמל משוקולד מה שאנחנו צריכים לעשות שלב ראשון זה לאתר מה הסיבות שבגללן הוא צורך את השוקולד איזה תחושות טובות זה נותן לו ואיזה תחושות רעות זה מעלים ממנו, אוקי מה הטוב שיוצא לך מהשוקולד ומה הרע שנעלם ממך בגלל שאתה אוכל שוקולד. אחרי שמצאנו את זה נניח נגיד שמצאנו שבן אדם אוכל שוקולד כי משעמם לו סתם נמציא משעמם לו בסדר, אוקי עכשיו מה שאנחנו צריכים לעשות זה אנחנו צריכים לשנות לבן אדם את ההתניה בראש שהוא חושב ששוקולד זה טוב.
איך אנחנו נשנה לו את ההתניה אנחנו ניתן לו הנחיה מה ההנחיה אומרת כל פעם לפני שאתה אוכל שוקולד אתה צריך להגיד לעצמך "רע לי עכשיו כי אני מרגיש שמשעמם לי אני הולך לאכול את השוקולד כדי שלא ישעמם לי" תגיד את זה "אני אוכל את השוקולד כדי שלא ישעמם לי אני הולך לאכול כי משעמם לי, אני חושב שאם אני יאכל לא ישעמם לי אני מחפש תעסוקה ולכן אני אוכל" ככה תגיד ועל הארון איפה שנמצא השוקולד תרשום כמו שיש ארון תרופות תרשום ארון של מזון שאמור לעזור לי שלא ישעמם לי תרשום את זה.
עכשיו מה השכל שבדבר שאנחנו בעצם מקפיצים מחשבה שנמצאת מהתת מודע למודע כי בתת מודע של הבן אדם יש לו פקודה שאומרת שוקולד זה טוב למה שוקולד זה טוב כי פעם הוא אכל שוקולד, נגיד אוכל זה טוב למה אוכל זה טוב כי נגיד מפיג לו את השעמום אנחנו רוצים להכניס לו התניה במוח "אתה יודע מה שאתה מחפש זה לא את האוכל אתה מחפש שלא ישעמם לך" אנחנו רוצים שבכל פעם שהוא קם לאכול במקום שהוא יגיד אני רוצה לאכול שהוא יגיד אני רוצה שלא ישעמם לי כי מכאן יהיה יותר קל לנתב אותו למקומות אחרים כגון "אני רוצה שלא ישעמם לי ולכן אני אלך לקרוא ספר" או "אני רוצה שלא ישעמם לי ולכן אני אוכל" ואז המוח שלו יגיד לו "רגע אבל אם אתה אוכל באמת זה פותר את זה שמשעמם לך זה לא באמת פותר את זה אז לך תעשה משהו אחר".
ולכן בתור התחלה אנחנו נרצה להביא לרמת המודעות שלו את ההבנה שהוא אוכל כי משעמם לו ולכן זה חשוב וקריטי ביותר שבן אדם שעושה פעולה והוא מגלה שהוא עושה את הפעולה הזאת מסיבה כלשהי קריטי ביותר בהנחה שהוא רוצה להיפטר מהפעולה קריטי ביותר שהוא יהיה מודע תוך כדי שהוא עושה את הפעולה לפני שהוא עושה את הפעולה ואחרי שהוא עושה את הפעולה לסיבה שהוא עשה את הפעולה כי אם לא הוא יוצר לעצמו התניה במוח שהצורה עצמה היא המחויבת הוא מתחיל להאמין שהצורה עצמה הסופית הפעולה עצמה היא הדבר שהוא מחפש וזה לא נכון הרי אתה באמצעות זה מחפש לפתור דבר אחר אז תשדר למוח שלך את הדבר האחר שאותו אתה רוצה.
ש: אבל בהינתן שאר האפשרויות שלו האם באמת האוכל זה הפתרון שהכי מפיג את השעמום שלו.
אליעד: יכול להיות.
ש: אז מה הוא יעשה?
