... יצירת פרדוקס פנימי, שמירת מצוות, חזרה בתשובה, לשלוט במחשבות, לשתול מחשבות, שתילת מחשבות, שליטה במחשבות איך ... דוגמה לפרדוקס היא בתחום הדתי. כאשר מצוות נועדו כדי להקרב לאלוהים, נוצר פרדוקס - אם אתה כבר קרוב לאלוהים, אז האם אתה עדיין צריך לקיים את המצוות? התשובה לשאלה זו יוצרת סיבוך במחשבה כי המצוות מיועדות להזכיר לאדם את אלוהים, ואם כל מה שהוא עושה קשור לאלוהים, אז אולי אין צורך להקפיד עליהם. התשובה לשאלה זו יכולה לגרום ... להתבלבל ולהפסיק להאמין במצוות או להבין שהן לא נדרשות אם הוא כבר קרוב לאלוהים. איך זה קשור לשינוי מחשבות לגבי פנסיה וכסף? גם בנושא של חסכון ... להפסיק לרצות כסף? מה זה אמונה נגד השכל? מה אני אמרתי שאם בן אדם עושה משהו ואתה רוצה לגרום לו ... חשבתי שאנחנו מדברים עוד על הדתי אז יושב לי בראש הקטע הדתי כי מצוות, לא שניה בא נעשה עם זה, מצוות זה כדי להתקרב לאלוהים אבל אם אתה מספיק קרוב לאלוהים אז אתה לא צריך לעשות מצוות, סוג של פרדוקס רגע אז אני מתקרב או מתרחק רגע המצוות נועדו כדי לגרום לך לזכור את אלוהים ולזכור שהכל ממנו אז אם נזכור שהכל ממנו אז איך יכול להיות משהו ... ממנו, אז איך צריך לעשות מצוות, בקיצור הכנסת אותו לפרדוקס ואז הוא כבר מסתחרר. עכשיו אותו ... להיות מאושר. זה בדיוק מה שרבי נחמן עשה בליקוטי מוהרן הוא אמר לא מספיק סתם להאמין באלוהים לא, להאמין באלוהים מה נראה לך סתם להאמין, הוא אמר אני אסביר לכם למה זה לא הגיוני להאמין באלוהים ועכשיו אתה צריך להאמין באלוהים, זה נקרא אמונה אמיתית רק אם אתה מבין שזה לא הגיוני ואתה מאמין, אז בן אדם אומר ...

אמיתות התורה היהודית, שאלות קיומיות, שאלות על אלוהים, שאלות על היהדות, העם הנבחר, מתן תורה, משה רבנו, בני ישראל, שמירת מצוות, חזרה בשאלה, חזרה בתשובה, לחזור בתשובה, לחזור בשאלה האם השאלות הפילוסופיות על אלוהים באמת חשובות? אליעד כהן מסביר שהרבה אנשים מתחילים עם שאלות קיומיות ושאלות פילוסופיות על אלוהים, כגון האם יש אלוהים או למה הוא ברא את העולם, אך מדגיש שהדבר החשוב ביותר שצריך להתמקד בו הוא השאלה מה אני רוצה?. הוא טוען שהפילוסופיה והעיסוק בשאלות על משמעות החיים ואלוהים הם חסרי תועלת אם האדם לא יודע קודם כל מה הוא בעצמו רוצה להשיג בחייו. אליעד אומר שגם אם האדם יגיע לתשובות על השאלות האלו, כמו האם יש אלוהים או מה המטרה של אלוהים, זה עדיין לא יפתור לו את השאלה איך הוא משיג את הרצונות שלו בחיים. הוא מדגים זאת בדוגמה של אדם שמנסה לדעת כמה נמלים יש בכדור הארץ. ישנם דברים רבים שאנו לא יודעים ולא ... להבין איך להשיג את הרצון הזה, במקום להתעסק בשאלות חסרות פתרון כמו משמעות החיים או קיומו של אלוהים. מה היחס בין מצוות התורה לטוב ורע? אליעד מסביר שהתורה פועלת בעיקר דרך מנגנון של טוב ורע. אלוהים אומר אם תשמור את המצוות יהיה לך טוב, ואם לא תשמור יהיה לך רע. במובן הזה, הוא מסביר שהמנגנון המניע את בני האדם להקשיב למצוות התורה הוא הפחד שלהם מלקבל עונש או התקווה לקבל שכר. הוא מדגים זאת באמצעות הדוגמה של התורה שבה אלוהים אומר לבני ישראל: אני הוצאתי אתכם מארץ מצרים, לכן אל תעבדו אלוהים אחרים. אליעד מסביר שאלוהים, על פי התורה, משתמש במנוף לחץ של טוב ורע כדי לגרום לאנשים להאמין בו ולהקשיב לו. הוא מחדד זאת עם דוגמה נוספת של אב שמזכיר לבנו שהוא גידל אותו ודאג לו ולכן הוא מצפה ממנו להתנהג בצורה ... סיבה מספקת, שכן הבן לא ביקש להיוולד ולא ביקש את העזרה מלכתחילה. באותה צורה, הוא אומר שאלוהים אולי נתן לנו עיניים לראות ואוזניים לשמוע, אך הוא גם נתן לנו מחלות ופחדים בחינם. לכן הטיעון של הכרת תודה לאלוהים אינו רלוונטי מספיק כדי לחייב את האדם לקיים את ה

