1:11:04שיטת ההיפוכים, השיטה של אליעד כהן, הסיפור של אליעד כהן, איך להיות אלוהים? איך להיות מאושר? איזון רגשי, דבר והיפוכו, אחדות ההפכים, מודעות עצמית, רוחניות, סוד האושר, שלמות עצמית
מהי שיטת ההיפוכים של אליעד כהן?
שיטת ההיפוכים של אליעד כהן עוסקת בעיקר בהבנה וביישום של "דבר והיפוכו" בו - זמנית. אליעד מסביר שבפועל, האדם תמיד שואף לשלמות, אך לא מצליח להרגיש אותה מכיוון שכל פעולה שיבחר בה כרוכה בחיסרון או בהפסד של משהו אחר. לדוגמה, אם אדם בוחר לעבוד, הוא יחווה חיסרון של מנוחה, ואם הוא בוחר לנוח, יחווה חיסרון של עבודה. אף פעם אין שלמות מלאה, כי תמיד יש חיסרון.
הפתרון לפי אליעד, נמצא בהבנה העמוקה של "דבר והיפוכו" בו - זמנית. כלומר, כאשר אדם מסוגל לחוות את ההפכים של פעולה מסוימת בו - זמנית, הוא עשוי להגיע לשלמות. למשל, אם אדם יכול לחוות את תחושת ההוצאה והחיסכון בו - זמנית, הוא יכול לחוות את שלמותו האישית.
כיצד אנחנו מבדילים בין דבר להיפוכו?
הבעיה העיקרית בהבנה של שיטת ההיפוכים היא שהמוח האנושי בנוי על הבחנה בין דבר להיפוכו. כשאליעד אומר שאין הבדל בין דבר להיפוכו, קשה לאנשים להבין זאת, משום שהם תמיד מפרשים את הדברים בהשוואה בין קיומם להיעדרם. התודעה האנושית אינה תופסת את המושג "אין הבדל" כי תמיד היא מפרשת את כל דבר בהשוואה לדימוי ההפוך לו.
כדי להבין את שיטת ההיפוכים, חשוב להבין את שכבות התודעה. כל מחשבה שאדם חושב, כמו "אני רוצה עוגה", נובעת ממספר רבדים בתודעה - קודם כל מהידע על קיום, על טוב ורע, על הזמן והמקום, ורק לאחר מכן מתרחש תהליך המחשבה שמוביל לרצון. אליעד מסביר שזו הסיבה שלאנשים קשה לחוות את "דבר והיפוכו" בו - זמנית, כי כל מחשבה או רצון נתפסת דרך מסנני התודעה.
מה הקשר בין רבי נחמן לאליעד כהן?
הקשר בין רבי נחמן לבין אליעד כהן נוגע בעיקר להשפעתו של רבי נחמן על הדרך בה אליעד הגיע להבנתו הפילוסופית. אליעד מספר שבמהלך מסעו האישי הוא נכנס לדיכאון, כי הבין שלעולם לא יוכל להגיע לשלמות מלאה. הוא חש שכשאדם יושב בנוחות, הוא תמיד מתמלא בחיסרון של פעולתו. אף אם היה מקבל את כל רצונו, תמיד היה חיסרון - כל דבר הוא חסר משהו.
רבי נחמן, על פי אליעד, אמר כי שלמות נמצאת רק ב"שם יתברך" (השם), ורק אם האדם יהיה אלוהים, הוא יוכל לחוות שלמות. אליעד מתאר את עצמו כמורה על הדרך להרגיש שלמות, כאשר הדרך היא להרגיש "דבר והיפוכו" בו - זמנית, כלומר, להיות מעל כל ההבחנות הרגילות בתודעה האנושית.
מהי אחדות שקרית ואחדות אמיתית?
אליעד מסביר את ההבדל בין "אחדות שקרית" ל"אחדות אמיתית". אחדות שקרית היא כאשר אדם טוען שאין הבדל בין דבר להיפוכו, אך בה בעת הוא ממשיך להבחין ולהפריד בין הדברים בתודעתו. זהו מצב שבו אדם לא באמת חווה את האחדות, אלא רק מאמין בה.
אחדות אמיתית, לעומת זאת, היא מצב שבו אדם גם מבדיל בין דבר להיפוכו כאשר הוא צריך לעשות זאת, אך גם לא מבדל ביניהם ברמה העמוקה של תודעתו. אליעד מלמד ששיטה זו אינה אומרת לא להבחין בין טוב לרע, אלא להבין את המהות של כל דבר, כולל ההבנה שאין באמת הפרדה אמיתית בין הדברים.
כיצד הטלת ספק מובילה להבנה של דבר והיפוכו?
העקרון המרכזי בשיטת ההיפוכים הוא הטלת ספק בכל דבר, כולל במחשבות, פירושים, תחושות, ואף בקיום עצמו. אליעד מסביר כי ככל שמטילים ספק חזק יותר, מגיעים לרובד עמוק יותר של תודעה. לדוגמה, אם אדם בטוח שמישהו כועס עליו, הוא יכול להטיל ספק בכך ולשאול "אולי הוא לא כועס?", "אולי הוא אפילו אוהב אותי?". כך, עקרון ההיפוכים לא רק מתבטא בפירושים (מה טעים? אולי לא טעים?) אלא גם בהשערות לגבי המציאות (האם זה קיים בכלל? אולי אין כאן כוס?).
הטלת הספק החזקה ביותר מובילה בסופו של דבר לאי - ודאות מוחלטת לגבי קיום המציאות כפי שאנחנו תופסים אותה, וכך אפשר להתחיל לראות את העולם כפי שהוא באמת - עם פחות הבחנות בין דבר להיפוכו.
מה קורה כאשר אדם מגיע להבנה שאין הבדל בין דבר להיפוכו?
כאשר אדם מצליח להגיע להבנה שאין הבדל בין דבר להיפוכו, הוא חווה את המציאות באופן שונה לחלוטין. ברגע שאין יותר הבחנה בין דברים, כל חוויה נראית שונה - יש יותר יצירתיות, יותר רגועה פנימית, והיכולת לראות את כל התמונה בכל סיטואציה הופכת ליתרון. יתרה מכך, אדם המגיע למצב הזה יכול לבחור באופן חופשי בין טוב ורע, ולחוות כל דבר בצורה של בחירה מודעת.
אליעד מסביר כי מי שמגיע למקום שבו אין הבחנה בין דבר להיפוכו, גם מסוגל לבחור האם לסבול או לשמוח מתוך חופש פנימי, ולא מתוך אילוץ.
שיטת ההיפוכים של אליעד כהן עוסקת בעיקר בהבנה וביישום של "דבר והיפוכו" בו - זמנית. אליעד מסביר שבפועל, האדם תמיד שואף לשלמות, אך לא מצליח להרגיש אותה מכיוון שכל פעולה שיבחר בה כרוכה בחיסרון או בהפסד של משהו אחר. לדוגמה, אם אדם בוחר לעבוד, הוא יחווה חיסרון של מנוחה, ואם הוא בוחר לנוח, יחווה חיסרון של עבודה. אף פעם אין שלמות מלאה, כי תמיד יש חיסרון.
הפתרון לפי אליעד, נמצא בהבנה העמוקה של "דבר והיפוכו" בו - זמנית. כלומר, כאשר אדם מסוגל לחוות את ההפכים של פעולה מסוימת בו - זמנית, הוא עשוי להגיע לשלמות. למשל, אם אדם יכול לחוות את תחושת ההוצאה והחיסכון בו - זמנית, הוא יכול לחוות את שלמותו האישית.
כיצד אנחנו מבדילים בין דבר להיפוכו?
הבעיה העיקרית בהבנה של שיטת ההיפוכים היא שהמוח האנושי בנוי על הבחנה בין דבר להיפוכו. כשאליעד אומר שאין הבדל בין דבר להיפוכו, קשה לאנשים להבין זאת, משום שהם תמיד מפרשים את הדברים בהשוואה בין קיומם להיעדרם. התודעה האנושית אינה תופסת את המושג "אין הבדל" כי תמיד היא מפרשת את כל דבר בהשוואה לדימוי ההפוך לו.
כדי להבין את שיטת ההיפוכים, חשוב להבין את שכבות התודעה. כל מחשבה שאדם חושב, כמו "אני רוצה עוגה", נובעת ממספר רבדים בתודעה - קודם כל מהידע על קיום, על טוב ורע, על הזמן והמקום, ורק לאחר מכן מתרחש תהליך המחשבה שמוביל לרצון. אליעד מסביר שזו הסיבה שלאנשים קשה לחוות את "דבר והיפוכו" בו - זמנית, כי כל מחשבה או רצון נתפסת דרך מסנני התודעה.
