חחחחח מטיס (-:

אתקן.

העולם "הראשוני, תוכנן להפליא. ההמשך הוא עולם בהתהוות (-:

יוסף, לכן זהו עולם שתוכנן להפליא. הקיים והלא קיים.

מה זה משנה אם נחליט אם יש אלוהים או לא?

יש את מה שיש וזהו (-:

אתה אדם טוב. אני מציין עובדה.

גם אליעד אדם טוב.

ואגב, אני לא כותב את זה כי ממילא "הכול טוב", אלא ברמה האישית הנפרדת (-:

שבת שלום (-:

יוסף הוא הגירסא החכמה והרחבה של אליעד (-:

פריאל

הכל חפירות, נכון, זה חלק מהחיים. אין הפרדה מהאחדות.

זה כאילו להגיד שהטיפה באוקינוס נפרדת מהאוקינוס, לרגע, כשהיא עפה באויר, היא נראית נפרדת אבל תמיד היא תשוב לאוקינוס. אפשר להגיד שבכל רגע נוצרת נפרדות ויש חזרה לאחדות. אבל כאשר חיים את החיים ללא פרשנות (אלא לצורך ההנאה של החפירות: >), אין יותר חזרה לנפרדות שהיתה חלום כל הזמן, פתאום יש הבנה (לא של השכל) שתמיד היתה רק אחדות, ולפני זה היינו בחלום של נפרדות.

הנפרדות נוצרת בגלל החושים והדעת MIND שבנויים לא לראות את המציאות כנו שהיא (אחדות), למשל הראיה, תמיד תראה בצורה מוגבלת ויש מה שהיא לא יכולה לראות באותו רגע, כך השכל, הוא יכול לחשוב רק על דבר בו זמנית, ומיד אחרי זה לחשוב על ההיפך. ברגע שיש הבנה שהחושים והשכל לא מאפשרים להגיע לאמת, ויש וויתור עליהם, אז יש סיכוי להשתחררות.

יוסף, אתה יודע לומר איך נוצרה הנפרדות מהאחדות, ועדיין נשארה אחדות בנפרדות (-: ?

"רק בתחושה האישית יש הרגשה של נפרדות".

תאוריות, תאוריות ותאוריות.

זה הדבר היחיד שיש בידי כולם, יוסף.

מיינד, או לא מיינד, שכל או לא, כל ידיעה, היא ידיעה עצמית בלבד.

כשאתה אומר "רק בתחושה האישית" אתה מראש יוצר הפרדה.

האמת, שאני לא ממש מבין לאן הולכים כל ה"דיונים" האלה.

ואיך קרה שלא ידענו מראש הכול?

אליעד חופר פה, אני חופר שם, אתה חופר במקום אחר, ובסך הכול?

עבר הווה ועתיד, תמיד חפרו חופרים ויחפרו בניסיון להבין את התכלית.

אליעד, זה שאתה "יודע" את התכלית, תהנה.

ואני מתחייב לך חד משמעית.

אתה לא יודע כלום.

1000 הרצאות, 2000, ומאה אלף, עדיין לא תדע כלום.

ואתה צודק.

אלפי שנים של פילוסופיה ובזבוז "זמן", ועדיין, אף אחד לא יודע כלום.

אולי יוסף צודק.

פשוט צריך לחיות וזהו.

אגב, אליעד, אני מאחל לך "חיים ארוכים", כי שמתי את האתר שלך במועדפים ואין לי כוח לחפש אתרים נוספים (-:

לא ניתן תאר במילים "אחדות", לכן אין אפשרות להסכים לזה או לא. אפשר להצביע על האחדות. וכיוון שהאחדות קיימת גם אם לא מבינים אותה, אז אין פה בעיה. וזה לא חשוב אם "אתה" מסכים או לא. "לי" לא חשוב ש"אתה" תסכים. וכמו שנאמר, אין "מי" נפרד, שנקרא "אליעד" שצריך להסכים למישהו אחר שנקרא "יוסף: >). פשוט יש פה דיבור די משעשע..

@יוסף:

אבהיר: כי אני לא מסכים איתך לגבי התפישה של מהי ה"אחדות".

יפה, זה מתאים.

