... לחוויית שלמות נצחית. ואעפ"כ בפועל, גם החכם האמיתי יש לו אמונה והוא חי עם אמונה. אבל יש לו אמונה, רק כאן בעולם שלנו. כגון לדוגמא, שהחכם האמיתי מאמין שהרצפה לא תיפול, ושהשמש תזרח מחר בבוקר וכיו"ב. אלא, שבכל מה שקשור להבנת האדם את עצמו, שם אין לחכם האמיתי שום אמונה כלל, אלא רק ידיעה של אמת בלבד. ובמילים אחרות, האמונה היא חיצונית והידיעה היא פנימית. ...

... לאבד את הרצון העצמי ולהפסיק להנות כשאדם מתקרב לחכם אמיתי, הוא חווה שהוא מתחיל לאבד את הרצון העצמי שלו. והכוונה היא, שלאט לאט פחות ופחות דברים מעניינים אותו. ולפעמים האדם נכנס מכך ללחץ ולחרדה, והאדם מפחד לאבד את ... תחושת חיסרון, גם היא מושלמת באמת ואין בה שום חיסרון כלל. רק שזה שכל גדול עוד יותר. והאדם מפחד לאבד את הרצון שלו. כי הרצון שלו, כאילו מביא לו הנאות, כאשר הוא מתמלא. והחכם האמיתי שהוא רחמן אמיתי, הוא רוצה שהאדם ירגיש טוב באמת, והוא מגלה לאדם את האמת, שהוא האדם עצמו, עושה את עצמו חולה, ושאם הוא ישתמש בשכל שלו, הוא יראה את השלמות שיש בכל דבר, וגם ירגיש אותה, בלי להיות תלוי בשום דבר. וכאשר האדם מתקרב לשכל של החכם האמיתי, הוא מתחיל לאבד את החשק ואת העניין ואת הרצון שלו לדברים חיצוניים. כי השכל של האדם מבין והלב של האדם מרגיש, שהנה הוא מצא את הטוב האמיתי, שאותו הוא ... בשטויות, ומפסיק לקחת תרופות של אנשים חולים, כאשר הוא מגלה את הטוב האמיתי של העולם. כך שבפועל, הרצון של האדם לא באמת נעלם, אלא הוא מתחיל להתמקד, בלהשיג את השכל של החכם האמיתי, שהוא השלמות. שעל ידי זה, האדם מושך אליו יותר ויותר את השלמות. כי מי שרוצה את השלמות, בשלמות, מקבל אותה בשלמות. וככל שהאדם רוצה יותר את השלמות, ...

... סובל, רק בגלל שהוא קיים. כי אי אפשר לסבול, בלי להיות קיים. וכל זמן שהאדם נהנה מהסבל, הוא רוצה להמשיך להיות קיים כישות נפרדת. כמו החכם האמיתי, שהוא נהנה מהסבל של הנפרדות, והוא רוצה להמשיך להיות קיים כנפרד. אלא, שאצלו הוא באמת נהנה מהרע של העולם, מה שאין כך אצל האדם הרגיל, לפחות לא בלבוש החיצוני. כי החכם האמיתי, הוא זה שראה את האמת שהכל אחד, ...

... כאשר הוא בשגגה . אבל כאשר האדם משקר את עצמו באופן מודע, הרי שזהו לא שקר אמיתי, אלא רק שקר של משחק. ובפועל, כל העולם שלנו הוא שקר. וכל חיי הנפרדות הם שקר. וגם החכם האמיתי, משקר את עצמו וחי חיי נפרדות. אלא שהחכם האמיתי, יודע שהוא משקר את עצמו, ולכן הוא לא באמת משקר את עצמו, אלא הוא משקר את עצמו, רק כמשחק וכדמיון ...