מה הקשר בין רבי נחמן לאליעד כהן?
הקשר בין רבי נחמן לבין אליעד כהן נוגע בעיקר להשפעתו של רבי נחמן על הדרך בה אליעד הגיע להבנתו הפילוסופית. אליעד מספר שבמהלך מסעו האישי הוא נכנס לדיכאון, כי הבין שלעולם לא יוכל להגיע לשלמות מלאה. הוא חש שכשאדם יושב בנוחות, הוא תמיד מתמלא בחיסרון של פעולתו. אף אם היה מקבל את כל רצונו, תמיד היה חיסרון - כל דבר הוא חסר משהו.
רבי נחמן, על פי אליעד, אמר כי שלמות נמצאת רק ב"שם יתברך" (השם), ורק אם האדם יהיה אלוהים, הוא יוכל לחוות שלמות. אליעד מתאר את עצמו כמורה על הדרך להרגיש שלמות, כאשר הדרך היא להרגיש "דבר והיפוכו" בו - זמנית, כלומר, להיות מעל כל ההבחנות הרגילות בתודעה האנושית.
מהי אחדות שקרית ואחדות אמיתית?
אליעד מסביר את ההבדל בין "אחדות שקרית" ל"אחדות אמיתית". אחדות שקרית היא כאשר אדם טוען שאין הבדל בין דבר להיפוכו, אך בה בעת הוא ממשיך להבחין ולהפריד בין הדברים בתודעתו. זהו מצב שבו אדם לא באמת חווה את האחדות, אלא רק מאמין בה.
אחדות אמיתית, לעומת זאת, היא מצב שבו אדם גם מבדיל בין דבר להיפוכו כאשר הוא צריך לעשות זאת, אך גם לא מבדל ביניהם ברמה העמוקה של תודעתו. אליעד מלמד ששיטה זו אינה אומרת לא להבחין בין טוב לרע, אלא להבין את המהות של כל דבר, כולל ההבנה שאין באמת הפרדה אמיתית בין הדברים.
כיצד הטלת ספק מובילה להבנה של דבר והיפוכו?
העקרון המרכזי בשיטת ההיפוכים הוא הטלת ספק בכל דבר, כולל במחשבות, פירושים, תחושות, ואף בקיום עצמו. אליעד מסביר כי ככל שמטילים ספק חזק יותר, מגיעים לרובד עמוק יותר של תודעה. לדוגמה, אם אדם בטוח שמישהו כועס עליו, הוא יכול להטיל ספק בכך ולשאול "אולי הוא לא כועס?", "אולי הוא אפילו אוהב אותי?". כך, עקרון ההיפוכים לא רק מתבטא בפירושים (מה טעים? אולי לא טעים?) אלא גם בהשערות לגבי המציאות (האם זה קיים בכלל? אולי אין כאן כוס?).
הטלת הספק החזקה ביותר מובילה בסופו של דבר לאי - ודאות מוחלטת לגבי קיום המציאות כפי שאנחנו תופסים אותה, וכך אפשר להתחיל לראות את העולם כפי שהוא באמת - עם פחות הבחנות בין דבר להיפוכו.
מה קורה כאשר אדם מגיע להבנה שאין הבדל בין דבר להיפוכו?
כאשר אדם מצליח להגיע להבנה שאין הבדל בין דבר להיפוכו, הוא חווה את המציאות באופן שונה לחלוטין. ברגע שאין יותר הבחנה בין דברים, כל חוויה נראית שונה - יש יותר יצירתיות, יותר רגועה פנימית, והיכולת לראות את כל התמונה בכל סיטואציה הופכת ליתרון. יתרה מכך, אדם המגיע למצב הזה יכול לבחור באופן חופשי בין טוב ורע, ולחוות כל דבר בצורה של בחירה מודעת.
אליעד מסביר כי מי שמגיע למקום שבו אין הבחנה בין דבר להיפוכו, גם מסוגל לבחור האם לסבול או לשמוח מתוך חופש פנימי, ולא מתוך אילוץ.
- שיטת ההיפוכים וכיצד ליישם אותה ביום יום
- הטלת ספק והעמקת המודעות העצמית
- הקשר בין רבי נחמן והרעיון של אין הבדל
- כיצד להפוך את הסבל לחוויה רצויה
- הדרכים לשלב אחדות ותפיסה של נפרדות במקביל
מדוע האדם אינו מצליח להרגיש שלמות מלאה?
בעומק הדברים, האדם שואף תמיד להיות שלם, אך בפועל אין לו דרך לחוות שלמות מלאה. בכל פעולה שנבחר, עולה החיסרון של אי - עשייה של משהו אחר. למשל, ללכת לעבוד מוביל לתחושה של חוסר מנוחה, ואילו לנוח מוביל לחיסרון של אי - עבודה. כך או כך, האדם לא חווה שלמות כי תמיד נמצא חיסרון. רבים מנסים לאזן בין הנאות והגבלות, כמו לעבוד ולחסוך ובמקביל גם לבלות ולהוציא כסף, אך באיזון הזה האדם אף פעם לא מגיע לרמת שביעות רצון של מאה אחוז.
כיצד עולה הרעיון של דבר והיפוכו בו - זמנית?
המפתח לשלמות מצוי בחוויה של דבר והיפוכו בו - זמנית. אם אפשר לחוות הוצאה של כסף ובאותו זמן לחוות גם חיסכון, או לחסוך כסף ויחד עם זאת לחוות הרגשה של הוצאה, אפשר לחוות שלמות. אך עצם האפשרות לחוות דבר והיפוכו איננה מבטיחה תמיד שלמות, כי גם אז ייתכן שהאדם יחווה חיסרון.
מדוע כה קשה לתפוס שאין הבדל בין דבר להיפוכו?
התודעה שלנו בנויה על כך שאנו מבדילים בין דבר להיפוכו. לפני שאדם בכלל מזהה את עצמו כ"קיים", הוא כבר מבדיל בין "דבר" ל"היפוכו". גם כשמדברים על המושג "אין הבדל", השכל האנושי עדיין מפרש זאת באמצעות ההבנה שיש הבדל בין "יש הבדל" ל"אין הבדל". לכן, כאשר אליעד מלמד שיש מצב של אין הבדל בין דבר להיפוכו, קשה להבין זאת עם השכל שמציב תמיד הפרדה בין הדברים.
מהן שכבות התודעה וכיצד הן מובילות להפרדה בין דבר להיפוכו?
בתוך המחשבה האנושית יש רבדים רבים. לדוגמה, לפני שאדם אומר "אני רוצה לאכול עוגה", הוא עובר תהליך פנימי ארוך: הוא יודע שהוא קיים, שהוא מודע לטוב ורע, לזמן ומקום, לחוויות ולזיכרונותיו, ואז עולה המחשבה על העוגה. המנגנון הזה, שמוביל להבדלה בין טוב לרע, בין דבר להיפוכו, מלווה את האדם בכל מחשבה והחלטה. לכן, באופן רגיל, האדם אינו יכול להכיל דבר והיפוכו בו - זמנית בתודעתו.
כיצד קשור רבי נחמן לסיפור האישי של אליעד?
אליעד מספר כי נכנס לדיכאון משום שהבין שתמיד קיים חיסרון, ואין שום פעולה שיכולה להביא לשלמות מלאה. גם אם יינתן לו כל מה שירצה, עדיין ירגיש חיסרון ופחד משינוי עתידי במציאות. רבי נחמן אמר שרק "שם יתברך" (אלוהים) חווה שלמות, ורק אם האדם יהיה אלוהים - יוכל לחוות שלמות. אליעד מתאר שמה שהוא "מוכר" זה את האפשרות להיות אלוהים, כלומר, לחוות דבר והיפוכו ולהיות מעל ההגדרות הרגילות של השכל.
מהי "אחדות שקרית" ומהי אחדות אמיתית?
לפי ההסבר, אחדות שקרית היא הטענה שאין הבדל בין דבר להיפוכו, אבל בלי להמשיך להבדיל בשכל הרגיל. אחדות אמיתית פירושה שאדם גם מבדיל בין דבר להיפוכו כשצריך, וגם לא מבדיל בין דבר להיפוכו בו - זמנית. כך אפשר לפעול בעולם בצורה רגילה ולהמשיך לנהל חיים אנושיים, ובמקביל להיות מודע לכך שבעומק, אין שום הבדל אמיתי.
