מחויב המציאות, אפשרי המציאות, האם ישנו דבר שקיומו הוא מחויב המציאות האם ישנו דבר שקיומו הוא מחויב המציאות? אליעד כהן דן בנושא מחויב המציאות ואפשרי המציאות ומסביר לעומק האם בכלל קיים דבר שניתן לומר עליו שהוא מחויב המציאות, כלומר, דבר שחייב להתקיים ולא יכול שלא להתקיים בשום תנאי. הסוגיה נוגעת לשאלה פילוסופית בסיסית ביותר - האם יש ... מסוימות, או שמא כל דבר שקיים הוא אפשרי בלבד, כלומר, יכול להתקיים או שלא להתקיים בהתאם לתנאים כאלה ואחרים. אליעד מסביר שהרבה פעמים אנשים משתמשים במושגים מחויב או אפשרי מבלי להבין עד הסוף את המשמעות המדויקת של המושגים האלה. הוא מבהיר שלדבר על מחויב המציאות אומר שיש משהו במציאות עצמה שחייב להיות קיים תמיד ובכל מצב. לעומת זאת, אפשרי המציאות הוא מושג שמתייחס לדברים שיכולים להיות קיימים, אך יכולים גם לא להיות קיימים, ותמיד מותנה במשהו אחר שקובע את קיומם. מדוע חשוב להגדיר במדויק מהו מחויב המציאות? אליעד מדגיש שוב ושוב את החשיבות של הגדרות מדויקות. הוא מסביר שאם אנחנו לא מגדירים במדויק את המונח מחויב המציאות, אנחנו עלולים להגיע לבלבול ולהניח הנחות שגויות בנוגע למציאות. הוא מדגים כיצד יש אנשים שאומרים, למשל, שהעולם מחויב המציאות כי הם לא יכולים לדמיין מצב שבו העולם אינו קיים. אבל הוא טוען שזאת תפיסה לא מדויקת, כיוון שהעובדה שאנחנו לא יכולים לדמיין מצב מסוים אינה אומרת שהוא בלתי אפשרי באופן מוחלט. אליעד נותן דוגמה נוספת ומפורטת: הוא אומר שאנשים יכולים לחשוב שדברים מסוימים הם מחויבים, למשל העובדה שהשמש זורחת כל בוקר. עם זאת, הוא מסביר לעומק שהשמש אמנם זורחת כל בוקר, אך היא אינה מחויבת המציאות, מפני שתיאורטית ייתכן מצב שהשמש לא תזרח יום אחד מסיבה כלשהי. כלומר, עצם האפשרות לחשוב על מצב שבו השמש אינה זורחת כבר הופך את המציאות הזאת לאפשרית ולא מחויבת. כיצד ניתן להבחין בין מחויב המציאות לאפשרי המציאות? על מנת להבין את ההבחנה בין מחויב לאפשרי, אליעד מציג שיטת בירור פשוטה: הוא מציע לשאול האם ניתן להעלות על הדעת מצב בו הדבר המדובר לא יהיה קיים. אם ניתן אפילו לדמיין מצב כזה, הדבר אינו מחויב המציאות אלא רק אפשרי. רק דבר אחד שלא ניתן כלל וכלל לדמיין את העדרו, כלומר, דבר שלא ייתכן אפילו בצורה תיאורטית או לוגית שיהיה נעדר, הוא דבר שניתן לומר עליו שהוא מחויב המציאות. אליעד כהן מוסיף הסבר נוסף על תהליך החשיבה: אם מישהו שואל האם בסופו של דבר יש משהו מחויב המציאות או לא? הוא למעשה מניח מראש שיש משמעות להגדרת המונח מחויב. אליעד מסביר שאם אין בכלל משמעות למושג מחויב המציאות, אז השאלה עצמה חסרת משמעות. כלומר, עצם הדיון בשאלה מניח שיש משמעות למונחים ולמושגים האלה, ולכן חשוב כל כך להגדיר אותם בצורה מדויקת וברורה. מה גורם לאנשים להתקשות בהבנת מושג המחויבות? אליעד מתייחס לכך שאנשים מתקשים להבין את מושג מחויב המציאות מפני שהם רגילים לראות דברים באופן מותנה - למשל, הם רגילים לכך שכל דבר שקורה בעולם מותנה בדבר אחר. לכן, כאשר ... על מציאות ללא תנאים וללא נסיבות, שהיא פשוט הכרחית תמידית, הוא דבר שקשה לנו לתפוס. אליעד מוסיף דוגמה נוספת ואומר שאנשים עלולים לחשוב למשל שחוקי ההיגיון הם מחויבי המציאות. אך הוא מסביר שגם זה אינו מדויק, מכיוון שייתכן לדמיין אפילו מצב בו ההיגיון עצמו משתנה או אינו קיים, גם אם קשה לנו מאוד לדמיין את המצב הזה בפועל. עצם האפשרות לדמיין ולחשוב על כך מוכיחה שהדבר אינו מחויב באופן מוחלט. האם יש בכלל דבר שהוא באמת מחויב המציאות? לאורך ההסברים והדוגמאות הרבות, אליעד מציג את התפיסה לפיה למעשה ייתכן שאין שום דבר שהוא באמת

