... האדם הרגיל, לפחות לא בלבוש החיצוני. כי החכם האמיתי, הוא זה שראה את האמת שהכל אחד, ונעלם אל תוך האחדות הזאת, ששם אין שום תודעה עצמית כלל ושום הוויה ושום ישות נפרדת כלל. ואחכ כאשר האדם חוזר אל הנפרדות שלנו, אז בעצם הוא חווה אותה כמו אחדות, למרות שהיא נפרדות. ועל האדם לדעת את האמת, שבאמת מצד האמת, אי אפשר להיעלם כלל. כי מה שקיים, נשאר קיים. והדברים רק משנים את הצורות שלהם. ואי הקיום שיש באחדות, הוא לא העדר קיום מוחלט, אלא הוא העדר קיום מוחלט של נפרדות, אבל הוא הקיום הכי אמיתי וממשי שיש. ... שקיומו אינו תלוי בו. כי האדם מזדהה בטעות עם מה שהוא אינו. וכאשר האדם מזדהה עם מה שנמצא אחרי האחדות של המציאות, אז הרצון שלו והישות שלו, וכל מעשיו, אינם תלויים בו כלל. כי האדם לא יכול ליצור את ... יפסיק להיות מודע לקיומו העצמי. וזה דבר, שהוא לא תלוי באדם עצמו כלל. וכל זמן שהאדם לא חווה את האחדות של המציאות, אין לו שום הוויה ושום ישות עצמית כלל. אלא הוא מת לגמרי, ללא כל חיים משל עצמו. וכאשר האדם זוכה לראות את האחדות של המציאות, אז ורק אז הוא חווה אחדות עם שלמות המציאות, ואז ורק אז הוא מתחיל להיות קיים באמת. כי אחרי שהאדם נכלל באחדות המציאות, אז, כאשר האדם אומר אני, הוא חווה גם את אחדות המציאות, שהיא ההוויה של המציאות, שהיא הקיום האמיתי. ואז האדם מתחיל לחיות באמת ויש לו חיים נצחיים משל עצמו. ... חווה באמת, את זה שהוא חי תמיד, על ידי זה שהוא מגלה, מי הוא באמת. וכאשר האדם מבין, שהוא אחדות המציאות וחווה זאת, אז ממילא הוא גם חווה, שהוא עצמו, מחייה מהווה ומקיים את כל העולמות כולם בכל זמן ...

... כאן, האני האמיתי של האדם, זאת השלמות של המציאות, ששם אין שום אני כלל. כי בשורש המציאות, כל הישויות מתאחדות כישות אחת שהיא מהות המציאות, ושם היודע הידיעה והידוע, הם כולם ישות אחת ממש. והאדם רוצה לחזור להיות מה ... רק השלמות של המציאות, שהיא לא משתנה לעולם. כי בלבוש החיצוני, האדם נפרד ממהות המציאות. אבל מנקודת המבט של האחדות, אין שום נפרדות כלל, כי הכל אחד תמיד. וזה בעצם אומר, שממש כרגע, האדם הוא כבר כלום ממש, ללא ... בשורש המציאות, גם שם האדם כן קיים כישות נפרדת. כי שם כל הנפרדות כולה קיימת כנפרדות מוחלטת. אלא ששם באחדות של המציאות, הנפרדות כולה קיימת כנפרדות, אבל שם מהות הנפרדות שונה. כי כאן אצלנו יש הבדל בין נפרדות לבין אחדות. אבל בשורש המציאות, האחדות והנפרדות הן ישות אחת ממש, ושם הקיום הנפרד של האדם, הוא באחדות מוחלטת, עם העדר הקיום שלו. ומי שרוצה לחוות את תחושת הקיום הזאת, שבה האני הנפרד, נכלל בתוך העדר הנפרדות ...