וגם לגבי התינוק, זה נכון, טהור, טמא, זה הינו אך. לגבי השכל, נכון, לכן התינוק לא נשאר תינוק ויש שכל, והשכל מבין דרך משחק ההפכים את האחדות שהתינוק לא זקוק להבין. בגן העדן הינו תינוקות, ושקבלנו שכל "נזרקנו לאדמה", בזעת אפיך תוכל לחם, בעצב תלדי בנים וכו.. אז השכל הזה שיצר את הנפרדות, הוא שיביא את האחדות, מבחינת "קוץ מוציאים עם קוץ". חג שמח.

@יוסף:

כן, אני עדיין סובל, ואפילו גם כועס... אבל אני לא סובל מכך שאני סובל ולא כועס מכך שאני כועס...

והתינוק, הוא ביטוי טמא של האחדות. כי אצלו אין שום שכל כלל. והאחדות זה רק שכל שמחבר את ההפכים.

אליעד

איך "אתה" יכול לא להסכים "אתי" כשהכל אחדות? זה רק משחקי מילים, הרי נתכתב שהכל מחובר להכל, אבל הכל אחד והכל נפרד בו זמנית.

תבדוק האם "אתה" עדיין סובל? סובל מכעס, מתסכול, ממרירות או מאכזבות. אם לא, אז יש שיחרור. אם עדיין עולה כעס (על הדתיים למשל: >) אז זה לא זה, כי הדתיים הם רק מראה לעצמך. אין להם זכות קיום כשלעצמם. אין בעיה בכעס תסכול וכד, אבל זה רק תחושות של הגוף (שנקרא לפעמים, בובה אלוהית), אם אין הזדהות עם הגוף הזה, יש שיחרור.

והתינוק, הוא ביטוי טהור של האחדות, וכמובן אחד הביטויים של האחדות בו זמנית, וגם ביטוי של הנפרדות, התינוק הוא רק לצורך הצבעה על הדבר האמיתי, אין "תינוק" בצורה נפרדת. הדבר האמיתי לא ניתן לתיאור במילים, כי המילה היא מוגבלת, אבל מילה יכולה להצביע על המציאות.

@יוסף:

לא מסכים איתך! אחדות >< הכל מחובר להכל. אחדות = הכל אחד ממש ללא הבדל מקום או זמן.

והתינוק, הוא אחד מהביטויים של האחדות.

לפריאל

כאשר שני "גופים" נפגשים, נראה שיש נפרדות, כי יש את הגוף שלך עומד מול הגוף שלי. אבל בעצם יש גם אחדות כי הכל מחובר להכל, ורק בתחושה האישית יש הרגשה שיש נפרדות ממש.

ולאליעד

אין אמת כלל, זה הטריק, אין אמת ואין שקר. זה משחק של הדעת MIND, הדעת המציאה את האמת והשקר, נתנה ציון חיובי לאמת, וציון שלילי לשקר. אבל שניהם לא קיימים במציאות. יש רק את החיים עצמם, כמו שהם מופיעים.

לגבי התינוק

התינוק נמצא באחדות כי אין לו פרשנות של המציאות, אבל יש לו גוף נפרד (שלפעמים גם כואב), ולכן הוא גם בנפרדות, אבל מהצד של התינוק, יש רק אחדות. אין פה שאיפה לחזור ולהיות תינוק, מדובר במצב האחדות של התינוק עם השכל (הדואלי) של הבוגר. כלומר, התפקוד של הבוגר עם "נשמה" של תינוק.

צולע מידי, אליעד (-:

@פריאל:

כן, אני האמת כולה, וזאת האמת כולה.

נכון מאוד אליעד (-:

בעצם, עוד שאלה.

האם כדי "לדעת" את הקיים והלא קיים וכול השאר (אין לי כוח לפרט) אתה לא צריך להיות הקיים והלא קיים בכבודו ובעצמו?

בדרך אחרת, כדי "לדעת", את האמת כולה, אתה צריך להיות האמת כולה. מאוד פשוט.

האם מישהו יכול לטעון שהוא האמת כולה?

ואם כן, שימשיך לטעון (-:

@פריאל:

מעצם ההגדרה שאתה נמצא במקום אחר ממנו, הרי שאתה לא זהה לו ב 100%

שלום אליעד (-:

שלום יוסף (-:

יוסף, תשמע, אני חייב לציין.

אתה חפרן רציני (-:

יום אחד, אולי תעבור אותי בחפירות (-:

לקחת על עצמך להכריז "אין כלום ואין כלום ואין בחירה ואין ואין"

מאיפה אתה יודע? אני מתכוון, יודע, לא מלגג (לוגי).