כיצד הטלת ספק מובילה לחוויה של דבר והיפוכו?
השיטה המוצעת היא לברר תמיד את האמת האובייקטיבית לגבי מחשבותינו. לדוגמה, אם אדם בטוח שמישהו כועס עליו, אפשר להעלות את ההיפך - אולי הוא לא כועס, או אולי הוא אפילו אוהב אותי. עיקרון ההיפוכים מתבטא גם בפירושים (האם משהו טעים? אולי לא טעים?) וגם בחושים (אולי אין כאן כוס בכלל?).
ככל שמטילים ספק חזק יותר, מגיעים לרובד עמוק יותר של התודעה. בתחילה מערערים על פירושים ("אני חושב שהוא טיפש, אולי הוא לא טיפש?"), ואז מערערים על החושים (האם באמת יש כאן קיר?), עד שמגיעים לטלת ספק בקיום עצמו ("אולי אני לא קיים? אולי שום דבר לא קיים?"), ולבסוף מגיעים למצב שבו רואים שאין הפרדה בין דבר להיפוכו.
איך נראה המסלול הארוך שאליו הגיע אליעד וכיצד הוא משפיע על חוויית המציאות?
אליעד מעיד שהלך בדרך ארוכה של הטלת ספק בכל מה שנתפס אצלו כמוחלט: פירושים, חושים, מחשבות, רגשות, אמונות. בסופו של דבר, לדבריו, מגיעים להבנה שבשורש, ההפרדה בין דבר להיפוכו עצמה אינה מוחלטת. זו חוויה מפחידה כי יש תחושה שהיקום עלול "להיחרב" ברגע שמפסיקים לתפוס אותו כנפרד. אך מי שעובר את הסף הזה, חווה את המציאות אחרת לחלוטין, עד כדי שברגע אחד של כעס, למשל, הוא רואה את כל התהליך מההתחלה ועד הסוף ואת כל התרחישים האפשריים.
כיצד ממשיכים לחיות במציאות היומיומית תוך חקירת האמת האובייקטיבית?
אליעד מדגיש שאין חובה לעשות שינוי דרסטי בחיים או להפסיק לעשות פעולות רגילות. הרעיון הוא להיות מודע למחשבות ולרצונות, ולשאול "למה אני רוצה את זה?" או "איך הגעתי לרצון הזה?". ככל שהחקירה מעמיקה אל השורש, האדם מבין שהוא לא באמת מחויב לשום דבר, אלא בוחר באופן מודע מתוך ראייה רחבה.
מהי החוויה החדשה של האדם ברגע שאין עוד הפרדה?
מי שמגיע להיפוך של כל ההיפוכים, חווה מצב שאין בו שום פרדוקס ואין בו נפרדות. זוהי חוויה שבה דבר והיפוכו מתאחדים. לאורך הדרך, ככל שמרחיבים את הפרספקטיבה, צפים יתרונות מעשיים: יכולת יצירתיות גבוהה יותר, הבנה רחבה של אנשים ומצבים, ורוגע פנימי הנובע מכך שרואים את ההפך של כל דבר ואינם נצמדים לתוצאה יחידה.
כיצד בוחרים בטוב או ברע מתוך שליטה?
בסופה של הדרך, כך מתואר, האדם יכול לבחור לראות כל דבר כטוב או כרע, לבחור אם לסבול או לשמוח, וכל זאת מתוך עמדה משוחררת. לדוגמה, המצב הקיצוני של הכנסת היד לאש: אם באמת אין לאדם מחויבות שלא לסבול, הוא יכול לבחור לסבול ולהמשיך להישאר באש, או לצאת ממנה מרצון חופשי ולא מתוך פחד. המצב הזה מסמל חופש מוחלט לבחור אם דבר הוא רע או טוב, לפי מה שרוצים לחוות באותו רגע.
בעומק הדברים, האדם שואף תמיד להיות שלם, אך בפועל אין לו דרך לחוות שלמות מלאה. בכל פעולה שנבחר, עולה החיסרון של אי - עשייה של משהו אחר. למשל, ללכת לעבוד מוביל לתחושה של חוסר מנוחה, ואילו לנוח מוביל לחיסרון של אי - עבודה. כך או כך, האדם לא חווה שלמות כי תמיד נמצא חיסרון. רבים מנסים לאזן בין הנאות והגבלות, כמו לעבוד ולחסוך ובמקביל גם לבלות ולהוציא כסף, אך באיזון הזה האדם אף פעם לא מגיע לרמת שביעות רצון של מאה אחוז.
כיצד עולה הרעיון של דבר והיפוכו בו - זמנית?
המפתח לשלמות מצוי בחוויה של דבר והיפוכו בו - זמנית. אם אפשר לחוות הוצאה של כסף ובאותו זמן לחוות גם חיסכון, או לחסוך כסף ויחד עם זאת לחוות הרגשה של הוצאה, אפשר לחוות שלמות. אך עצם האפשרות לחוות דבר והיפוכו איננה מבטיחה תמיד שלמות, כי גם אז ייתכן שהאדם יחווה חיסרון.
מדוע כה קשה לתפוס שאין הבדל בין דבר להיפוכו?
התודעה שלנו בנויה על כך שאנו מבדילים בין דבר להיפוכו. לפני שאדם בכלל מזהה את עצמו כ"קיים", הוא כבר מבדיל בין "דבר" ל"היפוכו". גם כשמדברים על המושג "אין הבדל", השכל האנושי עדיין מפרש זאת באמצעות ההבנה שיש הבדל בין "יש הבדל" ל"אין הבדל". לכן, כאשר אליעד מלמד שיש מצב של אין הבדל בין דבר להיפוכו, קשה להבין זאת עם השכל שמציב תמיד הפרדה בין הדברים.
מהן שכבות התודעה וכיצד הן מובילות להפרדה בין דבר להיפוכו?
בתוך המחשבה האנושית יש רבדים רבים. לדוגמה, לפני שאדם אומר "אני רוצה לאכול עוגה", הוא עובר תהליך פנימי ארוך: הוא יודע שהוא קיים, שהוא מודע לטוב ורע, לזמן ומקום, לחוויות ולזיכרונותיו, ואז עולה המחשבה על העוגה. המנגנון הזה, שמוביל להבדלה בין טוב לרע, בין דבר להיפוכו, מלווה את האדם בכל מחשבה והחלטה. לכן, באופן רגיל, האדם אינו יכול להכיל דבר והיפוכו בו - זמנית בתודעתו.
כיצד קשור רבי נחמן לסיפור האישי של אליעד?
אליעד מספר כי נכנס לדיכאון משום שהבין שתמיד קיים חיסרון, ואין שום פעולה שיכולה להביא לשלמות מלאה. גם אם יינתן לו כל מה שירצה, עדיין ירגיש חיסרון ופחד משינוי עתידי במציאות. רבי נחמן אמר שרק "שם יתברך" (אלוהים) חווה שלמות, ורק אם האדם יהיה אלוהים - יוכל לחוות שלמות. אליעד מתאר שמה שהוא "מוכר" זה את האפשרות להיות אלוהים, כלומר, לחוות דבר והיפוכו ולהיות מעל ההגדרות הרגילות של השכל.
מהי "אחדות שקרית" ומהי אחדות אמיתית?
לפי ההסבר, אחדות שקרית היא הטענה שאין הבדל בין דבר להיפוכו, אבל בלי להמשיך להבדיל בשכל הרגיל. אחדות אמיתית פירושה שאדם גם מבדיל בין דבר להיפוכו כשצריך, וגם לא מבדיל בין דבר להיפוכו בו - זמנית. כך אפשר לפעול בעולם בצורה רגילה ולהמשיך לנהל חיים אנושיים, ובמקביל להיות מודע לכך שבעומק, אין שום הבדל אמיתי.
כיצד הטלת ספק מובילה לחוויה של דבר והיפוכו?
השיטה המוצעת היא לברר תמיד את האמת האובייקטיבית לגבי מחשבותינו. לדוגמה, אם אדם בטוח שמישהו כועס עליו, אפשר להעלות את ההיפך - אולי הוא לא כועס, או אולי הוא אפילו אוהב אותי. עיקרון ההיפוכים מתבטא גם בפירושים (האם משהו טעים? אולי לא טעים?) וגם בחושים (אולי אין כאן כוס בכלל?).
