תקציר⬅ ... מוחלטת / אמת אובייקטיבית / אמת אבסולוטית - מהי? איך להגיע אליה? אמת מוחלטת.. אמת אוניברסאלית. פילוסופיה (ספקנות, סקפטיציזם / סקפטיות, פירוניזם, דוגמטיזם, דואליזם). לוגיקה. בעיית האינדוקציה. אינדוקציה. דדוקציה. טאוטולוגיה. עקרון / כלל השלישי מן הנמנע. מתמטיקה. פילוסופיה של המתמטיקה. אקסיומות. פורמאליזם. לוגיציזם. אינטואיציוניזם. משפטי האי ... והיפוכו. אקסיומה. מובן מאליו. נקודת מוצא. הוכחה ישירה. הוכחה באינדוקציה. הוכחה בדרך השלילה. מושגים מנוגדים. אמת אובייקטיבית. אמת אבסולוטית ועוד. במאמר נסביר את שורש האמת שמסתתר בתוך הטענה שאין אמת מוחלטת, וגם כיצד להגיע אל האמת המוחלטת. האם קיימת אמת מוחלטת / אמת אובייקטיבית / אמת בלתי תלויה במציאות? תשובה: ברור שכן ואין שום סיבה שלא. האם בני אדם יודעים את האמת הזאת? תשובה: יתבאר בהמשך. מהי אמת? אמת = כאשר האדם יודע את הדבר כפי מה שהדבר יודע את עצמו. קיימת מציאות. כאשר האדם יודע את המציאות, כפי מה שהיא יודעת את עצמה, ... של האדם (שנמצא בתוך המציאות) על המציאות, זהה לחלוטין לנקודת המבט של המציאות (ש מקיפה את הכל) על עצמה, הרי שהוא יודע את האמת האחת של המציאות. לדעת את המציאות, כפי מה שהיא יודעת את עצמה = לדעת את האמת המוחלטת. ומכאן כמובן ניתן להבין את שורש האמת שמסתתר בטענה, כי לכל אחד יש את האמת שלו. השורש הוא, כי באמת כל זמן שהאדם מסתכל על המציאות מתוכה החוצה ולא מנקודת המבט שלה על הכל, הרי שהוא עדיין רואה את המציאות בצורה סובייקטיבית ולא אובייקטיבית. ונסביר: כל מה שהאדם יודע, הוא ... להגיע באמצעות חוקי הלוגיקה, ואח"כ להשתחרר מהם כאשר מגיעים למיצוי שלהם. הסבר: על האדם לקחת כל ידיעה שלו ולשאול את עצמו אולי ההפך הוא הנכון. לא משנה כמה אבסורדי זה יראה וישמע, על האדם להגיע לוודאות מוחלטת, ולשאול את עצמו תמיד אולי ההפך הוא הנכון. על האדם להבין, כי אם קיים הפך, אז גם הוא יכול להיות נכון. בסופו של התהליך כל הנחות היסוד של האדם מתפרקות והאדם מרגיש כאילו הוא מאבד אחיזה במציאות וכאילו הוא הולך להשתגע. מה שנקרא האדם חווה על בשרו את הגהנום ואת מלחמת גוג ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מוחלטות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מוחלטת, אהבה יחסית, למה קשה למצוא אהבה? למה קשה לאהוב? אהבות מנוגדות, אהבות משלימות, רק לאהוב, רק אהבה - חלק 1 ובו יתבאר, מהי אהבה מוחלטת ומהי אהבה יחסית? ויתבאר, מהו ההבדל שבין שני סוגי האהבה האלו? ויתבאר, כיצד החיפוש אחרי אהבה מוחלטת, גם מחזק וגם מחליש, את האהבה היחסית? ויתבאר, כיצד המרדף אחרי אהבה יחסית, מחליש וגם מחזק את האהבה המוחלטת? ויתבאר גם, למה קשה לאהוב? ולמה קשה למצוא אהבה? ולמה דווקא הרצון לאהוב, למה הוא יכול להחליש את האהבה? ולמה לפעמים, דווקא הרצון לאהבה, דווקא הוא יוצר שנאה? ולמה לפעמים, דווקא השנאה וחוסר הרצון לאהוב, למה דווקא הם יוצרים אהבה? ועוד. ומי שיתבונן בעניין יראה, שיש שני סוגים של אהבה. יש אהבה יחסית ויש אהבה מוחלטת. ואהבה יחסית פירושה, אהבה, שהאדם אוהב, עם תנאים ועם סיבות. וכאשר האדם אוהב עם תנאים ועם סיבות, אז האהבה שלו, היא מעורבת, גם עם שנאה. דהיינו, האהבה היא לא שלמה. כי