... וללא כל יכולת של אף אחד בעולם לפגוע בכבודו האמיתי. משום, שהוא יודע את האמת שהוא עצמו אלוהים האמיתי, ובאחדות של המציאות יש שלמות מוחלטת. וגם מצד הנפרדות של המציאות, הרי שהוא אלוהים השקרי, דהיינו, זה שעושה את הכל ... ובגדולתם, דהיינו, חלקי השלמות האלוהית שהשתגעו ושחושבים שהם בני אדם שנפרדים מהשלמות (והכל הוא רק מצד הנפרדות, כי מצד האחדות הכל אחד ממש), מאחר שהם טועים שהם חושבים, שהם נפרדים מהאחדות של המציאות, על ידי זה הם חווים צמצום, והם מחזיקים את עצמם לישות שהיא בתחתית ובשפל של המציאות, שהוא ... גורמים לו להתחיל לחפש את הכבוד. כי האדם הוא מושלם ושלם תמיד. והוא מלך אמיתי, שתמיד הכבוד שלו. (ומצד האחדות, אין מלך ואין כבוד כלל, ולכן הוא רק מצד הנפרדות, של זה שמודע לקיומו). כי שום דבר לא יכול ... להיות שלם עם עצמו באמת. ושלמות יש רק לאלוהים האמיתי. ומי שנכלל בו, על ידי זה שהוא יודע מהי אחדות המציאות, דהיינו, מהות הבורא, לפני שהוא ידע שהוא עצמו קיים, מי שיודע מהי המהות הזאת, הוא נכלל באלוהים, ומקבל ...

... יש רק טוב (וגם באין סוף רע, אין ידיעת טוב. אבל גם אין סוף רע, הוא טוב אמיתי של אחדות).

... חוויית האלוהות, שהיא אין סופית במהותה, ללא שום צורה והגדרה, אפילו ללא הגדרת תודעה עצמית. והמקום היחיד שבו נמצאת האחדות של המציאות, היא רק בתוך עומק פנימיות האני של האדם, או רק בתוך עומק פנימיות האני של כל ישות ... את האדם כל כולו. והאדם צריך לעשות ניקוי רעלים, והמרה (החלפה) של כל חוויית הנפרדות שלו, אל תוך חוויית האחדות של המציאות. וכיצד יעבור האדם מהגיהנום של העולם הזה, אל הגן עדן של העולם הזה? תשובה: על ידי זה ... שטיפת מוח אמיתית וניקוי ראש אמיתי, מכל הנפרדות של העולם הזה. וכיצד יעשה האדם לעצמו שטיפת מוח טובה של אחדות, שתנקה אותו משטיפת המוח השקרית של הנפרדות? תשובה: על ידי זה שהאדם מתחבר לשכל של החכם האמיתי. כי האדם שטועה מחשבתית, הוא, אין לו אחיזה ישירה בשכל של האחדות. כי השכל של האחדות, הוא חסר כל הגדרה, ואין לאדם אפשרות לאחוז בו בצורה ישירה. והאדם צריך לבושים ואמצעים, שבאמצעותם יוכל האדם לאחוז בשכל של האחדות. (ומצד האחדות, האדם תמיד כבר אוחז בה וכולי). והחכם האמיתי, שהוא חי בתוך האחדות, ושגם הנפרדות שלו, היא בתוך האחדות, הוא מלביש עבור האדם, את חוויית האחדות, בכל מיני לבושים שונים של נפרדות, כדי שלאדם תהיה אחיזה בשכל של האחדות, שאין בו שום אחיזה כלל. ומי שרוצה לשטוף את עצמו מהשקר של הנפרדות, עליו להזרים בעורקי ליבו ומחשבתו, את ... שלו, אל האוצר של המציאות, יותר מאשר כל דבר אחר שיש בעולם. כי יש דרגות ועוצמות שונות של הסתרה. והאחדות האמיתית של המציאות, היא נסתרת בכל דבר שיש בעולם, כולל בתוך השכל החיצוני של החכם האמיתי, אלא שבשכל של ... שעושה זאת באמת, שהוא חוקר את סיבת השכל של החכם האמיתי, הוא מהר מאוד מגיע בדרך הקצרה ביותר, אל האחדות של המציאות. ואז האדם מנקה את נפשו לגמרי, ומקבל שכל חדש ורצון חדש וגוף חדש ועולם חדש ומציאות חדשה ...