... של שיחת החולין של החכם האמיתי - מהו? כי החכם האמיתי כ"כ אוהב את האחדות של המציאות, עד שהוא לא יכול להסיח את דעתו ממנה, אפילו לא לרגע אחד, כי היא עצמה באחדות ממש עם דעתו. וכל הדיבורים והמחשבות של החכם האמת, הם כולם, רק על האחדות של המציאות. אלא, שבכל פעם אחדות המציאות, מולבשת אצלו בצורות שונות. והחכם האמיתי, הוא לעולם לא משוחח שום שיחת חולין, וכל שיחות החולין שלו, מלובש בהן שכל של האחדות. כי הדבר האחרון שמעניין את החכם האמת, זה הלבוש החיצוני של שיחת החולין. וכאשר החכם האמיתי, מדבר עם האדם איזו שיחת חולין, הוא מלביש לו שם שכל ודרך חשיבה, שבאמצעותם האדם מתקרב אל האחדות והשלמות של המציאות. ולכן, כאשר האדם שומע את החכם האמיתי משוחח בשיחת חולין כלשהי, עליו להקשיב היטב היטב, לשכל הפנימי של שיחת החולין, ולראות את צורת החשיבה של החכם האמיתי, שמלובשת בתוך שיחת החולין, וממנה לקבל עצות, איך להתקרב אל האחדות של המציאות. כי הטועים, נדמה להם ששיחות החולין של החכם האמיתי, הן שיחות חולין. והם עד כדי כך טועים, עד שלפעמים הם מעדיפים לשמוע דיבורים שנראים כחוכמה, ממי שאינו חכם אמיתי, יותר מאשר לשמוע שיחת חולין, של החכם האמיתי. ועל האדם לדעת, שהתכלית הסופית, נמצאת מחוץ לכל הדיבורים כולם ומחוץ לכל המחשבות כולן. והשכל שמלובש בשיחת החולין של מי שהוא חכם אמיתי, הוא כולו עצות של אמת עבור האדם, איך להבין את מה שיש מעבר לשכל. מה שאין כך השכל של מי שהוא חכם שקר, שדבריו נראים כחכמים, עבור האדם שטועה כמותו, אבל באמת הם ... אל התכלית הזאת. ועל האדם להתבונן היטב על פנימיות השכל שיש בכל דבר, ובפרט בתוך שיחת החולין של החכם האמת, שהאדם מוכרח לחקור ולהבין את דרך החשיבה של החכם האמיתי. והאדם לא צריך לנסות להבין את הלבוש החיצוני של החכם האמיתי, אלא לנסות להבין רק את דרך וצורת החשיבה של החכם האמיתי. ועל ידי זה האדם מקבל אל תוכו את דרך החשיבה הנכונה, והוא זוכה להיות חכם אמיתי בעצמו וכולי. ...

... נחיתות כלשהם, או משום שהוא לא מחזיק מעצמו, אלא ההפך המוחלט הוא הנכון. כי מי שהוא איש אמת וחכם אמת, הוא יש לו את כל הכבוד שבעולם, תמיד, ללא כל ... כי היא זו שמחייה אותו, גם כאשר הוא חושב שהוא רחוק ממנה, ואותה אף אחד לא מנצח לעולם. ומי שהוא חכם אמת, השכל שלו מנצח תמיד את כולם. ולא משום שהוא ... המוות של הצורה, שאיתה הוא מזדהה. וכאשר אדם כזה, שחושב בטעות שהוא צורה דמיונית, כאשר הוא נתקל בחכם אמיתי שיודע את האמת שהכל אחד, ושהוא אלוהים ... שמולו וגם כל דבר אחר הוא אלוהים האמיתי ממש, כי הכל זאת ישות אחת ממש, כאשר האדם הזה פוגש את החכם, אז הטועה, נדמה לו בטעות ובשקר, שהחכם האמיתי, יש לו גאווה גדולה, ושהוא בטוח בעצמו, כאילו הוא אלוהים נצחי. והאדם הטועה לא יודע, שבאמת הוא מקנא ובצדק, בחכם האמיתי. כי כל אדם, רוצה יותר מכל, להיות שלם עם ... שבאמת זו אכן גאווה אלוהית, שאליה האדם זוכה, רק כאשר יש לו ענווה אמיתית באמת. ויש שחושבים שהחכם האמיתי מתגאה עליהם, והם אינם יודעים שהם עצמם מלאים בגאווה. כי אין אדם מרגיש שמישהו אחר מתגאה, אא"כ הוא עצמו יש לו גאווה של שקר. כי החכם האמיתי, הוא אף פעם לא מרגיש שמישהו ...

