... תוצר של האמונה או התפיסה השכלית שמפרידה בין טוב לרע. כאשר אדם מגיע להבנה פנימית עמוקה שהמציאות היא אחדות מוחלטת, שהטוב והרע הם מושגים יחסיים בלבד, אין לו יותר פחד מוחלט מפני איבוד דבר מה. לדוגמה, כאשר השואלת תחקור מדוע היא מפחדת מגוקים, עליה לשאול מדוע היא אינה רוצה את ... שזה רע, וכך להמשיך ולחקור לעומק עד שתגיע לתובנה שההבדל בין טוב ורע הוא רק תפיסה שכלית, ולא מציאות מוחלטת. מה זה אומר להתחבר לאין שכל וכיצד זה מבטל פחד? אליעד מסביר את המונח אין שכל כמקום פנימי שבו האדם מבין שההפרדה בין טוב לרע היא יצירה של השכל בלבד ולא משהו שקיים באופן מוחלט במציאות. במצב זה של אין שכל, האדם אינו מזהה את העולם דרך הגדרות ברורות ונוקשות ולכן אינו יכול לחוות ... פחד. האם אפשר להפסיק לפחד ועדיין לשמור על החיים הרגילים? אליעד מדגיש כי אין צורך להפסיק לרצות דברים באופן מוחלט, אלא רק להבין את הרצון מפרספקטיבה עמוקה יותר. אדם יכול להמשיך לרצות דברים, להיות אמביציוזי, לשאוף ולהצליח בחיים, אך מתוך הבנה עמוקה כי ההגדרות של טוב ורע, ושל הצלחה וכישלון, אינן מוחלטות אלא נתונות לפרשנות שכלית בלבד. לדוגמה, אדם יכול להרגיש אי נוחות מהימצאות גוק בביתו, אך הוא לא ירגיש פחד ... הוא יכול לעשות זאת ללא עוקץ הפחד המשתק והטוטאלי. אליעד מסכם בכך שההבנה האמיתית של האחדות, שבה אין הבדל מוחלט בין יש גוק לאין גוק, מאפשרת לאדם להשתחרר לגמרי מהפחד העמוק ביותר, ועדיין לשמור על חיים פרקטיים, מלאים ומספקים. ... כל הפחדים, מפני שכל עוד קיים רצון - קיים גם חשש או פחד. הדרך היחידה להפסיק את הפחד באופן מוחלט היא לבטל את הרצון, או לפחות לראות את הרצון מפרספקטיבה עמוקה יותר. זה אומר להבין שהכל אחד ואין באמת הפרדה מוחלטת בין טוב לרע. האם צריך לוותר על הרצון כדי להפסיק לפחד? עולה השאלה האם ביטול מוחלט של הרצון אינו גורם לאדם לאבד את חדוות החיים, את השאיפות והאמביציה. אליעד מסביר שלהפסיק לרצות באופן מוחלט זו רק צורה אחת של התבוננות: אינך חייבת להפסיק לרצות דברים. אפשר להמשיך ולהחזיק ברצונות, אלא שחשוב שתביני לעומק ... שם בכל רגע ורגע בחיים. אפשר לחזור לשימוש הרגיל בשכל כדי לתפקד, אבל מתוך הבנה שההגדרות הללו הן לא מוחלטות. בסופו של דבר, כשהשואלת מבינה שהתחושה שיש גוק מפחיד נובעת מתפיסה שמדובר במשהו רע, היא יכולה להמשיך לחקור פנימה ... יכול לבקש בריאות, לחוש אי נוחות מגוק בסלון, או לטפל בשאיפות שלו - אבל בלי הסבל העמוק של הפחד המוחלט, מפני שהעמדה הפנימית מאפשרת לו להבין שהחוויות הללו תלויות בפרשנות השכל. כך נשמרת אמביציה ושאיפה, אבל היא לא מלווה ...