ככל שמטילים ספק חזק יותר, מגיעים לרובד עמוק יותר של התודעה. בתחילה מערערים על פירושים ("אני חושב שהוא טיפש, אולי הוא לא טיפש?"), ואז מערערים על החושים (האם באמת יש כאן קיר?), עד שמגיעים לטלת ספק בקיום עצמו ("אולי אני לא קיים? אולי שום דבר לא קיים?"), ולבסוף מגיעים למצב שבו רואים שאין הפרדה בין דבר להיפוכו.
איך נראה המסלול הארוך שאליו הגיע אליעד וכיצד הוא משפיע על חוויית המציאות?
אליעד מעיד שהלך בדרך ארוכה של הטלת ספק בכל מה שנתפס אצלו כמוחלט: פירושים, חושים, מחשבות, רגשות, אמונות. בסופו של דבר, לדבריו, מגיעים להבנה שבשורש, ההפרדה בין דבר להיפוכו עצמה אינה מוחלטת. זו חוויה מפחידה כי יש תחושה שהיקום עלול "להיחרב" ברגע שמפסיקים לתפוס אותו כנפרד. אך מי שעובר את הסף הזה, חווה את המציאות אחרת לחלוטין, עד כדי שברגע אחד של כעס, למשל, הוא רואה את כל התהליך מההתחלה ועד הסוף ואת כל התרחישים האפשריים.
כיצד ממשיכים לחיות במציאות היומיומית תוך חקירת האמת האובייקטיבית?
אליעד מדגיש שאין חובה לעשות שינוי דרסטי בחיים או להפסיק לעשות פעולות רגילות. הרעיון הוא להיות מודע למחשבות ולרצונות, ולשאול "למה אני רוצה את זה?" או "איך הגעתי לרצון הזה?". ככל שהחקירה מעמיקה אל השורש, האדם מבין שהוא לא באמת מחויב לשום דבר, אלא בוחר באופן מודע מתוך ראייה רחבה.
מהי החוויה החדשה של האדם ברגע שאין עוד הפרדה?
מי שמגיע להיפוך של כל ההיפוכים, חווה מצב שאין בו שום פרדוקס ואין בו נפרדות. זוהי חוויה שבה דבר והיפוכו מתאחדים. לאורך הדרך, ככל שמרחיבים את הפרספקטיבה, צפים יתרונות מעשיים: יכולת יצירתיות גבוהה יותר, הבנה רחבה של אנשים ומצבים, ורוגע פנימי הנובע מכך שרואים את ההפך של כל דבר ואינם נצמדים לתוצאה יחידה.
כיצד בוחרים בטוב או ברע מתוך שליטה?
בסופה של הדרך, כך מתואר, האדם יכול לבחור לראות כל דבר כטוב או כרע, לבחור אם לסבול או לשמוח, וכל זאת מתוך עמדה משוחררת. לדוגמה, המצב הקיצוני של הכנסת היד לאש: אם באמת אין לאדם מחויבות שלא לסבול, הוא יכול לבחור לסבול ולהמשיך להישאר באש, או לצאת ממנה מרצון חופשי ולא מתוך פחד. המצב הזה מסמל חופש מוחלט לבחור אם דבר הוא רע או טוב, לפי מה שרוצים לחוות באותו רגע.
- שיטת ההיפוכים וכיצד ליישם אותה ביום יום
- הטלת ספק והעמקת המודעות העצמית
- הקשר בין רבי נחמן והרעיון של אין הבדל
- כיצד להפוך את הסבל לחוויה רצויה
- הדרכים לשלב אחדות ותפיסה של נפרדות במקביל
אליעד: אני רוצה להסביר על שיטת ההיפוכים.
בעיקרון האדם רוצה להיות שלם, אך האדם לא יכול להרגיש שלמות, כי שום דבר לא שלם.
למשל תלך לעבוד, אז אתה מדוכא מזה שאתה לא נח, אתה נח, אז אתה מדוכא מזה שאתה לא עובד. מה שתעשה, בסוף אין שלמות.
האנשים כדי לשמור על איזון, עושים גם וגם, גם מבלים וגם חוסכים, גם מכניסים כסף וגם מוציאים. אבל באיזון הזה אתה יוצא קרח משני הצדדים, אתה אף פעם לא מרוצה במאה אחוז, אין לך אפילו פעם אחת שהכל מושלם עבורך.
מתי יכול להמצא המאה אחוז? רק כאשר אתה נמצא בדבר והיפוכו בו זמנית.
מה זה אומר? שאתה יכול לבזבז כסף ויחד עם זאת להיות בחוויה שאתה חוסך, או לחסוך כסף ולהיות בחוויה שאתה מבזבז, אז אתה יכול לחוות שלמות.
אם אדם נמצא בדבר והיפוכו, לא בהכרח שהוא ירגיש שלמות, למה? כי יכול להיות שהוא ביתרון וגם יכול להיות שהוא בחיסרון, הכל יכול להיות במצב הזה.
נושא השיחה הוא, איך אתה יכול להיות דבר והיפוכו?
בתודעה של האדם יש הרבה רבדים, במחשבה של האדם, למשל, אני רוצה לאכול עוגה, זה לא שישר עולה המחשבה הזאת, אלא יש הרבה עומקים עד שמגיעים למחשבה הזאת. קודם כול, אני יודע שאני קיים, אני יודע שיש טוב ורע, אני יודע שאני פה ולא שם, אני מודע לזמן ולמקום, יש לי זיכרונות, חוויות, תחושות וכו', אחר כך אני מודע לחושים שלי, ואני יודע שכרגע יש פה משהו שנראה לי בצורה מסויימת, ואני חושב שזה עוגה, ואני רוצה את העוגה. - כל זה נמצא במילה עוגה.
המנגנון של האדם מושתת על המון תהליכים. כמו שאמרנו שאדם שרוצה להרגיש שלמות, בתנאים הנוכחים הוא לעולם לא יוכל להרגיש שלמות. למה? כי המנגנון שלו לא מאפשר לו להיות דבר והיפוכו.
הדבר הבסיסי ביותר, הראשון בתהליך, זה ההפרדה בין דבר והיפוכו. לפני שאתה יודע שאתה קיים, אתה יודע שיש הבדל בין דבר להיפוכו, לא משנה מה אתה יודע, אתה קודם כל יודע שיש הבדל בין דבר להיפוכו. שזה דבר וזה היפוכו.
לתודעה קשה לתפוס שאין הבדל בין דבר להיפוכו, כי ברור שיש, לא יתכן שאין.
גם כשאני אומר שאין הבדל, גם זה האדם מבין דרך זה שיש הבדל. לא משנה מה אני מסביר, האדם מבין זאת דרך זה, שיש הבדל בין דבר להיפוכו.
אני מלמד אותכם שאין הבדל בין דבר להיפוכו, אבל אתם מנסים להבין זאת אם השכל שמבדיל בין דבר להיפוכו ולכן אתם לא מבינים.
כשאני מדבר על זה שאין הבדל, אתה אפילו לא יודע שאין הבדל. כך שיש לדעת שאין הבדל בין דבר להיפוכו ויש פשוט לא להבדיל בין דבר להיפוכו.
איך הגעתי לידיעה הזאת? דרך רבי נחמן. בזמנו נכנסתי לדיכאון מזה שתמיד יש חיסרון. לא משנה מה אני יעשה, תמיד יהיה חיסרון. אפילו אם יביאו לי את כל מה שארצה זה לא יעזור, תמיד יהיה חיסרון.
אתה כבן אדם לא יכול אפילו לרגע אחד להיות מרוצה במאה אחוז מהמציאות, זה לא יתכן.
ואפילו אם תגיד שהרגשת מושלם, אז באותו רגע פחדת שהמציאות תשתנה ולכן לא הרגשת מושלם. מושלם פירושו שיש אפשרות שהמציאות תשתנה, כי תמיד יש אפשרות שהמציאות תשתנה.
מושלם פירושו, אני מאה אחוז מרוצה ממה שקורה כרגע + לא משנה מה יקרה, גם מזה אני מרוצה במאה אחוז, בלי תנאים ובלי סיבה, בלי שאלה ובלי בקשה.
בכל מקרה אי אפשר להשיג שלמות, ורב נחמן אמר, שלמות יש רק לשם יתברך, ואם תהיה אלוהים תהיה לך שלמות.
