איך לטפל בחולי נפש? לא לתקוף את השואל, האם סבל זה רע? איך לדעת שהרמזור אדום? טיפול בהפרעות נפשיות, טיפול בהזיות שווא, להבין את השאלה, איך להבין משוגע? לסמוך על מחקרים, איך לנהל דיון? טיפול בחולי נפש, מרגיש מאוים
איך לטפל בחולי נפש בלי לתקוף את השואל?
אליעד כהן מסביר כי כאשר אדם שואל שאלה שנראית תמימה או אפילו מוזרה, כמו "מי אמר שסבל זה רע?", הנטייה הראשונית של רוב האנשים היא להניח שהם מבינים בדיוק למה הוא מתכוון, ומיד לנסות לשכנע אותו שהוא טועה או לתת לו הסברים שמסתמכים על הנחות בסיסיות שלהם. אליעד מדגיש שהדבר הנכון לעשות, במיוחד בטיפול בחולי נפש או אנשים שמרגישים מאוימים נפשית, הוא קודם כל לנסות להבין לעומק את השאלה שהם שואלים. אסור להניח מראש שום הנחה לגבי מה השואל מתכוון.
לדוגמה, אם מישהו שואל "מי אמר שסבל זה רע?", במקום לענות או להתווכח איתו, קודם צריך לשאול אותו למה בדיוק הוא מתכוון במושג "סבל" ולמה הוא מתכוון ב"רע". רק אחרי שמקבלים ממנו הסבר מדויק אפשר להמשיך את השיחה ולברר יחד איתו את התשובה. הסיבה לכך היא שלמושגים כמו "סבל" או "רע" עשויות להיות הגדרות שונות לחלוטין עבור אנשים שונים. אליעד מביא דוגמה שאולי האדם ששאל מתכוון לשאול האם סבל הוא רע באופן אובייקטיבי או אולי באופן סובייקטיבי בלבד. אולי הוא מתכוון לומר שסבל אינו רק רע אלא יש בו גם צדדים טובים. כל אלה שאלות שצריך לברר עם האדם לפני שמתחילים בדיון.
איך להתמודד עם הזיות שווא ותחושת איום?
בהמשך ההסבר, אליעד מסביר שכאשר אדם מתמודד עם הזיות שווא או עם פחדים, לדוגמה אדם שאומר "מאיימים עליי" או שיש סכנה לחייו, הדרך הנכונה להתמודד איתו היא לא להגיד לו שהוא משוגע או שאין שום סכנה, אלא לשאול אותו שאלות מדויקות יותר ולברר את הפרטים שעליהם הוא מדבר. לדוגמה, אפשר לשאול אותו למה הוא מתכוון כשהוא אומר "מאיימים עליי", ומי מאיים, ובאיזו דרך בדיוק הוא מרגיש מאוים. באופן כזה ניתן להתחיל להבין את חוויית המציאות של אותו אדם ולאפשר לו לבחון את האמיתות והנכונות של הפחדים שלו בעצמו, במקום להרגיש מאוים ולתקוף בחזרה.
מה הטעות שעושים בדיונים על נושאים שנויים במחלוקת?
אליעד מציין שכשאדם מביע דעה שונה משלך, בדרך כלל התגובה הראשונית שלך היא לתקוף את הדעה שלו, כי אתה מרגיש מאוים מהאפשרות שהדעה שלך מוטלת בספק. זה נובע מתסביך נחיתות פנימי, שמפעיל מנגנון הגנה שגורם לך להוכיח שאתה צודק מבלי להבין לעומק את הצד השני. הוא מסביר שבמקום לתקוף מיד, צריך קודם כל לעצור ולשאול שאלות. צריך להבין את המילים שבהן האדם משתמש ואת הכוונה מאחוריהן. אליעד נותן דוגמה שכאשר מישהו אומר "מי אמר שהרמזור אדום?", במקום לתקוף ולנסות לשכנע אותו מיד, צריך לבדוק איתו מה הוא מגדיר כרמזור ומה הוא מגדיר כאדום.
כיצד להבין ולברר משמעות מושגים?
אליעד מדגים בצורה מפורטת כיצד להתמודד עם טענות או שאלות מעורפלות. הוא מביא את הדוגמה של "איך לדעת שהרמזור אדום?". במקום להגיד מיד "כי אני רואה" או "כי יש מחקרים", יש קודם כל לפרק את המושג "רמזור" ו"אדום" לרכיבים הבסיסיים ביותר. לדוגמה, קודם יש לוודא שהאדם יודע מה זה רמזור, שהוא יודע לזהות צבעים, שהוא מסכים מה זה "אדום". רק לאחר הסכמה על כל שלב ושלב אפשר להתקדם לטענה העיקרית.
אליעד מסביר ששיטה זו של פירוק המחשבה לשכבות וסידור ההנחות לפי רמת הביטחון של האדם במחשבה, עוזרת להתנהל בצורה רגועה יותר בדיון. במקום לבזבז זמן על ויכוחים חסרי משמעות, האדם מבין בדיוק מה הבעיה או המחלוקת, ויכול להתמודד איתה בצורה הגיונית ומסודרת יותר.
האם לסמוך על מחקרים?
אליעד מתייחס גם לנושא של הסתמכות על מחקרים. הוא מציין שאנשים רבים נשענים על מחקרים כעל אמת מוחלטת...
