כפי שכבר ביארתי, התנאי היחיד ההכרחי לאושר אמיתי מושלם בשלמות, הוא ידיעת האמת. דהיינו, הבנת המציאות בשלמות. כגון לדוגמה הבנת הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שהיא הסיבה שבגללה כל האירועים בכל רגע ורגע הם כפי מה שהם. או הבנת התכלית הסופית והמשמעות האמיתית של כל האירועים שמתרחשים בעולם בכל רגע ורגע דווקא כפי מה שהם ולא אחרת.

והתנאי היחיד ההכרחי לידיעת האמת והבנת המציאות בשלמות, הוא הרצון של האדם. כי ע"פ השכל האנושי, האדם מוגבל להבין את כל המציאות בשלמות. כי ע"פ השכל ניתן לדוגמה להבין, שאי אפשר שהאדם יצליח להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי כל סיבה שאותה יגדיר האדם, תמיד תהיה אפשרות לשאול מה הסיבה שלה עצמה.

ואף על פי שבשכל האנושי אפשר להבין שאין דרך להבין את כל המציאות, אף על פי כן יש דרך להבין את כל המציאות בשלמות, והיא על ידי רצון אין סופי. כי מי שרוצה לפרוץ את מחסום התפישה הסופי והמוגבל של עצמו, הוא יכול לעשות זאת על ידי רצון אין סופי ובלתי מוגבל של עצמו.

כי יש לאדם כוח רצון. ואם ירצה האדם, הוא יכול לבחור למקד את כל כוח הרצון שלו אך ורק בדבר אחד, שהוא ברצון לדעת את האמת של המציאות בלי להיות מוגבל לתפישה האנושית. וכאשר כל כוח הרצון של האדם, ממוקד כולו אך ורק בדבר אחד ויחיד, שהוא לרצות להבין את האמת של המציאות, אז האדם על ידי הרצון האין סופי שלו, הוא פורץ את הגבול האין סופי, ומקבל שכל אין סופי, ומבין את המציאות האין סופית, ורואה את התמונה האין סופית וכולי.

וכאן נבאר מהו רצון אמיתי ואין סופי. כי כפי שאמרנו, כדי לדעת את האמת, לשם כך יש תנאי אחד ויחיד, והוא רצון אמיתי לדעת את האמת. וכל זמן שהאדם רוצה לדעת את האמת, אבל רוצה גם עוד דבר אחר, הרי שהרצון של האדם הוא לא מספיק אמיתי, אלא הוא מוגבל. ואז גם האדם מוגבל להבין את האמת. ועל ידי רצון אמיתי בשלמות, אז האדם גם מבין את המציאות בשלמות.

ורצון אמיתי פירושו, שהאדם מגיע לנקודה שבה האדם מוכן לוותר וויתור מלא על כל העולם ומלואו, למען האמת. כי לרצות באמת דבר כלשהו, פירושו להיות מוכן לוותר למענו על כל שאר הדברים. ומי שרוצה איזה דבר, ככל שהוא רוצה את הדבר יותר, כך הוא מוכן לוותר למענו על יותר דברים.

ולכל אדם יש רצונות שונים. ולרצות לדעת את האמת, פירושו של דבר הוא, שהאדם מבחינתו מגיע לרמת רצון שכזו, שבה מבחינתו הוא מוכן לוותר על כל דבר אפשרי, תמורת ידיעת האמת. וכל זמן שיש אפילו דבר אחד קטן שהאדם לא מוכן לוותר עליו תמורת ידיעת האמת, הרי שהאדם עדיין לא מספיק רוצה את האמת, וממילא הוא לא יכול להבין אותה. כי ידיעת האמת, תלויה אך ורק ברצון אמיתי להבין אותה.

וכדי שהאדם יבין את האמת, לשם כך על האדם להגיע למצב רגשי, שבו שום דבר במציאות לא יעניין אותו כלל, מלבד להבין את האמת ולהבין את המציאות ולהבין את הסיבה הראשונה ואת המשמעות האמיתית של המציאות. וזה בא לידי ביטוי בכך, שהאדם מבחינה רגשית מוכן לוותר על כל דבר אפשרי, תמורת ידיעת האמת.