כאשר האהבה, היא עם תנאים ועם סיבות, זה אומר, שהאהבה היא מתוך השכל של האדם. כי תנאים וסיבות, הם בשכל של האדם. שהשכל של האדם, שופט את הדבר. ... נייטרליות, כלפי הדבר. ובאופן יחסי, האדם יותר אוהב, מאשר נייטרלי, ומאשר שונא את הדבר. וזאת נקראת, אהבה יחסית. ויש גם עוד סוג אחר של אהבה, שנקראת אהבה מוחלטת / אהבה שלמה / אהבה בלב שלם / אהבה ללא תנאים / אהבה בלי סיבה / אהבה מושלמת. שהאהבה הזאת, היא כולה אהבה, בלי שום שנאה כלל. דהיינו, שהלב של האדם, מלא כולו רק באהבה, בלי אפילו שמץ קטן ביותר של שנאה. רק אהבה בלבד, בלי שום תחושה של שנאה. כ"כ הרבה אהבה, עד שהאדם, לא יודע מהי שנאה. כ"כ הרבה אהבה, עד שהאדם, ... נקי לגמרי. ושאפילו בתת המודע של האדם, אין שום שמץ של כעס או שנאה כלל, אלא אך ורק אהבה בלב שלם. ונחדד: שכאן לא נדון, האם אפשר או אי אפשר להגיע לאהבה המוחלטת, שאין בה שום שנאה? וגם לא נדון, האם בכלל קיימת אהבה מוחלטת שכזו? והאם זה בכלל טוב או רע, לאהוב בלב שלם, בלי שום שנאה? וכל הדברים האלו, כבר ביארתי אותם במקומות אחרים. וכאן, כן נדון במערכת היחסים שיש, בין שני הסוגים של האהבה, שהוזכרו כאן. שהם, אהבה יחסית, מול אהבה מוחלטת. ובפשיטות נחדד, שאהבה יחסית, היא כאשר יש גם אהבה וגם שנאה, אלא שהאהבה, גדולה יותר מאשר השנאה. ואהבה מוחלטת, היא כאשר יש רק אהבה, בלי שום שנאה כלל. אהבה יחסית = גם אהבה, או בעיקר אהבה. ואהבה מוחלטת = רק אהבה באופן מוחלט, בלי שום שנאה כלל. ומי שיתבונן עוד בעניין יראה, כי האדם מטבעו רוצה להשיג, גם אהבה יחסית וגם אהבה מוחלטת. והרצון של האדם להשיג אהבה יחסית, מתבטא בכך, שהאדם במשך החיים שלו, מנסה לאהוב כל מיני דברים, שהוא יודע מראש, שהם לא יספקו לו אהבה מוחלטת. ומצד האמת, שום דבר בעולם, לא יכול לספק לאדם אהבה מוחלטת. ולמה? כי שום דבר בעולם, הוא לא מושלם. ולכן, אי אפשר לאהוב שום דבר בעולם, בצורה מוחלטת. וכאשר האדם מתאהב באיזה דבר שקיים בעולם, הרי שהאדם מנסה להפיק מכך אהבה. אבל, האהבה הזאת, היא תמיד רק אהבה יחסית בלבד. כי כפי שאמרנו, אהבה מוחלטת, פירושה, שהאדם אוהב בלב שלם, ושאין לאדם שום שמץ של שנאה כלפי הדבר. ומאחר ששום דבר בעולם אינו מושלם, ממילא זה אומר, שבתת המודע של האדם, תמיד הוא ירגיש גם תחושה של חיסרון כלשהו, וגם תחושה רעה כלשהי, מכל דבר שהוא שקיים בעולם. וכאשר האדם מחפש אהבה, ומנסה להתאהב בדבר כזה או אחר, הרי שבכך, בעצם האדם מחפש אהבה יחסית. כי אהבה מוחלטת, דהיינו, מצב תודעתי, שבו יש רק אהבה בלבד, בלי שום שנאה כלל, אין אפשרות להשיג את זה, על ידי אהבה של דבר מוגדר כלשהו. כי הדבר המוגדר, אין בו שלמות, וממילא גם אי אפשר לאהוב אותו באמת בלב שלם. כי הלב בתוכו, רואה את האמת. שאין בדבר שלמות, ולכן אין אהבה מוחלטת, אלא רק אהבה יחסית בלבד. ומי שרוצה להשיג אהבה מוחלטת, לשם כך עליו לשנות את צורת ההסתכלות שלו על העולם. כי כל זמן שהאדם רואה חיסרון כלשהו בדבר כלשהו, הוא לעולם לא יוכל לאהוב את הדבר בצורה מוחלטת, אלא רק בצורה יחסית בלבד. ואהבה מוחלטת, מגיעה, רק על ידי שינוי פנימי של צורת החשיבה. