... והזמן, נפרדים ושונים זה מזה בצורת החוויה שלהם. ושתי הצורות האלו של הזמן והמקום, הן שתיהן ממהות אחת, שהיא אחדות המציאות, שהיא מחוץ לזמן ולמקום, והיא מהווה אותם. כי ההוויה של הזמן והמקום, היא מחוץ לזמן ולמקום, כי היא ... את המקום והזמן. ומי שרוצה לצאת מהזמן ומהמקום, עליו להטיל ספק אמיתי, ולברר את האמת באופן מוחלט, לגבי נפרדות ואחדות היש והאין. ועל האדם להסתכל על משהו כלשהו שהוא ישנו, ולשאול את עצמו באמת, האם באמת הדבר הזה ישנו, ... האמת, שהכל אחד באמת, ושהיש והאין מאוחדים. ואז האדם חווה את הנפרדות של היש, בצורה חדשה לגמרי, דהיינו, כחוויית אחדות ממש. ואז האדם רואה שהכל אחד, וזוכה לצאת מחוויית המקום והזמן. דהיינו, שהאדם חווה את הזמן ואת המקום בצורה ... ידי התחברות אל האמת המחויבת, על ידי זה מתים כל השינויים, ומתים גם הזמן והמקום איתם, ואז קמה לתחייה האחדות של המציאות, והאדם הופך להיות ישות חדשה לגמרי וכולי.

... כלשהי. כי כל טוב שהוא בגלל סיבה כלשהי, הוא טוב של שקר. שמנסה להידמות לטוב האמיתי, שאינו תלוי בדבר. ובאחדות, שם אין שום רע כלל, והוא טוב מצד עצמו. וכאשר האדם נמצא בנפרדות, עם השכל של האחדות, אז הוא יכול להרגיש רע, ולחוות אותו כטוב אמיתי. שזהו דבר והיפוכו, ואעפכ הוא כך. כי כאשר יש לאדם את השכל של האחדות, אז אצלו האחדות והנפרדות מתאחדות, והוא חווה את כל הנפרדות כרעה, כי אין בה שלמות. אבל בו זמנית, הוא חווה את כולה כטובה באמת, מצד זה שהיא באחדות עם האחדות. ושהנפרדות, היא כולה שלמות אמיתית, שלמות שהיא אחת, עם חוסר השלמות (צורה = מהות).

... בגלל הטעויות שלו, חושב שהאני שלו, זאת הנשמה והתודעה שלו. והאדם לא מבין, שהוא, זאת גם הישות הראשונה, שהיא האחדות של המציאות, דהיינו, השלמות עצמה. ועל ידי זה שהאדם מתבונן אל תוכו, ושואל את עצמו, מי אני באמת? ומה ... מבין שקיומו הוא רק אפשרי המציאות בלבד, על ידי זה, כאשר האדם מתבונן פנימה, הוא רואה את מהותו שהיא האחדות של המציאות, שקיומה הוא מחויב המציאות, ואז האדם חווה את האלוהים עצמו. ושם, בנקודה הפנימית ביותר, האדם מתחבר לנקודת אמת, שבה החיבור של האדם לאחדות המציאות, הוא לא תלוי בישות של האדם עצמו. כי באמת הגדולה ביותר, האמת מסובבת את האדם מכל הצדדים, והיא האמת המוחלטת שהיא קיימת בלי להיות תלויה באדם, היא גורמת לאדם להיות באחדות איתה. ובסיכומו של דבר, על האדם להחליף את האגו שלו, לאגו של אלוהים עצמו, שמצמצם את עצמו אל תוך ...

... הן כולן רק משום שהאדם משקר את עצמו. ואם האדם לא ישקר את עצמו כלל, הוא יגיע להשתוות עם האחדות של המציאות, ויהיה לו טוב תמיד עם השלמות של המציאות. והאדם סובל סתם, משום שהוא משקר את עצמו סתם. ... שיש אצל אלוהים עצמו, הוא זה שיצר את המציאות ואת הנפרדות שלנו. כי הנפרדות שלנו היא כולה שקר, ביחס לאחדות של המציאות. והשקר הזה, לא מביא לאלוהים שום תועלת. משום שמנקודת המבט של האחדות, אין שום חיסרון כלל. ושם בנקודת המבט של האחדות, אין שום סיבה כלל. כי סיבה אפשרית, רק כאשר יש נפרדות של טוב ורע. ולכן לא יכולה להיות סיבה, ... אלוהים, לא היה קיום לעולם כלל. ומכך משתלשל אצל האדם, מצח הנחש שלו. כי גם אחרי שהאדם מגיע אל האחדות, גם אז האדם צריך שיהיה לו מצח נחש, כדי שישקר ושיהיה קיים כאן בנפרדות. אלא שאז, הנפרדות היא עניין ... להבין את האמת באופן מוחלט. ואז מצח הנחש נופל, ואחכ גם הוא עצמו קם לתחייה מחדש, בגן עדן של האחדות.