אבל היות ולכל אחד יש תפישות משלו, ו"אמונות משלו", אני מניח שגם לך מותר להניח הנחות (-:

ובכל זאת יש לי שאלה אליך, יוסף.

נניח ואני נמצא עכשיו פיזית מולך.

האם יכול להתקיים מצב שבו נהייה זהים זה לזה, ב100 אחוז? לא ב99, אלא ב100?

ואגב, כמובן שהשאלה נשאלת ממצב של נפרדות (-:

@יוסף:

בכלל לא. תינוק לא נמצא באחדות, כי הוא לא מכיל בתוכו את הנפרדות. האחדות האמיתית זה שילוב של הנפרדות והאחדות בו זמנית.

+ גם אחרי האין והאפס, גם שם יש עוד לחקור ולהעמיק... עד שמגלים שהאין והיש הם אחד.

+ אלוהים האמיתי שהוא אתה / אני וכולי, הוא החיבור של היש והאין כישות אחת.

זה מאד פשוט, להגיד שאני ואתה ואלוהים זה אחד, זה עוד המשגה CONCEPT. מה שנאמר פה, זה שאין בכלל דבר כזה, אין כלום. יש רק החיים, זהו טיעון שלא ניתן להמשיך ולהתווכח עליו, זה הטיעון הסופי. זה לא שיש אליעד, יש יוסף, יש אלוהים והם אפס ומשם הם מחליטים. מה שנאמר זה, שאין אליעד, אין יוסף, אין אלוהים, ואין מי שמחליט ואין החלטות.

אם זה מקובל, נגמר החיפוש, נגמר הוויכוח, אין יותר טיעונים, הדעת לא יכולה להמשיך, אז אומרים על המצב הזה "איבד את דעתו" וכל שאר האנשים "נטרפה עליהם דעתם".

אפשר להתבונן בתינוק. תינוק הוא משוחרר. הוא לא הספיק לקלוט התניות, הוא חי באחדות מוחלטת עם החיים, הוא לא מרגיש נפרד, הוא בגן עדן. כשנמצאים עם תינוק, אפשר להרגיש את החיים כפי שהם נראים מהצד של האחדות.

@יוסף:

השאלה שלך לא ממש ברורה.

הנפרדות אינה שקר, הנפרדות קיימת לכן היא אמת, ככל שנתעסק יותר ב"אמת", נתעסק יותר בשקר. ההשתחררות היא משניהם גם יחד, אז אין אמת ושקר מצד המציאות, אלא שני צדדים של אותו מטבע. למציאות אין ערכים של טוב ורע, המציאות היא פשוט קיימת

לגבי האפס, אפס זה אפס. אין אתה ואין אלוהים, והכי חשוב, אין בחירה לו לך, לא לי ולא לאלוהים, יש פשוט מה שיש, וזה העונג האמיתי, הבלתי צפוי, הלא מתוכנן, האקראי, הלא בטוח, פשוט החיים. אני שומע פה עדיין אמונה באלוהים, במילים האלה "שלך", הוא עדיין קיים, הוא אפס והוא גם אתה וגם אני, האומנם?

@יוסף:

הנפרדות היא שקר והיא מתוקה ואני לא מוותר עליה.

כאשר אני מדבר על הכוח הראשון, אני מדבר על האפס שהוא אתה / אני. וכאשר אתה האפס, הרי שאתה אלוהים שבוחר הכל.

כל עוד יש משפט "אני לא מוותר על השקר" זה אומר שיש מישהו שלא מוותר ומישהו אחר שכן מוותר, לכן זה מצב של חוסר אחדות.

כאשר נאמר "השקר הוא מתוק וטוב לי איתו" יש פה סכיזופרניה בין "אתה" והשקר. יש דואליות, שוב לא אחדות

אתה לא הכוח הראשוני והעליון, זאת האשליה הגדולה מכולם. אין כוח כזה, כי אם היה כוח כזה, לא היתה באמת אחדות. אחדות זה לא "כוח אחד" אפילו הגדול מכולם וכולל את הכל. אחדות זה אפס, לא אחד. וזה מפחיד, אבל לא את מי שחותר לאמת. זאת הסיבה שנשאר בגוף הזה שנקרא אליעד, עוד אגו מסווה שנקרא "אני אלוהים ויש לי בחירה כי אני אלוהים" ולכן הפרובוקציה והרצון להתווכח, אין בזה כמובן כל בעיה, אבל מצד האמת, זה לא זה.