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. ובנוסף, כאשר האדם מחפש אהבה יחסית כאן בעולם הזה, הרי שבעצם בכך הוא מראה, שהוא לא באמת כל כולו רוצה למצוא אהבה מוחלטת. כי ברגע שהאדם מתמקד בלחפש אהבה יחסית, הרי שבכך הוא מראה, שהוא לא באמת אוהב את האהבה המוחלטת בצורה מוחלטת. כי מי שאוהב את האהבה המוחלטת בכל ליבו ובלב שלם, הוא יחפש רק אותה וגם יקבל אותה. אבל ברגע שהאדם מחפש אהבה יחסית, הרי שבכך הוא מראה, שהוא לא מספיק אוהב את האהבה המוחלטת. דהיינו, אפילו קצת שונא את האהבה המוחלטת, והוא נוטש אותה לטובת האהבה היחסית. והרעיון הוא, שהחיפוש אחרי אהבה יחסית, מהיבט מסוים, הוא מרחיק את האדם מלמצוא אהבה מוחלטת. כי הוא גורם לאדם, לא להתמקד רק בחיפוש האהבה המוחלטת, אלא באהבה היחסית. ובנוסף, אהבה ⬅לקריאת המשך המאמר על מוחלטות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... - מהי המציאות? ההגדרה של מציאות - מהי מציאות? מציאות מחוייבת / מציאות אפשרית / מציאות מוחלטת מציאות פירושה, מה שמצוי / קיים. ובספר הזה, לפעמים המושג מציאות, פירושו הוא, המציאות הנפרדת שלנו, של מה שמצוי וישנו, כנפרד ממה שאיננו (מציאות אפשרית). ולפעמים פירושו הוא, המציאות שקיומה הוא מחוייב, דהיינו, מהות המציאות, דהיינו, מה שמצוי תמיד (מציאות מחוייבת / מציאות מוחלטת). ובכל פעם, הפירוש הוא לפי ההקשר המתאים. ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מוחלטות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... אובייקטיבית / אמת מוחלטת / אמת אבסולוטית - האם היא קיימת? איך להגיע אליה? כפי שכבר ביארתי, כל אמת מבוססת על הנחות יסוד כלשהן. ולא כל מה שנדמה לאדם כאמת, הוא אכן האמת. והשאלה הנשאלת היא, האם קיימת אמת אבסולוטית ומוחלטת כלשהי? והאם יש דרך להגיע אליה? וכדי להבין האם קיימת אמת אבסולוטית, לשם כך יש להגדיר, מהי אמת אבסולוטית. ואמת אבסולוטית, היא התמונה האמיתית של המציאות, כפי מה שהיא באמת. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי גם אם לא ניתן לדעת את האמת האמיתית של המציאות, ... לא נשיב על השאלה של האם קיימת דרך לדעת את האמת הזאת, אלא נסביר כיצד ניתן לדעת ולגלות האם בכלל ניתן לדעת את האמת הזאת. ז"א, השאלה היא איך בכלל אפשר לדעת, האם ניתן לדעת את האמת המוחלטת של המציאות? והתשובה היא, כי כדי לדעת את האמת הגדולה של המציאות, לשם כך אין מנוס אלא לדעת את כל האמיתות שיש במציאות במה שכן אפשר לבדוק את האמת. הדבר דומה לפאזל. אין דרך לראות את כל הפאזל בלי לראות את כל החלקים שלו. עכשיו, יתכן שהפאזל הזה הוא ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מוחלטות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... בדרך אל האושר - חיפוש הטוב האמיתי והאמת המוחלטת, יוצר שקר וסבל - למה ומדוע? ובו יתבאר, כי האמת, היא כולה טוב, והשקר, הוא כולו רע. ומי שהוא, באמת מחפש בחיפוש אמיתי, את האמת ואת הטוב, אז הוא יוצר שקר ורע, וממילא הוא סובל. עד שהוא רואה את האמת האמיתית, ואז באמת טוב לו תמיד. והעניין הוא, כי בשכל של העולם הזה, האמת היא ... אחד הוא האמת, זה השקר הכי גדול (מצד ההפרדה שבין הנפרדות לאחדות, וכפי שכבר ביארתי במקום אחר). וכאשר האדם באמת מחפש את האמת, הוא באמת משקר. כי רוב בני האדם, הם לא באמת מחפשים את האמת. כי