... אותיות בתורה , צירופי אותיות בתורה, הצופן התנכי, קודים בתורה , צפונות התורה, צופן התורה, הצפנות בתורה, מי נתן את התורה? אמיתות התורה, שמירת מצוות, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, חוזרים בתשובה האם דילוגי אותיות בתורה מוכיחים שאלוהים כתב אותה? הרבה אנשים מתעניינים בשאלה עד כמה יש אמת במה שמכונה דילוגי אותיות בתורה, המכונים גם צופן התורה. הטענה הרווחת היא שבתוך טקסט התורה ניתן למצוא אירועים עתידיים שהיו לכאורה ידועים מראש לפני אלפי שנים, כמו תאומים, אסונות ומסוקים. יש אנשים הטוענים שבדילוגי אותיות וצירופי אותיות מסוימים ניתן למצוא אזכור לאירועים משמעותיים שהתרחשו בדורות האחרונים, ובכך מוכיחים שהתורה נכתבה על ידי ישות אלוהית שידעה את העתיד. אליעד כהן מתייחס לנושא בצורה מפורטת ומסביר כמה דברים מרכזיים שחשוב להבין ביחס לדילוגי אותיות בתורה: מהם דילוגי אותיות וכיצד הם עובדים? דילוגי אותיות בתורה מתבצעים באמצעות חיפוש ממוחשב, מאחר ואיש לא יכול באופן ידני לספור את האותיות בטקסט הארוך של התורה ולזהות דפוסים. באמצעות המחשב, מחפשים מילים או אירועים משמעותיים, ואם הן מופיעות בדילוגים קבועים של אותיות מסוימות, טוענים שיש לכך משמעות. לדוגמה, מחפשים מילים כמו אסון, ... יותר מילים ביותר צורות, כך גדל הסיכוי למצוא אותן בדילוגים כלשהם בטקסט ארוך, ללא קשר לאמינות הצופן או המקור האלוהי שלו. האם דילוגי אותיות מוכיחים שהתורה אלוהית? אליעד מדגיש שגם אם נגלה בוודאות שספר מסוים (התורה או ספר אחר) יודע לנבא אירועים עתידיים, זה עדיין לא בהכרח הופך את הכותב לאלוהים. ייתכן שהכותב ידע דברים מסוימים מראש, אבל אין זה אומר שהוא יודע הכל על העתיד או שהוא בורא העולם. למשל, אם מישהו יודע מראש שציפור תעוף באוויר, זה לא הופך אותו לישות אלוהית. גם אם הוא מנבא בצורה מדויקת, אולי יש לו יכולת אנושית מפותחת מאוד שלא מוכרת לנו. מדוע התורה לא כותבת במפורש את העתיד? אליעד מסביר נקודה חשובה נוספת: אם אלוהים אכן כתב את התורה ורצה שנדע מה יקרה, מדוע הוא לא כתב את האירועים בצורה מפורשת וברורה? מדוע הוא כתב אותם בדילוגים מסובכים? ההסבר שנותנים לכך הוא שהתורה כוללת מיליוני פרטים ועתידות, ולכן היה צורך בכתיבה מרומזת, אך אליעד מבהיר כי גם זה אינו מסביר מדוע אי אפשר היה לכתוב נבואה ברורה וחד משמעית לפחות לאירועים מרכזיים וברורים. האם דילוגי אותיות קיימים רק בתורה? יש ויכוח האם דילוגי אותיות קיימים רק ב