@יוסף:

אני לא מוותר על השקר, כי הוא מתוק וטוב לי איתו. ובנוסף, הוא גם האמת ולא שקר.

אוסיף ואומר, כי כן יש בחירה חופשית, ששייכת לכוח הראשון שמניע את כל התהליכים. ואם באמת תתבטל בחירתך לגמרי, תשתנה התודעה שלך, ותגלה שאתה הוא גם אותו הכוח הראשון, ויש לך בחירה מלאה...

הכל נכון עד שהגענו לבחירה החופשית, "חוקר אמת" יגלה שאין לאף "אחד" בחירה חופשית וזאת האמת. ברגע שיש עדיין הרגשה של עצמיות, שיש בחירה חופשית, זאת אשליה, לא אמת. הסיבה שאין בחירה חופשית היא פשוט: אין בחירה. כלומר, אין "מי" שיבחר חופשי. ואין "מי" שיבחר לא חופשי. הדברים פשוט מתרחשים, אבל לא "לנו". "אנחנו" גם לא הצופים במתרחש (כצופים אינדיבידואליים), אלא פשוט הדברים מתרחשים וזהו. רק במצב זה מתגלה האמת שהיא כוללת כמובן גם את המצב בו אנחנו חושבים שיש בחירה חופשית, הכל כלול במצב הזה. זה נראה סתירה ל"דעת" אבל גם ה"דעת" היא לא "שלנו".

כרגע "יוסף" לא כותב את התגובה הזו, פשוט התגובה נכתבת. למרות שמי שיתבונן, יראה את "יוסף" כותב את התגובה. זאת אשליה אופטית. התגובה נכתבת והגוף הזה, שנקרא על ידי אנשים, "יוסף" כותב. אבל זה לא כך, למעשה מבחינה מסויימת אפשר להגיד ש"אלוהים" כותב דרך "יוסף" את התגובה. אבל גם אין "אלוהים" שכותב, זה פשוט נכתב. וכמובן כל דבר אחר שקורה. אז למי יש בחירה חופשית? ל"יוסף"? לא, כי אין כזה, ל"אלוהים", לא, כי אין כזה, אז למי? לאף אחד.

פשוט החיים נחיים, ורק במצב הזה יש אמת. כי זה המצב היחיד שקיים באמת. אז למה נראה "לנו" שיש בחירה חופשית "שלנו". כי במה שקורה יש גם את זה, מצב שרב העולם "ישן" או "חולם" שיש "אני נפרד". אבל זה חלק ממה שיש בלי כל בעיה. ברגע של חסד, יש איבוד העצמיות הנפרדת, זה נקרא "שיחרור", רק אז מתגלה האמת "לאף אחד". אין מצב ש"אני" יודע את האמת. יש פשוט אמת, ומהי? מה שפשוט קורה, ללא משמעות, ללא עבר, ללא עתיד וללא הווה (האשליה הכי מתוחכמת). אין צורך באמונה, אין צורך בגילגולים, אין צורך במישהו אחר. אבל עם עולה מחשבה לגבי אמונה, גילגולים, כל דבר אחר, זה חלק מהאמת. רק אז יש שיחרור מלא.

המצב הזה אינו תאורטי, בתינוק שהיה ויהיה בעולם יש חוויה כזו. רק התינוק לא יכול לספר את זה כי אין לו מנגנון של "דעת". ברגע שהסביבה יוצרת לחץ על התינוק להרגיש נפרד, נוצרת אשליית הנפרדות ויש כבר גם ישות נפרדת (לא אמיתית). כל חייו תרצה הישות הזו לחזור למצב של "גן העדן" שנחווה. וזה הרצון לאמת. ולכול כל "אחד" יכול להשתחרר ורק בתנאי אחד, שיהיה ויתור על כל האמונות, הרצונות, התשוקות וכדומה. מצב זה קורה או לא.

אז "אליעד", אי אפשר להיות "קרוב לאמת" כל עוד יש תחושה של "אליעד" נפרד. האם תהיה שם ויתור על השקר? שיש אליעד נפרד?

היי שירה

"מה לעשות שאני גם בוחרת להתנגח במשוגע אליעד שמדבר נגד הדת ונגד חז"ל. אותי זה מכעיס וזכותי להגיב איך שאני מגיבה"

ברור שזכותך להגיב כפי שאת מגיבה, רק לכי עד הסוף.

זה נוגע לי, כי אני רוצה שתכסחי את אליעד עד הסוף

כי אני נהנה מזה.