והדבר שהכי קשה לאדם לוותר עליו, הוא על הרצון העצמי שלו להיות קיים. כי יש לאדם כמה רצונות פנימיים. ואחד הרצונות הפנימיים ביותר של האדם, הוא הרצון להרגיש טוב. ועל הרצון הזה האדם עוד מסוגל לוותר תמורת ידיעת האמת. ולא שהאמת היא רעה, אלא שכדי להבין אותה, על האדם להיות מוכן לוותר על הרצון שלו להרגיש טוב.

כי כל זמן שיש לאדם רצון כלשהו מלבד לדעת את האמת, הרי שלא כל כוח הרצון של האדם ממוקד בידיעת האמת. ומי שרוצה רק את האמת ואת כל האמת, עליו להיות מוכן לוותר למענה, גם על הרצון שלו להרגיש טוב.

אבל, יש עוד רצון אחר פנימי יותר, והוא הרצון להיות קיים. כי כל ישות רוצה להיות קיימת ולא מוכנה לוותר על הקיום העצמי שלה. ומי שרוצה לדעת את האמת, עליו להגיע לנקודה רגשית שכזו, שבה תמורת ידיעת האמת הוא יהיה מוכן לוותר אפילו על הקיום העצמי שלו.

ולא מדובר כאן על מוות של הגוף וכיו"ב, אלא מדובר כאן על כך שהאדם יהיה מוכן לוותר על הקיום של התודעה העצמית שלו. דהיינו, שאם יציעו לאדם שתי אפשרויות, שהאפשרות הראשונה היא לדעת את האמת כפי מה שהיא ולאחר מכן התודעה של האדם מפסיקה להתקיים, או לחלופין להמשיך להתקיים כתודעה שמודעת לעצמה, אז רצון אמיתי פירושו, שהאדם מוכן למען ידיעת האמת, לוותר אפילו על ידיעתו העצמית.

והדבר הזה הוא נגד כל השכל האנושי. כי מילא שהאדם מוכן לוותר על זה שהוא ירגיש טוב, זה עוד אפשר להבין בשכל אנושי. כי האדם חושב שהוא יקבל סיפוק רגשי כלשהו להבין את האמת, ולמענו הוא מוכן לוותר על להרגיש טוב. אבל שהאדם יהיה מוכן לוותר למען ידיעת האמת, על ידיעת ה"אני" העצמי שלו, זה חסר כל היגיון.

כי הדבר דומה לאותו סוס שאמרו לו, שיחתכו את ראשו, ובתמורה יתנו לו אוכל טוב. שכמובן אחרי שיחתכו את ראשו של הסוס, הרי שאין משמעות לאוכל שיתנו לו. ולוותר על ידיעת האני תמורת ידיעת האמת, פירושו שהאדם מוכן לדעת את האמת ולהיעלם, תמורת זה שהוא ידע את האמת. רק שזה אומר שאחרי שהוא ידע את האמת, כבר לא תהיה לכך כל משמעות עבורו, כי הוא כבר לא קיים כלל.

ולהיות קיים פירושו להיות מודע לעצמך ולומר "אני". ואפילו המשוגע הגדול ביותר בעולם, גם הוא מודע לעצמו וגם הוא אומר "אני" ויודע שהוא עצמו קיים. אבל, כדי לדעת את האמת לשם כך צריך רצון נקי לגמרי מכל רצון אחר. וברגע של הרצון האמיתי, על האדם להיות מוכן לוותר אפילו על המשך הקיום של התודעה העצמית שלו.

ונחדד: אין הכוונה לומר שידיעת האמת היא רעה. או שידיעת האמת מעלימה את התודעה של האדם. כי האדם יכול לדעת את האמת המלאה ולראות את התמונה המלאה כולה, ועדיין להמשיך להיות מודע לעצמו וגם להרגיש טוב וכולי. ואדרבה, אחרי שהאדם רואה את התמונה המלאה, אז ורק אז האדם באמת רואה את עצמו, ורק אז האדם באמת מבין מהו ה"אני" שלו.

כי ה"אני" של האדם במהותו הוא השלם שהאני של האדם הוא רק חלק ממנו. ומי שרוצה להבין את מהותו העצמית באמת, לשם כך עליו להבין את מהותה של התמונה המלאה שהאני של האדם הוא חלק ממנה. וכל זמן שהאדם לא מבין את התמונה המלאה, הוא גם לא יכול להבין בשלמות את המהות של עצמו.

