... של כל הדעות, הכל אחד. כי כל דעה נשענת על שכל כלשהו. וכל שכל נשען על שכל אחר, עד שמגיעים לשכל הראשון, שהוא שכל אחד שממנו נובעות כל הדעות השונות. ומי שהוא חכם אמיתי, הוא יש לו את החשיבה המופשטת הגדולה ביותר האפשרית, והיא שהוא בכל דבר רואה גם את כל שאר הדברים, ואפילו את ההפך של הדבר עצמו. כי כפי שכבר ... בעולם שלו רע. וכאשר האדם נוקט בעמדה כלשהי, הוא בעצם ג"כ יוצר רע, בכך שהוא אומר שהדעה הנגדית שלו היא לא נכונה. והפתרון לכל זה, הוא חשיבה מופשטת. כי מי שהוא חכם אמיתי, אז בכל דבר ודבר הוא רואה את החיבור שלו לשורש שלו שהוא האחדות של הכל. וכאשר החכם אומר אמירה כלשהי ונוקט בעמדה כלשהי, הוא לעולם לא מתכוון לומר שרק מה שהוא אומר זה נכון. אלא הוא מתכוון לומר, שגם מה שהוא אומר זה נכון. כי האמת נמצאת בכל הדעות שיש בעולם. וחשיבה מופשטת באמת, היא כאשר האדם מסוגל לומר דבר אחד, ולכלול בתוכו את ההפך שלו. כי החכם האמיתי, כאשר הוא שומע דיבור כלשהו, הוא שומע גם את החיצוניות שלו, שהיא נפרדת משאר הדברים. אבל הוא שומע גם את הפנימיות שלו, שהיא מחוברת גם ...

... חכם, שמכיר את כל האינטרסים של האיראנים יותר טוב מהאיראנים עצמם, ושמכיר את כל האינטרסים של מדינת ישראל, יותר טוב ממדינת ישראל עצמה. ומנהיג שכזה, הוא צריך גם להיות חכם אמיתי וגדול, שהוא ידע איך לגרום לכל צד להבין את עצמו וגם את הצד השני, עד ...

... ניתן להביא עוד דוגמאות רבות, לאיך כל בני האדם בעולם חושבים באותה הצורה. ואפילו בעלי החיים חושבים באותה הצורה. אלא שההבדל בין האדם החכם ביותר לבין האדם הטיפש ביותר, וההבדל שבין בעלי החיים לבני האדם, ובין הילדים לבין המבוגרים, הוא בעומק ובעוצמה שבה היכולות ...

... יותר, הרי שמצד האמת, מבחינתו של הילד, מישהו כאן לא מקבל אותו איך שהוא, והילד חווה סוג של דחייה ושל חוסר קבלה עצמית. כי למבוגר נדמה, שהוא יותר חכם מהילד שלו. ולמבוגר נדמה, שהוא החכם הגדול מתעסק בדברים חשובים באמת, אבל הילד שהוא לא מספיק חכם כמוהו, הוא מתעסק בשטויות. והמבוגר שהוא חושב שהוא חכם גדול, הוא מנסה ...

... כל אחד יכול להכיל את השכל הזה. וכאשר האדם מגיע לשכל הזה, אם הוא מצליח להבין אותו ולהכיל אותו, הרי שהוא הופך להיות חכם אמיתי והחכם הגדול ביותר שקיים. ואם הוא לא מצליח להכיל אותו, אז הוא הופך להיות טיפש אמיתי והמשוגע הגדול ביותר שקיים. והכל תלוי ביכולת ההכלה של האדם את המחשבה שלו. כי ההבדל בין החכם לבין הטיפש, הוא בעד כמה האדם מסוגל להכיל בתוכו מחשבות שונות. כי גם החכם וגם הטיפש וגם כל בני האדם, יש בתוכם את כל המחשבות שיש בעולם. אבל החכם מסוגל להכיל את המחשבות האלו, ולחיות איתן בשלום ובאיזון. אך הטיפש, הוא זה שלא מצליח לאזן את המחשבות שלו. וכאשר האדם מגיע למחשבה הגדולה ... המחשבה שאם הוא לא מצליח להכיל אותה אז הוא הופך להיות משוגע ומרגיש גיהנום, ואם הוא כן מכיל אותה אז הוא הופך להיות חכם אמיתי ומרגיש גן עדן, כאשר האדם מגיע למחשבה הזאת, עליו ליצור לעצמו כלי קיבול להכיל את המחשבה הזאת בשלום. וכלי הקיבול הזה, הוא השתיקה. כי ...