... רצון לאמת לבין הרצון להרגיש טוב, כי כאשר מגיעים אל האמת האולטימטיבית, אל ההבנה השלמה, מגיעים גם אל הטוב המוחלט. כלומר, כאשר האדם מגיע לאמת האמיתית ומבין שהוא עצמו אלוהים, או המציאות כולה, הוא ממלא באופן טבעי את הרצון להרגיש טוב, משום שהטוב והאמת מתאחדים לאחד. במצב האולטימטיבי, לדעת את האמת זה גם להרגיש טוב בצורה מוחלטת. אליעד מדגיש שהאמת עצמה היא הטוב העליון. לסיכום, לפי אליעד כהן, רצון של אמת הוא הרצון הפנימי ביותר, רצון ... עצם קיומו כרצון. מהו רצון אמיתי? איך לגלות מה אני באמת רוצה? האם אפשר לרצות בלי אינטרסים? מהי אמת מוחלטת? האם האמת יכולה לפגוע בך? איך לדעת אם אני משקר לעצמי? למה אני לא יודע מה אני רוצה?

... אליעד מציין שההבדל בין מהותי ללא מהותי תלוי תמיד בקונטקסט, כלומר, בהקשר ובמצב הספציפי. אין תשובה חד - משמעית מוחלטת, אלא תמיד צריך להסתכל על ההקשר וההשלכות של הפעולה. מדוע אנשים מתקשים להגדיר מה זה בדיוק מהות? אליעד מסביר ...

... ספק גורם לו להמשיך ולחפש מידע נוסף. האדם לא שואל באמת מתוך חוסר ידע, אלא מתוך רצון להשיג וודאות מוחלטת. הפחד הוא שההחלטה שהוא יקבל על סמך מידע לא מושלם תהיה מוטעית או תוביל לתוצאות שליליות. אליעד ממחיש את ... שאליעד יספק לו אישור שהמסקנות שלו מדויקות, או אולי יוסיף לו נקודת מבט חדשה שתאפשר לו לקבל החלטה ברורה ומוחלטת. החיפוש אחרי תשובה חיצונית נובע מתוך צורך בוודאות שתסלק את הספק הפנימי המטריד אותו. האם מטרת השאלות היא לעורר ... עייף מהן ומנסה למצוא את הנקודה שבה הוא יוכל לנוח ולהגיע לוודאות פנימית אמיתית. למעשה, השואל מחפש להגיע לתשובה המוחלטת שתאפשר לו שקט נפשי, ולא לתשובה שתגביר את הספק או תעורר מחשבות נוספות. למה אנשים ממשיכים לשאול גם כשהם ... הוא עדיין לא מרגיש ביטחון מלא. יש בו עדיין פחד וספק, ולכן הוא מחפש תשובה אחרת, אולי ברורה או מוחלטת יותר. לסיכום, אליעד כהן מבהיר כי השאלות של אנשים נובעות בעיקר מספק פנימי ומחוסר ביטחון בידע או בתשובה שיש להם. השאלות נועדו למעשה להפסיק את חוסר השקט הפנימי וליצור ודאות מוחלטת, שתאפשר לאדם לקבל החלטה סופית וברורה, ללא ספקות נוספים שיטרידו את מנוחתו. למה אנשים שואלים שאלות? איך להגיע לוודאות מוחלטת? למה קשה לקבל החלטות? ספק וחוסר ביטחון עצמי איך להפסיק לשאול שאלות מיותרות? האם השאלות שלך אמיתיות?

... היא לא רק פעילות ספורטיבית או אתגרית, אלא משל עמוק לחוויה האנושית של המעבר ממצב של אלוהות אינסופית וחופש מוחלט, למצב מוגבל שבו האדם נמצא. הוא מסביר שהאדם כביכול צנח לעולם משום מקום, בדיוק כמו שהוא עצמו מתאר שהגיע ... של החופש בצניחה? אליעד מוסיף כי חוויית הצניחה קשורה גם לחוויית החופש. כאשר אדם צונח הוא חווה תחושת חופש מוחלטת, רואה את העולם מלמעלה, ומקבל פרספקטיבה רחבה על המציאות. מלמעלה הכל נראה קטן יותר, וכך גם הבעיות והלחצים של ... אנשים רוצים לעוף? איך להתגבר על פחד גבהים? מה הקשר בין ספורט אתגרי לרוחניות? למה בני אדם מחפשים חופש מוחלט? מה זה אומר להיות אלוהים? איך להרגיש פחות מוגבל בחיים?