... איך מקבלים החלטות? הימור עסקי, לבקש העלאה במשכורת, מרד עובדים, שכר מינימום, שמירת מצוות, הרצון של אלוהים, איך אלוהים מחליט? כיצד מתקבלות החלטות בין עובדים למעסיקים? כאשר קבוצה ... שבו כל העובדים מגיעים יחד למעסיק ודורשים העלאת שכר של 50 אחוז, אחרת הם מתפטרים. השאלה המרכזית שעולה כאן היא מה ... שבו המעסיק דווקא יבחר להפסיד בטווח הקצר, מתוך אמונה או חישוב שירוויח מכך בטווח הארוך, למשל, לשלם פחות מס הכנסה, ... השיקולים של העובדים בהחלטה האם להתפטר או לדרוש שכר גבוה? במקביל, אליעד מבהיר שגם העובדים מקבלים החלטות על בסיס ... גרועה יותר מהאפשרות של התפטרות או דרישת העלאת שכר. מדוע אי אפשר לחזות במדויק מה יחליטו העובדים והמעסיק? אליעד ... חדשים. מה הקשר בין קבלת החלטות עסקיות לרצון של אלוהים? לקראת סוף ההרצאה, אליעד מרחיב את הדיון לרמה גבוהה עוד יותר, ומקשר בין ההחלטות שאנשים מקבלים לבין ההחלטות שאלוהים מקבל, כביכול. הוא מסביר שכמו שאיננו יודעים מראש כיצד יחליט אדם מסוים לפעול, כך איננו יכולים באמת לדעת כיצד אלוהים יחליט לפעול. גם אם אלוהים הבטיח משהו מסוים, אין שום מחויבות אמיתית שאלוהים יקיים את הבטחתו, מכיוון שאנו לא יודעים את השיקולים והחוקים ... אין הבדל מהותי בין החלטות של אדם להחלטות של אלוהים, משום שגם אלוהים מחליט לפי שיקוליו ורצונותיו באותו הרגע, ולנו אין דרך לדעת ... התהליך. איך לקבל החלטות נכונות? איך לבקש העלאה במשכורת? מה הרצון של אלוהים? למה קשה לחזות את העתיד? מהי חשיבה כלכלית? מה לעשות כשעובדים מאיימים להתפטר? האם אלוהים חייב לקיים הבטחות? ...

... הורים וילדים, אהבת הורים לילדים, אהבת ילדים, לא לאהוב ילדים, שמירת מצוות, למה שומרים מצוות? למה מקיימים מצוות? אמיתות התורה, שמירת מצוות, לשמור מצוות, תפילה לאלוהים למה הורים אוהבים את הילדים שלהם? אנשים רבים חושבים שהאהבה שלהם לילדים היא האהבה הכי חזקה שיש, והם רואים בה ביטוי של דאגה עמוקה, לפעמים ... בוחר לעבוד מתוך חופש אמיתי ולא מתוך פחד או הכרח. מה הקשר בין קיום מצוות לבין אהבה ופחד? בהמשך, אליעד קושר את הדברים לשאלת קיום המצוות ולמוטיבציות של אנשים דתיים . הוא מתאר שלרוב, אנשים מקיימים מצוות מתוך פחד או מתוך רצון אישי לקבל טוב לעצמם. לדוגמה, בתפילות אדם מבקש מאלוהים כסף, בריאות ופרנסה, ובעצם פועל מתוך אינטרס אישי. זו תפילה שבאה מהנחש, שהוא משל לאגו ולתועלת עצמית, לפי אליעד. אך רבי נחמן מסביר בספר ליקוטי מוהרן שאם אדם רוצה להגיע לתורת הנסתר - כלומר, להבין את המציאות בעומקה האמיתי - עליו להפסיק לחשוב על תועלתו האישית. רק כשהוא מתפלל מתוך מסירות נפש, בלי לחשוב על עצמו ובלי לבקש שום דבר אישי, הוא יוכל לגלות את הסודות הנסתרים של התורה. מהי המשמעות של מסירות נפש לפי רבי נחמן? לפי ההסבר של אליעד כהן על תורת רבי נחמן, משמעות הביטוי מסירות נפש היא ביטול מוחלט של הרצון האישי והאגו. האדם צריך להיות מסוגל להתייחס לעצמו כאילו הוא אינו קיים כלל, בדומה למצב של ... פנימי אמיתי. לסיכום, איך להגיע לחופש אמיתי ביחס לילדים ולקיום מצוות? בסיכום, אליעד כהן מסביר שהמפתח לחופש אמיתי ולאהבה אמיתית - הן ביחסים בין הורים לילדים והן בקיום מצוות - הוא להיות מסוגל לחוות את האפשרות שלא יהיה אכפת לך. כשאתה חווה לעומק את האפשרות הזו, אתה הופך להיות חופשי לבחור לאהוב, חופשי לבחור לקיים מצוות, וחופשי לפעול מתוך הבנה אמיתית של המציאות ולא מתוך פחד או אילוץ. למה הורים אוהבים ילדים? האם אפשר לא לאהוב את הילדים? מה הסיבה שמקיימים מצוות? איך משתחררים מפחד לאבד ילדים? מהי תפילה אמיתית לפי רבי נחמן? מה זה מסירות נפש בתפילה? איך להתגבר על אינטרסים אישיים? ...