... מתפלא למה השכל הגדול לא מגיע? כי מובטח לאדם, שאם הוא באמת יטיל ספק בנפרדות, מיד הוא יראה את האחדות ואת השלמות של המציאות, שהיא מסתתרת מאחורי האמונה השקרית. כי כל קיומה של הנפרדות כנפרדת, הוא רק על ידי האמונה השקרית. ועל ידי אמת, הנפרדות חוזרת לקיומה האמיתי, דהיינו, באחדות, עם האחדות ועם השלמות של המציאות. אבל, כדי שהאדם יראה במו עיניו את האחדות ואת השלמות, לשם כך הוא צריך להטיל ספק באמת. כי האחדות של המציאות, נמצאת בצמוד ואחרי הספק של האמת. כי יש אחדות, ואותה מסתירה האמונה של הנפרדות. וכאשר האדם עוקר את האמונה השקרית באמת, על ידי זה שהוא מטיל ספק של אמת בנפרדות, תכף ומיד הוא רואה את האחדות, שנמצאת מאחוריה. שהיא שורש הנפרדות, ושהנפרדות נמצאת בתוכה ומאוחדת איתה כישות אחת ממש. והאדם חושב לעצמו, שהוא באמת מטיל ... לגבי האין, האם הוא, באמת איננו. ועל האדם להבין, ששום שקר בעולם, לא יעזור לו להתאחד עם המציאות. כי אחדות המציאות, היא מחויב המציאות, שהיא כולה אמת מחויבת, ואליה לא יכול להתקרב, גם לא מי שהוא איש אמת שקרית ... היא נכונה יותר מאשר אפשרות אחרת, הרי שזה אומר שאין לאדם ספק אמיתי, וממילא הוא גם לא רואה את האחדות של המציאות. כי כאשר יש לאדם ספק אמיתי לגבי איזה דבר, הוא מתייחס אליו בצורה כלשהי. כגון לדוגמה, כאשר ... יש לו ידיעה וודאית מוחלטת שהכל אחד? והתשובה על זה, היא נסתרת מעיני האדם. כי שורש השאלה הוא, כיצד מהאחדות נוצרה הנפרדות. שרק מי שמבין את השכל של האחדות, רק הוא מבין כיצד זה, שמאחדות נוצרת נפרדות. ובסיכומו של דבר, מי שרוצה לראות במו עיניו את אחדות המציאות, ושהיא תמלא את כל החוויה שלו, הוא מוכרח להגיע אל האמת המחויבת. וזה על ידי הטלת ספק אמיתית. ... של אמת, תכף ומיד הוא רואה, שהכל היה הווה ויהיה אחד. ולמה בפחות מרגע אחד? כי ברגע שהאדם נכלל באחדות, הוא מתחבר למציאות שמעל הזמן, ששם אין שום זמן כלל, ושם הכל קורה בפחות מרגע אחד, דהיינו, בלי שום זמן כלל. כי כאשר האדם מגיע אל האחדות, הוא כבר לא רואה שום שינוי כלל, אלא הוא רואה שהכל היה הווה ויהיה אחד תמיד. וכל הזיכרון שיש ... לגמרי, ואז האדם נעלם לגמרי בתוך האין סוף. ואחכ הוא נולד מחדש אל תוך הנפרדות שלנו, אבל כישות שהיא באחדות עם המציאות תמיד. ובפועל, על האדם לוודא ולראות, שכאשר הוא בודק איזה דבר ומברר, האם הוא אמת או שאולי ...

... מהי המהות של הקיום העצמי של האני של האדם, על ידי זה בסופו של דבר האדם יראה בעיניו, את האחדות של המציאות, ויחווה אותה ממש. כי כל הדברים מתאחדים בשורשם, ורק בלבוש החיצוני יש נפרדות וכולי...

