... על אלוהים לא חלים חוקי הלוגיקה? ומה המשמעות של זה? טיעון: לא ניתן להוכיח כי אין אלוהים מכך שהוא אינו לוגי. כי תמיד ניתן לומר שעליו לא חלים חוקי הלוגיקה. כל קושיה על אלוהים נובעת בלוגיקה אנושית. אלוהים הוא מחוץ לחוקי הלוגיקה ולכן עליו לא חלות שום קושיות. ולכן כנ"ל, מכך שאלוהים אינו לוגי, לא ניתן להוכיח מכך שהוא אינו קיים, כי עליו לא חלה הלוגיקה האנושית. סוף ... מחוסר הבנה של המשפט הבא: "קיומה של ישות שאינה לוגית, שוללת את כל חוקי הלוגיקה כולם". הטיעון הנ"ל מניח כי אפשרי הדבר שחוקי הלוגיקה יתקיימו לצד ישות שאינה לוגית / ישות שעליה לא חלים חוקי הלוגיקה. יחד עם זאת, על האדם להבין, כי ברגע שקיימת ישות שאינה לוגית, הרי שבעצם המשמעות המתבקשת מכך היא אחת ויחידה, והיא שאין שום משמעות משום סוג שהוא לכל חוקי הלוגיקה ולכל השכל האנושי. מדוע? חוקי הלוגיקה משמשים את האדם בחיי היום יום לצורך חייו. האדם מסיק מסקנות ופועל לפיהן. האדם חי בתוך מנגנון לוגי של סיבה ותוצאה וכולי. כאשר האדם מנסה לגלות את האמת ולהגדיר מהו אמת ומהו שקר, לשם כך משתמש האדם בחוקי הלוגיקה. לגיטימי לחלוטין לומר כי חוקי הלוגיקה הם אך ורק שימושיים בלבד, אך אין בהם שום אינדיקציה לבירור האמת האמיתית של המציאות. דעה כזו כנ"ל שאינה הופכת את הלוגיקה ואת השכל לכלי ... שבאמצעותה האדם מוכיח אמת כלשהי... ולכן, ברגע שהאדם מקבל את חוקי הלוגיקה כדרך לבירור האמת, הרי שבאותו הרגע הוא מסכים על כך כי קיומה של ישות שאינה לוגית אינו אפשרי. כי אם קיימת ישות שאינה לוגית, הרי שהלוגיקה אינה אמת מוחלטת, אלא היא לכל היותר אמת במקום שבו חוקי הלוגיקה תקפים. אך אין בה את היכולת לגלות את האמת של המציאות כולה וכולי. קושיא: גם אם נסכים שהלוגיקה אינה מוכרחת, עדיין ניתן בדרך לוגית להסיק כי ... הוא הנכון! אם נניח שקיימת ישות שאינה לוגית, הרי שזה מעיד על כך שחוקי הלוגיקה הם שקר! וממילא זה אומר שאולי צריך להסיק כי האמת המוחלטת של המציאות, היא דווקא ההפך מחוקי הלוגיקה. ז"א, מכך שקיימת ישות שאינה לוגית, למרות שחוקי הלוגיקה לא מאפשרים את קיומה, מכאן ניתן להבין בבירור, כי חוקי הלוגיקה הם שקר, וממילא אדרבה ההיגיון אומר כי האמת המוחלטת היא בדיוק ההפך מחוקי ההיגיון. כך שלא רק שלא ניתן להוכיח שיש אלוהים שאינו לוגי, אלא ... ההסבר הנ"ל, האדם לא מבין כי קיומה של ישות שאינה לוגית סותר את חוקי הלוגיקה כולם, וממילא את ההוכחה לקיומה של הישות שאינה לוגית עצמה? נשיב: משום שהאדם אינו מעמיק מספיק בלהבין את המסקנות שאליהן הוא הגיע. ז"א, האדם ... בקיומה. ז"א, זה לגיטימי לגמרי לומר שקיימת ישות שאינה כפופה לחוקי הלוגיקה. אך לכל הפחות על האדם להבין מה המשמעות של כך. לאיזה חוקי לוגיקה היא לא כפופה ואיך בדיוק זה בא לידי ביטוי. מאחר שהאדם עצמו לא מבין בכלל ... משום כך הוא לא מבין כי קיומה של הישות הזו, שולל מכל וכל את חוקי הלוגיקה. על האדם להבין, כי גם אם אלוהים אינו לוגי וכולי, עדיין לצורך חיפוש האמת על האדם לחקור ולהבין בדיוק את הדבר שבו הוא מאמין. ז"א מותר ... היא שהאדם אינו מבין כיצד קיומה של ישות שאינה לוגית שולל את כל חוקי הלוגיקה כולם. לעומת זאת, אם היה האדם מבין במה הוא מאמין, ז"א היה מבין את הפרדוקסים הלוגיים שהוא מאמין שאלוהים מרומם מהם, הרי שהוא מיד היה גם ... נכונה. ואז הוא היה מגיע לנקודת בחירה אמיתית, שהיא: 1 - לנטוש את חוקי הלוגיקה כולם (וממילא גם את ההוכחה הלוגית לקיומו). 2 - להחזיק בחוקי הלוגיקה (וממילא להוכיח שאלוהים לא יכול להיות קיים כישות ש אינה לוגית). שאלה: ומדוע בני אדם מפחדים מלחקור את הדבר שבו הם מאמינים? תשובה: משום ...