אחדות המציאות / סוד הצמצום יש מאין ואחדות ההפכים - חלק 1 הפעם נבאר את מהות העניין, של סוד הצמצום של המציאות. והעניין הוא, כי מי שיסתכל ... שינוי צורה, מהלבוש של המהות. ואכ המקיף הגדול ביותר, הוא לא המהות. כי המהות, נפרדת בצורתה החיצונית, מהלבושים. וגם האחדות, היא לא אין סופית, כי היא נפרדת, מהנפרדות. וכל דבר שהוא מוגדר, גם אם זה על ידי השלילה שלו, ... היה הווה ותהיה נפרדות תמיד. כי כל ישות, תמיד תהיה נפרדת משאר האפשרויות, וממילא אין שום אפשרות שתהיה רק אחדות, כי האפשרות לנפרדות, תמיד קיימת. וכל האירועים כולם מתרחשים בתוך הזמן והמקום. והאירועים כולם הם צורות שונות של שני ...

... כדי שהאדם יחפש אותו וירגיש רע. והרע עצמו קיים, כי הוא טוב מאוד עבור מי שמקבל את השכל של האחדות. וכן, כל הנפרדות כולה היא רעה, כולל הטוב השקרי שבה. וכל העולם הרע הזה כולו, הוא קיים, עבור מי שזוכה לשכל של האחדות, שאצלו הרע הזה, הוא טוב מאוד. ובסיכומו של דבר, על האדם להתעשת, ולא לתת לעצמו להטעות את עצמו. ומי ...

אחדות המציאות / סוד הצמצום יש מאין ואחדות ההפכים - חלק 2 והאדם שוכח, שבכל רגע של מציאות ובכל נקודה של מקום, יש פוטנציאל אין סופי של ... הראשון, הוא של הנפרדות בלבד. שזה כמובן נכון מבחינה מסוימת, אך זו לא כל האמת, משום שיש גם את האחדות של המציאות. (ובשורש, האחדות והנפרדות הם אחד ממש, ולכן גם הנפרדות היא המצוי הראשון). כי השאלה האמיתית, היא לא מה היה לפני הזמן ... אחת, שבה אין שום הבדל בין הצורה של הזמן לבין הצורה של המקום. ויש לשים לב לכך, שלא כתבנו שהאחדות היא מהווה את הנפרדות (הזמן והמקום), אלא כתבנו שהיא ההוויה שלה. כי מהווה את, זה בעצם לייחס לה תודעה וכיוב. והמינימום ההכרחי שאפשר לומר, הוא שהאחדות, היא ההוויה של הנפרדות. והאחדות הזאת, היא אין והעדר מוחלט ממש. כי בלי שום זמן ושום מקום, זה העדר מוחלט. ונזכיר ונאמר, כי לא ... ישות אחת, שבה אין שום הפרדה בין היש לבין האין. וגם היא נפרדת ממה ששונה ממנה, ולכן קודמת לה אחדות גדולה יותר, שמכילה אותה ואת הנפרד ממנה כישות אחת וכולי כנל. ומי שיתבונן על כל הצורות של כל ההפכים ... רצון לאין רצון. והרצון והאין רצון, נפרדים בזמן ובמקום. כי יש מקום וזמן לרצון, ויש מקום וזמן לאין רצון. והאחדות של הרצון עם ההפך שלו, הוא החיבור של הזמן והמקום של ההפכים. וכיוב לגבי כל שאר הישויות שיש בעולם. וגם האני וההעדר של האני, גם הם תופסים זמן ומקום, ובשורשם הם מתאחדים עם הכל. וכל הישויות כולן, מתאחדות לישות אחת ממש. והשכל הזה בא לידי ביטוי בצמצומים שונים בעולם של הנפרדות. כי כאשר יש לאדם איזה ספק ... והאדם מבין שזה לא משנה ושאין הבדל בין הדבר האחד לבין הדבר האחר ששונה ממנו, הרי שזאת התגלות של האחדות בתוך הנפרדות, בלבוש של נפרדות. כי בשורש, הכל אחד ממש, ללא הבדל זמן ומקום כלשהם. ולפני הזמן באמת, פירושו ... צורת מקום. ואם נעמיק עוד בעניין, נראה כי גם הפוטנציאל של כל הדברים, גם הוא לא קיים כלל בתוך האחדות של המציאות בשורשה. כי שם יש אחדות של הפוטנציאל עם ההעדר שלו. וכאשר הכל אחד ממש ואין שום זמן ושום מקום כלל, אין שום מקום לנפרדות, ... של היש, היא האין. וכל הצורות, מתהוות מהדבר שאין בו שום צורה כלל. וזהו נגד השכל, הנפרדות שנובעת מתוך האחדות הפשוטה שאין בה שום פירוד כלל. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, הוא מיד שואל את עצמו, איך זה יכול ... הם אחד. כי מצד אחד גם היש והנפרדות קיימים, ואין שום דרך להעלים אותם. כי גם ההעדר של הנפרדות (אחדות / אין), גם הוא עצמו מוגדר כנפרד ממנה, ולכן תמיד יש נפרדות (אחדות / אין, זה בעצמו נפרדות, מהנפרדות / יש). וגם מצד שני, כל הנפרדות כולה, היא גם אחדות אחת גדולה, שאין בה שום הפרדה בין היש לבין האין. ואחרי שמתאמת ומתברר אצל האדם העניין הזה, שבאמת היש ... רק משום שהוא עצמו מבדיל בין היש לבין האין, שזה כמובן לא מגביל בשום צורה את המציאות עצמה, שתהיה באחדות של כל ההפכים. ונמצא אם כן, כי השאלה היא התשובה. כי שורש כל השאלות, הוא החיבור של היש והאין ... כי בלי שכל, כיצד ניתן להגדיר ולהבין משהו?! וכאשר האדם מתחבר לקצה של השכל שלו, אז הוא רואה את האחדות של המציאות, ושהכל אחד ממש, ואז גם התודעה של האדם נעלמת לגמרי, כי אין שום הפרדה כלל וכולי. אבל ... של האין שכל של עצמו, גם אז הוא לא יוכל להיאחז בשום הגדרה כלל, וגם אז הוא יחווה את האחדות של המציאות. והשכל של האדם בקצה שלו, הוא נמצא באחדות עם האין וההעדר שכל של האדם. כי השכל מבדיל בין ההפכים ומגדיר הגדרות. ובקצה של השכל, אין שום הגדרה ... לישות אחת, שהיא הוודאות המוחלטת. שבה גם מצד השכל וגם מצד האין שכל, אין שום נפרדות כלל, אלא הכל אחדות אחת.