בתוכם, הם כבר קרובים לאמת המוחלטת, שמנקודת מבטה הכל אמת. ולכן הם לא מחפשים את האמת, כי האמת המוחלטת, היא חסרת כל הגדרה. ומי שנמצא באמת המוחלטת, הוא לא מחפש את האמת המוחלטת כלל, כי הוא כבר נמצא בה. (ואעפ"כ הוא מחפש את ההתגלות שלה, ומוצא אותה תמיד, בכל פעם מחדש בצורות שונות וכולי). ומי שמנסה להגדיר את האמת המוחלטת, דהיינו, כאשר האדם רוצה לחוות את האמת, שלשם כך הוא צריך להגדיר אותה, כדי לחוות אותה. שאז האדם מנסה להגדיר ולהבין מהי האמת המוחלטת, למרות שבאמת, האמת המוחלטת היא לא מוגדרת. אדם כזה, ככל שהוא מנסה יותר להגדיר את האמת המוחלטת כדי להבין אותה, כך בעצם הוא משקר יותר, והוא מרחיק את עצמו יותר ויותר, מהאמת המוחלטת באמת, שהיא ההפך של כל ההגדרות. והאדם מנסה להשיג דבר שאינו מוגדר, באמצעות הגדרות. וכל זמן שהאדם לא מנסה להשיג את מה שאינו מוגדר, הרי שמנקודת מבט מסוימת, הוא קרוב אליו באופן חלקי, יותר ממי שמנסה להגדיר את מה שאינו מוגדר. וכאשר האדם מחפש את האמת, הוא בעצם מחזק אצלו את ... כאשר האדם, באמת מנסה להרגיש טוב, אז הוא מרגיש יותר רע. כי הוא מנסה לחבר את עצמו לצורה כלשהי, אבל באמת, הטוב האמיתי, הוא חסר כל צורה. ולכן, כאשר האדם, באמת מחפש את הטוב ואת האמת, הוא בעצם משקר באמת. כי חיפוש האמת המוחלטת והטוב המוחלט, פירושו לנסות להגדיר אותם. וזה בעצם להתרחק מהם, כי הם לא מוגדרים כלל. והטוב ביותר היה, שהאדם יפסיק לחפש את הטוב באמת, ושהוא ירגיש טוב תמיד. אבל האדם תמיד מחפש את הטוב באמת, משום שהוא חי בשקר, שלטוב באמת יש צורה כלשהי. ולכן האדם תמיד מחפש את הצורה של הטוב באמת, ולכן ... מצד האדם שלא מבין שהכל מושלם. כי מצד השלמות, גם הרצון לתקן אותה, גם הוא מושלם וכולי. והחיפוש של האדם את הטוב האמיתי, הוא בעצם הבירור שהאדם עושה עם עצמו, האם באמת לטוב האמיתי יש צורה או לא. ולטוב האמיתי ולאמת המוחלטת, אין שום צורה כלל. ומאחר שהדבר הוא חסר צורה, האדם לא מצליח לאחוז בו ולחוות אותו. אבל האדם בכל זאת רוצה לחוות את הטוב האמיתי, ולכן הוא מנסה להבין מהו. ועל האדם להבין את האמת, שהוא בעצם מנסה להגדיר, משהו שהוא אינו מוגדר. ולכן האדם צריך לשמור על מחשבה נקייה חסרת הגדרות, ... שאינו מוגדר. שרק הוא, אין סופי, ללא כל צורה, שאינו תלוי, והוא נצחי וכולי. וגם אז, האדם בעצם מנסה להגדיר לעצמו, מהו הדבר שאינו מוגדר. והוא בעצם עושה זאת על ידי השלילה וההיפוך של הדבר. אבל באמת, הטוב האמיתי / האמת המוחלטת, היא כ"כ לא מוגדרת, עד שהיא לא קיימת בנפרד מהנפרדות כלל. אלא האחדות האמיתית, היא באחדות אחת ממש עם הנפרדות. והצורה והמהות, הם אחד. וזה נגד השכל. כי הצורה והמהות, והאמת והשקר, והטוב והרע, אלו הפכים מנוגדים ונפרדים. אבל הטוב האמיתי, הוא לא קיים כלל כישות נפרדת, אלא הוא ... לתפוש את מה שאינו מוגדר, כפי מה שהוא, בלי להגדיר אותו. אבל אצל האדם הרגיל, שהוא מאמין לשכל שלו, שדבר והיפוכו אלו שני דברים נפרדים, ושהיש והאין הם נפרדים זה מזה, הוא לא מסוגל להכיל בתוכו את ההבנה, שחוסר ההגדרה המוחלט, הוא באחדות מוחלטת, עם מה שהוא כן מוגדר. ואז, האדם מנסה להבין את מה שאינו מוגדר, והוא עושה זאת, על ידי ההגדרה שלו. דהיינו, על ידי זה שהוא מרחיק ומפריד אותו