... עצמי, פירוק הרצון העצמי למחויב המציאות ולאפשרי המציאות, צורה של רצון מה זה רצון עצמי ואיך מפרקים אותו למהות וצורה? התוכן של ההרצאה של אליעד כהן מתמקד בנושא עמוק וחשוב: פירוק הרצון העצמי של האדם לשני מרכיבים מרכזיים - מחויב המציאות ואפשרי המציאות. כדי להבין את מהות הנושא, אליעד מסביר שקודם כל על האדם לשאול את עצמו לגבי כל דבר, האם הוא אפשרי או מחויב. זו הדרך הבסיסית לנתח ולפרק כל רצון שיש לאדם, וכל דבר שהאדם חווה, מרגיש או חושב. אליעד מדגיש את החשיבות של ההבחנה בין מה שהוא אפשרי למה שמחויב. דוגמה פשוטה לכך היא אדם שרוצה לשתות מים. הרצון שלו לשתות מים הוא אפשרי ולא מחויב, כי באותה מידה הוא היה יכול לרצות לא לשתות או לרצות לשתות משהו אחר. עצם הרצון לשתות מים הוא צורה אפשרית של רצון, לעומת עצם קיומו של הרצון עצמו, שהוא מחויב במציאות. כלומר, יש רצון בסיסי, שהוא מחויב בכך שהוא תמיד נמצא, אך הצורה שלו (למשל הרצון הספציפי לשתות מים או כל דבר אחר) תמיד אפשרית בלבד. למה האדם רוצה דווקא דבר מסוים ... למה אני רוצה לשתות?. הרצון לשתות הוא לא מחויב, אלא רק אפשרי. כלומר, האדם יכול היה באותה מידה לרצות לא לשתות, או לרצות משהו אחר לחלוטין. לכן, כשאדם שואל למה הוא רוצה דבר ... אחר. זה הופך את הצורה של הרצון לדבר לא מחויב. לעומת זאת, המהות של הרצון, שהיא עצם העובדה שקיים רצון כלשהו, היא מחויבת, מכיוון שהאדם תמיד חייב לרצות משהו, גם אם הצורה המדויקת משתנה. הדוגמה שאליעד משתמש בה להמחיש זאת היא הרצון לשתות מים: הרצון ... מתחתיו ישנו רצון בסיסי (המהות) שהוא תמיד מחויב. לכן, לפי אליעד, יש לשים דגש בחקירה הפנימית דווקא על המהות המחויבת ולא רק על הצורה החיצונית והאפשרית של הרצון. למה קשה לאנשים לחקור את מהות הרצון שלהם? אליעד מסביר שהסיבה שבני אדם לא מוכנים ... שעולה בך לשני חלקים ברורים: המהות - החלק המחויב של הרצון, שהוא עצם קיומו של רצון כלשהו. הצורה - החלק האפשרי של הרצון, שהוא מה בדיוק אתה רוצה ולמה אתה רוצה דווקא את זה ולא ... אמיתית על הרצון הבסיסי עצמו, שהוא תמיד מחויב. אליעד ממליץ להתמודד עם הפחד הזה ולחקור לעומק את הרצון עצמו, ולהגיע להבנה העמוקה לגבי מה שבאמת מניע אותו ברובד הכי בסיסי של ... עצמי? איך לפרק את הרצון שלי? מה ההבדל בין מחויב לאפשרי? למה יש לי רצון בכלל? האם הרצון שלי הוא אפשרי או מחויב? איך להבין את מהות הרצון שלי? ...

מחויב המציאות, אפשרי המציאות, מורכב ולא מורכב, חייב להיות קיים, לא חייב להיות קיים מה ההבדל בין מחויב המציאות לאפשרי המציאות? אליעד כהן מסביר שהמציאות מתחלקת לשני מושגים מרכזיים: מחויב המציאות ואפשרי המציאות. מחויב המציאות הוא דבר שחייב להיות קיים ואינו יכול שלא להתקיים. הוא אינו תלוי בשום דבר אחר ואינו יכול להיות חסר. לעומתו, אפשרי המציאות הוא דבר שיכול להיות קיים אך אינו חייב להיות קיים, כלומר, הוא תלוי בתנאים או בגורמים מסוימים. כדי להבהיר את ההבדל, אליעד נותן דוגמה של מטוס הבנוי מלגו. המטוס עצמו הוא אפשרי המציאות, כי הוא יכול להתקיים בצורת מטוס או לא להתקיים כלל, והקיום שלו תלוי בכך שנרכיב את החלקים. לעומת זאת, חלקי הלגו עצמם הם מחויבי המציאות מבחינת המבנה ... כי אם רוצים שיהיה מטוס, מוכרחים שיהיו חלקים. כלומר, החלקים חייבים להתקיים כדי לאפשר את יצירת המטוס. אך הצורה הספציפית של המטוס אינה מחויבת, אפשר להרכיב מאותם חלקים צורות אחרות או אפילו לא להרכיב בכלל. מהי ישות מורכבת, ומדוע היא אפשרית המציאות בלבד? אליעד מדגיש שכל דבר שמורכב משני דברים או יותר מוגדר בהכרח כאפשרי המציאות ולא כמחויב. הסיבה לכך היא שעצם העובדה שיש חלקים שונים המרכיבים את הדבר, פירושה שהחיבור ביניהם הוא עניין אפשרי, לא הכרחי. למשל, חדר מסוים קיים כמחויב המציאות (משום שמשהו תמיד ... במציאות), אך סידור הרהיטים בתוכו הוא אפשרי, שכן ניתן להזיז את הרהיטים למקומות אחרים או להוציא אותם לחלוטין. כלומר, הקיום הבסיסי הוא מחויב, אך האופן שבו דברים מסודרים בו הוא אפשרי בלבד. אליעד מוסיף דוגמה נוספת: אם קיים משהו שאתה יכול לפרק לשני