אליעד: אז הוא ימשיך לאכול אבל מה ההבדל שאם הוא יגיד אני רוצה לאכול אז גם אם מחר פתאום יהיה פתרון אחר הוא שכח את הבעיה המקורית הוא שכח שהבעיה שזה משעמם הוא פשוט יתחיל להאמין שהוא רוצה לאכול אבל אם הוא אומר לעצמו "כי משעמם לי ולכן אני אלך לאכול למה, אני אוכל כי משעמם לי אם לא היה משעמם לי לא הייתי אוכל אם אני אמצע פתרון יותר טוב מלאכול אני לא אוכל" אם הוא היה זוכר את זה אז ממילא יכול להיות שפתאום היה קופץ לו המוח היה ממשיך לעבוד לחפש "איך אני יכול שלא ישעמם לי מה אני יכול לעשות כמשעמם לי, האם אני חייב שיהיה משעמם לי ואולי יש פתרון אחר והאם באמת זה עוזר לי שלא ישעמם לי". את הבנת?
ש: כן.
אליעד: נכון שאני צודק?
ש: כן.
אליעד: הלאה עכשיו בא נלך נגיד בן אדם נגיד אוכל שוקולד "למה אתה אוכל שוקולד? כי אני עצוב שוקולד עושה לי טוב" אוקי בבקשה תרשום על השוקולד תיקח כשאתה קונה שוקולד, תמשיך לאכול שוקולד אבל תרשום בבקשה על השוקולד מדבקה "תרופה לא להיות עצוב" תרשום "אתה רוצה להיפטר מזה? כן, אתה אוכל את זה כדי לא להיות" תרשום בבקשה "אני אוכל את השוקולד כדי לא להיות עצוב" לפני שאתה אוכל את השוקולד "אני אוכל אותו כדי לא להיות עצוב" אם אתה תרשום את זה המוח שלך אתה מתחבר למהות של הדבר כי במהות אתה מחפש לא להיות עצוב אתה לא מחפש את השוקולד ככה אתה תשנה את ההתניה שיש לך בראש.
יש לבן אדם עוגן הוא אכל שלוש פעמים שוקולד היה לו טוב נוצרה לו התניה "שוקולד עושה לי טוב" הוא כבר שכח ששוקולד זה מקרה פרטי זה לא המהות של העניין כנ"ל בכל דבר שרוצים להשתחרר ממנו להיפטר ממנו כל דבר כשאתה רוצה להיפטר ממשהו, דוגמא נגיד שאתה מפחד להתחיל עם מישהי במקום להגיד "אני מפחד להתחיל איתה" תגיד לעצמך "אני מפחד שאם היא תדחה אותי אני ארגיש שאני לא מעריך את עצמי" תזכור את המהות של הדבר כי אם אתה תזכור אותו אז אתה לא תפחד ממנה אתה מפחד ממשהו אחר אתה מפחד ממשהו אחר אתה יכול לטפל בו.
יש לנו סיבה שמובילה לתוצאה ואם זה חוזר כמה פעמים הבן אדם מתחיל להאמין שהתוצאה היא המחויב היא העיקר היא המהות הוא מתחיל להאמין שהשוקולד הוא המחויב שהבחור ההוא הוא המחויב שהבחורה ההיא היא המחויבת זה מה שהוא מתחיל להאמין, אם לדוגמא נגיד בחור נגיד רוצה לשכוח מישהי אוקי והוא לא מצליח לשכוח אוקי "למה אתה זוכר אותה כי כשאתה זוכר אותה זה עושה לך טוב", אוקי "כי אני נזכר ב 1 2 3" אוקי מה שאתה צריך לעשות קודם כל כשאתה מתגעגע אליה או רוצה להתקשר או מה שזה לא יהיה להגיד אוקי כאילו להבין "אני לא מחפש אותה אני רוצה להרגיש את התחושה הספציפית שהרגשתי ביום זה בשעה זאת ולכן אני מתקשר ולכן אני עושה" לדחוף לעצמך לראש שתבין למה אתה עושה את זה.
אם תבין למה אתה עושה את זה זה גם יש סיכוי סביר שאולי תגיד "אני מוכן בכלל לוותר על זה אולי יש לי אלטרנטיבה אחרת" ויש עוד אפשרות שאתה תגיד "אבל הדבר הזה בכלל לא נותן לי את מה שאני רוצה מלכתחילה" כי אתה תראה בעיני עצמך טיפש תגיד לעצמך "באמת זה נותן לי את זה הרי זה לא באמת נותן לי את זה אז למה אני צריך את זה מלכתחילה". המהות של מה שאמרתי היא תיקח את הדבר שאליו אתה מכור תבדוק למה אתה מכור ותהיה מודע לסיבה שמחברת אותך לאותו דבר תהיה מודע לזה לפני תוך כדי ואחרי.