זה המוצר המרכזי שאני מוכר, אני מוכר הרבה מוצרים אבל יש מוצר שיש לי בלעדיות עליו, להיות אלוהים.
להיות דבר והיפוכו, זה למעשה התהליך הכי עמוק שיש בעולם, הכי מלא, הכי מסור, זה לא משחק, למרות שתכלס הכל משחק, אפשר להגיד שזה גם רק משחק, אבל בעיקרון זה דבר שאם יש משהו בעל משמעות, הוא המשמעות.
הרעיון הוא, איך אדם יגיע למצב שהוא יחוויה דבר והיפוכו?
כמו שאמרתי המוח של האדם מושתת על ההפרדה בין דבר להיפוכו, השיטה שאני מסביר לאדם מבוססת על חיפוש האמת האובייקטיבית. מה זה אומר?
למשל אתה חושב על מישהו דבר מסויים, יש הרבה תהליכים שקרו בתוכך בתודעה עד שהגעת למסקנה שאתה חושב על מישהו.
אם אתה אומר, אני חושב שהוא כועס עלי, מה ההפך של זה? אני חושב שהוא לא כועס עלי, ויש עוד היפוך, אני חושב שהוא אוהב אותי. יש - הוא שונא אותי, הוא לא שונא אותי ולא אוהב אותי, והוא אוהב אותי.
הרעיון פשוט, השיטה שלי אומרת דבר כזה, מי שרוצה להגיע למצב שהוא יהיה דבר והיפוכו, ראשית כדי לחיות את החיים אתה צריך להבדיל בין דבר להיפוכו, אם אתה יוצא עם מישהי והיא אומרת לך שהיא אוהבת אותך, ואתה תשאל אולי היא לא אוהבת אותי? זה לא עוזר כדי לפתח זוגיות יחסית. אך אם תהיה דבר והיפוכו, גם תוכל להגיד שאולי היא שונאת אותי ובו זמנית להתיחס שהיא אוהבת אותך.
גם בדרך אתה תהנה מהפירות, כמו יהיו לך יותר פרספקטיבות, תראה את התמונה מבחוץ, זה כמו שאם תהיה אלוהים הכל יסתדר לך בדרך.
אני לא מוכר אחדות שקרית שזה אומר שאין הבדל בין דבר להיפוכו, אני מוכר את המקום שאתה מבדיל בין דבר להיפוכו, אבל אתה גם לא מבדיל בין דבר להיפוכו - בו זמנית.
מה זה אומר פרקטית? ככול שאתה מתרגל יותר היפוכים ברמה העקרונית. כמו, מה ההפך? למשל המים בריאים, אולי הם לא בריאים. העוגה טעימה, אולי היא לא טעימה? הכוס מפלסטיק, אולי היא עשויה מברזל שקוף? אולי אין כאן כוס ואני רק מדמיין?
אתה כל הזמן מעלה את הרף, יש דברים שיותר קל לחשוב את ההפך שלהם ויש דברים שיותר קשה לחשוב את ההפך שלהם.
לדוגמה, אולי הכוס עשוייה מפלסטיק? אולי
אולי אין פה כוס? זה הפך שיותר קשה לחשוב אותו, כי הוא מטיל ספק בתהליך של החושים.
מה אתה מחזיק עכשיו? כוס. מה וודאי לך יותר שזה כוס או שאתה מחזיק משהו? שאני מחזיק משהו. מה וודאי לך יותר שאתה מחזיק משהו או מרגיש משהו? שאני מרגיש משהו.
אתה מבין מה קורה, אתה מרגיש משהו, שאתה מחזיק בו ביד, בצורה שקוראים לזה כוס.
יש כאן רעיון של הטלת ספק בכל מה שאתה בטוח. אתה בטוח שזה כוס, אולי זה לא כוס אלא משהו אחר?
קודם כל אתה מטיל ספק בפירושים, למשל, אני חושב שהוא טיפש, אולי הוא לא טיפש? אני חושב שהתמונה יפה, אולי היא לא יפה?
הכוונה שמה שאתה רואה תתחיל לראות בעוד זוויות.
אחר כך מטילים ספק בחושים, כמו אתה רוא קיר, אולי אין כאן קיר? אתה לא בטוח שיש כאן קיר.
שאלה: מה זה נותן?
אליעד: אם אדם רוצה להתעלות על התחושות של עצמו, ובסוף אם הוא יעשה את זה הוא יגלה משהו. ובסוף הוא יגלה את הדבר והיפוכו.
אחרי הטלת ספק בחושים, יש משהו שיותר וודאי שזה התחושות הפנימיות, כמו אני אוהב, אולי אני לא אוהב?
למשל, היד שלך נשרפה באש, אתה יכול להגיד, אולי אין אש, אבל עדיין כואב לי, אתה יכול להגיד, אולי לא כואב לי אבל עדיין אני מרגיש שאני לא רוצה את המצב, אתה יכול להגיד, אולי אני אפילו רוצה את המצב, אבל אני עדיין בטוח שאני רוצה משהו, אתה יכול להגיד אולי אני לא רוצה כלום, אבל אני בטוח קיים, אולי אני לא קיים אבל בטוח יש משהו, ואולי אין משהו אז אין משהו, לפחות יש הבדל בין יש משהו לאין משהו, ואולי אין הבדל בין שום דבר לשום דבר, ואז יצאת מהשכל.
אני עשיתי את המסלול הארוך, בלי טיפים ובלי הנחיה. עוד שכבה ועוד שכבה ועוד שכבה עד שבסוף גיליתי שכשאני רואה משהו אני יודע את כל מה שקרה לי בראש לפני שראיתי אותו.
כשאתה רואה משהו, אתה יודע מה עבר לך בראש, מהמחשבה הראשונה שלך, למשל אם אתה כועס על משהו, אתה רואה את כל התהליך מהמפץ הגדול עד למצב שאתה כועס. ואתה רואה גם מהכעס עד לסוף העולם. יש לך את כל המהלך לכל הצדדים ולכל הכיוונים.
אני לא רק שהטלתי ספק בפירושים ובחושים, אלא הטלתי ספק במחשבות, בתחושות, באמונות, להטיל ספק בהכל, בקיום, עד שהגעתי למצב שבעצם ראיתי שכול מה שאני מרגיש, הראשון בשרשרת, זה שיש תחושה של הפרדה בין דבר לדבר.
ההפרדה הזאת תמיד שם, אך אתה לא רואה את זה בגלל שזה תמיד שם ואין לך היפוך לזה.
אני הגעתי לבסיס ונכנסתי להיפוך שלו ובהיפוך שלו קרה סיפור שלם. קודם כל זה הדבר הכי מפחיד שיש בעולם, למה? זה כמו להסתכל על אלוהים ואתה לא יודע מה יקרה לך, והבונוס שאתה נעשה הוא. הקושי הוא שאתה צריך לחשוב בצורה שונה, שאף פעם לא חשבת כך.
כול האנשים בעולם, וגם אתה, אף פעם לא חשבת ככה ואתה הולך לחשוב בחשיבה שהיא שונה מכל מה שאי פעם חשבת.
כשאתה נכנס למחשבה האחרונה בחוויה שלך אתה מרגיש שהיקום יחרב.
לפני שמגיעים למחשבה האחרונה, יש עוד מחשבות שאתה נתקל בהם בדרך, שאחת מהם אומרת שכול היקום כולו, בכלל נמצא בתוכי / בראש שלי. אז אם אני אפסיק לחשוב על היקום, אז אולי הוא יושמד, לא רק אני יושמד אלא כל היקום.
בסיפור שלי אני הייתי כל כך מיואש שלא היה לי למה לצפות, לא הייתה לי מטרה ולא משמעות, אז הלב שלי היה פנוי לבדוק מה האמת ללא אינטרס, כבר לא יכול היה להיות לי יותר רע. ואז נכנסתי להתבוננות מסויימת ואז זה סיפור חדש.
כאן אני נכנס לסיפור ורוצה לחסוך לך את כל הברדק, ואני מגלה לך שבסוף לא תבדיל בין דבר להיפוכו, אם תכנס לעומק ותראה מאיפה באות המחשבות שלך, תראה שהם באות מזה שאתה מבדיל בין דבר להיפוכו, ואם תכנס עוד קצת אתה תראה שאין הבדל.
מה זה נותן לך? שאת כל החיים אתה חווה אחרת. לא משנה מה קורה, אתה תמיד מחובר לאין הבדל.