... ועצב מעורבים זה בזה. כי האמת, בפרט של החכם האמיתי, היא מזכירה לאדם את האלוהים שהוא, והיא גורמת לאדם להבין, עד כמה הוא רחוק מהמקום האמיתי שלו. כי האדם (כמו כל ישות), הוא מלך אמיתי, אלוהים עצמו וכולי. כי מצד האמת, ... אחד וכולי. וכאשר האדם מתקרב לשכל של החכם האמת, הוא נזכר כמה טובה המציאות יכולה להיות, אם הוא רק יצליח לחזור ולחוות, את מי שהוא באמת. כי ביחס לכמה שהמציאות טובה ומושלמת, האדם חי בגיהנום ממש. כי כל חייו, מלאים סבל ... טוב תמיד. וכאשר האדם מתקרב לשכל של החכם האמיתי, שהוא חי בגן עדן ממש, והוא מרחם על האדם ששכח את זה שהכל מושלם, ושהוא סובל תמיד בלי סיבה, האדם מתחיל לראות את האמת, כמה רע וכמה סבל יש לו. עד שהאדם סובל, אפילו מעצם ... צמצום וחיסרון. ואז האדם פוגש את החכם האמת, שמזכיר לו שהוא האדם עצמו, הוא המלך. ומספר לו, כמה החיים שלו היו טובים, כאשר הוא זכר שהוא מלך. ומזכיר לאדם מה באמת הוא רוצה ומה באמת הוא מחפש, ולמה באמת רע לו, ולמה ... ולחוות את המלך שהוא. כי העצות של החכם האמיתי, מרפאות את האדם, וגורמות לו לחוות את המלך שהוא, גם אם הוא לא יחפוץ בכך. כי העצות של החכם האמיתי הן כ"כ חזקות, עד שאם האדם נאחז בהן, אז גם אם יש באדם כוחות רעים שרוצים שהוא ימשיך ויסבול, הכוח של השכל של החכם האמיתי הוא כ"כ גדול, עד שהוא גורם לכל השדים הרעים האלו, להיעלם מעצמם, ללא כל מלחמה כלל. והאדם לא צריך להילחם ברע כלל. אבל הוא כן צריך למסור את נפשו, להבין את השכל של החכם האמיתי. וזה בסדר גמור שהאדם ימשיך לשקר וימשיך לעשות טעויות, ואין שום צורך להילחם ברע. כי זה בסדר גמור מלכתחילה , שהאדם משקר את עצמו וסובל וכולי. אבל האדם מוכרח להבין באמת, את פנימיות השכל של החכם האמיתי. כי הידיעה, היא הנחמה. ועל ידי זה שהאדם מוסר את נפשו לקחת את התרופות של רופא הנפשות האמיתי, על ידי זה הוא מתרפא מעצמו, וכל המחלות נעלמות. כי על ידי זה שהאדם מתעמק בתוך השכל של החכם האמיתי, אז לאט לאט האדם מתרפא. עד שהאדם מגיע לשורש השכל של החכם האמת, שהוא האמת של המציאות, שהיא שורש השכל של החכם האמת. ואז האדם הופך להיות חכם אמת בעצמו, וזוכה להתרפא לגמרי. ואז הוא מקבל "אני" חדש, וישות חדשה, ורצון חדש, וגוף חדש, ועולם חדש. והאדם מתחיל לראות ולשמוע ולדבר וללכת ולהזיז את ידיו ולנשום אויר וללכת בגב זקוף ...

... סיבה. והכל הוא עונש, על זה שהאדם עושה את מעשיו בלי סיבה, ורוצה דברים בלי סיבה, וחושב דברים שהם אינם אמת, בלי סיבה. ומי שחי בלי סיבה, סובל בלי סיבה. והחכם האמיתי, גם הוא עושה הפרדה בין טוב לבין רע. אלא שהוא מבין למה ומדוע הוא עושה את ההפרדה הזאת. כי הוא יודע, מה בדיוק היה לפני כל מה שהיה, דהיינו, השלמות והאחדות, ולמה איך וכיצד ממנה נוצרה הנפרדות, ואיך ולמה הוא קיים, ולמה הוא רוצה את מה שהוא רוצה, דווקא בצורה הזאת ולא בצורה אחרת. ואצל החכם האמת, הרע אצלו, הוא טוב מאוד. כי הנפרדות היא טובה מאוד, עבור מי שמבין אותה. והיא רעה מאוד, עבור מי שלא באמת מבין אותה. ולכן האדם מוכרח להבין את הרצון שלו, למה ...

... פירושו שהאדם באמת לא יודע מה הוא רוצה. וכאשר הרצון לא מוגדר בכלל, אז לא רע כלל. אבל רצון מוגדר, יוצר הפרדה מוגדרת, וסבל בצידו. וכל רצון מוגדר, הוא שקר. ואצל החכם האמיתי, רצון מוגדר, הוא שקר טוב מאוד. כי אצלו הרצון ... שלו, הוא לא מוגדר כלל. דהיינו, שמצד האמת, יש לאדם תמיד את כל מה שהוא באמת רוצה בתוכו, על ידי זה נוצר הסבל. כי האדם נאחז, ברצון החיצוני שלו וכולי. ולמה שהחכם האמיתי, יבחר לרצות רצון מוגדר וסופי, אם באמת בתוכו ...

... שהוא עצמו, רוצה בבחירה חופשית ומלאה, להיות רחוק מהשלמות, ולהיות בחוויה של נפרדות וחסר. ולא לרצות את השלמות, זה בעצמו מושלם. כי החכם האמיתי, הוא לדוגמא (כמו אלוהים / המציאות) לא רוצה להיות בשלמות, והוא רוצה דווקא את הנפרדות ואת החיסרון (והכל הוא מצד הנפרדות בלבד). אלא, שהוא יודע ...