... אין שכל כלל. ואז החכם האמיתי, נהנה מהשתיקה שיש לו, תוך כדי הפעולות שהוא עושה. והשתיקה, היא לא שתיקה מוחלטת. כי אם היא הייתה שתיקה מוחלטת, דהיינו, שאין בה שום שכל כלל, לא היה ניתן ליהנות ממנה בצורה מוגדרת. כי בשורש, יש הנאה שלמה, אך ... דהיינו, מתחבר אל האחדות, על ידי זה שהוא מבטל את שכלו, וממילא גם ישותו מתבטלת. אבל זאת, לא שתיקה מוחלטת. ובשורשו, זאת שתיקה מוחלטת. אבל מצד הנפרדות, זאת לא שתיקה מוחלטת. ובחיצוניות, החכם האמיתי עושה פעולות שונות כמו אדם רגיל, וחושב כמו אדם רגיל. אבל בתוך תוכו, הכל קורה מעצמו, והחכם האמיתי נמצא בשתיקה מוחלטת, שאין בה שום שינוי כלל. ובשורש, ההנאה היא של שתיקה. כי כאשר הכל אחד, יש שתיקה של הרצון ושל ... כאשר הוא עוסק באיזה דבר גשמי, אז, ברמה החיצונית הוא אכן עוסק בדבר הגשמי, וברמה כלשהי הוא נמצא בשתיקה מוחלטת, שבה הוא מחובר לאחדות של המציאות, בלי שום שכל כלל כנל. אבל ברמה מסוימת, הוא נמצא בהתבוננות שכלית, על ...

... מבוססת על חזרה על מילים או צלילים, במטרה לצאת מגבולות השכל ולחוות מצבים של אין או של שקט פנימי מוחלט. מדוע מנטרה יכולה להיות מועילה למרות שהיא נראית מזויפת? למרות שיש כאלה הטוענים ששינון מנטרה הוא מעין זיוף או ... על מנטרה באופן מתמשך, היא דופקת את השכל הרגיל ומאפשרת לאדם לחוות מצב אחר, מצב שבו המחשבה אינה נתפסת כמוחלטת או כיחידה נכונה. כתוצאה מכך, כשחוזרים לחשוב בצורה רגילה, ניתן להסתכל על הדברים מנקודת מבט חדשה ולהטיל ספק במוחלטות של השכל. לדוגמה, אם אדם שינן מנטרה והגיע למצב שבו המחשבות התפוגגו, הוא חווה תחושה של אין או חוסר ... המציאות. מה ההבדל בין ויפאסנה לבין שינון מנטרות? אליעד מפרט את ההבדל בין ויפאסנה לבין מנטרות. ויפאסנה מתמקדת בשתיקה מוחלטת ובהתבוננות בתחושות הפיזיות והנפשיות, בלי לתת לשכל מקום מרכזי בתהליך. לעומת זאת, בשינון מנטרות האדם חוזר שוב ושוב על ... הסוף עם התהליך. כשמגיעים לסוף הדרך, כבר לא חשוב האם השכל היה גדול או קטן, כי במצב של הבנה מוחלטת ממילא השכל נעלם לחלוטין. הוא מדגיש כי חשוב ללכת עד הסוף בכל דרך שבה בוחרים, ולא להתעכב באמצע. ההליכה ... רק חצי - אמיתית או חלקית. איך נראה מצב של ללכת עד הסוף במדיטציה או מנטרה? כדי להגיע להבנה מוחלטת באמצעות מנטרה או ויפאסנה, האדם צריך להגיע למצב קיצוני שבו הוא מאבד לחלוטין את תחושת הקיום העצמי. אליעד מתאר ... העצמי נמחקת לחלוטין. הוא אומר כי רוב האנשים לא באמת מגיעים למצב זה, ולכן אינם משיגים הבנה עמוקה באופן מוחלט. לדוגמה, אם מישהו משנן את המנטרה עד כדי כך שכל מחשבה אחרת נמחקת, האדם יגיע למצב שבו תחושת האני שלו תיעלם לגמרי. באופן דומה, מי שעושה ויפאסנה אמיתית ומוחלטת יגיע למצב שבו גם ההכרה הפיזית תיעלם, ויחד איתה תיעלם ההזדהות עם הגוף ועם התחושות. מדוע בכל זאת מומלץ ... נותן דוגמה לכך שכאשר אדם קם מהכיסא לאחר ששינן מנטרה, הוא מיד חוזר לשכלו הרגיל, לעומת מי שהבין באופן מוחלט את האמת, שיכול להמשיך בפעולות היומיומיות ועדיין להישאר במצב של הבנה פנימית עמוקה. האם תהליך מדיטטיבי יכול להיות פתרון ... במדיטציה כדי להימנע מתגובות כעס. לדבריו, פתרונות כאלה הם זמניים בלבד ובסופו של דבר האדם ימאס בהם ויחפש פתרון מוחלט יותר. הפתרון האמיתי מגיע רק כשהאדם הולך עד הסוף בתהליך ומגיע להבנה אמיתית של האחדות והאי - קיום של השכל. בסיכומו של דבר, אליעד מדגיש כי לא משנה באיזו דרך האדם יבחר, העיקר הוא ללכת בה באופן מוחלט עד הסוף, כי רק כך אפשר להגיע להארה או להבנה עמוקה באמת. הבנת השכל ומדיטציה מנטרות וויפאסנה חוויות פנימיות ...