שאלה: מה עושים עכשיו?
אליעד: מנסים להבין. אתה לא צריך לשנות את החיים שלך, אתה לא צריך לצום, לא צריך לעשות מדיטציה, מה שכן לעשות זה אתה צריך להתבונן על התהליכים.
מה זה אומר להתבונן? כי בסוף זה תלוי בהבנה שלך, אם תהיה מודע למחשבות שלך, כמו למה אני חושב את זה? ותגיע לראשון אז סיימת.
הכל מותר לך לעשות, לאהוב, לשנוא, לנקום הכל מותר, זה לא אל תכעס ולא כן תכעס, זה לא אל תבדיל בין טוב לרע אלא תבין למה אתה מבדיל בין טוב לרע.
שאלה: לא ברור לי מה אני עושה.
אליעד: יש משהו שאתה מפספס, וזה מתבטא במשפט, מה אני עושה. כאן לא מדובר על עשייה אלא מדובר על, מה אני אמור להבין, איך אני מבין יותר?
מה להבין? את מה שאמרתי עכשיו. להבין תהליכים, מחשבות, רצונות, כמו לנסות להבין למה התיק נמצא לידה? למה היא בחרה בשמלה הזאת? ובסוף אתה מגיע לזה שהיא מבדילה בין יש לאין, ובסוף תגיע לשורש.
יש כאן רמות של עומקים, עד שאתה מגיע להיפוך של כל ההפוכים שאומר שאין הבדל בין דבר להיפוכו. ההיפוך של כל ההיפוכים אומר שאין היפוכים, שאין פרדוקסים יותר, אין נפרדות ואז יש חוויה חדשה.
וכל מה שאני אומר זה לא רק מה שתשיג בסוף, אלא בדרך עצמה אתה מקבל בונוסים כמו - אתה מתחיל להבין אנשים, אתה מתחיל להיות יותר מאוזן, בראש שלך אתה יותר רגוע כי אתה רואה את ההפך של כל דבר, אתה חושב מחוץ לקופסא, אתה נעשה יותר יצירתי... זה המסלולו המהיר ביותר להגיע לסוף.
לפעמים אני קורא לזה - תשאל מה האמת? לפעמים אני אומר לך תבדוק מה האמת האוביקטיבית? לפעמים תבדוק מחויב או אפשרי? לפעמים מה ההפך? אולי ההפך נכון? כשאני שואל, אתה בטוח? מה זה אומר? אולי ההפך נכון? כשאני שואל אותך האם אתה בטוח? אני גורם לך לראות את ההפך.
כול העצות הם על אותו שורש, מה שאתה בטוח, תראה גם את הצד השני. שתראה את הדבר מכל הזוויות, תראה את התמונה כולה.
אתה צריך להתחיל להטיל ספק בדברים שאתה בטוח בהם. לפעמים אתה כל כך רוצה משהו, וכל כך בטוח בו, ואולי מה שצריך זה ההפך?
שאלה: איך אפשר לחיות כך.
אליעד: ביום יום תעשי מה שאת רוצה. אני לא אומר לך מה לעשות, אני אומר לך איך להבין. למשל את רוצה להיות מעצבת אופנה, תרצי להיות מעצבת אופנה, אבל שתהיי מודעת, מדוע את רוצה להיות מעצבת אופנה, ותלכי אם הלמה, הלמה, הלמה? אחורה, עד שתגיעי לחוויה שאת לא חייבת להיות מעצבת אופנה, אלא את רק רוצה להיות מעצבת אופנה מתוך בחירה ולא מתוך אילוצים.
שאלה: אני יכולה להגיע למצב שהכל יהיה שווה עבורי, ואני אבחר מה אני רוצה לעשות.
אליעד: תגיעי למצב שכלום לא משנה, ואז תרצי את מה שאת רוצה.
יש אמת אובייקטיבית שהדבר האחרון שאכפת לך, זה ממך. האמת הזאת זה או שאתה משלים איתה או שאתה חוטף ממנה מכות.
שאלה: היא אלימה.
אליעד: היא אלימה כי אתה אלים כלפיה, אתה מזלזל בה, אומר הפוך ממה שהיא.
מי יכול לשקר? מי שמוכן לחטוף מכות. מי לא צריך לדייק? מי שלא אכפת לו לסבול. העניין הוא שאתה משקר את עצמך, האחרים לא כלולים בזה. אם אתה משקר את עצמך חצי יום, תסבול חצי יום.
בקיצור, מה שמשנה בסוף זה מה שתבין.
תהיה מודע למה שעובר לך בראש, מה באמת אתה רוצה, למה אני רוצה, מאיפה נובע הרוצה, למה רוצה?
כשאדם מגיע לפרספקטיבה הראשונה, הוא בוחר אם להיות קיים, בוחר מה לבחור, איך לבחור, הוא בוחר הכל. כי אתה על כל דבר יכול להגיד שהוא טוב או רע, ואז אתה בוחר בין שני דברים זהים.
למשל אתה לא יכול לבחור להכניס את היד לאש מתוך בחירה, למה? כי זה יגרום לך לכאב, והכאב יגרום לך לסבל, ואם אתה מחויב לא לסבול, ואש גורמת לך סבל, אז אתה לא יכול לבחור להכניס את היד לאש.
אבל אם היית מסוגל לבחור לסבול, אז היית מסוגל לבחור להכניס את היד לאש, ולסבול ולהתענג על הסבל ולתת לו להרוג אותך.
אבל אז כאשר אתה עובר ליד האש, אתה לא בורח ממנה, אתה בוחר להתרחק ממנה, אבל אתה לא בורח מפחד, אלא בגלל שאתה רוצה לברוח מהאש, לא כי אתה חייב לברוח מהאש אלא כי אתה רוצה לברוח מהאש.
בסוף התהליך אתה בוחר אם דבר הוא טוב או רע, אתה יכול להפוך רע לטוב וטוב לרע.
כל דבר טוב אני יכול להרגיש שהוא רע, וכל דבר רע אני יכול להרגיש שהוא טוב. מי מחליט לי? לפי מה שאני רוצה.
בעיקרון האדם רוצה להיות שלם, אך האדם לא יכול להרגיש שלמות, כי שום דבר לא שלם.
למשל תלך לעבוד, אז אתה מדוכא מזה שאתה לא נח, אתה נח, אז אתה מדוכא מזה שאתה לא עובד. מה שתעשה, בסוף אין שלמות.
האנשים כדי לשמור על איזון, עושים גם וגם, גם מבלים וגם חוסכים, גם מכניסים כסף וגם מוציאים. אבל באיזון הזה אתה יוצא קרח משני הצדדים, אתה אף פעם לא מרוצה במאה אחוז, אין לך אפילו פעם אחת שהכל מושלם עבורך.
מתי יכול להמצא המאה אחוז? רק כאשר אתה נמצא בדבר והיפוכו בו זמנית.
מה זה אומר? שאתה יכול לבזבז כסף ויחד עם זאת להיות בחוויה שאתה חוסך, או לחסוך כסף ולהיות בחוויה שאתה מבזבז, אז אתה יכול לחוות שלמות.
אם אדם נמצא בדבר והיפוכו, לא בהכרח שהוא ירגיש שלמות, למה? כי יכול להיות שהוא ביתרון וגם יכול להיות שהוא בחיסרון, הכל יכול להיות במצב הזה.
נושא השיחה הוא, איך אתה יכול להיות דבר והיפוכו?
בתודעה של האדם יש הרבה רבדים, במחשבה של האדם, למשל, אני רוצה לאכול עוגה, זה לא שישר עולה המחשבה הזאת, אלא יש הרבה עומקים עד שמגיעים למחשבה הזאת. קודם כול, אני יודע שאני קיים, אני יודע שיש טוב ורע, אני יודע שאני פה ולא שם, אני מודע לזמן ולמקום, יש לי זיכרונות, חוויות, תחושות וכו', אחר כך אני מודע לחושים שלי, ואני יודע שכרגע יש פה משהו שנראה לי בצורה מסויימת, ואני חושב שזה עוגה, ואני רוצה את העוגה. - כל זה נמצא במילה עוגה.
המנגנון של האדם מושתת על המון תהליכים. כמו שאמרנו שאדם שרוצה להרגיש שלמות, בתנאים הנוכחים הוא לעולם לא יוכל להרגיש שלמות. למה? כי המנגנון שלו לא מאפשר לו להיות דבר והיפוכו.