רכיבים או יותר, אותו דבר מוגדר כאפשרי המציאות בלבד, כי ניתן להפריד אותו לחלקיו השונים או להרכיבו מחדש. מכאן, כל דבר המורכב משני חלקים ומעלה הוא תמיד אפשרי המציאות ולא מחויב. מדוע ישות אחת ויחידה שלא תלויה בשום דבר היא מחויבת? לעומת ישויות מורכבות, אליעד מסביר שקיימת ישות אחת ויחידה שאינה תלויה בשום גורם אחר, ולכן היא מוגדרת כמחויבת המציאות. הכוונה היא ... מדגיש שמציאות כזאת אינה יכולה להיות מורכבת משום גורם אחר, משום שהרכבה תגרום לכך שקיומה יהיה אפשרי ולא הכרחי. כיצד ניתן לזהות אם משהו הוא מחויב או אפשרי? אליעד ממחיש את התהליך לזיהוי מחויב ואפשרי בעזרת שאלות ... כאשר ישנה ישות כמו שולחן, אפשר לשאול אם השולחן יכול שלא להיות קיים או להימצא במקום אחר. מכיוון שהתשובה תהיה חיובית, השולחן הוא אפשרי ולא מחויב. לעומת זאת, ישות שהקיום שלה הוא הכרחי תמיד, ללא אפשרות היעדרות, היא ישות מחויבת. הוא מסביר זאת בעזרת דוגמה נוספת: כאשר יש לך לבני לגו, הלבנים עצמן הן מחויבות המציאות רק במובן של חומר או ... אבל המבנה המסוים שמורכב מהן, כמו קיר או מטוס, הוא אפשרי בלבד, כי אפשר להרכיב את החלקים אחרת או לא להרכיב בכלל. כיצד ניתן להבדיל בין מה שמחויב למה שהוא אפשרי ביחס למציאות ... דבר שיכול להיעלם, להשתנות או להתפרק הוא תמיד אפשרי בלבד. כל ישות שאינה יכולה להשתנות או להיעלם, שהיא אחת מוחלטת ואינה מורכבת מחלקים, היא מחויבת המציאות. הוא מסביר שכשמדברים על המחויב המציאות, מתכוונים ... והיחיד של כל הדברים - מודעות מוחלטת או המציאות הכללית, שאינה יכולה להיעדר או להשתנות לעולם. אליעד מדגיש שחשוב להבין כי מה שנראה לנו כמחויב או אפשרי משתנה בהתאם לנקודת המבט. אם מתבוננים ביחס לחדר, החדר כולו מחויב לעומת הסידור שלו שהוא אפשרי. ...

... עצמי מחויב המציאות או אפשרי המציאות, התחדשות או המשכיות, סיבת הקיום העצמי, למה אתה קיים, נצחיות הנשמה מהי המשמעות של קיום עצמי? האם הוא מחויב או רק אפשרי? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק בשאלת הקיום העצמי והקשר בין ההווה לעבר. הוא בודק אם קיום האדם כרגע הוא מחויב המציאות, או שמא הוא אפשרי בלבד, תוצאה של רצף של רגעים קודמים. אליעד מסביר שמי שמבין את עצמו כקיים כרגע בגלל שהיה קיים בעבר, למעשה משקר את עצמו. קיום האדם לא מחויב לעבר, אלא הוא רק אפשרות אחת מתוך רבות. המרצה פותח את הנושא על ידי השאלה מהו מקור הקיום? האם אנחנו קמים מחדש בכל רגע? הוא מתאר את המצב שבו ... שלהם היום תלוי בקיום של אתמול, אך אליעד טוען שזו טעות. הוא מדגיש שזוהי אשליה של המשכיות, והקיום כיום הוא רק אפשרות, לא מחויבת. הוא שואל את השאלה מהו באמת מקור הקיום, ומדבר על כך שכאשר אנחנו שואלים את עצמנו למה אני קיים? אנחנו למעשה לא מבינים את שאלת הקיום. ההסבר המתמשך מציין שאין חובה להיות קיימים ברגע הזה, ולא מדובר על קיום מחויב, אלא רק אפשרות. כל רגע הוא אפשרות חדשה, לא מחויבת. אליעד מציין כי המחשבה שהקיום של היום מחויב לאירועים קודמים היא שקר, והאדם למעשה יכול להיות קיים או לא קיים, והקיום אינו תלוי בקיום של רגעים עברו. בהמשך, יש התייחסות לשאלה האם יש צורך ... שמתרחש הוא תוצאה ישירה של אירועים קודמים, והשאלה האם התוצאה היא בהכרח המשך של סיבה מסוימת היא שאלה שעוסקת בקיום האפשרי ולא המחויב. אליעד מציין גם את המורכבות של הרגע הנוכחי. כל רגע הוא מנותק מהעבר ויכולה להיות אפשרות חלופית, כלומר, לא מחויבים להמשיך בקיום של הרגע הקודם. כל קיום הוא אפשרות, לא הכרח. לסיכום, אליעד מסביר שהקיום שלנו לא מחויב, אלא אפשרי בלבד. תודעתנו מרמה אותנו לחשוב שהקיום שלנו מחויב, אך למעשה כל רגע הוא רק אפשרות, ואנחנו לא מחויבים להישאר קיימים. מהו קיום עצמי? האם קיום הוא מחויב או אפשרי? האם יש סיבה ותוצאה בקיום? מהו מקור הקיום? האם קיום הוא רצף של רגעים? ...