... כמוהו, שזה בעצם אומר שהיה עליו לברוא את האדם, כאשר הוא כבר קרוב אליו ממש. דהיינו, להיות בנפרדות, ואעפכ באחדות. וזהו ריבוי אלוהים, של אין סוף אלוהים. ומאחר שאלוהים שכזה עושה רק רע כל היום, לכן הוא הפריד ממנו ...

... ואז האדם חווה טוב אמיתי באמת וכולי. ואחכ... גם כאשר האדם חוזר אל הנפרדות, עדיין הוא נמצא בתוך תחושת האחדות ממש. אלא, שאז יש לו הרבה יותר מקום וזמן, לחוות את האחדות... שזהו טוב מאוד. כי המקום והזמן הם של הנפרדות, והם ריבוי האחדות, שהוא טוב מאוד. ובפועל, האדם צריך לזכור את האמת, שהאמת היא, ששום שינוי מלאכותי לא יעזור כאן. והאדם לא ... המציאות, היא אך ורק על ידי הבנה של אמת. שהאדם באמת מבין, שהכל מושלם ממש. ובלי ההבנה הזאת, זאת אחדות של שקר, שיוצרת סבל. ומי שמנסה להגיע להשתוות הרצון שלו בכוחות עצמו, ולא בכוחה של הבנת המציאות, שהיא מעצמה ... המציאות. ונחדד: שמי שרוצה להגיע להשתוות של הרצון שלו, גם בזה עצמו, הוא מתרחק מהשתוות של הרצון שלו. כי האחדות האמיתית, היא כאשר האדם כן רוצה רצון מוגדר, אבל הוא חווה אותו בצורה לא מוגדרת. והרצון של האדם להיאחז ... הוא ירצה משהו אחר, יחווה משהו אחר וכיוב, אלו הכל היאחזויות שקריות של האדם, בצורות שונות של המציאות. כי באחדות האמיתית, המהות והצורה הם אחד. ושם, האדם חווה את האחדות המוחלטת, בתוך חוויית הנפרדות המוחלטת. דהיינו, שהאדם חווה דבר והיפוכו בבת אחת. והשלמות היא, כאשר האדם חווה דבר והיפוכו ... מהות הרצון שלו ואת מהות המציאות וכולי. ועל ידי ההבנה, ורק על ידי ההבנה, משתנה אצל האדם חוויית המציאות, לאחדות אמיתית, שהיא כולה טובה באמת.

... שלו. ובפועל, האדם סובל, בדיוק כפי כמה שהוא רוצה לסבול. ויש לזכור, כי הכל הוא מצד הנפרדות, כי מצד האחדות הכל מושלם ממש, ואין שום שאלה כלל. והסיבה שככ קשה לאדם להפסיק לשקר, היא רק משום שהוא משקר את ... דבר, כי האמת כבר קיימת בכל דבר. ושום מקום, נמצא בכל מקום, ולא צריך לשנות שום דבר, כדי להיות באחדות, שלא משנה שום דבר. ובסיכומו של דבר, האדם סובל, רק בגלל ובדיוק כפי כמה שהוא רוצה לסבול. ולהיות איש ...

... זה הקיום העצמי של האדם, שמצד השכל, הוא נעלם לגמרי, כאשר האדם מגלה את האמת שהכל אחד ממש. כי באחדות של המציאות, אין שום תודעה עצמית ושום קיום עצמי כלל, כי שם הכל אחד ממש. והוא ומדעו אחד ממש, ... שהיא בתוך חלום, הקיום העצמי שלה ייעלם, כי היא תהפוך לישות אחרת (שבשורשו היא נעלמת לגמרי, כי השורש הוא האחדות). ואז האגו של האדם, לא רוצה לברר את מהותו העצמית, כי הוא יודע שהוא ייעלם. אבל מצד שני, כל ... בצורה נפרדת, היא עצמה שורש הסבל בכבודו ובעצמו. וגם הסבל הזה, רוצה להמשיך להיות קיים. כי ברגע שהאדם מגיע לאחדות של המציאות, הסבל הרע נעלם (ונולד סבל אחר שהוא טוב מאוד). והסבל הרע רוצה להמשיך להיות קיים. ולכן הוא ... ולכן האדם, לא באמת מחפש את האמת, בלי שום אינטרסים. ולכן כמובן האדם גם לא מגיע אל האמת של האחדות ושל השלמות. ובפועל, על האדם להבין היטב ובשלמות, את האינטרס הזה שלו להמשיך להיות קיים כישות נפרדת. ועל האדם ...