... של אלוהים, בחירה וידיעה, ידיעת האל, פרדוקס המהות והצורה, פרדוקס מהות הרצון, אלוהים ממלא כל עלמין, אלוהים סובב כל עלמין, בחירה חופשית, רצון חופשי, שמירת מצוות, קיום מצוות מהו הפרדוקס של אלוהים וידיעתו ביחס לבחירה החופשית? הרצאה זו עוסקת בפרדוקס המורכב שבין ידיעת אלוהים, רצון חופשי, ובחירה חופשית. אליעד מדבר על איך ידיעת אלוהים את העתיד, והאם הוא מונע את חופש הרצון ... האם כל מעשה שאנחנו מבצעים הוא חלק ממה שאלוהים כבר יודע וכתוצאה מכך לא באמת יש לנו בחירה חופשית? הוא מציין שכשאנו מדברים על אלוהים, יש להבחין בין שתי תפיסות עיקריות: 1. אלוהים שממלא את כל המציאות, כלומר, כל פרט במציאות הוא חלק מהווייתו של אלוהים. 2. אלוהים שמחוץ למציאות, כלומר, הוא בורא אותה אך ... אפשרי שהתפיסות הללו תואמות. מצד אחד, אם אלוהים ממלא את כל המציאות, אז איך יש מקום לחופש רצון שלנו? מצד שני, אם אלוהים לא ממלא את כל המציאות, איך הוא יכול ... על כל פרט? איך נראית הבחירה החופשית אם אלוהים כבר יודע את כל העתיד? אליעד מסביר שייתכן וידיעת אלוהים אינה פוגעת בבחירה החופשית שלנו. הוא ... במשהו, הרי שהבחירה היא שלנו, גם אם אלוהים יודע על כך מראש. מהו פרדוקס המהות והצורה ביחס לאלוהים? ההסבר כאן עוסק בשאלה האם אלוהים הוא ישות מהותית או שהוא רק תופס את ... השאלה המהותית - האם כל מהות בעולם נובעת מאלוהים או האם אלוהים הוא רק הצורה של כל דבר? התשובה המוצגת ... - משמעית. מהו פרדוקס הרצון החופשי וידיעת אלוהים? האם הרצון החופשי שלנו הוא חופשי או שמא הוא מוכתב מראש על ידי הידע של אלוהים? כיצד זה מסתדר עם רעיון הבחירה החופשית ... הרצון החופשי הוא מרכיב עיקרי במערכת האמונה היהודית, אך שאלת האפשרות של הידע של אלוהים ויכולת הבחירה של האדם נותרת בעייתית. האם אלוהים יכול להיות בכל מקום ובעת ובעונה אחת? האם התפיסה שכוללת את הידע המוחלט של אלוהים מאפשרת לו להיות נוכח בכל זמן ובכל מקום? מדובר פה על הפער שבין השאלה אם אלוהים הוא כל - יכול וכל - נוכח או אם הוא רק מי שיודע מראש את כל מה שיקרה. מה משמעות שמירת המצוות אם

... למתן תורה, הוכחות לאמיתות התורה, מי נתן את התורה? עדויות למתן תורה, מי כתב את התורה? שמירת מצוות , מעמד הר סיני, איש מפי איש, האם לשמור מצוות? קיום מצוות האם ניתן להוכיח את אמיתות התורה באמצעות עדויות היסטוריות? אליעד כהן מסביר בהרצאה את הנושא המורכב של הוכחות לאמיתות התורה, ומתייחס באופן מפורט למושגים כמו מתן תורה, מעמד הר סיני, מי כתב את התורה? ושמירת מצוות. אחת השאלות