... - למה מוכרח שיהיו קושיות, על חכם אמיתי? איך לזהות חכם אמיתי? חלק 1 במאמר הזה נבאר, מדוע מי שהוא חכם אמיתי, מוכרח שיהיו עליו קושיות ותמיהות. והעניין הוא, כי חכם אמיתי הוא מי זה שהוא מבין את השכל של המציאות. כי כל המציאות כולה פועלת לפי שכל מסוים. כי יש שכל מסוים שלפיו פועלת המציאות. ומי שמבין את השכל הזה שלפיו פועלת כל המציאות, הוא נחשב לחכם אמיתי. והנה, השכל של המציאות הוא מאוד גדול. ויש במציאות המון תהליכים שונים ואירועים שונים, שלא ברור לאדם מדוע הם קורים ומה הסיבה שמסתתרת מאחורי האירוע. והסיבה ... יכול להבין את השכל הגדול של המציאות. וחכם אמיתי, הוא זה שהוא השלים את שכלו, והוציא את כל הפוטנציאל השכלי שלו מכוח אל הפועל. עד שהוא הגיע להבנת כל המציאות. כי האדם כן יכול להבין את השכל של המציאות, אבל ... מבין את השכל של המציאות, ואז הוא נחשב לחכם אמיתי. ונאיר: כי לא מדובר רק על פוטנציאל שכלי בלבד, אלא גם על הפוטנציאל הרגשי, ועל כל הפוטנציאל האישי של האדם. כי כדי להבין את המציאות, לשם כך האדם צריך ... שזה סוג של קושיא שיש לאדם על המציאות. והחכם האמיתי, הוא זה שאין לו שום קושיא על המציאות. מאחר שהוא מבין בדיוק כיצד המציאות פועלת ולמה כל דבר קורה. וכאשר האדם מבין את השכל של המציאות, אז גם הוא ... שהמציאות עושה דברים לא ברורים, כך גם אותו החכם אומר לפעמים דברים לא ברורים ועושה דברים לא ברורים. וכאשר החכם האמיתי עושה איזה דבר לא ברור, אז מי ששכלו קטן, הוא מפקפק בחוכמתו של החכם. כי כאשר האדם רואה איזה דבר, האדם מנסה להבין אותו בשכל שלו. אבל מאחר שהשכל של החכם גדול, לכן האדם לא מסוגל להבין את השכל של החכם עצמו. ואז האדם ממציא איזה פירוש למעשיו ולדבריו של החכם, ע"פ שכלו הקטן. וכאשר האדם עם השכל הקטן, מפרש ע"פ שכלו הקטן את מעשיו של החכם, על ידי זה נוצרת אצלו קושיא על החכם. כי אכן נכון הדבר, שאם באמת החכם פועל מאותן הסיבות שנדמה לאדם שבגללן החכם פועל, אז אכן נכון הדבר שיש כאן איזו קושיא. אבל החכם עצמו יש לו שכל אחר שונה לגמרי משכלו של האדם, והוא פועל ע"פ צורת חשיבה מאוד עמוקה, בדיוק כמו צורת החשיבה של המציאות. כי המציאות שלנו היא לא ברורה לחלוטין. ... שלפיה פועלת המציאות. וכאשר האדם הוא חכם אמיתי, אז הוא חושב וממילא פועל, בדיוק כמו המציאות. ואז הוא עושה לפעמים כל מיני דברים, שכלפי חוץ נדמה לאדם שהחכם הזה כנראה לא מבין את עצמו, או שאולי הוא מתנהג בצביעות כלשהי. כי גם על המציאות אפשר לומר שהיא לא מבינה את עצמה, ושהיא מתנהגת לפעמים בצביעות כלשהי. ומאחר שהחכם חושב כמו המציאות ופועל לפי אותו השכל, על ידי זה מוכרח שיהיו עליו קושיות ותמיהות. וכאשר יש לאדם קושיא על החכם האמיתי, על האדם לזכור שאפילו את עצמו הוא לא מבין בשלמות. כי מי יכול לומר שהוא מבין את עצמו בשלמות?! כי מי באמת מבין את כל צורת המחשבה שלו בשלמות? ומי ... הרי שממילא האדם היה מבין גם את האדם החכם האמיתי בשלמות, ורואה את גודל החוכמה שלו. אבל מאחר שהאדם לא באמת מבין אפילו לא את עצמו בשלמות, לכן מוכרח שיהיו לאדם קושיות על החכם האמיתי. ועל חכם אמיתי מוכרח שיהיו קושיות. ולא סתם קושיות, אלא קושיות של פרדוקסים וסתירות. דהיינו, מוכרח שיראה לאדם שהחכם האמיתי כאילו סותר את עצמו, ואומר דברים הפוכים ולא ברורים. וזה משום שהשכל של החכם הוא מאוד גדול, והחכם מצמצם את השכל שלו לחלקים קטנים, ובכל פעם הוא אומר לאדם חלק אחר מהשכל החכם שלו. וכאשר