וכל זמן שהאדם לא מבין את המהות של התמונה המלאה, הרי שהאדם לא באמת מבין שום דבר בשלמות. כי כל הדברים שיש בעולם, הם חלקים של התמונה המלאה. ויש בהם משהו בלתי נפרד מהתמונה המלאה. ואם האדם לא מסוגל לתפוש במחשבתו את התמונה המלאה, אז ממילא הוא גם לא יכול להבין שום דבר בעולם בשלמות.

ואדרבה, רק אחרי שהאדם מבין את התמונה המלאה ורואה אותה בשלמות, רק אז כאשר האדם אומר "אני", רק אז האדם באמת מבין מהו האני שלו. כי האדם מבין בשכלו את מהותו של האני שלו, שהיא התמונה המלאה עצמה.

וכפי שכבר ביארתי, מי שרוצה לראות את התמונה המלאה, לשם כך עליו להיות התמונה המלאה עצמה. אבל במקביל עליו גם להישאר הוא עצמו. וכדי שהדבר הזה יתרחש, לשם כך על האדם להיות מוכן לוותר גם על הקיום העצמי שלו.

ונחזור ונחדד, גם אחרי שהאדם רואה את התמונה המלאה, גם אז הוא ממשיך להיות קיים. ואדרבה, אז הוא מרגיש שהוא באמת קיים. כי אז האדם מבין את מהות קיומו באמת. ואחרי שהאדם רואה את התמונה המלאה ומבין את סיבת כל הסיבות, אז הוא גם מתחיל ליהנות מהחיים ולהרגיש טוב אמיתי.

אבל כדי שהאדם יגיע לכל זה, הוא חייב לעבור על גשר צר מאוד מאוד, שהוא המוכנות הנפשית של האדם לוותר על הכל, כולל על קיומו העצמי, תמורת ידיעת האמת.

ויש כאן סוד. והוא שכאשר האדם מוכן לוותר על קיומו העצמי תמורת ידיעת האמת, הרי שבעצם זה ורק זה נחשב לרצון אמיתי שהוא ללא כל אינטרס אישי. כי וויתור על העצמי של האדם, הוא ההפך מכל אינטרס אישי. וכל הרצונות של האדם, הם עבור עצמו. וכאשר האדם מוכן לוותר גם על קיום התודעה שלו, הרי שאז הרצון שלו לדעת את האמת, הוא רצון אמיתי ללא כל אינטרס שהוא.

ומי שיתבונן היטב יראה, את גודל האמת שנדרשת מהאדם כדי להבין את האמת. כי כדי להבין את האמת בשלמות, לשם כך צריך רצון אמיתי בשלמות. ורצון אמיתי בשלמות הוא רצון נקי לגמרי מכל שמץ של כל ערבוב של כל רצון אחר. והוא בא לידי ביטוי כאשר האדם מוכן לוותר על הכל כולל הכל, תמורת ידיעת האמת.

וכאשר האדם מגיע למצב הזה, זה סוג של להמר על הכל. כי האדם מהמר על כל הקופה כולה. וכגודל הסיכון כך גודל הסיכוי. וכאשר האדם מגיע למצב שבו עבורו יותר טוב כלום מכמעט, אז הוא לא מוכן להתפשר על כמעט להיות בטוח וכמעט להבין את הכל, אלא הוא בוחר להבין ולדעת את הכל, ואז הוא מהמר על כל הקופה כולה, ואז הוא גם מנצח את המשחק כולו וזוכה בכל הקופה כולה. כי המנצח לוקח את כל הקופה כולה.

כי יש שורש לכל הטוב של העולם. והשורש הוא ידיעת האמת. ומי שמוכן לוותר על הכל כולל הכל כולל אפילו על קיומו העצמי למען ידיעת האמת, אז הוא גם זוכה לקבל את הכל על מגש של זהב ושל יהלומים. כי הוא זוכה בכל הקופה כולה, וזוכה לחיים טובים באמת.

וכאשר האדם מגיע לנקודה הזאת של הרצון הזה, הנקודה הזאת היא הנקודה המפחידה ביותר בעולם. והדבר דומה לאדם שעומד על קצה של צוק, וממשיך ללכת אל קצה הצוק, בלי לדעת מה מחכה שם. כי כאשר האדם מגיע לקצה גבול התפישה שלו, אין לו שמץ של מושג מה יש מעבר לתפישה האנושית שלו.