אפשרי המציאות, שהופך למחויב המציאות - להפוך את האפשרי למחויב ואת המחויב לאפשרי כי יש את אפשרי המציאות ויש גם את מחויב המציאות. ואפשרי המציאות, פירושו, כל דבר שקיומו הוא רק אפשרי, מאחר שקיימת האפשרות שהוא לא יהיה קיים. וכל דבר, קיומו הוא רק אפשרי המציאות. כי כל דבר שקיים, תמיד יש את האפשרות, שהוא לא יהיה קיים. וכל דבר שקיים, יש עוד משהו אחר ששונה ושנפרד ממנו. ולכן, כל דבר שקיים, קיומו הוא רק אפשרי ולא מחויב. כי אם קיומו של הדבר היה מחויב, הרי שלא היה יכול להיות קיים שום דבר אחר מבלעדיו. ומאחר שתמיד קיים עוד דבר אחר, הרי ששום דבר, קיומו הוא לא מחויב , אלא רק אפשרי בלבד. ואכ מהו הדבר, שקיומו הוא מחויב המציאות, ומה מחויב שיהיה קיים? תשובה: שום דבר. כי כל דבר, קיומו הוא רק אפשרי. ורק הכלום שום דבר, רק הוא מחויב להיות קיים. שגם העדר הקיום שלו, גם הוא זהה לקיום שלו. כי גם האין כלום, גם הוא זהה ליש כלום. וכאשר גם ההעדר של הדבר, זהה לדבר עצמו, אז ורק אז, קיומו הוא מחויב . ומנקודת מבט נוספת, גם הכלום, קיומו הוא לא מחויב, כי יש גם את מה שאינו כלום. ואכ שום דבר ממש לא מחויב וכולי. וכאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, על ידי זה נוצרת נפרדות של טוב ורע. שהיא גם טובה מאוד, אך גם רעה מאוד. והעניין הוא, כי שום דבר, אינו מחויב כלל. וכל דבר בעולם, תמיד ניתן לשאול, אולי ההפך שלו הוא הנכון?! וכאשר האדם חושב על איזה דבר, וכאשר האדם מבין איזה דבר, הרי שכל ההבנות של האדם, הן רק אפשרי המציאות, אך אף אחת מהן, היא אינה מחויבת המציאות. כי כל אמת שאליה מגיע האדם, תמיד ניתן לשאול, אולי ההפך שלה הוא הנכון?! כי כל הידיעות ... נכון באופן מוחלט, על ידי זה, האדם משחרר את כל האחיזה שלו בכל הצורות השונות, והאדם אוחז בשום דבר. כי כל מחשבה שיש לאדם, אמיתותה היא רק אפשרי המציאות. כי יכול להיות שהיא אמת, ויכול להיות שהיא שקר. והאדם לא יכול להיות בטוח, האם דעתו היא אמת ... אפשרי, דהיינו, כאשר האדם נותן 100% מעצמו, ובכל כוחו הוא מחפש את המוחלט, ולא נאחז בשום דבר שהוא רק אפשרי, על ידי זה ממילא האדם מתחבר למחויב המציאות. עד שאפילו קיומו הנפרד של האדם, גם הוא נעלם לגמרי. כי גם קיומו של האדם, הוא רק אפשרי המציאות. כי הוא אפשרי, רק כאשר יש הפרדה בין האדם לבין שאר הדברים. אך האדם יכול גם שלא להיות קיים. ויכול ... האדם מתחבר כל כולו אל המוחלט, דהיינו, כאשר האדם מרחיק את עצמו בכל כוחו, מהזדהות עם כל דבר שקיומו הוא רק אפשרי, שאז ממילא האדם מתחבר אל המחויב, על ידי זה, כל הנפרדות של האדם נעלמת, ונשארת רק חוסר ידיעה אחת. דהיינו, ידיעה אחת של כל הנפרדות ... אחת, כישות אחת. כי כאשר האדם מרחיק מעצמו את כל המחשבות שהן אינן נכונות באופן מוחלט, דהיינו, כל מחשבה שהיא. כי שום מחשבה, קיומה הוא לא מחויב, אלא קיומה הוא רק אפשרי. כי כל מחשבה, ניתן לחשוב על ההפך שלה. וכל מחשבה, ניתן לחשוב על מחשבה אחרת, ששונה ונפרדת ממנה. ולכן, שום מחשבה, קיומה אינו מוכרח, אלא רק אפשרי בלבד. וכאשר האדם לא חושב על שום דבר שהוא רק אפשרי המציאות להיות אמת, אלא הוא מחויב המציאות להיות אמת, על ידי זה האדם מתאחד עם שום דבר, שרק הוא מחויב המציאות. ובפועל, מי שרוצה להתאחד עם המציאות, צריך לשים לב לכך, שהוא לא מאמין כלל, ושאין לו שום אמונה כלל. כי האמונה אפשרית, רק בדבר שקיומו הוא אפשרי בלבד. כי כאשר דבר, יכול להיות נכון ויכול גם לא להיות נכון, דהיינו, אפשרי המציאות בלבד, אז שייך להאמין שהדבר הזה הוא אכן נכון או לא נכון. אך כאשר האדם לא מזדהה עם שום רעיון אפשרי, ...