... - למה מוכרח שיהיו קושיות, על חכם אמיתי? איך לזהות חכם אמיתי? חלק 2 ועכשיו השאלה המתבקשת היא, מאחר שגם על חכם אמיתי יש שאלות וגם על טיפש ונוכל יש שאלות, אז כיצד ידע האדם להבדיל בין מורה דרך רוחני אמיתי, שהוא חכם אמיתי ושהקושיות שיש עליו, הן רק מצד האדם עצמו, לבין נוכל ... גם לא באמת מבין את מה שאמרו לו. כי נניח לדוגמא שהאדם מקורב לאיזה מנהיג אמיתי וחכם אמיתי. ואותו החכם האמיתי אומר איזה משהו חכם. במקרה כזה, למרות שהאדם מקורב לחכם אמיתי, אם הוא יבחר רק להאמין לדברי החכם, בלי לנסות להבין אותם, על ידי זה הוא לא באמת יבין את דברי החכם. כי כאשר החכם האמיתי אומר איזה דבר, אפשר להבין ולפרש את מה שהוא אמר בדרכים שונות. וכאשר האדם שומע איזה דבר חכם מאדם חכם אמיתי, האדם לעולם מבין את דברי החכם, אך ורק לפי השכל הקטן והאישי שלו. והפירוש שהאדם מבין את דברי החכם האמיתי, הוא לעולם יהיה שונה ממה שהחכם האמיתי התכוון. כי כל מה שהחכם האמיתי אומר, זה רק היטב מסוים של שכל אחר שאותו החכם לא יכול לומר, מאחר שהשכל הזה גדול מידי מכדי לומר אותו. כי אין מי שיבין אותו. וכאשר האדם שומע את החכם האמיתי אומר איזה משהו, אז אם הוא לא מסתכל על השכל שיש בתוך דברי החכם, אלא הוא בוחר לקבל את דברי החכם בלי להתבונן בהם, על ידי זה הוא מבין את דברי החכם בצורה מסולפת והפוכה ממה שהחכם התכוון. וכל זה משום שהוא לא מתבונן על השכל של החכם. וכאשר האדם שומע איזה רעיון, גם אם התמזל מזלו של האדם והוא שומע דיבור חוכמה אמיתי מחכם אמיתי, על האדם להבין שזה שגם אם הוא שומע דבר חכם מאדם חכם, זה עדיין לא אומר שהוא מבין את מה שהחכם אמר. כי החכם אומר את דבריו בדרך של משל ונמשל. ויש בדבריו של החכם עמקות מאוד גדולה. ועל האדם להתבונן היטב ולנסות להבין, את השכל האמיתי של החכם, שעליו החכם תמיד רומז, אך הוא לא אומר אותו בפירוש. והדרך של האדם להגיע להבנת השכל של החכם עצמו, היא על ידי זה שהוא מתבונן בשכלו האישי, על הדיבור של החכם, והוא מנסה להבין את המשמעות הפנימית של הדיבור של