המרכזיות שהוא מציג היא: איך ניתן לדעת בוודאות שאירוע היסטורי, כמו מתן תורה, אכן התרחש? הטענה המרכזית שאליעד מציג היא שהעדות החזקה ביותר לקיום אירוע כמו מתן תורה, היא העובדה שיש אנשים שמקיימים מצוות באופן שיטתי לאורך דורות. הוא מסביר שהמצוות עצמן משמשות כתיעוד לאירוע ההיסטורי: מכיוון שהמצוות הן פעולות קשות ומורכבות שאנשים מבצעים בעקביות במשך אלפי שנים, אין היגיון בכך שהם ימשיכו לעשותן אם אין להן בסיס אמיתי. האם שמירת המצוות היא הוכחה היסטורית? אליעד מדגים את הטענה שלו עם דוגמאות מפורטות: למשל, הוא מתייחס לחג הפסח. הוא שואל: מדוע יהודים רבים כל כך מקיימים את חג הפסח, נמנעים מאכילת חמץ ועורכים את ליל הסדר עם טקסים מורכבים? ... יציאת מצרים. לפי ההסבר שלו, לא סביר שקבוצה שלמה של אנשים בכל העולם תשמור על מסורת כזו מורכבת אם היא לא מבוססת על אירוע אמיתי. הוא משתמש בדוגמה נוספת של מצוות ברית המילה: מדוע אנשים היו מוכנים לבצע פעולה קשה וכואבת בילדים שלהם לאורך דורות אם לא הייתה להם סיבה טובה מאוד להאמין שזה אמיתי? איך נוצרו המחלוקות בפרשנות התורה אם הכל עבר איש מפי איש? אליעד כהן מתייחס גם לנקודת המחלוקות בפרשנות התורה. הוא טוען שהעובדה שיש מחלוקות רבות בתורה היא הוכחה לכך שהתיעוד לא באמת עבר באופן מוחלט ומדויק מדור לדור. אם באמת כל המצוות וכל הפירושים עברו בצורה מושלמת מאב לבן ללא שינויים, לא היו צריכים להיות כל כך הרבה מחלוקות. הוא מסביר שלדברים בסיסיים כמו לא לקפוץ לכביש אין מחלוקות, כי ההנחיה ברורה. לעומת זאת, המצוות בתורה מלאות מחלוקות, ומכך הוא מסיק שהתיעוד אינו מושלם. האם אירוע מתן תורה הוא קונספירציה? אליעד מתייחס גם לטענה שמתן תורה יכול להיות קונספירציה. הוא מדגים את זה דרך דוגמה של הורה שמנסה להכריח את הילד שלו להאמין במשהו שלא באמת קרה על ידי איומים או אלימות. אליעד מסביר למה המודל הזה בעייתי ולא סביר: הוא טוען שאם הורה היה מכריח את הילד שלו לקיים מצוות באיומים, בשלב מסוים הילד היה מתנגד או מורד, ולכן לא סביר שכל התרבות היהודית מבוססת על כפייה מהסוג הזה. לפי ההיגיון שלו, הקונספירציה שהיה צריך ליצור כדי לגרום לאנשים לקיים מצוות מורכבות לאורך אלפי שנים היא כל כך בלתי סבירה, עד שהיא פחות הגיונית מאשר לקבל ... מסוימים ולא באחרים? אליעד מציג דוגמה נוספת: אנשים מאמינים שנפוליאון היה קיים אף על פי שאין להם תיעוד ישיר (כמו וידאו), אך הם מתקשים להאמין למתן תורה . הוא מסביר שזה קשור לתיעוד היסטורי ולמורכבות של המידע: אנשים מוכנים להאמין בקלות יחסית ...