... שזה לא רק שהוא לא יודע את התשובה - אלא שאי אפשר לדעת כלל. אדם זה מגיע לאי ידיעה מוחלטת, מצב שבו גם אין לו ספק יותר. הוא כבר אינו שואל את עצמו: האם יש בחירה חופשית או אין? ... אבל אם חוקרים לעומק, הפרדה זו מתגלה כאשליה בלבד. מה המשמעות של לדעת שום דבר או לא לדעת באופן מוחלט? אליעד מסביר את ההבדל בין לא לדעת פשוט, לבין לא לדעת באופן מוחלט. כשאדם אומר אני לא יודע במובן הפשוט, הוא בעצם אומר שהוא עדיין חושב שיש אפשרות לדעת. אבל ישנה דרגה ... ברורה וחדה שהאדם לעולם לא יוכל לדעת את התשובה לשאלה מסוימת, מכיוון שהשאלה עצמה אינה נכונה מלכתחילה. זוהי ידיעה מוחלטת של חוסר ידיעה - לדעת שום דבר, כלומר, להגיע להבנה שכל ידע אפשרי הוא בעצם אשלייתי. כיצד הדוגמה של ... נעמיק חקר עד לסוף ממש, כל ההפרדות מתבטלות, ולכן כל השאלות והספקות נעלמים לגמרי. כיצד ניתן להשתמש בחוסר הידיעה המוחלטת? אליעד אומר שכאשר האדם מבין באופן מוחלט שהוא אינו יכול לדעת, הוא משתחרר מכל שאלותיו ומכל ספקותיו. במקום לחפש תשובות לשאלות שאין להן פתרון אמיתי, הוא ... שיספקו לו ביטחון, כי הביטחון נובע מעצם הבנתו העמוקה שהכל הוא אחד, ושאין אפשרות להבחין בין דברים מנוגדים בצורה מוחלטת. לדברי אליעד, זו למעשה הידיעה העמוקה ביותר שניתן להשיג, הידיעה שאין שום דבר שניתן לדעת בוודאות. ברגע שאדם מבין זאת, הוא מגיע לשקט מוחלט ולשלווה, כי הוא כבר אינו מחפש פתרונות לשאלות שאין להן באמת קיום. מה המשמעות של אי ידיעה מוחלטת? איך אפשר לבדוק אם באמת הבנתי משהו? האם אפשר לדעת הכל? מה ההבדל בין ספק לאי - ידיעה מוחלטת? מהי ידיעה אחת מוחלטת? איך מבטלים את השאלות הפילוסופיות? מדוע קשה להסביר דברים שהבנתי?

... השלמות, ומשתמש בשכל שמפריד בין דבר להיפוכו, אז תמיד יהיה לו רע כלשהו, כי הוא תמיד יהיה רחוק מהשלמות המוחלטת. אבל, יש גם נקודת מבט נוספת, שבה דבר והיפוכו הם אחד. שהיא נקודת המבט, של שלמות השכל. כי כאשר ... האחדות של המציאות. ואז כאשר האדם חוזר אל השכל המצומצם שלו, אז הוא עדיין זוכר ויודע את האמת, שבאמת המוחלטת, הכל אחד. ושאעפכ יש נפרדות וכולי.

... רק טוב, הרי שמוכרח שתהיה גם טיפה אחת של רע ולהפך. כי אם יש רק את אחד מההפכים באופן מוחלט ובלעדי, הרי שממילא אין לו שום משמעות כלל, כי אין לו את ההפכי שלו שיגדיר אותו. וכאשר יש רק ...