... מי שהוא חכם באמת, דהיינו, מי שכוחו השכלי הוא בלתי מוגבל ביכולת שלו להכיל כל דבר, הוא נותן ליריב שלו לבזבז את כוחו, עד שהוא ינצח אותו בלי מאמץ. דהיינו, האדם
החכם עושה פסיכולוגיה הפוכה על היריב שלו, וגורם ליריב שלו לחזק את מחשבתו, ועל ידי זה הוא מוביל אותו אל האמת. כי כדי שדעה אחת תנצח את השנייה, לשם כך הדעה צריכה להתקרב לשורש השכל שלה, שהוא זה שנותן לה את הכוח שלה. וכאשר האדם
החכם נותן ליריב שלו לחזק את כוחו, שהוא נראה כמנוגד לדעתו של
החכם, הרי שבעצם האדם הפחות חכם, הוא בעצם מתקרב לשורש השכל שהוא אחד. והיריב בעצם חושב שהוא מנצח, על ידי זה שהוא בכל פעם מבין את עצמו טוב יותר. עד שבסופו של דבר, האדם מבין את עצמו בשלמות, ואז הוא רואה
שהחכם האמיתי הוא זה שצודק. כי כאשר האדם מגיע לשורש השכל של עצמו, הוא רואה את השכל האחד שהוא האמת האחת וכולי. ואז הוא רואה
שהחכם צדק. וזה גם ההסבר לכך שסוף הרע להתהפך לטובה. כי שורש המציאות, הוא ... האין סופי שמניע את כל העולם, הדבר הזה מאפשר לאדם, לנצח כל מאבק שכלי ורגשי שבו הוא נתקל, בלי מאמץ. כי אם מסתכלים על השורש של כל דבר, בסוף הכל מתהפך לטובה.
והחכם האמיתי, הוא במקום להילחם בדבר, הוא מחזק את הדבר שמציק לו, על ידי זה שהוא מחפש את האמת שבו, שזה כאילו לחזק את כוחו של היריב. אבל זה סוג של פסיכולוגיה הפוכה. כי
החכם מחפש את האמת שיש בשקר, כדי להפיל את השקר. וזה עניין אחד עם החזק ...