והאדם עומד אל מול מבוי סתום. שהוא המבוי הסתום הגדול ביותר האפשרי. שהוא חוקי הלוגיקה. כי האדם מנסה להבין משהו, שאי אפשר להבין אותו ע"פ חוקי הלוגיקה הרגילה של השכל הרגיל. ואין לאדם שמץ של מושג מה יש מעבר לשכל האנושי.

והרגע הזה הוא הרגע המפחיד ביותר והוא שורש הפחד של כל הפחדים כולם, שהוא הפחד להתעמת עם מה שיש מעבר לשכל, שתמורת זה האדם מוכן לוותר אפילו על קיום התודעה העצמית שלו. ולכן נאמר, שהאדם מוכרח לעבור על גשר צר מאוד מאוד, והכלל והעיקר לא לפחד כלל. כי זה נאמר בדיוק על הנקודה הזאת.

ומי שיש לו זכות ושהוא זכה להכיר חכם אמיתי שכבר עבר את כל זה, הוא עובר את כל זה בקלות. כי הוא כבר יודע שהיה מי שעבר את זה לפניו, והוא כבר יודע שבשכל העל אנושי שם נמצאים החיים הטובים באמת.

והחכם האמיתי שעבר את כל זה, הוא יש לו רחמנות גדולה על האדם. כי הוא יודע מה האדם עובר ומה האדם יעבור ומה האדם עוד צריך לעבור עד שהוא יגיע אל התכלית הסופית שהיא השכל שמעל השכל. והחכם האמיתי מחמת שהוא רחמן אמיתי, הוא מגלה לאדם ונותן לו עצות כאלו, שאיתם יוכל האדם לעבור בבטחה על הגשר שהוא צר מאוד מאוד, אך בסופו נמצא גן עדן.

ואיך יכול האדם להגיע לרצון כ"כ חזק שכזה, הדרך היא מאוד פשוטה. והיא, על ידי זה שהאדם כל הזמן ינסה להתחבר לשורש הרצון העצמי שלו. כי לאדם יש רצונות שונים. ולכל רצון יש סיבה מדוע האדם רוצה אותו. ומי שרוצה להגיע לרצון חזק, עליו פשוט לקחת כל רצון הכי קטן שלו, ולשאול את עצמו, למה אני רוצה את הרצון הזה? ולמה אני רוצה דווקא אותו? ולמה דווקא בצורה הזאת? ולמה דווקא בעוצמה הזאת?

וכל סיבה ורצון פנימי יותר שהאדם מגלה אותו אצל עצמו, על האדם להמשיך לשאול את עצמו, מה הסיבה של הרצון הזה עצמו? מה באמת אני רוצה? מה שורש הרצון של עצמי? מה הרצון הראשון? ומאיפה הרצון הראשון מגיע? וכך הלאה.

וככל שהאדם מודע יותר לרצון הפנימי ביותר שלו, כך רמת המודעות של האדם הופכת להיות עם רצון חזק יותר. כי ככל שהאדם מצליח להזדהות ברמת התודעה והמודעות שלו לרצון פנימי יותר שלו, כך האדם יותר בטוח ברצון שלו, כי הרצון הוא פנימי יותר.

ועל ידי זה שהאדם חוקר ומגלה את הרצון הפנימי שלו שממנו נובעים כל הרצונות שלו, בסוף האדם מגיע לשורש הרצון שאותו אפשר להשיג בשכל האנושי, שהוא הרצון לדעת את האמת, שהוא שורש הרצון של האדם. וכאשר האדם מזדהה עם הרצון הזה בשלמות כנ"ל, עד שלא נשאר אצל האדם שום רצון אחר, על ידי זה האדם מקבל שכל חדש.

ואז האדם מגלה את הרצון העוד יותר פנימי שלו, שנמצא בתוך המהות של המציאות. כי כדי שהאדם יבין את שורש הרצון העצמי שלו, לשם כך על האדם להבין את המהות העצמית של עצמו ואת המהות של הרצון העצמי של עצמו. שהבנת הדברים האלו, כרוכה בהבנת המהות של המציאות עצמה.