... שקרנים, רבנים אנסים, רבנים גנבים, רבנים צבועים, רבנים פושעים, מפורסמים של שקר, קורח ועדתו, אמנון יצחק, שמירת מצוות , לשון הרע, מחלוקות בין רבנים, יהדות, רבני שקר, רבנים מקובלים למה תמיד יש חיסרון בכל מה שנשיג בחיים? אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן דן בהן ... מהמצב השני. כשהאדם יגיע להבנה שאין הבדל מוחלט בין שני מצבים, הוא יוכל להרגיש טוב כבר עכשיו, ללא שינוי במציאות. מה משמעות להגיע לתכלית בכל דבר לפי רבי נחמן? אליעד מביא גם את הציטוט של רבי נחמן, שאומר שהאדם צריך להגיע לתכלית בכל דבר. משמעות הדבר היא שהאדם יכול לחוות את תחושת ההגעה לתכלית ולהישג ... ידי דוגמה מהעבר: הוא מציין שגם משה רבנו הואשם בעבר על ידי קבוצת אנשים, קורח ועדתו, בפשעים חמורים כמו גניבה ושחיתות. הוא מדגיש שהיכולת של רב או מנהיג דתי להחזיק בכוח נובעת בעיקר מהקהילה שנותנת לו לגיטימציה וסמכות. כאשר רבנים אחרים או קבוצות מסוימות ... להשפיע על דעת הקהל, אבל אם רוב הציבור ממשיך לתמוך בו, אותו רב ימשיך ליהנות ממעמד גבוה. אליעד מדגים זאת במקרה של הרב אמנון יצחק, שצילם רבנים אחרים בעבירות מוסריות, אבל למרות שהיו לו הוכחות, אותם רבנים שמרו על כוחם משום שהיו פופולריים וחזקים מבחינה פוליטית וציבורית. כיצד הפופולריות משפיעה על ההתייחסות לעבירות של רבנים? אליעד מסביר שעניין פופולריות ומעמד הוא גורם מרכזי באיך מתייחסים לעבירות שעושים רבנים. עבירות שנחשבות מפורסמות כמו אונס, גניבה או פשעים חמורים אחרים גורמות לכעס ותגובות חריפות בציבור, אך יש עבירות אחרות, כמו דיבור לשון הרע, שהציבור נוטה להקל בהן, למרות שבתורה כתוב פעמים רבות יותר שאסור לדבר לשון הרע מאשר איסורים חמורים אחרים כמו רצח. אליעד מצביע על הצביעות ... זה: רב שיתפס אוכל חזיר יוחרם ויגונה בצורה חמורה, אך רב שייתפס מדבר לשון הרע כנראה לא יאבד את מעמדו וסמכותו באותה קלות. ההסבר לכך הוא שהציבור מקבל עבירות שנראות לו פחות חמורות או נפוצות כלגיטימיות, אף שהן חמורות מבחינה הלכתית. איך אנשים מתמודדים עם האשמות ... ולכן הם מעדיפים לא לנקוט עמדה. אליעד מציין תופעה נוספת: רבנים שנתפסים כצדיקים גדולים במיוחד זוכים לאמון כמעט מוחלט, והאשמות חמורות נגדם נדחות מתוך האמונה שאדם גדול מבחינה רוחנית אינו יכול לבצע עבירות כאלה, או שאם הוא מבצע עבירות, הן נפילות שהן חלק מההתמודדות הרוחנית שלו. האם צדיק גדול יכול לבצע עבירות חמורות ועדיין להיחשב צדיק? אליעד מתייחס לשאלה האם רב שנחשב לצדיק יכול בו זמנית לבצע עבירות חמורות ולהישאר צדיק. הוא מציין אמירה מפורסמת של רבי נחמן מברסלב: כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו. לפי גישה זו, ככל שהאדם גדול יותר מבחינה רוחנית, כך הוא מתמודד עם פיתויים גדולים יותר ולכן עשוי ליפול באופן משמעותי יותר. אליעד מסביר שאנשים נוטים להניח שאדם רוחני שמבצע עבירה גדולה נפל, אך השאלה שצריכה להישאל לדעתו היא האם אותו אדם אכן היה מחובר לאלוהים באופן עמוק מלכתחילה. הוא מדגיש שאדם שמחובר באמת לאלוהים בצורה מוחלטת לא יבצע עבירות חמורות כאלה, והעובדה שהרב ביצע אותן מלמדת אולי שמלכתחילה חיבורו לאלוהים היה חלקי או מזויף. איך מתיישבת הסתירה בין מעשים רעים לבין התנהגות רוחנית או תפילות חזקות? אליעד משתמש בדוגמה של אדם שמתפלל בכוונה חזקה במיוחד דווקא משום שהוא מודע לעבירותיו וחושש מתוצאותיהן. אנשים כאלה יכולים להיראות צדיקים גדולים במהלך תפילה או במעשים רוחניים מסוימים, ובמקביל לבצע עבירות חמורות בסתר. הוא מסביר שהפער הזה נובע מהעובדה שלבני אדם יש רצונות מנוגדים בתוכם: אדם יכול מצד אחד ... בחיי היומיום שלו. אליעד מביא דוגמה נוספת ומעניינת שמדגימה את הסתירה: ראש ארגון פשע שתרם סכום כסף גדול לישיבה, מתוך מחשבה שהתרומה תגן עליו מפני העונש על הפשעים שביצע. כשהרב שנעזר בתרומה נתפס בעצמו במעשים לא חוקיים או לא מוסריים, מתברר שהתרומה לא הגנה עליו. המסר המרכזי שאליעד מעביר הוא שהסתירות הללו בין התנהגות רוחנית לבין עבירות חמורות הן תופעה נפוצה, ומתרחשת בגלל מניעים פנימיים, פוליטיים או כלכליים של האנשים המעורבים. האם רבנים יכולים להיות פושעים? רבנים שקרנים ואנסים מחלוקות בין רבנים מפורסמים האם לשון הרע גרועה מרצח? האם צדיק יכול לבצע עבירות חמורות? ...