נו, מה אומרת? יש אצלך לב ואמת או מה?

@שירה:

שימי לב שאת כמו שקרנים רבים וטובים, מתחמקת מלהוכיח לי שאני טועה, ורק נאחזת בסיסמאות. למה?

לאור תנחלסון, בתורה שלי שהיא גם שלך כתוב את המשפט הזה נכון, כמו שנכנסת לאדם מחשבה לגנוב או לרצוח, באותה מידה אתה יכול לומר מי שם לאדם מחשבה לרצוח או לגנוב? אלא יש לאדם בחירה אם להמשיך בדרך הזאת או לסור ממנה, אני בחרתי למצוא באינטרנט נושא מסוים

מה לעשות שהאתר של המשוגע שנקרא אליעד עלה, נכנסתי קראתי, לא נראה לי ובחרתי לצאת... מה לעשות שאני גם בוחרת להתנגח במשוגע אליעד שמדבר נגד הדת ונגד חז"ל. אותי זה מכעיס וזכותי להגיב איך שאני מגיבה.

בוא נלך לשיטתך, בוא נאמר שבורא עולם אמר לי לכתוב מה שאני כותבת לאליעד בצורה לא יפה, אז מה אתה רוצה ממני? בורא עולם אמר לי לכתוב את זה, אבל אני לא מאמינה בזה אני מאמינה בבחירה חופשית ואני לוקחת את האחריות על המעשים שלי, אני בחרתי לכתוב לאליעד את זה. מה זה נוגע אליך בכלל מה אתה מתערב משהו נגע בך משהו מציק לך, לך לאליעד הוא יפתור לך הכולללללל בדוק במאה אחוז האושר בדרך אליך... שבוע טוב.

היי שירה

בואי נברר משהו מהצד שלך.

בתורה שלך כתוב, "אין אדם נוקף אצבע למטה אם לא מכריזין עליו מלמעלה" אז השאלה היא מי לדעתך הביא אותך לאתר הזה?

ושאלה נוספת, במה בדיוק חפצת בביקורייך כאן באתר? בתבונה? או בהתגלות ליבך?

תודה ושבוע טוב.

@שירה:

את מבינה שאת שקרנית וטיפשית? הנה ביקשתי ממך עזרה! תנסי לעזור לי להבין שאני טועה ושאת צודקת. ומה את עושה? מתחמקת! מעניין למה?!

לא מבזבזת יותר אנרגיה לענות לך אתה באמת לא שווה את זה.

@שירה:

אני מזמין אותך לנסות לעזור לי. תוכיחי לי שאני טועה! מקובל עליך?

טיפש אין לך תקנה, אתה צריך עזרה אבל משוגע כמוך לא קולט את זה

@שירה:

העצבים בוערים בתוכך. הטיפשות והאמונה הן אכן מחלות קשות ביותר!

דבר אחד קטן אל תשכחי, שבשורה התחתונה, רע לך! את יכולה לשקר את כולם, את יכולה לשחק אותה חכמה... אבל בשורה התחתונה, את יודעת שרע לך. אחרת לא היית מחפשת את האושר כמו כולם...

ואם תרצי לצאת מבית המשוגעים / הגיהנום שבו את נמצאת כרגע, אשמח לעזור גם לך...

קראתי את הספר, ספר עלוב ביותר אתה סתם מטומטם שמנסה לעשות כסף במסווה של גאון הדור, חולה נפש, אברבאנל מחכה לך.

@שירה:

את הספר עוד לא קראת בכלל, אז איך הגעת למסקנה שהוא רדוד ושטחי???

אל תדאגי, מי שחכם כמוך, עושה כמוך. טיפש נישאר טיפש ושקרן נשאר שקרן.

הרמה שלך היא של ילדה בת 10. אבל הספר נועד גם לילדות בנות 10...

בקיצור, מי שחכם יותר ממך, שלא יעשה כמוך, אלא יעמיק ויגיע אל האושר. וכן, זאת התחייבות!

הספר שלך רדוד שטחי - לא ממצה בכלל, איזה הבטחות "ספר 100 אחוז אושר בדרך אליך" איזה טיפשות, ילד בן 10 יכול לכתוב ספר כזה. ממש גילית את אמריקה, מדבר על שקרנים אתה השקרן הכי גדול שיש... בזבוז אנרגיה להקשיב לך אני סיימתי איתך. ומי שחכם, יעשה כמוני.