במחשבתו, ממה שהוא כן מוגדר. ועל ידי זה האדם יוצר שקר ונפרדות. כי מצד האמת, המוגדר ושאינו מוגדר, הם אחד ממש. וכשהאדם מנסה להבין את ... מגדיר וחווה את מה שאינו מוגדר כלל. אבל הוא חווה אותו באופן מוגדר, דהיינו, על ידי שלילת הניגוד שלו. ואח"כ האדם מבין שהכל אחד ממש. שהוא מחבר את ההפכים, והוא רואה את האמת, ששני הניגודים הם אחד ממש. ואז יש לאדם שלמות מוחלטת תמיד באמת. כי רק כאשר האדם מגדיר את ההפכים בצורה נפרדת עד לשורש שלהם, רק אז הוא רואה שהם באמת ישות אחת בשורשם. כי כל זמן שהאדם לא יודע להגדיר בדיוק, מהו טוב ומהי אמת ומהי המהות וכולי, הרי שהוא לא רואה עדיין, שהמהות והטוב והאמת, לפני ההגדרה שלהם, הם באחדות עם הניגוד ... האדם בעצם מרוויח, את זה שהוא מסוגל להגדיר בשכל שלו, את מה שאינו מוגדר. כי תהליך ההגדרה, בהתחלה הוא יוצר נפרדות ושקר. אבל אח"כ הוא מאפשר לאדם, להגדיר בשכל שלו ולחוות ברגש שלו (כי החוויה, היא תמיד כמו ההבנה בדיוק מוחלט), את זה ששני ההפכים המוגדרים, הם בעצם ישות אחת. וכל זמן שהאדם לא מנסה להגדיר בשכל שלו את מהות המציאות, הרי שבכך הוא בורח מהשכל שלו. אבל, זה לא אפשרי. כי האדם תמיד כן משתמש בשכל שלו. כי אפילו ידיעת האדם את עצמו, גם היא עצמה תלויה בהגדרת השכל של האדם. ולכן מי שלא מסוגל ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מוחלטות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... - מהי וודאות שאין וודאות גדולה ממנה? איך להגיע לוודאות מוחלטת? וודאות. אמת בלתי תלויה. לוגיקה. בעיית האינדוקציה. אינדוקציה. דדוקציה. פילוסופיה. מהי וודאות שאין וודאות אחריה? וודאות אמיתי היא כאשר אין אפשרות מחשבתית לחשוב את ההפך ממה שהאדם יודע. האמת האמיתית לגבי כל דבר, היא הידיעה של הדבר ברמת הבנה עמוקה כ"כ שאין אפשרות לחשוב על ההפך של הידיעה עצמה. לא שאפשר להוכיח שהידיעה נכונה, לא שברור שהידיעה נכונה, אלא שאי אפשר טכנית לחשוב על ההפך של אותה הידיעה. זאת רמת וודאות מוחלטת. כל זמן שאפשר לחשוב על ההפך של הדבר, הרי שהקיום שלו אינו וודאי. כאשר הוודאות של דבר נובעת מטיעונים לוגיים כלשהם, הרי שקיימת האפשרות שיתברר שהטיעונים אינם נכונים. כמו כן קיימת האפשרות שהאדם ישכח את הטיעונים הלוגיים, גם אם הם נראים כנכונים. בנוסף אסור לשכוח, כי הלוגיקה היא לא וודאות מוחלטת. כל חוקי הלוגיקה הם רק הנחת יסוד אנושית, שתלוי במגבלות השכל האנושי. כל מה שהשכל אינו מסוגל לתפוס, הפך לכלל לוגי. אך כמובן שניתן להבין שמאחר שהשכל האנושי הוא רק חלק מהמציאות ולא המציאות עצמה, הרי שגם כללי הלוגיקה שמבוססים עליו, הם רק האמת היחסית. חוקי הלוגיקה = ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מוחלטות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... יודע את האמת המוחלטת ואת הטוב האמיתי ובו יתבאר, כי הלב של האדם, דהיינו, פנימיות האדם, שכוללת בתוכה גם את הלב של השכל, דהיינו, את הנקודה הפנימית, שמחייה את השכל של האדם, היא יודעת ומכירה היטב, את הטוב האמיתי ואת האחדות של המציאות. והעניין הוא, כי ... חסר את השלמות. ועל האדם להבין, שזו הסיבה האמיתית שבגללה הוא מרגיש חיסרון תמידי ותחושת ריקנות תמידית, משום שבתוכו האדם מחפש