בתשעים ותשע אחוז מהמקרים כשמישהו בא אלי ואומר שהוא מכור למשהו והוא רוצה להיגמל אוקי אז יש מיליון ואחד רעיונות איך להיגמל יש את הרעיון תפסיק בבת אחת תפסיק בשלבים כל מיני סיפורים וקשקושים, עכשיו אם בן אדם עושה פעולה שיכולה לפגוע בו פיזית אז אני אגיד לו תפסיק את זה עכשיו בבת אחת בהנחה שהיא לא יכולה לפגוע בו פיזית אל תפסיק את זה "אבל אני רוצה להיגמל מזה" אל תפסיק את זה אז מה תמשיך אבל אתה צריך לנסות להבין למה אתה עושה את זה, בהנחה שאתה רוצה להיגמל ממשהו מה שאתה צריך לעשות זה להמשיך לעשות אותו אבל להבין למה אתה עושה אותו.
כי בסופו של דבר אם אתה באמת רוצה להיגמל ממנו אתה צריך להבין למה אתה עושה אותו ולמצוא לזה אלטרנטיבה אחרת מה הבעיה שפותר לך ההתמכרות ולמצוא לה פתרון אחר, לא תמצא פתרון אחר תשעים ותשע אחוז שאתה תיפול לזה עוד פעם אפילו מישהו אתה מעשן סמים "אתה מעשן סמים סבבה תמשיך לעשן סמים אבל בבקשה לפני שאתה רוצה לעשן תבדוק למה אתה רוצה לעשן תוך כדי שאתה מעשן למה אתה מעשן מה הטוב שזה עושה לך ואחרי שעישנת מה הטוב שזה עשה לך" איך תבדוק שאלה אחרת איך תדע שאלה אחרת זה שאלה אחרת.
אבל כקונספט אתה אל תפסיק את זה תנסה להבין למה אחרי שתבין למה עכשיו אפשר להתקדם ותהיה מודע לזה לפני שאתה מעשן "אני מעשן כי רע לי כי אני מרגיש בודד אני מעשן אני מצפה שהסיגריה הזאת תגרום לי לא להרגיש בודד" תהיה מודע לזה, תהיה מודע לזה הדברים יסתדרו. הבנו?
אז הדרך היא שמה שבן אדם צריך לעשות נניח נגיד שבן אדם מכור לשוקולד ואנחנו רוצים לעזור לו להיגמל משוקולד מה שאנחנו צריכים לעשות שלב ראשון זה לאתר מה הסיבות שבגללן הוא צורך את השוקולד איזה תחושות טובות זה נותן לו ואיזה תחושות רעות זה מעלים ממנו, אוקי מה הטוב שיוצא לך מהשוקולד ומה הרע שנעלם ממך בגלל שאתה אוכל שוקולד. אחרי שמצאנו את זה נניח נגיד שמצאנו שבן אדם אוכל שוקולד כי משעמם לו סתם נמציא משעמם לו בסדר, אוקי עכשיו מה שאנחנו צריכים לעשות זה אנחנו צריכים לשנות לבן אדם את ההתניה בראש שהוא חושב ששוקולד זה טוב.
איך אנחנו נשנה לו את ההתניה אנחנו ניתן לו הנחיה מה ההנחיה אומרת כל פעם לפני שאתה אוכל שוקולד אתה צריך להגיד לעצמך "רע לי עכשיו כי אני מרגיש שמשעמם לי אני הולך לאכול את השוקולד כדי שלא ישעמם לי" תגיד את זה "אני אוכל את השוקולד כדי שלא ישעמם לי אני הולך לאכול כי משעמם לי, אני חושב שאם אני יאכל לא ישעמם לי אני מחפש תעסוקה ולכן אני אוכל" ככה תגיד ועל הארון איפה שנמצא השוקולד תרשום כמו שיש ארון תרופות תרשום ארון של מזון שאמור לעזור לי שלא ישעמם לי תרשום את זה.