... ובנפרדות של המציאות, אלוהים מודע לעצמו ולאלוהים יש רצון, ורצונו ומדעו ועשייתו והעולם וכולי, כולם נפרדים ממנו ומישותו. אך באחדות של המציאות, אלוהים לא מודע לעצמו כלל ואין לו רצון כלל, כי הוא ומדעו אחד וכולי. כי בשורש הכל אחד ממש, ואין הבדל בין היודע לבין הידיעה לבין הדבר הידוע. וכל זמן שאין אחדות בין היודע לבין הדבר שאותו הוא יודע, דהיינו, כל זמן שהאדם היודע, הוא לא בעצמו הופך להיות הדבר שאותו ... וכיוב לגבי האלוהים, שהוא נתפש כישות ממשית, למרות שהוא באמת רק מושג מופשט והוא אינו ישות כלל. וכיוב לגבי האחדות של המציאות, שהיא נתפשת כמשהו ממשי, למרות שבאמת היא רק מושג מופשט. והעניין הוא, כי האמת היא שורש כל ... זה האדם מגלה שהכל אחד. וכאשר האדם מגלה שהכל אחד, על ידי זה הישות של האדם מתבטלת, והיא נכללת באחדות של המציאות, ששם היודע והידיעה והידוע והכל הם אחד. ושם גם נמצאת התודעה של אלוהים לפני בריאת העולם, ושם ... הוא לא יודע זאת. והאדם הוא כבר כל דבר, אך הוא לא יודע זאת. ועל ידי הביטול של האדם לאחדות המציאות, על ידי זה הכל הופך לישות אחת, ואז האדם זוכה לידיעה שלמה באמת, שאינה חסרה כלל.

... שלו, והופך להיות עיוור ממש, וחי במציאות מדומה חלופית ממש, ולא רואה את האמת שהכל מושלם תמיד. (ואעפכ, מצד אחדות ההפכים, בכל אמונה של שקר, יש אמת, והיא עצמה האמת, ואין שום שקר וכולי). והאמונה היא טובה, רק עבור מי שנמצא בתוך האחדות. שאצלו, האמונה מאפשרת לו להתרחק מהאחדות, אל תוך השקר של הנפרדות, ועל ידי זה לעשות ריבוי של האחדות. שזה כבר עניין אחר לגמרי. וכמה שהאמונה טובה עבור החכם האמיתי, כך היא רעה וגרועה עבור מי שאינו חכם ...