את הטוב האמיתי, שהוא לא תלוי בשום דבר ובשום סיבה, אלא הוא תלוי באחדות ההפכים וכולי. ובלי שהייתה לאדם נקודת ייחוס מוחלטת של הטוב האמיתי, בלי זה לא הייתה אצל האדם חווית טוב ורע בכלל. כי בלי נקודת ייחוס למוחלט, שהאדם מודע לו בעומק פנימיות מחשבתו, בלעדיה לא היה אצל האדם טוב ורע בכלל. וכיו"ב לגבי האמת והשקר. שכל חווית האמת והשקר של האדם, היא רק משום שהאדם בתוכו מכיר את האמת המוחלטת. כי אם האדם לא היה קשור בשום צורה שהיא לאמת המוחלטת, גם לא בפנימיות מחשבתו ושכלו, הרי שממילא לא היה אצל האדם מושג של אמת ושקר כלל. כי האמת והשקר, הם ביחס למוחלט. ובלי המוחלט, אין שום אמת ושקר יחסי. והטועים אומרים, שהם יודעים באופן מוחלט, ששום דבר אינו מוחלט, ושאי אפשר להבין את המוחלט. והם כמובן טועים. כי אם האדם היה בטוח באופן מוחלט, בכך ששום דבר אינו מוחלט, ממילא מושג האמת והשקר היו נעלמים אצלו. וכיו"ב, שאם האדם היה בטוח באופן מוחלט, שאי אפשר לדעת את המוחלט, דהיינו, לדעת את האמת, ממילא גם אז האמת והשקר היו נעלמים אצלו (ואז ממילא הוא גם לא היה מבדיל בין טוב לרע וכולי). כי אם אי אפשר לברר את האמת המוחלטת שהכל מיוחס אליה, אז אין שום משמעות לאמת ושקר. והטועים צריכים תמיד לזכור, שאם אי אפשר לדעת שום דבר באופן מוחלט, אז גם אי אפשר לדעת באופן מוחלט, שאין אמת מוחלטת. או לדעת באופן מוחלט, שאי אפשר להבין את האמת, באופן מוחלט. ובסיכומו של דבר, על האדם להבין ששורש תחושת החיסרון שלו, הוא משום שהוא מכיר בתוכו את המוחלט ואת הטוב האמיתי. ועל ידי זה שהאדם מתבונן אל תוכו פנימה, הוא מגלה את האחדות של המציאות, וחווית הנפרדות נעלמת, ומגיע הטוב האמיתי. ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מוחלטות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... או שקר - למה לא לשקר? + התחייבות ל 100% הצלחה בשלמות מוחלטת! והעניין הוא, כי לפעמים שואל האדם את עצמו, למה לא לשקר ולמה לא לעגל קצת פינות וכיו"ב. ואין האדם משקר את עצמו בלי לדעת שהוא משקר את עצמו, אא"כ רע לו (מלבד השקר הראשון שהוא של טיפשות). כי למה שהאדם ירצה לשקר?! אין זה אלא רק משום שהמציאות לא מתאימה לאדם, והאדם רוצה לשקר, כדי ... שהאדם משקר את עצמו. וגם זה עצמו טוב, שהאדם משקר את עצמו ושהוא יוצר לעצמו רע, אלא, שהאדם לא מרגיש את זה. ואין האדם סובל, אא"כ הוא משקר את עצמו. וכן, יש כאן התחייבות מוחלטת של 100% ללא שום הגבלות והגדרות ואותיות קטנות, וההתחייבות היא, שמי שלא ישקר את עצמו בכלל, התודעה שלו תחווה את המציאות הקיימת שלו וגם כל מציאות אחרת אפשרית, כמציאות מושלמת, בשלמות שאין שלמות אחריה, שאין בה שום רע כלל, אלא שהיא כולה טובה בטוב אמיתי שאינו תלוי בסיבות כלשהן. ... שלא מביא לו כל תועלת, מלבד בזבוז המשאבים הנפשיים שלו. וכאן אני מציע הצעה של אמת, שכל אדם בכל מקום ובכל זמן יכול לבדוק אותה. כי ההתחייבות היא שהאדם ירגיש טוב בשלמות מוחלטת, כבר כאן בעולם הזה ממש בגוף הגשמי שלו, בלי שהוא צריך לשנות שום דבר בצורת חייו, ברצונותיו, במחשבותיו וכיו"ב. ורק דבר אחד צריך לעשות האדם כדי להשיג את הטוב הזה. והוא, שהאדם יבין את עצמו, פעם אחת, לרגע אחד, באמת. כי האדם חי חיים שלמים, ואין לו מושג