עכשיו מה השכל שבדבר שאנחנו בעצם מקפיצים מחשבה שנמצאת מהתת מודע למודע כי בתת מודע של הבן אדם יש לו פקודה שאומרת שוקולד זה טוב למה שוקולד זה טוב כי פעם הוא אכל שוקולד, נגיד אוכל זה טוב למה אוכל זה טוב כי נגיד מפיג לו את השעמום אנחנו רוצים להכניס לו התניה במוח "אתה יודע מה שאתה מחפש זה לא את האוכל אתה מחפש שלא ישעמם לך" אנחנו רוצים שבכל פעם שהוא קם לאכול במקום שהוא יגיד אני רוצה לאכול שהוא יגיד אני רוצה שלא ישעמם לי כי מכאן יהיה יותר קל לנתב אותו למקומות אחרים כגון "אני רוצה שלא ישעמם לי ולכן אני אלך לקרוא ספר" או "אני רוצה שלא ישעמם לי ולכן אני אוכל" ואז המוח שלו יגיד לו "רגע אבל אם אתה אוכל באמת זה פותר את זה שמשעמם לך זה לא באמת פותר את זה אז לך תעשה משהו אחר".
ולכן בתור התחלה אנחנו נרצה להביא לרמת המודעות שלו את ההבנה שהוא אוכל כי משעמם לו ולכן זה חשוב וקריטי ביותר שבן אדם שעושה פעולה והוא מגלה שהוא עושה את הפעולה הזאת מסיבה כלשהי קריטי ביותר בהנחה שהוא רוצה להיפטר מהפעולה קריטי ביותר שהוא יהיה מודע תוך כדי שהוא עושה את הפעולה לפני שהוא עושה את הפעולה ואחרי שהוא עושה את הפעולה לסיבה שהוא עשה את הפעולה כי אם לא הוא יוצר לעצמו התניה במוח שהצורה עצמה היא המחויבת הוא מתחיל להאמין שהצורה עצמה הסופית הפעולה עצמה היא הדבר שהוא מחפש וזה לא נכון הרי אתה באמצעות זה מחפש לפתור דבר אחר אז תשדר למוח שלך את הדבר האחר שאותו אתה רוצה.
ש: אבל בהינתן שאר האפשרויות שלו האם באמת האוכל זה הפתרון שהכי מפיג את השעמום שלו.
אליעד: יכול להיות.
ש: אז מה הוא יעשה?
אליעד: אז הוא ימשיך לאכול אבל מה ההבדל שאם הוא יגיד אני רוצה לאכול אז גם אם מחר פתאום יהיה פתרון אחר הוא שכח את הבעיה המקורית הוא שכח שהבעיה שזה משעמם הוא פשוט יתחיל להאמין שהוא רוצה לאכול אבל אם הוא אומר לעצמו "כי משעמם לי ולכן אני אלך לאכול למה, אני אוכל כי משעמם לי אם לא היה משעמם לי לא הייתי אוכל אם אני אמצע פתרון יותר טוב מלאכול אני לא אוכל" אם הוא היה זוכר את זה אז ממילא יכול להיות שפתאום היה קופץ לו המוח היה ממשיך לעבוד לחפש "איך אני יכול שלא ישעמם לי מה אני יכול לעשות כמשעמם לי, האם אני חייב שיהיה משעמם לי ואולי יש פתרון אחר והאם באמת זה עוזר לי שלא ישעמם לי". את הבנת?
ש: כן.
אליעד: נכון שאני צודק?
ש: כן.
אליעד: הלאה עכשיו בא נלך נגיד בן אדם נגיד אוכל שוקולד "למה אתה אוכל שוקולד? כי אני עצוב שוקולד עושה לי טוב" אוקי בבקשה תרשום על השוקולד תיקח כשאתה קונה שוקולד, תמשיך לאכול שוקולד אבל תרשום בבקשה על השוקולד מדבקה "תרופה לא להיות עצוב" תרשום "אתה רוצה להיפטר מזה? כן, אתה אוכל את זה כדי לא להיות" תרשום בבקשה "אני אוכל את השוקולד כדי לא להיות עצוב" לפני שאתה אוכל את השוקולד "אני אוכל אותו כדי לא להיות עצוב" אם אתה תרשום את זה המוח שלך אתה מתחבר למהות של הדבר כי במהות אתה מחפש לא להיות עצוב אתה לא מחפש את השוקולד ככה אתה תשנה את ההתניה שיש לך בראש.
יש לבן אדם עוגן הוא אכל שלוש פעמים שוקולד היה לו טוב נוצרה לו התניה "שוקולד עושה לי טוב" הוא כבר שכח ששוקולד זה מקרה פרטי זה לא המהות של העניין כנ"ל בכל דבר שרוצים להשתחרר ממנו להיפטר ממנו כל דבר כשאתה רוצה להיפטר ממשהו, דוגמא נגיד שאתה מפחד להתחיל עם מישהי במקום להגיד "אני מפחד להתחיל איתה" תגיד לעצמך "אני מפחד שאם היא תדחה אותי אני ארגיש שאני לא מעריך את עצמי" תזכור את המהות של הדבר כי אם אתה תזכור אותו אז אתה לא תפחד ממנה אתה מפחד ממשהו אחר אתה מפחד ממשהו אחר אתה יכול לטפל בו.
