פריאל
הכל חפירות, נכון, זה חלק מהחיים. אין הפרדה מהאחדות.
זה כאילו להגיד שהטיפה באוקינוס נפרדת מהאוקינוס, לרגע, כשהיא עפה באויר, היא נראית נפרדת אבל תמיד היא תשוב לאוקינוס. אפשר להגיד שבכל רגע נוצרת נפרדות ויש חזרה לאחדות. אבל כאשר חיים את החיים ללא פרשנות (אלא לצורך ההנאה של החפירות: >), אין יותר חזרה לנפרדות שהיתה חלום כל הזמן, פתאום יש הבנה (לא של השכל) שתמיד היתה רק אחדות, ולפני זה היינו בחלום של נפרדות.
הנפרדות נוצרת בגלל החושים והדעת MIND שבנויים לא לראות את המציאות כנו שהיא (אחדות), למשל הראיה, תמיד תראה בצורה מוגבלת ויש מה שהיא לא יכולה לראות באותו רגע, כך השכל, הוא יכול לחשוב רק על דבר בו זמנית, ומיד אחרי זה לחשוב על ההיפך. ברגע שיש הבנה שהחושים והשכל לא מאפשרים להגיע לאמת, ויש וויתור עליהם, אז יש סיכוי להשתחררות.