... שכלי, אושר מוחלט, קצה השכל האנושי, מעל השכל האנושי, יש או אין, החלל הפנוי, השגת אלוהות, מודעות עצמית, הארה רוחנית, חוקי הלוגיקה, חיפוש רוחני אליעד: אני טוען דבר כזה, שיש לי דרך מאוד ספציפית, שאם תעשה אותה פעם אחת, והצלחת לעשות את זה, סיימת את ...

... האלו בו זמנית. אך אין הדבר סותר את קיומם. המגבלה של האדם להבין את קיומם של הפרדוקסים היא של השכל האנושי בלבד. מגבלות השכל האנושי יצרו את חוקי הלוגיקה. הגבול של חוקי הלוגיקה הוא הפרדוקסים. ז"א הלוגיקה אינה מאפשרת את קיומם של פרדוקסים. אך הלוגיקה ... סופית, ואינה יכולה לתפוס בתוכה את המציאות שמקיפה אותה עצמה. המחשבה מסוגלת לתפוס רק את מה שיש לו סוף, אך לא דבר שאין לו סוף. בכל מקרה, חוקי הלוגיקה הם נגזרת של היכולת השכלית המצומצמת של האדם. הפרדוקסים קיימים רק בגלל חוקי הלוגיקה. המציאות כמציאות אין סופית מאפשרת את קיומן של אין סוף אפשרויות. המציאות ...

... של המציאות, אינה זקוקה להוכחה, מאחר שכאשר מבינים אותה, רואים שהיא הייתה ידועה מאז ומעולם ושאין דרך שלא לדעת אותה. כמו כן ביארתי, כי אמת יחסית היא אמת שנשענת על חוקי הלוגיקה. הדרך להגיע אל האמת המלאה, היא רק אחרי שמגלים את כל האמיתות היחסיות האפשריות. והשילוב של כולן ביחד, הוא האמת המלאה. הדרך להגיע אל אמת ... היא גדולה פי אין סוף מהאדם והאדם הוא כלום ביחס אליה. המציאות אינה כפופה ללוגיקה של האדם. קיומו של האדם אפשרי רק באמצעות המציאות = קיומו של האדם / שכלו / חוקי הלוגיקה שלו, תלויים במציאות. אך קיומה של המציאות האין סופית אינו תלוי בחוקי הלוגיקה של האדם. על האדם לזכור תמיד, כי אם הוא מחפש את האמת המלאה על המציאות, עליו לדעת כי האמת מכילה בתוכה את המהות האין סופית של המציאות. והאין סוף הוא מעבר לגבולות השכל האנושי / חוקי הלוגיקה. הלוגיקה אינה יכולה להתמודד עם אין סוף אמיתי כפי מה שהוא באמת. כדי לדבר על אין סוף, צריך השכל של האדם להכניס לתוך עצמו את האין סוף. ... לא ניתן להבין את המהות האמיתית של האין סוף, אלא רק לדמיין אותה בדמיון. ומאחר שלא ניתן להכניס את האין סוף לתוך מחשבה, ממילא מהותו האמיתית אינה באה לידי ביטוי בחוקי הלוגיקה, משום שאין דרך שכלית אנושית להבין את המהות האמיתית שלו. המציאות היא אין סופית. וכדי להבין אותה צריך להבין את מהות האין סוף. מה שאומר שכדי להבין אותה חובה לצאת מחוקי הלוגיקה / מגבלות השכל האנושי. אז איך להבין אותה? תשובה: באמצעות הדמיון. הדמיון מאפשר לאדם להבין קצת מהו האין סוף, ומאפשר לאדם להשתמש בהבנה ... האין סוף. כאן על האדם לדעת לעצור ולהבין כי לא ניתן לעשות סוף שכלי לאין סוף. ניתן רק לדמיין, אך לא להבין זאת בשכל האנושי. ורק כאן האדם עובר להשתמש בדמיון מעבר לחוקי הלוגיקה שמייצגים אך ורק את מגבלת התפיסה של השכל כנ"ל. לסיכום: חוקי הלוגיקה = ייצוג של מגבלת התפיסה של השכל האנושי. על האדם להשתמש בהם בכל מקום שניתן להשתמש בהם, ולא לחרוג מהם היכן שאין חובה לחרוג מהם. מתי כן ...