הדבר הבסיסי ביותר, הראשון בתהליך, זה ההפרדה בין דבר והיפוכו. לפני שאתה יודע שאתה קיים, אתה יודע שיש הבדל בין דבר להיפוכו, לא משנה מה אתה יודע, אתה קודם כל יודע שיש הבדל בין דבר להיפוכו. שזה דבר וזה היפוכו.
לתודעה קשה לתפוס שאין הבדל בין דבר להיפוכו, כי ברור שיש, לא יתכן שאין.
גם כשאני אומר שאין הבדל, גם זה האדם מבין דרך זה שיש הבדל. לא משנה מה אני מסביר, האדם מבין זאת דרך זה, שיש הבדל בין דבר להיפוכו.
אני מלמד אותכם שאין הבדל בין דבר להיפוכו, אבל אתם מנסים להבין זאת אם השכל שמבדיל בין דבר להיפוכו ולכן אתם לא מבינים.
כשאני מדבר על זה שאין הבדל, אתה אפילו לא יודע שאין הבדל. כך שיש לדעת שאין הבדל בין דבר להיפוכו ויש פשוט לא להבדיל בין דבר להיפוכו.
איך הגעתי לידיעה הזאת? דרך רבי נחמן. בזמנו נכנסתי לדיכאון מזה שתמיד יש חיסרון. לא משנה מה אני יעשה, תמיד יהיה חיסרון. אפילו אם יביאו לי את כל מה שארצה זה לא יעזור, תמיד יהיה חיסרון.
אתה כבן אדם לא יכול אפילו לרגע אחד להיות מרוצה במאה אחוז מהמציאות, זה לא יתכן.
ואפילו אם תגיד שהרגשת מושלם, אז באותו רגע פחדת שהמציאות תשתנה ולכן לא הרגשת מושלם. מושלם פירושו שיש אפשרות שהמציאות תשתנה, כי תמיד יש אפשרות שהמציאות תשתנה.
מושלם פירושו, אני מאה אחוז מרוצה ממה שקורה כרגע + לא משנה מה יקרה, גם מזה אני מרוצה במאה אחוז, בלי תנאים ובלי סיבה, בלי שאלה ובלי בקשה.
בכל מקרה אי אפשר להשיג שלמות, ורב נחמן אמר, שלמות יש רק לשם יתברך, ואם תהיה אלוהים תהיה לך שלמות.
זה המוצר המרכזי שאני מוכר, אני מוכר הרבה מוצרים אבל יש מוצר שיש לי בלעדיות עליו, להיות אלוהים.
להיות דבר והיפוכו, זה למעשה התהליך הכי עמוק שיש בעולם, הכי מלא, הכי מסור, זה לא משחק, למרות שתכלס הכל משחק, אפשר להגיד שזה גם רק משחק, אבל בעיקרון זה דבר שאם יש משהו בעל משמעות, הוא המשמעות.
הרעיון הוא, איך אדם יגיע למצב שהוא יחוויה דבר והיפוכו?
כמו שאמרתי המוח של האדם מושתת על ההפרדה בין דבר להיפוכו, השיטה שאני מסביר לאדם מבוססת על חיפוש האמת האובייקטיבית. מה זה אומר?
למשל אתה חושב על מישהו דבר מסויים, יש הרבה תהליכים שקרו בתוכך בתודעה עד שהגעת למסקנה שאתה חושב על מישהו.
אם אתה אומר, אני חושב שהוא כועס עלי, מה ההפך של זה? אני חושב שהוא לא כועס עלי, ויש עוד היפוך, אני חושב שהוא אוהב אותי. יש - הוא שונא אותי, הוא לא שונא אותי ולא אוהב אותי, והוא אוהב אותי.
הרעיון פשוט, השיטה שלי אומרת דבר כזה, מי שרוצה להגיע למצב שהוא יהיה דבר והיפוכו, ראשית כדי לחיות את החיים אתה צריך להבדיל בין דבר להיפוכו, אם אתה יוצא עם מישהי והיא אומרת לך שהיא אוהבת אותך, ואתה תשאל אולי היא לא אוהבת אותי? זה לא עוזר כדי לפתח זוגיות יחסית. אך אם תהיה דבר והיפוכו, גם תוכל להגיד שאולי היא שונאת אותי ובו זמנית להתיחס שהיא אוהבת אותך.
גם בדרך אתה תהנה מהפירות, כמו יהיו לך יותר פרספקטיבות, תראה את התמונה מבחוץ, זה כמו שאם תהיה אלוהים הכל יסתדר לך בדרך.
אני לא מוכר אחדות שקרית שזה אומר שאין הבדל בין דבר להיפוכו, אני מוכר את המקום שאתה מבדיל בין דבר להיפוכו, אבל אתה גם לא מבדיל בין דבר להיפוכו - בו זמנית.
מה זה אומר פרקטית? ככול שאתה מתרגל יותר היפוכים ברמה העקרונית. כמו, מה ההפך? למשל המים בריאים, אולי הם לא בריאים. העוגה טעימה, אולי היא לא טעימה? הכוס מפלסטיק, אולי היא עשויה מברזל שקוף? אולי אין כאן כוס ואני רק מדמיין?
אתה כל הזמן מעלה את הרף, יש דברים שיותר קל לחשוב את ההפך שלהם ויש דברים שיותר קשה לחשוב את ההפך שלהם.
לדוגמה, אולי הכוס עשוייה מפלסטיק? אולי
אולי אין פה כוס? זה הפך שיותר קשה לחשוב אותו, כי הוא מטיל ספק בתהליך של החושים.
מה אתה מחזיק עכשיו? כוס. מה וודאי לך יותר שזה כוס או שאתה מחזיק משהו? שאני מחזיק משהו. מה וודאי לך יותר שאתה מחזיק משהו או מרגיש משהו? שאני מרגיש משהו.
אתה מבין מה קורה, אתה מרגיש משהו, שאתה מחזיק בו ביד, בצורה שקוראים לזה כוס.
יש כאן רעיון של הטלת ספק בכל מה שאתה בטוח. אתה בטוח שזה כוס, אולי זה לא כוס אלא משהו אחר?
קודם כל אתה מטיל ספק בפירושים, למשל, אני חושב שהוא טיפש, אולי הוא לא טיפש? אני חושב שהתמונה יפה, אולי היא לא יפה?
הכוונה שמה שאתה רואה תתחיל לראות בעוד זוויות.
אחר כך מטילים ספק בחושים, כמו אתה רוא קיר, אולי אין כאן קיר? אתה לא בטוח שיש כאן קיר.
שאלה: מה זה נותן?
אליעד: אם אדם רוצה להתעלות על התחושות של עצמו, ובסוף אם הוא יעשה את זה הוא יגלה משהו. ובסוף הוא יגלה את הדבר והיפוכו.
אחרי הטלת ספק בחושים, יש משהו שיותר וודאי שזה התחושות הפנימיות, כמו אני אוהב, אולי אני לא אוהב?
למשל, היד שלך נשרפה באש, אתה יכול להגיד, אולי אין אש, אבל עדיין כואב לי, אתה יכול להגיד, אולי לא כואב לי אבל עדיין אני מרגיש שאני לא רוצה את המצב, אתה יכול להגיד, אולי אני אפילו רוצה את המצב, אבל אני עדיין בטוח שאני רוצה משהו, אתה יכול להגיד אולי אני לא רוצה כלום, אבל אני בטוח קיים, אולי אני לא קיים אבל בטוח יש משהו, ואולי אין משהו אז אין משהו, לפחות יש הבדל בין יש משהו לאין משהו, ואולי אין הבדל בין שום דבר לשום דבר, ואז יצאת מהשכל.
אני עשיתי את המסלול הארוך, בלי טיפים ובלי הנחיה. עוד שכבה ועוד שכבה ועוד שכבה עד שבסוף גיליתי שכשאני רואה משהו אני יודע את כל מה שקרה לי בראש לפני שראיתי אותו.
כשאתה רואה משהו, אתה יודע מה עבר לך בראש, מהמחשבה הראשונה שלך, למשל אם אתה כועס על משהו, אתה רואה את כל התהליך מהמפץ הגדול עד למצב שאתה כועס. ואתה רואה גם מהכעס עד לסוף העולם. יש לך את כל המהלך לכל הצדדים ולכל הכיוונים.