... לשמירת מצוות, אתאיזם, זלזול בדתיים, האם יש אלוהים? האם לשמור מצוות? הוכחות שיש אלוהים, הוכחות שאין אלוהים, טיעונים של מחזירים בתשובה, חזרה בשאלה האם יש הוכחה לשמירת מצוות ולאמונה באלוהים? אליעד כהן דן בהרצאה זו בשאלה, האם יש הוכחות ברורות ומוחלטות לקיומו של אלוהים והאם ההיגיון מחייב שמירת מצוות. הוא מתייחס לנושא דרך דוגמה ספציפית שנמצאת בגמרא, לפיה אדם חירש נולד להורים שדיברו ביניהם בשעת קיום יחסים. אליעד מסביר כי טענה זו מופיעה באופן ... מקובלת על חכמי התלמוד. לטענתו, דעה זו קיימת בטקסטים התורניים הרשמיים, ולכן מי שלומד תורה ברצינות אמור להכיר אותה. האם אפשר להוכיח שהאמונות הדתיות הן שקריות או הזויות? אליעד מדגים דיון בין שני אנשים, כאשר אחד מהם מביע זלזול באמונות דתיות בטענה שהן לא הגיוניות. למשל, האדם טוען כי לפי השכל הפשוט ברור שלא ייתכן שדיבור בין ההורים בשעת קיום יחסים יגרום לילדם להיוולד ... יחסים ונולדים להם ילדים בריאים. מנגד, אליעד מסביר שאין זו הוכחה מוחלטת לכך שהטענה הדתית אינה נכונה, מפני שחכמי הדת יכולים לפרש את הדברים אחרת: הם לא אמרו שכל מי שדיבר בהכרח יוולד לו ילד חירש, אלא רק שאם נולד ילד חירש, יתכן והדיבור הוא אחת הסיבות לכך. לדבריו, אם הטענה הדתית הייתה שכל דיבור מוביל בהכרח ללידת ילד חירש, ניתן היה להפריך אותה בקלות. אך מכיוון שזו לא הטענה המדויקת, אי אפשר להפריך אותה חד - משמעית. אליעד מסביר גם כי כאשר דתיים מתמודדים עם ראיות הסותרות את אמונתם, הם מפרשים מחדש את הכתובים באופן מטאפורי או רוחני, ולכן קשה להפריך את אמונותיהם בצורה חד - משמעית. האם יש היגיון באמונות דתיות שלכאורה נראות פרימיטיביות? אליעד מסביר שהרבה אנשים רואים את הדעות הדתיות כפרימיטיביות והזויות, אך חשוב להבין את ההיגיון הפנימי שבטענה. לפי הדוגמה שהובאה על ילד חירש, אליעד מסביר שקיימת תפיסה הגיונית של מידה כנגד מידה - כלומר, מעשה שלילי של ההורים גורם לעונש מקביל וצודק מבחינה אלוהית. אם ההורים פגמו בדיבור (על ידי דיבור בזמן אינטימי), הגיוני בעיניהם שאלוהים יעניש אותם בילד בעל פגם בדיבור ובשמיעה. האם ניתן להוכיח שאלוהים או התורה לא נכונים? אליעד מדגיש את הנקודה שלא ניתן להוכיח באופן מוחלט שאלוהים או הטענות הדתיות אינן נכונות. לטענתו, הבעיה העיקרית של מי שמזלזל בדתיים היא שהוא בעצמו אינו נצמד לאמת מוחלטת. הוא מתייחס לכך שכדי להפריך לחלוטין את קיומו של אלוהים או את