אפשרי או מחויב, מחויב או אפשרי, אפשרי המציאות, מחויב המציאות, הסיבה של הדבר, סיבתיות, סיבה ותוצאה מה ההבדל בין אפשרי למחויב במציאות? אליעד כהן מסביר בהרצאה את ההבדל בין המושגים אפשרי ומחויב, ואת הקשר שלהם לסיבתיות וסיבה ותוצאה. לפי אליעד, כשאנחנו רואים אירוע כלשהו שמתרחש במציאות, מיד עולה השאלה האם מה שאנחנו רואים הוא מחויב שיהיה, או רק אפשרי שיהיה. במילים אחרות, האם הדבר שמתרחש יכול היה להתרחש אחרת, או שהוא ... הרעיון, אליעד משתמש בדוגמה של אש ונייר. הוא מדגים זאת כך: אם ניקח גפרור דולק ונקרב אותו לנייר, הנייר יישרף. השאלה הנשאלת היא האם זה מחויב שהנייר יישרף, או שזה רק אפשרי שהוא יישרף. כשנחשוב על כך לעומק, נראה שבמציאות שבה אנו חיים, בהינתן התנאים של נייר וגפרור דולק, הנייר מחויב להישרף. לעומת זאת, אם ניקח כוס מים ונשפוך אותה, אנו יכולים להיות בטוחים במוחלטות שהמים יישפכו ולא יעופו באוויר. זה מחויב במציאות. אך השאלה המהותית יותר היא: איך אנחנו יודעים שמשהו הוא אכן מחויב, ולא רק אפשרי? כיצד אנו יודעים שמשהו מחויב או אפשרי? אליעד כהן מציע להסתכל על המנגנון שמייצר את תחושת הוודאות או האי - ודאות ... חוותה אותו פעמים רבות בעבר, וזה יצר אצלה תחושת ביטחון ותחושת וודאות. עם זאת, עצם העובדה שמשהו קרה שוב ושוב, אינה בהכרח אומרת שהוא מחויב להתרחש תמיד. כך, למשל, כאשר אנו מתבוננים בתופעות הטבע, כמו שריפה של נייר באש, אנחנו ... שלנו. במילים אחרות, אנחנו משערים שהמציאות חייבת להיות ככה ולא אחרת, אבל למעשה, זהו רק הרגל של חשיבה - ניסיון העבר יוצר תחושת חובה או מחויבות, אך הוא אינו מוכיח שהדבר באמת מחויב במובן הפילוסופי או המוחלט. למה הניסיון אינו מוכיח מחויבות? אליעד מדגיש שהניסיון רק יוצר תחושה של מחויבות, אך לא מוכיח אותה. כלומר, אנחנו מתרגלים לראות שוב ושוב את אותה התוצאה, וכך נוצרת ... פעמים רבות בעבר, ולכן אנו מניחים שזה ימשיך לקרות תמיד. לדוגמה, אם תמיד ראינו שמים נשפכים כלפי מטה ולא עולים למעלה, אנו מניחים שזה מחויב שיקרה כך, אך האמת היא שזה לא מוכח כמחויב, אלא זו רק השערה שמבוססת על ניסיון עבר. מה הקשר בין אפשרי המציאות למחויב המציאות? אליעד מבאר את המונחים אפשרי המציאות ומחויב המציאות ואומר שמחויב המציאות הוא משהו שחייב להיות קיים תמיד, ושלא יכול להיות שלא יהיה קיים. אפשרי המציאות, לעומת זאת, הוא דבר שיכול להיות קיים ויכול שלא להיות קיים. כאשר אנחנו אומרים שמשהו הוא מחויב, אנחנו מתכוונים שאין אפשרות אחרת, שאין אופציה חלופית. אבל אליעד מסביר שמרבית הדברים שאנחנו חושבים שהם מחויבים, בעצם רק נתפסים כך על ידינו בגלל ההרגל שלנו לראותם כך. לדוגמה, אם אנחנו רואים שהשמש זורחת כל יום, זה מרגיש לנו מחויב לחלוטין, אבל בפועל, זה רק אפשרי שזה ימשיך להיות ככה בעתיד, ולא בהכרח מחויב באופן אבסולוטי. אליעד קורא לנו להתבונן ולהבחין בין מה שבאמת מחויב מבחינה לוגית, לבין מה שרק נתפס כמחויב מתוך הרגל של הניסיון שלנו. מה המטרה בהתבוננות על אפשרי ומחויב? המטרה העיקרית שאליעד מכוון אליה היא לעורר את האדם לחשוב מחדש על הדברים שהוא תופס כמובנים מאליהם, להבין מה באמת מחויב ומה רק נראה כך. על ידי כך, הוא רוצה לגרום לאדם להיות מודע יותר ולהגיע להכרה צלולה ...