... קיימת האפשרות שהאדם ישכח את הטיעונים הלוגיים, גם אם הם נראים כנכונים. בנוסף אסור לשכוח, כי הלוגיקה היא לא וודאות מוחלטת. כל חוקי הלוגיקה הם רק הנחת יסוד אנושית, שתלוי במגבלות השכל האנושי. כל מה שהשכל אינו מסוגל לתפוס, הפך ... שניתן להבין שמאחר שהשכל האנושי הוא רק חלק מהמציאות ולא המציאות עצמה, הרי שגם כללי הלוגיקה שמבוססים עליו, הם רק האמת היחסית. חוקי הלוגיקה = הנחת יסוד אנושית = אמת יחסית. כך שכאשר הוודאות של דבר נובעת מחוקים לוגיים שונים, הרי שמצד האמת כל הוודאות של הדבר מוטלת בספק ואינה וודאית בשלמות. משום שחוקי הלוגיקה עצמם אינם וודאות מושלמת. וודאות מושלמת = ידיעה שאי אפשר לחשוב את ההפך שלה. מהי הידיעה ...

... עליו לזכור כי עליו לחקור גם את הפילוסופיה עצמה. היינו, הפילוסופיה עצמה מושתת על חוקי הלוגיקה. וחוקי הלוגיקה עצמם מבוססים על? חוקי הלוגיקה מבוססים על יכולת התפיסה השכלית האנושית. מגבלות התפיסה האנושית מיוצגים על ידי השכל האנושי. חוקי הלוגיקה אינם מייצגים את יכולת הדמיון של האדם. יכולת הדמיון של האדם אינה באה לידי ביטוי במערכת החוקים הלוגיים. לוגיקה = שכל. לוגיקה שונה מ: דמיון. ההבנה המרכזית שצריכה להיות לגבי חוקי הלוגיקה היא, כי גם חוקי הלוגיקה עצמם הם הנחת יסוד שאינה וודאית. מאחר שהשכל של האדם הוא רק חלק מהמציאות ואינו המציאות עצמה, ממילא ניתן להבין כי ... מקרה על האדם לזכור כאשר הוא לומד פילוסופיה ומנסה לדעת את האמת האמיתית על המציאות, כי חוקי הלוגיקה עצמם הם צמצום מחשבתי של המציאות. מציאות = אין סוף. שכל = מחשבה = סוף = היגיון = לוגיקה. כאשר האדם לומד ... הוא סופי ואינו מסוגל לתפוס את המציאות האין סופית. השכל אינו מסוגל אך הדמיון כן. גם חוקי הלוגיקה עצמם הם רק חלק מתוך המציאות ומתוך השכל הכולל שמנהל גם אותם. ז"א חוקי הלוגיקה האנושית עצמם הם חלק מלוגיקה גדולה יותר של המציאות. הלוגיקה של המציאות היא לוגיקה אין סופית אמיתית שאין בה שום ... האנושית משקפת רק חלק וצמצום של הלוגיקה האמיתית של המציאות האין סופית. שילוב של חוקי הלוגיקה + הדמיון = תמונה קרובה לאמת המלאה של המציאות. ...

... שלה. אמת יחסית = הנכונות שלה מבוססת על הוכחות. אמת יחסית = לא ניתן להגיע אליה שלא על ידי הוכחות. אמת יחסית = אם ההוכחות מתבטלות, גם האמת היחסית נופלת. אמת יחסית = נשענת על חוקי הלוגיקה שמוגבלים ליכולת התפיסה של השכל האנושי. אמת יחסית = ידיעה שתלויה בגורם חיצוני לה. אמת יחסית = לא ניתן ...