אני לא רק שהטלתי ספק בפירושים ובחושים, אלא הטלתי ספק במחשבות, בתחושות, באמונות, להטיל ספק בהכל, בקיום, עד שהגעתי למצב שבעצם ראיתי שכול מה שאני מרגיש, הראשון בשרשרת, זה שיש תחושה של הפרדה בין דבר לדבר.
ההפרדה הזאת תמיד שם, אך אתה לא רואה את זה בגלל שזה תמיד שם ואין לך היפוך לזה.
אני הגעתי לבסיס ונכנסתי להיפוך שלו ובהיפוך שלו קרה סיפור שלם. קודם כל זה הדבר הכי מפחיד שיש בעולם, למה? זה כמו להסתכל על אלוהים ואתה לא יודע מה יקרה לך, והבונוס שאתה נעשה הוא. הקושי הוא שאתה צריך לחשוב בצורה שונה, שאף פעם לא חשבת כך.
כול האנשים בעולם, וגם אתה, אף פעם לא חשבת ככה ואתה הולך לחשוב בחשיבה שהיא שונה מכל מה שאי פעם חשבת.
כשאתה נכנס למחשבה האחרונה בחוויה שלך אתה מרגיש שהיקום יחרב.
לפני שמגיעים למחשבה האחרונה, יש עוד מחשבות שאתה נתקל בהם בדרך, שאחת מהם אומרת שכול היקום כולו, בכלל נמצא בתוכי / בראש שלי. אז אם אני אפסיק לחשוב על היקום, אז אולי הוא יושמד, לא רק אני יושמד אלא כל היקום.
בסיפור שלי אני הייתי כל כך מיואש שלא היה לי למה לצפות, לא הייתה לי מטרה ולא משמעות, אז הלב שלי היה פנוי לבדוק מה האמת ללא אינטרס, כבר לא יכול היה להיות לי יותר רע. ואז נכנסתי להתבוננות מסויימת ואז זה סיפור חדש.
כאן אני נכנס לסיפור ורוצה לחסוך לך את כל הברדק, ואני מגלה לך שבסוף לא תבדיל בין דבר להיפוכו, אם תכנס לעומק ותראה מאיפה באות המחשבות שלך, תראה שהם באות מזה שאתה מבדיל בין דבר להיפוכו, ואם תכנס עוד קצת אתה תראה שאין הבדל.
מה זה נותן לך? שאת כל החיים אתה חווה אחרת. לא משנה מה קורה, אתה תמיד מחובר לאין הבדל.
שאלה: מה עושים עכשיו?
אליעד: מנסים להבין. אתה לא צריך לשנות את החיים שלך, אתה לא צריך לצום, לא צריך לעשות מדיטציה, מה שכן לעשות זה אתה צריך להתבונן על התהליכים.
מה זה אומר להתבונן? כי בסוף זה תלוי בהבנה שלך, אם תהיה מודע למחשבות שלך, כמו למה אני חושב את זה? ותגיע לראשון אז סיימת.
הכל מותר לך לעשות, לאהוב, לשנוא, לנקום הכל מותר, זה לא אל תכעס ולא כן תכעס, זה לא אל תבדיל בין טוב לרע אלא תבין למה אתה מבדיל בין טוב לרע.
שאלה: לא ברור לי מה אני עושה.
אליעד: יש משהו שאתה מפספס, וזה מתבטא במשפט, מה אני עושה. כאן לא מדובר על עשייה אלא מדובר על, מה אני אמור להבין, איך אני מבין יותר?
מה להבין? את מה שאמרתי עכשיו. להבין תהליכים, מחשבות, רצונות, כמו לנסות להבין למה התיק נמצא לידה? למה היא בחרה בשמלה הזאת? ובסוף אתה מגיע לזה שהיא מבדילה בין יש לאין, ובסוף תגיע לשורש.
יש כאן רמות של עומקים, עד שאתה מגיע להיפוך של כל ההפוכים שאומר שאין הבדל בין דבר להיפוכו. ההיפוך של כל ההיפוכים אומר שאין היפוכים, שאין פרדוקסים יותר, אין נפרדות ואז יש חוויה חדשה.
וכל מה שאני אומר זה לא רק מה שתשיג בסוף, אלא בדרך עצמה אתה מקבל בונוסים כמו - אתה מתחיל להבין אנשים, אתה מתחיל להיות יותר מאוזן, בראש שלך אתה יותר רגוע כי אתה רואה את ההפך של כל דבר, אתה חושב מחוץ לקופסא, אתה נעשה יותר יצירתי... זה המסלולו המהיר ביותר להגיע לסוף.
לפעמים אני קורא לזה - תשאל מה האמת? לפעמים אני אומר לך תבדוק מה האמת האוביקטיבית? לפעמים תבדוק מחויב או אפשרי? לפעמים מה ההפך? אולי ההפך נכון? כשאני שואל, אתה בטוח? מה זה אומר? אולי ההפך נכון? כשאני שואל אותך האם אתה בטוח? אני גורם לך לראות את ההפך.
כול העצות הם על אותו שורש, מה שאתה בטוח, תראה גם את הצד השני. שתראה את הדבר מכל הזוויות, תראה את התמונה כולה.
אתה צריך להתחיל להטיל ספק בדברים שאתה בטוח בהם. לפעמים אתה כל כך רוצה משהו, וכל כך בטוח בו, ואולי מה שצריך זה ההפך?
שאלה: איך אפשר לחיות כך.
אליעד: ביום יום תעשי מה שאת רוצה. אני לא אומר לך מה לעשות, אני אומר לך איך להבין. למשל את רוצה להיות מעצבת אופנה, תרצי להיות מעצבת אופנה, אבל שתהיי מודעת, מדוע את רוצה להיות מעצבת אופנה, ותלכי אם הלמה, הלמה, הלמה? אחורה, עד שתגיעי לחוויה שאת לא חייבת להיות מעצבת אופנה, אלא את רק רוצה להיות מעצבת אופנה מתוך בחירה ולא מתוך אילוצים.
שאלה: אני יכולה להגיע למצב שהכל יהיה שווה עבורי, ואני אבחר מה אני רוצה לעשות.
אליעד: תגיעי למצב שכלום לא משנה, ואז תרצי את מה שאת רוצה.
יש אמת אובייקטיבית שהדבר האחרון שאכפת לך, זה ממך. האמת הזאת זה או שאתה משלים איתה או שאתה חוטף ממנה מכות.
שאלה: היא אלימה.
אליעד: היא אלימה כי אתה אלים כלפיה, אתה מזלזל בה, אומר הפוך ממה שהיא.
מי יכול לשקר? מי שמוכן לחטוף מכות. מי לא צריך לדייק? מי שלא אכפת לו לסבול. העניין הוא שאתה משקר את עצמך, האחרים לא כלולים בזה. אם אתה משקר את עצמך חצי יום, תסבול חצי יום.
בקיצור, מה שמשנה בסוף זה מה שתבין.
תהיה מודע למה שעובר לך בראש, מה באמת אתה רוצה, למה אני רוצה, מאיפה נובע הרוצה, למה רוצה?
כשאדם מגיע לפרספקטיבה הראשונה, הוא בוחר אם להיות קיים, בוחר מה לבחור, איך לבחור, הוא בוחר הכל. כי אתה על כל דבר יכול להגיד שהוא טוב או רע, ואז אתה בוחר בין שני דברים זהים.
למשל אתה לא יכול לבחור להכניס את היד לאש מתוך בחירה, למה? כי זה יגרום לך לכאב, והכאב יגרום לך לסבל, ואם אתה מחויב לא לסבול, ואש גורמת לך סבל, אז אתה לא יכול לבחור להכניס את היד לאש.
אבל אם היית מסוגל לבחור לסבול, אז היית מסוגל לבחור להכניס את היד לאש, ולסבול ולהתענג על הסבל ולתת לו להרוג אותך.
אבל אז כאשר אתה עובר ליד האש, אתה לא בורח ממנה, אתה בוחר להתרחק ממנה, אבל אתה לא בורח מפחד, אלא בגלל שאתה רוצה לברוח מהאש, לא כי אתה חייב לברוח מהאש אלא כי אתה רוצה לברוח מהאש.
בסוף התהליך אתה בוחר אם דבר הוא טוב או רע, אתה יכול להפוך רע לטוב וטוב לרע.
כל דבר טוב אני יכול להרגיש שהוא רע, וכל דבר רע אני יכול להרגיש שהוא טוב. מי מחליט לי? לפי מה שאני רוצה.
050-3331-331