מחויב או אפשרי, אפשרי או מחויב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לחייב את האפשרי, לאפשר את המחויב, חלק 2 מה המשמעות של להפוך את האפשרי למחויב ואת המחויב לאפשרי? אליעד מסביר על החשיבות של הבנת ההבדל בין מחויב המציאות לבין אפשרי המציאות . כדי להבין את ההבדל לעומק, אליעד נותן דוגמה מהיום יום: מישהי אמרה שהיא לא רוצה משהו שהוא הציע לה, כי היא חשבה שהוא מציע לה משהו אחר. אך לאחר שראתה במה מדובר, היא החליטה שכן רוצה. אליעד מדגיש שהטעות שלה הייתה שהפכה את האפשרי למחויב, היא חשבה שמה שאליעד ייתן לה הוא בהכרח מה שהיא דמיינה, בעוד שזה היה רק אפשרי שהוא ייתן לה את מה שחשבה. אם הייתה מודעת לכך שזה רק אפשרי, לא הייתה ממהרת לומר לא ובכך לפספס את מה שכן רצתה בסופו של דבר. מדוע חשוב להבין שהפרשנות שלך למציאות אינה מחויבת? ההרצאה מתמקדת בכך שאנשים לרוב מתייחסים לפירושים שלהם על המציאות כמחויבים, אך אליעד מסביר שכל פרשנות או תפיסה היא רק אפשרית. לדוגמה, אם אדם חווה אירוע שלילי ואומר שזה רע, הוא הופך את האפשרי למחויב. אך הפרשנות הזאת לא בהכרח נכונה, היא רק אפשרית. אם האדם היה שואל את עצמו מי אמר שזה רע? אולי זה טוב?, הוא היה פותח אפשרות לראות את האירוע באור חיובי. בעצם, ככל שאדם מגביל את עצמו לפרשנות מסוימת אחת, הוא מצמצם את האפשרויות שלו לחוות את המציאות בצורה רחבה ועשירה יותר. איך שינוי מחשבתי קטן משפיע על החוויה שלנו? כדי להמחיש את הרעיון, אליעד נותן דוגמה פשוטה מהפסקה בהרצאה: כאשר האדם חושב לעצמו, אנחנו עוצרים פה? הוא מיד מתייחס לאפשרות כאל מחויבת. הוא מניח בהכרח שעוצרים כאן, למרות שאין זה מחויב שיעצרו. עצם המחשבה אנחנו עוצרים פה היא רק אפשרית, ולא מחויבת. אם האדם יבין שזה רק אפשרי, הוא לא יחווה צמצום פנימי. לכן כל פעם שאדם מזדהה עם מחשבה כמו לא בא לי או אני לא יודע, הוא הופך אפשרי למחויב, ובכך מגביל את החוויה שלו. איך ההזדהות עם האפשרי מונעת מאיתנו לראות את האמת? אליעד מסביר שהזדהות עם האפשרי כמחויב מונעת מהאדם לראות את המציאות כפי שהיא. לדוגמה, כשאדם מרגיש כאב הוא אוטומטית מזדהה עם התחושה אני לא רוצה את הכאב הזה, אך האם באמת מחויב שהוא לא ירצה את הכאב? זו רק אפשרות. ככל שהוא ישאל את עצמו מי אמר שזה רע? או אולי זה טוב? הוא יוכל להשתחרר מההזדהות עם התחושה שהכאב הוא רע. איך ... שגורם לו לסבל. לדוגמה, אם אדם רוצה להיות במקום אחר, כמו בים בזמן שהוא בבית, הוא יכול לשאול את עצמו איך אני יודע שאני לא בים?, ובכך בעצם לערער על המחויבות של התחושה. ככל שאדם יעמיק בשאלה זו, הוא יגיע להבנה שהחוויה שלו היא רק אפשרית, ולא מחויבת, וכך הוא יפסיק לסבול מהמצב הקיים. האם ניתן להתגבר על סבל על ידי הגברת עוצמתו? אליעד מביא דוגמה נוספת: אם לאדם יש כאב פיזי או נפשי והוא אומר לעצמו אני לא רוצה את הכאב הזה, הוא הופך את האפשרות שלא לרצות לכאב למחויב. אם הוא יעלה את עוצמת הכאב עד לרמה מסוימת, בסופו של דבר הוא יגיע למצב שבו הכאב כבר בלתי נסבל, ואז תהיה לו הזדמנות להתאחד עם החוויה, מכיוון שכדי ... אדם נתקל בפחד או חוויה שלילית, עליו לשאול את עצמו שוב ושוב מי אמר שזה רע? או אולי זה טוב? ככל שהוא יטיל ספק בתחושה השלילית, הוא יבין שהיא אינה מחויבת אלא רק אפשרית. כשאדם מבין שכל דבר שהוא חווה כמחויב הוא למעשה רק אפשרי, הוא יפסיק להזדהות איתו, ובכך יוכל לשחרר את עצמו מהסבל. הדרך הפרקטית לכך היא להתרגל לחשוב על ההיפוך של כל מחשבה שמתעוררת ... זה? או אולי זה טוב?. שאלות כאלו מחייבות את האדם להתבונן מעבר להזדהות המיידית שלו, ובכך לאפשר לו לשחרר את ההיקשרות שלו לחוויה, ולהפוך את החוויה למחויבת פחות. לסיכום, אליעד מדגיש שהדרך להשתחרר מהסבל היא לשאול שאלות רבות, להטיל ספק בכל תחושה, וככל שהאדם עושה זאת יותר, הוא מתקרב לאחדות שבה אין הבדל בין טוב לרע, בין רצוי ללא רצוי. מחויב או אפשרי? מהו מחויב המציאות? איך להתמודד עם סבל? האם אפשר לשנות כל חוויה? איך להפסיק להזדהות עם מחשבות? איך מתמודדים עם כאב נפשי? איך להגיע לאחדות מוחלטת? ...