אליעד כהן מסביר כי כאשר אדם שואל שאלה שנראית תמימה או אפילו מוזרה, כמו "מי אמר שסבל זה רע?", הנטייה הראשונית של רוב האנשים היא להניח שהם מבינים בדיוק למה הוא מתכוון, ומיד לנסות לשכנע אותו שהוא טועה או לתת לו הסברים שמסתמכים על הנחות בסיסיות שלהם. אליעד מדגיש שהדבר הנכון לעשות, במיוחד בטיפול בחולי נפש או אנשים שמרגישים מאוימים נפשית, הוא קודם כל לנסות להבין לעומק את השאלה שהם שואלים. אסור להניח מראש שום הנחה לגבי מה השואל מתכוון.
לדוגמה, אם מישהו שואל "מי אמר שסבל זה רע?", במקום לענות או להתווכח איתו, קודם צריך לשאול אותו למה בדיוק הוא מתכוון במושג "סבל" ולמה הוא מתכוון ב"רע". רק אחרי שמקבלים ממנו הסבר מדויק אפשר להמשיך את השיחה ולברר יחד איתו את התשובה. הסיבה לכך היא שלמושגים כמו "סבל" או "רע" עשויות להיות הגדרות שונות לחלוטין עבור אנשים שונים. אליעד מביא דוגמה שאולי האדם ששאל מתכוון לשאול האם סבל הוא רע באופן אובייקטיבי או אולי באופן סובייקטיבי בלבד. אולי הוא מתכוון לומר שסבל אינו רק רע אלא יש בו גם צדדים טובים. כל אלה שאלות שצריך לברר עם האדם לפני שמתחילים בדיון.
איך להתמודד עם הזיות שווא ותחושת איום?
בהמשך ההסבר, אליעד מסביר שכאשר אדם מתמודד עם הזיות שווא או עם פחדים, לדוגמה אדם שאומר "מאיימים עליי" או שיש סכנה לחייו, הדרך הנכונה להתמודד איתו היא לא להגיד לו שהוא משוגע או שאין שום סכנה, אלא לשאול אותו שאלות מדויקות יותר ולברר את הפרטים שעליהם הוא מדבר. לדוגמה, אפשר לשאול אותו למה הוא מתכוון כשהוא אומר "מאיימים עליי", ומי מאיים, ובאיזו דרך בדיוק הוא מרגיש מאוים. באופן כזה ניתן להתחיל להבין את חוויית המציאות של אותו אדם ולאפשר לו לבחון את האמיתות והנכונות של הפחדים שלו בעצמו, במקום להרגיש מאוים ולתקוף בחזרה.
מה הטעות שעושים בדיונים על נושאים שנויים במחלוקת?
אליעד מציין שכשאדם מביע דעה שונה משלך, בדרך כלל התגובה הראשונית שלך היא לתקוף את הדעה שלו, כי אתה מרגיש מאוים מהאפשרות שהדעה שלך מוטלת בספק. זה נובע מתסביך נחיתות פנימי, שמפעיל מנגנון הגנה שגורם לך להוכיח שאתה צודק מבלי להבין לעומק את הצד השני. הוא מסביר שבמקום לתקוף מיד, צריך קודם כל לעצור ולשאול שאלות. צריך להבין את המילים שבהן האדם משתמש ואת הכוונה מאחוריהן. אליעד נותן דוגמה שכאשר מישהו אומר "מי אמר שהרמזור אדום?", במקום לתקוף ולנסות לשכנע אותו מיד, צריך לבדוק איתו מה הוא מגדיר כרמזור ומה הוא מגדיר כאדום.
כיצד להבין ולברר משמעות מושגים?
אליעד מדגים בצורה מפורטת כיצד להתמודד עם טענות או שאלות מעורפלות. הוא מביא את הדוגמה של "איך לדעת שהרמזור אדום?". במקום להגיד מיד "כי אני רואה" או "כי יש מחקרים", יש קודם כל לפרק את המושג "רמזור" ו"אדום" לרכיבים הבסיסיים ביותר. לדוגמה, קודם יש לוודא שהאדם יודע מה זה רמזור, שהוא יודע לזהות צבעים, שהוא מסכים מה זה "אדום". רק לאחר הסכמה על כל שלב ושלב אפשר להתקדם לטענה העיקרית.
אליעד מסביר ששיטה זו של פירוק המחשבה לשכבות וסידור ההנחות לפי רמת הביטחון של האדם במחשבה, עוזרת להתנהל בצורה רגועה יותר בדיון. במקום לבזבז זמן על ויכוחים חסרי משמעות, האדם מבין בדיוק מה הבעיה או המחלוקת, ויכול להתמודד איתה בצורה הגיונית ומסודרת יותר.
האם לסמוך על מחקרים?
אליעד מתייחס גם לנושא של הסתמכות על מחקרים. הוא מציין שאנשים רבים נשענים על מחקרים כעל אמת מוחלטת...
- איך לטפל בחולי נפש?
- האם סבל זה רע?
- איך להבין משוגע?
- איך לנהל דיון בלי להרגיש מאוים?
- האם מחקרים תמיד נכונים?
- איך להתמודד עם הזיות שווא?
- איך לדעת שהרמזור אדום?