אמיתי מיהו ומהו ומהיכן הוא ... הרבה למלא את רצונו העצמי, ואין לו מושג מיהו בכלל. ומי שיגיע לידיעה של אמת, דהיינו, שהאדם ידע פעם אחת לרגע אחד את האמת על עצמו, מובטח לו ב100% שהוא יחווה את השלמות המוחלטת של אלוהים בכבודו ובעצמו, גם כאן בעולם הזה בגוף הגשמי, בכל מקום ובכל זמן ובכל צורת מציאות, בלי שום מאמץ כלל. ובכל פעם שקורה לאדם איזה דבר רע, מובטח לאדם ב 100%, שאם הוא יברר את האמת לגבי מה שקורה לו, הרי שהרע יעלם לגמרי. ולברר את האמת, פירושו, שהאדם צריך להפסיק לשקר את ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מוחלטות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... אובייקטיביות, סובייקטיביות, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, אמת בלתי תלויה, אמת מחוייבת, אמת מוחלטת ובו יתבאר העניין של אובייקטיביות וסובייקטיביות. ויתבאר, מהי אמת אובייקטיבית ומהי אמת סובייקטיבית? והאם באמת יש בעולם משהו שהוא כולו אך ורק אובייקטיבי? וכיצד ניתן להגיע לאמת אובייקטיבית? ומה היתרונות וגם מה החסרונות, של להיות אובייקטיבי? ועוד. ... אך "באמת" הוא טועה, הרי שהאמת של אותו האדם, היא אמת אישית וסובייקטיבית בלבד. אך כאשר האדם חושב על משהו שהוא אמיתי, והוא "באמת" כך, הרי שהדבר הוא אובייקטיבי. ונחדד: אמת אובייקטיבית = אמת מוחלטת = אמת אחת = אמת מחוייבת = אמת בלתי תלויה - וזאת, לעומת אמת סובייקטיבית = אמת יחסית = הרבה אמת = אמת אפשרית = אמת תלויה. כי אמת אובייקטיבית, יש רק אחת כזו. וזו אמת מוחלטת, שהיא נכונה באופן מוחלט, ושמחוייב שהיא נכונה ושהיא אינה תלויה במתבונן בה. אבל אמת סובייקטיבית, היא אמת יחסית, ביחס למתבונן בה. וממילא יש הרבה אמת סובייקטיבית, כי יש הרבה מתבוננים. ואמת סובייקטיבית, היא רק אפשרית, כי יש אפשרות שהיא נכונה, אך היא לא אמת מחוייבת. והיא אמת ... אלא, שכך תהיה המציאות. כי מבחינה אובייקטיבית לגמרי, אם האדם הוא כולו רק אובייקטיבי בשלמות, הרי שממילא, אין אצלו טוב או רע. וכנ"ל, הוא אפילו לא יכול לדעת שום דבר בוודאות. עד כדי חוסר ידיעה מוחלט. ומי שרוצה להגיע לנקודת מבט אובייקטיבית לגמרי בשלמות, עליו להיצמד אל האמת האובייקטיבית שלו, בשלמות מוחלטת. דהיינו, שעל האדם להיצמד כמה שהוא יכול בכל כוחו, אל מה שהוא מבחינה סובייקטיבית, חושב שזאת האמת האובייקטיבית שלו. ועל ידי זה, בסופו של דבר, האדם כל כולו פוגש את האמת האובייקטיבית האמיתית עצמה. שבה אי אפשר לדעת שום דבר כנ"ל, ושבה יש חוויה של ... ⬅לקריאת המשך המאמר על מוחלטות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מוחלטת, אהבה יחסית, למה קשה למצוא אהבה? למה קשה לאהוב? אהבות מנוגדות, אהבות משלימות, רק לאהוב, רק אהבה - חלק 3 ואם האדם באמת בלב שלם, מקבל חיסרון כלשהו במוחלטות, המשמעות של זה היא, שהאדם בלב שלם, מקבל את כל החסרונות כולם שיש בעולם, ואז ממילא כבר לא יכול להיות שהוא ישנא את החסרונות, אם הם מעל כמות מסוימת. כי האדם, לא רוצה חיסרון כלשהו, לא בגלל הצורה החיצונית שלו. אלא, בגלל עצם ... תנאי. ואם האדם מצליח באמת, לאהוב חיסרון כלשהו, בלי שום סיבה ובלי שום תנאי. הרי שממילא, המצב התודעתי הזה, מוביל לכך, שהאדם יאהב את כל החסרונות