מחויב או אפשרי, אפשרי או מחויב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לחייב את האפשרי, לאפשר את המחויב, חלק 1 מהו מחויב המציאות ומהו אפשרי המציאות? המונחים מחויב המציאות ואפשרי המציאות עומדים במרכז ההרצאה של אליעד, כשהוא מסביר אותם בפשטות רבה. לדבריו, מחויב המציאות הוא דבר שחייב להיות כפי שהוא, ולא יכול להיות שונה. לעומת זאת, אפשרי המציאות הוא דבר שיכול להיות כפי שהוא, אך גם יכול להיות אחרת. כדוגמה, אליעד מציג כוס שמונחת על שולחן. האם הכוס מחויבת להיות שם? התשובה היא לא, כי אפשר להזיז אותה, והיא יכולה להיות גם במקום אחר. האם יש משהו שהוא באמת מחויב במציאות? אליעד טוען כי למעשה, שום דבר במציאות אינו מחויב. כל דבר יכול להיות אחרת, ולכן הוא אפשרי בלבד. עם זאת, גם הטענה ששום דבר אינו מחויב אינה מוחלטת, כי אם נאמר ששום דבר אינו מחויב באופן מוחלט, הרי שיצרנו בעצמנו מחויבות נוספת: המחויבות שאין שום דבר מחויב. לכן, לפי אליעד, אפילו האמירה ששום דבר לא מחויב היא בעייתית ולא מוחלטת לחלוטין. איך נוצרים טוב ורע מהאפשרי והמחויב? אליעד מסביר שהחוויה של טוב או רע נולדת כאשר האדם הופך דבר שהוא רק אפשרי לדבר מחויב. לדוגמה, אדם רוצה ללבוש בגד מסוים בבוקר, אך לא מוצא אותו בארון. אם האדם תופס את זה כעניין מחויב שהוא ילבש דווקא את הבגד הזה, נוצר אצלו מצב של עצב אם לא ימצא את הבגד, ושמחה גדולה אם כן ימצא אותו. זאת מכיוון שהפך דבר שהוא רק אפשרי במציאות לדבר מחויב במציאות. דוגמה נוספת שמציג אליעד היא אדם שחושש שירצחו אותו. הרצון לא להירצח הוא רק אפשרי במציאות, לא מחויב. אך אם האדם הופך את הרצון שלו למחויב, כלומר, לא מסוגל להכיל מצב שבו ירצחו אותו, אז הוא חי בחרדה תמידית. אם ... האדם תופס את המציאות רק כאפשרית? לפי אליעד, אם התודעה של האדם הייתה תופסת את המציאות רק כאפשרית, בלי מחויבות לשום דבר, הוא לא היה חש טוב או רע, מכיוון שלא היה מייחס חשיבות מיוחדת ... שניהם טובים באותה מידה, הוא לא היה יכול לסבול או לפחד ממוות. החוויה של טוב ורע נוצרת מתוך הפיכת האפשרי למחויב. איך אדם יכול להשתחרר מהפיכת האפשרי למחויב? אליעד מציין שהבעיה המרכזית בחיי האדם היא שהוא הופך רצונות וצורות (אפשריים) למחויבים. האדם רוצה לאכול, ורואה את האכילה כמחויבת. אך האכילה היא רק אפשרית - אפשר לאכול ואפשר שלא. אדם שמבין באמת ...

... באמת אתה רוצה, לא רוצה שום דבר, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, אובייקטיביות, סובייקטיביות, רצון להרגיש טוב האם אפשר לדעת בוודאות מה באמת אתה רוצה? בהרצאה זו מסביר אליעד כהן בצורה מעמיקה, מדויקת ומפורטת מאוד, על השאלה המורכבת מה באמת אתה רוצה?, תוך התייחסות לנושאים כמו מחויב המציאות, אפשרי המציאות, אובייקטיביות וסובייקטיביות והרצון להרגיש טוב. אליעד משתמש בדוגמאות רבות ושאלות מנחות שעוזרות להבין את עומק הנושא ומציג את התובנות דרך תהליך של חקירה פנימית עמוקה ויסודית. האם הרצון להרגיש טוב הוא מחויב או אפשרי? אליעד מסביר שכאשר אדם אומר אני רוצה להרגיש טוב, הוא תופס זאת כמחויב, כלומר, שאין אפשרות אחרת מלבד לרצות להרגיש טוב. אבל כאשר האדם שואל את עצמו למה אני רוצה להרגיש טוב?, הוא למעשה מראה שהרצון להרגיש טוב אינו מחויב אלא אפשרי. מדוע? מפני שאם אפשר לשאול למה, זה אומר שהרצון הוא תוצאה של משהו אחר. אליעד מדגים זאת כך: אדם רוצה לאכול, ואם נשאל למה אני רוצה לאכול?, סימן שהרצון ... כלומר, כל רצון שאפשר לשאול לגביו למה, הוא לא רצון מוחלט ומחויב אלא תוצאה של משהו אפשרי. האם אתה יכול לדעת בוודאות את האמת על המציאות? אליעד מחדד שהחוויה של האדם סובייקטיבית ואינה מחייבת את האמת האובייקטיבית של המציאות. ... צריך להכיר בכך שייתכן שהוא טועה גם במה שנראה לו כוודאי ומחויב . מדוע יש סבל ואיך אפשר להשתחרר ממנו? אליעד מדגיש שהסבל האנושי נובע מכך שהאדם הופך את מה שאפשרי למחויב. לדוגמה, כשאדם חושב אני חייב להרגיש טוב, הוא הופך אפשרות למציאות מחויבת, ואז הוא סובל אם לא מצליח להרגיש טוב. אם האדם יחקור פנימה ויבין לעומק ששום דבר לא באמת מחויב ושכל דבר יכול להיות אחרת, הוא ישתחרר מהסבל. אם אתה בטוח שהרצון שלך מחויב, אתה בעצם כולא את עצמך. הדרך להשתחרר מהסבל, לפי אליעד, היא להבין ששום דבר אינו מחויב וכל דבר שאתה תופס כוודאי הוא למעשה אפשרי בלבד. מה קורה כאשר אדם מודה שהוא לא יודע? אליעד מבהיר שכאשר אדם מודה באמת שהוא לא יודע משהו בוודאות, הוא מתחיל ... להוכיח בוודאות את האמת האובייקטיבית. מה המשמעות של מחויב המציאות? אליעד מסביר שמחויב המציאות הוא דבר שאין שום אפשרות שיהיה אחרת. לדוגמה, אם המציאות קיימת, אין שום אפשרות שהיא לא קיימת. זה הדבר היחיד שהוא באמת מחויב. אבל כל מה שבתוך המציאות, כגון הרצון להרגיש טוב, קיומו של שולחן, וכו, הוא אפשרי ולא מחויב. ברגע שאתה הופך משהו אפשרי למחויב, אתה נלכד בסבל כי אתה לא מאפשר שום אופציה אחרת. האם אפשר להיות בטוח ברצון שלך? אליעד מראה שאפילו הרצון הבסיסי ביותר שלך אינו וודאי. כשאתה אומר אני רוצה ... דבר כמובן מאליו. אם תבדוק לעומק כל דבר שאתה חושב עליו כמחויב, תגלה שבסופו של דבר, רק הדבר היחיד המחויב באמת הוא עצם הקיום שלך ברגע הנוכחי. כל דבר אחר הוא אפשרי בלבד. איך לדעת מה אני באמת רוצה? מהו מחויב המציאות? איך להשתחרר מסבל? האם החוויה שלי אמיתית? איך להרגיש טוב תמיד? האם קיימת אמת אובייקטיבית? מה המשמעות של ספק? ...