... של שבת, צביעות דתית, מעלית של שבת, השכל של המצוות, הלכה למשה מסיני, גזרת הכתוב, זלזול בדתיים, ההיגיון של המצוות, שמירת שבת, אתאיזם, יהדות, מכירת חמץ לגוי, שנת שמיטה מה ההיגיון של המצוות ואיפה מתחילה הצביעות הדתית? אליעד כהן מסביר את ההיגיון והצביעות שבמצוות הדת היהודית, תוך התמקדות בדוגמאות כמו גוי של שבת, מעלית שבת, מכירת חמץ לגוי ושנת שמיטה. הוא מדגיש את הדיון על צביעות - האם זו באמת צביעות או שיש היגיון נסתר מאחורי ההתנהגות של הציבור הדתי? האם גוי של שבת זו באמת צביעות? אליעד כהן פותח בהסבר על הרעיון של גוי של שבת: אדם דתי שאסור לו להדליק אור בשבת מבקש מאדם לא - יהודי לעשות זאת במקומו. מצד אחד, האיסור ההלכתי ברור - אסור ליהודי לעשות פעולה מסוימת בשבת. מצד שני, ישנם מנגנונים הלכתיים המאפשרים ליהודים להיעזר בגוי, דבר שנראה לחילונים כצביעות מוחלטת. אליעד מסביר שהשאלה האמיתית היא האם יש פה היגיון נסתר או שזו באמת צביעות שמטרתה לעקוף את המצווה. הדוגמה שאליעד נותן היא כשאומרים לילד לא להפעיל טלוויזיה כדי לא להעיר את ההורה, והילד מפעיל קריוקי במקום. ההורה לא התכוון ספציפית לטלוויזיה אלא לכך ... מנקודת מבט חיצונית, זה נראה כמו עקיפה של ההוראה הדתית, אבל אליעד מבהיר שיש שתי דרכים להבין את ההוראה: אם ההיגיון של המצווה הוא למנוע מאמץ, מעלית שבת היא הגיונית כי היא חוסכת מאמץ. אם המצווה היא גזרת הכתוב ללא היגיון גלוי, אז מעלית שבת עדיין הגיונית כי התורה לא אסרה את הפעולה הספציפית של מעלית שבת, ולכן אין בעיה להשתמש בה. כך, מנקודת המבט ההלכתית, הפעולה לגיטימית לחלוטין. מה המשמעות של מכירת חמץ לגוי בהקשר הצביעות? אליעד כהן מתאר מצב שבו התורה מצווה על השמדת חמץ בפסח. אך בפועל, במקום לשרוף, יהודים רבים מוכרים את החמץ לגוי. שוב, זה נתפס אצל חילונים כקומבינה, כי מבחינה פרקטית היהודי לא השמיד את החמץ, אלא השאיר אותו בבעלותו, רק בצורה חוקית אחרת. אליעד מחדד שוב את השאלה: האם מדובר באמת בצביעות או שמא החילונים פשוט לא מבינים את ההיגיון העמוק יותר? האם שנת שמיטה היא התחמקות ממצוות התורה? בשנת שמיטה התורה אוסרת על עבודת האדמה. אך יהודים רבים משתמשים בהיתר מכירה - כלומר, מוכרים כביכול את האדמה לגוי, וכך עוקפים את האיסור. גם כאן, עולה השאלה האם זה מהלך הגיוני על פי ההלכה או סתם התחמקות מהוראות התורה. אליעד מסביר כי גם פה מדובר בדומה לדוגמאות הקודמות - אם המצווה היא גזרת הכתוב, ללא היגיון ברור, אז הצורה שבה היהודים ממלאים אחר ההלכה היא לגיטימית לחלוטין. האם המצוות הן בהכרח הגיוניות או שרירותיות? אליעד כהן מדגיש כי קיים הבדל בין מצוות הנתפסות כבעלות היגיון פנימי לבין אלו המוגדרות כגזרת הכתוב -