ואחרי שהאדם ברמת התודעה שלו מזדהה עם הרצון הפנימי ביותר שלו שהוא הרצון לדעת את האמת, אז האדם מגלה אח"כ את הרצון האמיתי והפנימי יותר, שממנו נובע גם הרצון החיצוני שהוא הרצון לדעת את האמת. כי גם הרצון לדעת את האמת, גם הוא רצון חיצוני. ויש רצון אחר פנימי עוד יותר, רצון אין סופי, שחלק ממנו הוא הרצון לדעת את האמת.

ואחרי שהאדם משיג את האין סוף בשכלו, אז הוא רואה את התמונה המלאה, ומגלה גם את שורש הרצון של עצמו.

ולכל דבר ודבר בעולם, יש את הדרך להשיג אותו. ויש גם דרך להשיג את האמת. והדרך האחת והאמיתית לידיעת האמת, היא על ידי רצון אמיתי לדעת אותה. ולכל דבר ודבר בעולם, יש את תנאי הקבלה שלו ואת תנאי ומבחן הכניסה שלו. ומבחן הכניסה ותנאי הקבלה לעולם האמת שבו יש רק אמת, הוא התנאי היחיד של הרצון האמיתי לדעת את האמת. רצון כ"כ חזק נקי אמיתי, שהוא כ"כ ממלא את האדם, עד שהאדם מוכן לוותר גם על הקיום העצמי שלו תמורת ידיעת האמת.

וכל זמן שהאדם עוד לא הגיע לרמת אמת שכזו של רצון אמיתי שכזה, הרי שהאדם עדיין רחוק מהאמת. כי מחמת שהרצון של האדם הוא לא מספיק אמיתי, לכן הוא עדיין לא ראוי לדעת את האמת. כי אי אפשר לדעת את האמת, בלי שהאדם באמת ירצה לדעת את האמת. כי הרצון האמיתי לדעת את האמת, הוא יוצר אצל האדם כלי להבין את האמת.

כי כאשר יש לאדם עוד רצונות מלבד לדעת את האמת, הרי שהרצון של האדם לדעת את האמת הוא לא מספיק אמיתי. ואז האדם עדיין לא יכול להכיל בתוכו את האמת. אבל כאשר האדם באמת רוצה רק את האמת, על ידי זה הוא יוצר אצל עצמו כלי קיבול אמיתי, שממגנט אליו את האמת.

ויש עוד דרך להגיע לרצון אמיתי שכזה, והיא על ידי זה שהאדם הולך אחרי הרצון האמיתי שלו. כי האדם משקר את עצמו בשקרים גדולים לגבי מה שהוא באמת רוצה. ועל האדם לברר את האמת לגבי מה שהוא באמת רוצה, ועל האדם ללכת אחרי הרצון האמיתי שלו, הרצון הפנימי ביותר שלו. ועל ידי זה האדם מתחבר לשורש הרצון האמיתי שלו, עד שהאדם מגיע לנקודה שבה הוא באמת רוצה את האמת.

כי כאשר האדם חי בשקר, דהיינו, שהוא רוצה לעשות משהו אחד ועושה משהו אחר, והאדם לא שלם עם עצמו ועם הרצונות שלו, על ידי זה האדם מרחיק את עצמו מרצון אמיתי לדעת את האמת. אך על ידי זה שהאדם עושה שלום עם הרצונות שלו, בין אם על ידי זה שהוא ממלא אותם, ובין אם זה על ידי זה שהוא מברר אותם והופך אותם לאמיתיים יותר, על ידי זה האדם מתקרב לרצון אמיתי לדעת את האמת וזוכה לדעת את האמת.

ונסכם: רצון אמיתי ונקי באמת, הוא רצון שבו האדם מוכן לוותר על הכל כולל הכל, כולל אפילו על קיומו העצמי. וכאשר יש לאדם רצון אמיתי בשלמות, אז ורק אז האדם מצליח לראות את התמונה המלאה של המציאות. וכדי להגיע לכל זה, על האדם לחפש תמיד את שורש ואת סיבת הרצון שלו. והפיקח, בנוסף על כל אלו, הוא גם מתקרב אל החכם האמיתי, ומחזק את עצמו לעבור את כל הדברים האלו בבטחה ובשמחה.