יש לנו סיבה שמובילה לתוצאה ואם זה חוזר כמה פעמים הבן אדם מתחיל להאמין שהתוצאה היא המחויב היא העיקר היא המהות הוא מתחיל להאמין שהשוקולד הוא המחויב שהבחור ההוא הוא המחויב שהבחורה ההיא היא המחויבת זה מה שהוא מתחיל להאמין, אם לדוגמא נגיד בחור נגיד רוצה לשכוח מישהי אוקי והוא לא מצליח לשכוח אוקי "למה אתה זוכר אותה כי כשאתה זוכר אותה זה עושה לך טוב", אוקי "כי אני נזכר ב 1 2 3" אוקי מה שאתה צריך לעשות קודם כל כשאתה מתגעגע אליה או רוצה להתקשר או מה שזה לא יהיה להגיד אוקי כאילו להבין "אני לא מחפש אותה אני רוצה להרגיש את התחושה הספציפית שהרגשתי ביום זה בשעה זאת ולכן אני מתקשר ולכן אני עושה" לדחוף לעצמך לראש שתבין למה אתה עושה את זה.
אם תבין למה אתה עושה את זה זה גם יש סיכוי סביר שאולי תגיד "אני מוכן בכלל לוותר על זה אולי יש לי אלטרנטיבה אחרת" ויש עוד אפשרות שאתה תגיד "אבל הדבר הזה בכלל לא נותן לי את מה שאני רוצה מלכתחילה" כי אתה תראה בעיני עצמך טיפש תגיד לעצמך "באמת זה נותן לי את זה הרי זה לא באמת נותן לי את זה אז למה אני צריך את זה מלכתחילה". המהות של מה שאמרתי היא תיקח את הדבר שאליו אתה מכור תבדוק למה אתה מכור ותהיה מודע לסיבה שמחברת אותך לאותו דבר תהיה מודע לזה לפני תוך כדי ואחרי.
בתשעים ותשע אחוז מהמקרים כשמישהו בא אלי ואומר שהוא מכור למשהו והוא רוצה להיגמל אוקי אז יש מיליון ואחד רעיונות איך להיגמל יש את הרעיון תפסיק בבת אחת תפסיק בשלבים כל מיני סיפורים וקשקושים, עכשיו אם בן אדם עושה פעולה שיכולה לפגוע בו פיזית אז אני אגיד לו תפסיק את זה עכשיו בבת אחת בהנחה שהיא לא יכולה לפגוע בו פיזית אל תפסיק את זה "אבל אני רוצה להיגמל מזה" אל תפסיק את זה אז מה תמשיך אבל אתה צריך לנסות להבין למה אתה עושה את זה, בהנחה שאתה רוצה להיגמל ממשהו מה שאתה צריך לעשות זה להמשיך לעשות אותו אבל להבין למה אתה עושה אותו.
כי בסופו של דבר אם אתה באמת רוצה להיגמל ממנו אתה צריך להבין למה אתה עושה אותו ולמצוא לזה אלטרנטיבה אחרת מה הבעיה שפותר לך ההתמכרות ולמצוא לה פתרון אחר, לא תמצא פתרון אחר תשעים ותשע אחוז שאתה תיפול לזה עוד פעם אפילו מישהו אתה מעשן סמים "אתה מעשן סמים סבבה תמשיך לעשן סמים אבל בבקשה לפני שאתה רוצה לעשן תבדוק למה אתה רוצה לעשן תוך כדי שאתה מעשן למה אתה מעשן מה הטוב שזה עושה לך ואחרי שעישנת מה הטוב שזה עשה לך" איך תבדוק שאלה אחרת איך תדע שאלה אחרת זה שאלה אחרת.
אבל כקונספט אתה אל תפסיק את זה תנסה להבין למה אחרי שתבין למה עכשיו אפשר להתקדם ותהיה מודע לזה לפני שאתה מעשן "אני מעשן כי רע לי כי אני מרגיש בודד אני מעשן אני מצפה שהסיגריה הזאת תגרום לי לא להרגיש בודד" תהיה מודע לזה, תהיה מודע לזה הדברים יסתדרו. הבנו?