... פחדים, הכל אפשרי, שיגעון, אין שכל, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לרצות את הרע, לחייב את האפשרי איך ההבנה שהכל אפשרי משפיעה על חרדות ... דבר אפשרי באמת, זה עלול לגרום בתחילה לתחושת פחד מוגברת, כיוון שעכשיו כל האפשרויות - כולל השליליות ביותר - פתוחות בפניו. מצד שני, דווקא מתוך ההבנה הזו ... מפחד ממשהו, כמו למשל שיקרה דבר רע לילדים שלו, החרדה נובעת מהאמונה שזה מחויב שהדבר לא יקרה. אם האדם מתעקש על כך שמחויב לו שילדיו יהיו בריאים, הוא ירגיש פחד וחרדה מפני שהמציאות איננה מבטיחה ... מסביר כי הפתרון הוא להכיר בכך שזה רק אפשרי שהילדים יהיו בריאים, וכי לא מחויב שהם יהיו בריאים או שיקרה להם משהו רע. האדם בעצם עובר מתפיסה של מחויב לי להיות בריא לתפיסה של אפשרי לי להיות בריא. ואז, כשהוא נמצא במצב הזה, הוא משוחרר יותר רגשית מהפחד. האדם מבין שמה שקורה אינו מחויב, וזה מאפשר לו לחיות במצב של שחרור רגשי. למה חשוב להבין את ההבדל בין אפשרי למחויב? ההבדל בין אפשרי למחויב הוא שורש הסבל האנושי. אדם שסובל ממשהו, בעצם מאמין בצורה סמויה שמחויב שהמציאות תהיה אחרת. לדוגמה, אדם שמפריע לו רעש כשהוא מנסה לישון, חושב שמחויב שיהיה לו שקט. אבל אם הוא ישאל את עצמו האם זה באמת מחויב שיהיה שקט, או שאולי זה רק אפשרי שיהיה שקט ואפשרי גם שיהיה רעש, הפחד ... משמעותית. הוא יגלה שהבעיה שלו לא הייתה בעצם הרעש, אלא האמונה שהשקט הוא מחויב. כשמבינים שהמצב שאנחנו רוצים הוא רק אפשרי ולא מחויב, נעלמת תחושת הלחץ והחרדה כי האדם כבר אינו כובל את עצמו לדרישה שהמציאות ... ולחוות שלווה פנימית? אליעד מסביר מושג מתקדם יותר, לפיו אפשר להפוך את האפשרי למחויב בצורה חיובית. הוא מתאר מצב שבו האדם בהתחלה יוצא מהנפרדות לאחדות מוחלטת ... אבל הפעם ממקום חיובי לגמרי. לדוגמה, אדם שיש לו כאב ראש אומר בתחילה מחויב שלא יכאב לי הראש - והוא סובל כי המציאות אינה מתאימה לדרישה שלו. בשלב ... כפי שהיא, כי הוא כבר לא תלוי במציאות כדי להרגיש טוב. כיצד השילוב בין אפשרי ומחויב מביא לחוויה של שלמות פנימית? אליעד מדגים שחוויה של שלמות פנימית ... עמוקה שכל הצורות (הדברים השונים שקורים לו במציאות) הן רק אפשריות ולא מחויבות. תחילה האדם משתחרר מהדרישות שלו כלפי המציאות ומקבל אותה כמו שהיא. ... מוחלטת ואמיתית של המציאות, הוא יכול לבחור לחוות כל צורה של המציאות כמחויבת ורצויה. אז הוא כבר לא מרגיש שהוא בורח מהמציאות, אלא מקבל אותה באהבה ... לסיכום, אליעד מלמד שהמפתח לשחרור מפחדים וחרדות טמון בהבנת ההבדל בין אפשרי למחויב, וביכולת לבחור את הצורות האפשריות של המציאות כמחויבות באופן חיובי. הדרך לשלווה פנימית עוברת דרך קבלה אמיתית של האפשרות שכל ... של המציאות מתוך חופש מוחלט ואהבה. איך להתמודד עם חרדות? מה ההבדל בין אפשרי למחויב? איך להשתחרר מפחדים? מה הפתרון לשיגעון? כיצד לחיות ללא פחד? איך לקבל ...