הסכמה. לאדם חשוב שיסכימו איתו. ולמה? תשובה: האדם רוצה להרגיש טוב. וכדי להרגיש טוב צריך להישען על משהו יציב. והדבר היציב היחיד הוא האמת. וכדי להרגיש טוב לשם כך על האדם להרגיש שהוא יודע את האמת. וככל שיותר אנשים מסכימים עם האדם על דעתו, כך הוא מרגיש טוב יותר שהוא צודק, ועל ידי זה הוא חי בתחושה של בטחון עצמי בדעתו וכולי.

אלא שיש אדם אחד שהוא לא צריך שיסכימו איתו. והוא מי שיודע את האמת בידיעה שלמה. כי כל זמן שהאדם לא יודע את האמת בידיעה שלמה, הרי שהוא צריך לקבל חיזוקים לידיעת האמת שלו, על ידי זה שאנשים מסכימים איתו. אך כאשר האדם יודע את האמת בלב שלם, ממילא הוא לא זקוק לחיזוקים כלשהם לגבי ידיעתו את האמת.

והאמת עצמה היא כוללת בתוכה את כל הדעות כולן. וכאשר האדם יודע את האמת עצמה, הוא יודע שכולם כבר מסכימים איתו. מאחר שהוא רואה את ההשתקפות של האמת בתוך כל דבר ודבר שיש בעולם. וגם כאשר האדם חושב את ההפך ממנו, הרי שהוא רואה ומבין כיצד האמת נמצאת בתוך כל הדעות שבעולם.

ואדם כזה שרואה את האמת האחת שיש בתוך כל דבר, הוא לא זקוק שיסכימו איתו. מאחר שאי אפשר שלא להסכים איתו.

ואדם כזה שיודע את האמת האחת, לא רק שהוא לא צריך שיסכימו איתו, מאחר שכולם כבר מסכימים איתו כנ"ל, אלא שהוא רוצה שלא יסכימו איתו, כדי שהחיים יהיו יותר מעניינים.

כי כל זמן שהאדם לא מגיע לאמת האחת, הרי שהוא חשוב לו לדעת שכולם מסכימים איתו. כדי לוודא שהוא נמצא בנקודת האמת שאפשר לסמוך עליה. אך כאשר האדם מגיע אל האמת שעליה כולם מסכימים, במקרה כזה האדם אפילו מעדיף שלא יסכימו איתו.

כי אם כולם יסכימו על הכל, הרי שלא יהיה קיום לעולם. כי אם כולם יחשוב באותה הצורה, כולם ירצו את אותו הדבר, ואז לא יהיו בעולם רצונות שונים, ולא יהיה קיום לעולם. וכל היופי של העולם, הוא אי ההסכמה שיש בו. כי על ידי זה שיש רצונות מנוגדים בעולם, על ידי זה יש שינויים בעולם, שזה כמובן כל היופי.

ומהיופי הזה של המחלוקת, מהיופי הזה יכול ליהנות רק מי שרואה את ההתלבשות של האמת האחת בכל דבר. כי כל זמן שהאדם מפחד להפסיד במשחק, הרי שהוא לא יכול ליהנות מהמשחק. אך כאשר האדם מגיע לנקודת האמת שיש בכל דבר, עכשיו הוא יכול ליהנות מכך שיש דעות שונות בעולם, ומכך שלא מסכימים איתו.

כל אחד מהצבעים יכול לפחד מקיומו של חברו. מלבד הצבע הלבן שכולל בתוכו את כל הצבעים, ורק הוא יכול ליהנות מכך שיש עוד צבעים שונים ממנו, מאחר שכולם כלולים בו.

כך האדם שמגיע אל השלום האמיתי, דהיינו, רואה את הטוב שיש בכל דבר. הוא יכול להרשות לעצמו להרגיש רע. כי מי שיש לו הרבה כסף, הוא יכול להרשות לעצמו לבזבז כסף. ומי שהגוף שלו בריא, הוא יכול להרשות לעצמו לא לאכול. ומי שהוא מאושר באמת, הוא יכול להרשות לעצמו לסבול.

וכל זמן שהאדם לא מוצא את הטוב שיש בתוך הרע, הוא לא יכול להרשות לעצמו להרגיש רע. כי זה לא כיף להרגיש רע. אך כאשר האדם מאושר באמת, ברמה כזאת שהאושר לא מעניין אותו יותר, הוא יכול להרשות לעצמו להרגיש רע, מאחר שגם ברע הוא מרגיש טוב...