... אני הולך
להיכשל? האם אני הולך להצליח? טיפול בפחד
מכישלון, אני כל הזמן
נכשל, אני אף פעם לא מצליח, חרדת
כישלון, חושש
להיכשל, כישלון סיבתי,
כישלון אקראי, התמודדות עם פחד
מכישלון האם המחשבה כנראה אכשל היא נכונה או לא נכונה? אליעד כהן דן בשאלה חשובה שנוגעת לכל אדם שנתקל במצבים של
כישלון מתמשך, כאשר אדם מנסה לעשות משהו מספר פעמים
ונכשל שוב ושוב, ומתחיל להאמין
שהכישלון הבא הוא כבר כמעט ודאי. השאלה המרכזית שאליעד מציג היא האם המחשבה הזאת, כנראה אני אכשל בפעם הבאה, היא נכונה או לא נכונה. מה המשמעות של
כישלון מתמשך? ראשית, אליעד מדגים מצב שבו אדם מנסה שוב ושוב, למשל לעבור טסט נהיגה, ומשקיע בכך מאמצים רבים, פעם אחרי פעם, אבל תמיד
נכשל. האדם אומר לעצמו בשלב מסוים, לאחר ניסיונות רבים, כנראה שגם בפעם הבאה אכשל. אליעד שואל האם המחשבה הזאת נכונה. הוא מסביר שהדבר תלוי בשאלה האם ההצלחה היא סיבתית או אקראית: אם ההצלחה היא אקראית, אין משמעות
לכישלונות קודמים. לדוגמה, אם אדם מילא לוטו אלפי פעמים ולא זכה, בפעם הבאה הסיכוי שלו לזכות הוא זהה בדיוק לפעם הראשונה, כי ההצלחה אינה קשורה למאמציו אלא להסתברות בלבד. אם ההצלחה סיבתית, כלומר, תלויה בפעולות ובסיבות ברורות, אז אם האדם לא שינה את הגורמים שגרמו
לכישלון בעבר, הוא ייכשל בוודאות גם בעתיד. אם הוא שינה את הגורמים ויצר את הסיבות הנכונות להצלחה, הוא יצליח בוודאות. אם הוא לא יודע בדיוק מה הן הסיבות להצלחה, ... אליעד מביא דוגמאות נוספות ומורכבות יותר, כמו אדם שמנסה לעבור טסט נהיגה 5000 פעמים או מנסה לשכנע אדם ללכת איתו לסרט שוב ושוב, אך
נכשל כל פעם מחדש. הוא מדגיש שוב ושוב את הצורך לבדוק לעומק האם
הכישלון הוא סיבתי או אקראי: במקרה של הצלחה אקראית, אין שום משמעות לניסיונות קודמים. במקרה סיבתי, יש לבדוק האם הגורמים שגרמו
לכישלון עדיין קיימים או השתנו. הוא מסביר את החשיבות של הבנת הגורמים הסיבתיים והאקראיים, ומדגיש כי לא מספיק להניח שהמצב הוא סיבתי או אקראי, אלא צריך באמת לבדוק זאת לעומק. האם צריך להמשיך לנסות גם כשזה נראה חסר סיכוי? אליעד מסביר כי הרבה פעמים אנשים בטוחים שיצליחו, אך
נכשלים, ולעומת זאת אנשים שחושבים שייכשלו - מצליחים. מדוע זה קורה? כי הם לא ניתחו נכון את הסיטואציה ולא זיהו אם מדובר במצב סיבתי או אקראי, ואם הסיבות השתנו או לא. אם אדם
נכשל פעמים רבות ועדיין חושב לנסות שוב, עליו לבדוק האם
הכישלון שלו סיבתי או אקראי. אם הסיבה סיבתית והסיבות לא השתנו - אין טעם לנסות שוב. אם הסיבות השתנו, יש טעם לנסות שוב, כי כעת יש אפשרות להצליח. אם ההצלחה אקראית לחלוטין, כמו הגרלה, אז
הכישלון בעבר לא משפיע על הסיכויים בעתיד. דוגמת משה והסלע: סיבתי או אקראי? אליעד נותן דוגמה נוספת: משה הכה בסלע, האם יציאת המים היא סיבתית או אקראית?. אם זה ... אליעד מסכם ומסביר כי כל אדם צריך: קודם כל להבחין בין הצלחה אקראית לבין הצלחה סיבתית. אם המצב סיבתי - לבדוק לעומק את הסיבות שהביאו
לכישלון עד כה, ואם הגורמים השתנו או לא. אם הגורמים השתנו - לנסות שוב. אם לא - חבל על הזמן. אם המצב אקראי - אין שום משמעות למה שהיה עד עכשיו, ולכן אפשר לנסות שוב בלי קשר לעבר. הוא מדגיש שאנשים טועים בהערכות שלהם כי הם לא עושים את הניתוח המדויק של סיבות
הכישלון או ההצלחה, או לא מזהים נכון את הרכיבים האקראיים והסיבתיים, וזה מה שמוביל אותם לטעות בתחזיות שלהם. אליעד מסיים עם ההבנה שכל אדם צריך קודם כל לשאול את עצמו האם ההצלחה או
הכישלון שהוא חווה הם סיבתיים או אקראיים, ומשם להחליט האם יש טעם לנסות שוב או לא. איך להתמודד עם פחד
מכישלון? האם
הכישלון שלי אקראי או סיבתי? האם יש טעם לנסות שוב אחרי
כישלון? למה אני
נכשל כל הזמן? האם
הכישלון שלי הוא באשמתי? עכשיו נגיד שיש בן אדם שעושה משהו ולא הצליח ואז הוא ניסה עוד פעם ולא הצליח ואז הוא ניסה עוד פעם ולא הצליח עכשיו בפעם העשירית או בפעם ... אכשל האם היא נכונה או לא נכונה, קרה פעם שניסית משהו ולא הצלחת או כל מה שניסית הצלחת כל מה שניסית לעשות בחיים הצלחת? ש: אין לי חוויות
כישלון כרגע שאני נזכרת בהם. אליעד: ברור מה יכול להיות תראי הסיכוי ככה הסיכוי שכל מה שהיא ניסתה לעשות היא הצליחה הוא אפס מה שיכול להיות או שהיא בראש ניסתה ...