... בכך, שאותו משוגע בלאומילך מסיבות שונות מתחיל להרוס עוד מקום נוסף בעיר. ואותו הפקיד החכם האמיתי שהתריע על כך שכל החפירות האלו, הן בכלל תוצאה של מעשיו של משוגע, אותו דווקא מחליטים לאשפז בבית משוגעים, על הרעיון המשוגע שהוא העיז ... לא היה בכלל צריך אותה, ושהיא לא באמת משרתת את האושר שלו. ולצד כל אלו, יש את הפקיד החכם, שהוא קולט ומבין שכל הפעולות כאן של החפירות, הן כולן נעשות ללא תכלית וללא מטרה ברורה. אבל מאחר שהוא מביא רעיון פשוט מידי ומהפכני מידי, בגלל כך לא ... עירום, ושכל המרוץ הוא היה מיותר מלכתחילה והוא גם מיותר כרגע. ולכן לוקחים את הפקיד החכם, ומאשפזים אותו בבית משוגעים, כאילו הוא משוגע. ובמאמר מוסגר: אם הפקיד הזה היה חכם אמיתי, הוא היה צריך למצוא את הדרך להסביר בצורה חכמה לאותם הפקידים את האמת, בלי לפגוע באגו העצמי שלהם. אבל הוא היה חכם וידע את האמת, אך הוא לא היה מספיק ...

... עבורם. ואם נתבונן על העניין הזה נראה כאן משהו מעניין, והוא שהאדם החכם הולך ומובל אחרי הכלב שהוא כביכול ... שביכולת הספציפית של הראייה, אותו הכלב נחייה רואה טוב יותר מאשר האדם החכם העיוור שהולך אחריו. ואם נתבונן על ... ואיזה משהו שמייחד דווקא אותו ושהוא לא נמצא בשאר הדברים. ומי שהוא חכם אמיתי, הוא לומד מכל האדם, דהיינו, הוא לומד ... הדעות השונות, ולבחון אותן לגופן ולא לפי מי שאמר אותן. כי כבר אמר החכם "קבל את האמת ממי שאמרה". דהיינו, שאם אדם ... שהוא נחשב לחכם ממך. כי גם מי שהוא חכם, גם הוא יכול לטעות. וגם האדם החכם, גם הוא יכול להיות עיוור, והכלב הקטן ... של האדם שנחשב לפחות חכם, דווקא היא נכונה יותר. כי לפעמים האדם החכם משתמש בשכל שלו בצורה לא נכונה. ולפעמים ... לא נכונות. והטיפש שלא השתמש בשכל שלו, הוא לא הגיע לטעות של אותו החכם שהשתמש בשכל שלו. וכאשר האדם שומע את דעתו ... זה שנחשב לפחות חכם, על האדם לא להניח שום הנחות לגבי נכונות דעתו של החכם או של זה שנחשב לטיפש, אלא על האדם להתבונן היטב ולנסות להבין מהי האמת. כי יתכן שדווקא החכם טועה, בגלל שהשכל שלו מטעה אותו. ודווקא ...

... וכיו"ב. ועד כדי כך שלפעמים כאשר מתפרקת לאדם שותפות כלשהי, כגון שותפות זוגית או כספית, האדם לפעמים מרגיש כאילו הוא עצמו או משהו בו מת. וזה משום שהאדם נקשר רגשית לאותו הדבר. אבל החכם שמבין מראש שלכל דבר יש סוף, על ...