... אחרי האמת האישית שלו, עד הסוף שלה ועד הקצה האחרון שלה. כי האמת
המוחלטת, היא נמצאת, אחרי הקצה האחרון של האמת האישית של האדם. ומי שרוצה להבין את המציאות בצורה אמיתית
ומוחלטת, עליו להבין את המציאות, לפי האמת האישית שלו, אבל ללכת עם זה עד הסוף. כי האדם ... הדבר. או לדוגמא, שהאדם מזדהה עם איזה רעיון, כאילו הוא נכון באופן
מוחלט. למרות שהאדם עצמו יודע, שהוא לא באמת בטוח בדבר הזה באופן
מוחלט, אלא הוא רק מבין את הדבר הזה באופן חלקי בלבד. או לדוגמא, כל האמונות שיש לאדם. ... צריך ללכת אחרי האמת האישית והסובייקטיבית, עד הקצה האחרון שלה. כי
המוחלט, הוא נמצא אחרי הקצה האחרון של היחסי. ומי שהולך אחרי האמת שלו, ב 100% בשלמות שאין שלמות אחריה, הוא רואה את האמת
המוחלטת של המציאות. ועל האדם ללכת אחרי האמת האישית שלו, עד הסוף. דהיינו, שתהיה התאמה ... לבגוד באמת שלו, היא שהאדם משקר לעצמו, שהוא בטוח באיזה דבר באופן
מוחלט, למרות שבאמת הוא בטוח בו רק באופן יחסי בלבד. כי החטא הגדול ביותר, הוא חטא הגאווה. שהאדם מעמיד פנים, כאילו הוא בטוח בעצמו באופן
מוחלט, למרות שהוא לא באמת בטוח בעצמו באופן
מוחלט. וההוכחה לכך שהאדם לא בטוח באמת שלו עד הסוף, היא שהאדם, לא באמת נצמד לאמת שלו ... מה שהיא, בצורה אובייקטיבית. ומי שמשקר לעצמו, שנקודת המבט שלו, היא
מוחלטת ולא יחסית ואישית בלבד, הוא מונע מעצמו, להתחבר לנקודת המבט הפנימית ביותר ... שלו כל הזמן. עד שתהיה התאמה, בין האמת האישית של האדם, לבין האמת
המוחלטת של המציאות. ועיקר הבדיקה היא, על ידי זה שהאדם הופך את האמת האישית שלו, מיחסית,
למוחלטת. דהיינו, שהאדם לוקח את כל מה שהוא יודע, ובודק וחוקר ושואל, האם אכן זו אמת
מוחלטת, ללא כל ספק, וללא כל אפשרות להיות אחרת. ואם קיימת האפשרות להיות אחרת, הרי שזו לא אמת
מוחלטת. כי מי שלא הולך אחרי האמת שלו עד הסוף, הוא גם לא בודק את האמת שלו עד הסוף, ולא מגיע לאמת
המוחלטת. אבל כאשר האדם נצמד לאמת האישית שלו עד הסוף, זה דוחף אותו לבדוק את האמת ...