האפשריים, בלי שום סיבה ובלי שום תנאי. כי אם יש סיבה, למה האדם אוהב חיסרון אחד יותר מאשר חיסרון אחר, הרי שזאת אהבה עם תנאים, שהיא לא אהבה מוחלטת. ואם האהבה היא מוחלטת, בלי שום תנאים כלל, אז ממילא, היא כלפי כל הדברים כולם. וזה בעצם אומר, שאם האדם באמת, לא רוצה, ולא מחפש אהבה מוחלטת, אם זה באמת, בלב שלם ובאופן מוחלט, הרי שזה אומר, שהאדם באופן מוחלט, מקבל ואוהב באופן מוחלט, לפחות טיפה אחת של רע. כי אם האדם לא אוהב באופן מוחלט, אפילו לא טיפה אחת של רע, הרי שממילא זה אומר, שהאדם באופן יחסי, כן מחפש אהבה מוחלטת, לפי כמה שהוא לא אוהב את הרע. ואם האדם הגיע למצב של אהבה מוחלטת, או אם האדם הגיע למצב שבו, הוא באופן מוחלט, לא מחפש אהבה מוחלטת, שזה בדיוק אותו הדבר ממש, הרי שזה אומר, שבשלמות, האדם מקבל באופן מוחלט, אפילו טיפה אחת של רע. ואז ממילא זה אומר, שהאדם אוהב בלי תנאים ובאופן מוחלט, גם את כל הרע כולו. כי האהבה שהיא בלי תנאים כלפי דבר אחד, היא מתרחבת ומתפשטת והיא מקיפה וממלאת את האדם, גם כלפי כל שאר הדברים שיש בעולם. ואז ממילא, לא שייך שהאדם יחפש אהבה יחסית. והאדם מחפש אהבה יחסית, רק משום שהוא מחפש את האהבה המוחלטת, שהוא לא רוצה להרגיש שום רע, ואז הוא מחפש כמה שיותר טוב. ונמצא אם כן, כי החיפוש אחרי אהבה מוחלטת, הוא זה שמניע את החיפוש אחרי אהבה יחסית. והרצון של האדם להרגיש רק טוב, הוא זה שדוחף את האדם לחפש כל הזמן כמה שיותר אהבה, כדי להתקרב כמה שיותר למצב של רק אהבה. והאדם כל הזמן רוצה יותר אהבה, כדי להגיע למצב של רק אהבה. ועדיין האדם לא רוצה בלב שלם להגיע למצב של רק אהבה. כי אם זה היה קורה, אז האדם היה מחפש באופן ישיר, רק אהבה מוחלטת, ולא היה מחפש גם אהבה יחסית. ואעפ"כ, הרצון לאהבה מוחלטת, מחזק את הרצון לאהבה יחסית. והדבר נכון, גם להפך. שבלי שיהיה לאדם רצון למצוא אהבה יחסית, בלי זה האדם גם לא ירצה למצוא אהבה מוחלטת. והרצון של האדם למצוא אהבה יחסית, הוא זה שמניע את האדם לרצות למצוא אהבה מוחלטת. כי אם האדם לא יחפש בכלל אהבה יחסית, הרי שזה אומר, שהאדם מוכן בלב שלם, לקבל את זה שהוא לא רק אוהב. ואז ממילא, אין גם חיפוש אחרי אהבה מוחלטת. ובפשיטות העניין הוא, שיש אהבה יחסית ויש אהבה מוחלטת. והאהבה היחסית, היא מובילה אל האהבה המוחלטת. כי אהבה מוחלטת, היא כשיש רק אהבה. והחיפוש אחרי אהבה יחסית, מגדיל את כמות האהבה היחסית, עד כדי אהבה מוחלטת. והשאיפה לאהבה מוחלטת ולמצב של רק אהבה, הוא זה שמניע את הרצון להגדיל כל הזמן את האהבה היחסית, כדי להתקרב אל האהבה המוחלטת. וככל שהאדם יותר רוצה אהבה יחסית, כך הוא מחזק אצל עצמו את הרצון להיות במצב של רק אהבה, ואז ממילא הוא מגדיל את הרצון שלו להיות במצב של רק אהבה מוחלטת. והחיפוש אחרי אהבה יחסית, מחזק את הרצון להשיג רק אהבה. כי הוא מחזק אצל האדם את המחשבה, שהוא לא רוצה שום שנאה. וככל שהאדם רוצה יותר אהבה, כך הוא גורם לעצמו לשנוא את השנאה. ואז ממילא, הוא רוצה להגיע למצב של אהבה מוחלטת, שבה, יש רק אהבה, בלי שום שנאה כלל. אבל, יש גם את הצד השני של המטבע. שממנו ניתן לראות: שככל שהאדם מחפש יותר אהבה יחסית, כך ממילא הוא מתרחק יותר מהאהבה ה ⬅לקריאת המשך המאמר על מוחלטות - לחץ כאן...