5:36השכל שיש בכל דבר, דלת נטרקת, דלת מרעישה, משחק של מחויב ואפשרי, לפתור את הבעיה הפנימית, רעש פנימי, שקט נפשי, שקט פנימי, מחשבות מרעישות, להסתכל על השכל שיש בכל דבר
למה הדלת ממשיכה להרעיש גם כשהיא סגורה?
כאשר יש דלת בבית שאנו סוגרים אותה והיא ממשיכה להרעיש, הדבר מעורר שאלות פנימיות עמוקות יותר. אליעד כהן מציג את הדוגמה של דלת שממשיכה לטרוק את עצמה למרות שהיא סגורה. לכאורה, סגרנו את הדלת, אך בפועל היא ממשיכה להטריד ולהרעיש. הדבר מעיד על קונפליקט פנימי שמתרחש בתוכנו: אנחנו חושבים שסגרנו בעיה או התמודדנו איתה, אבל משהו בפנים ממשיך להפריע ולהטריד אותנו. כמו אותה דלת - היא אולי סגורה, אך לא באופן מוחלט, ולכן יש מקום לתזוזה, והדלת ממשיכה להרעיש.
מה המשמעות של דלת נטרקת בעולם הפנימי?
לפי אליעד כהן, הרעש של הדלת מסמל את המחשבות הטורדניות שלנו, את הבעיות שלא פתרנו עד הסוף, ואת הדברים שאנחנו חושבים שסיימנו איתם, אבל הם עדיין חוזרים ומטרידים אותנו. לדוגמה, אם יש לנו מערכת יחסים עם אנשים ואנחנו אומרים ש"הכל בסדר" ושסגרנו את הנושא, אבל עדיין קיימת מועקה או תחושה לא נעימה - זה כמו דלת שנסגרה באופן לא מוחלט וממשיכה לזוז, לחרוק ולהרעיש. הבעיה היא שחשבנו שסגרנו עניין מסוים, אך משהו בתוכנו ממשיך להיות מוטרד.
מדוע הדלת לא נסגרת באופן מוחלט?
אליעד כהן מסביר את הסיבה לכך שהדלת ממשיכה להרעיש: יש משחק פנימי של "מחויב" מול "אפשרי". כאשר הדלת סגורה באופן מוחלט ("מחויב"), אין שום סיבה שתנוע או תטריד אותנו. אולם כאשר הסגירה היא חלקית ("אפשרית"), מספיק שיהיה גורם חיצוני חזק יותר, כמו רוח, שיגרום לדלת להיטרק שוב ושוב. ברמה הנפשית, הדבר מסמל שעד שלא פתרנו באופן מוחלט ("מחויב") את הבעיה הפנימית, מספיק שמשהו קטן יקרה, והוא יחזיר אותנו לתוך הלופ של אי - השקט והרעש הפנימי.
לדוגמה, אם אמרנו לעצמנו שסגרנו עניין רגשי או נפשי, אבל בתוכנו יש ספק, פחד, או חוסר ביטחון ("אפשרי"), אז ברגע שתגיע רוח קלה (מישהו יאמר לנו משהו קטן, נראה משהו שיעורר זיכרון), הבעיה תחזור להציק לנו. על מנת לסגור באמת את העניין, עלינו להפוך אותו למחויב - לסגור אותו באופן מוחלט ללא אפשרות שייפתח שוב.
כיצד ניתן לפתור את הבעיה של דלת שמרעישה?
אליעד כהן מציע שתי אפשרויות לפתרון של הבעיה הזאת, גם בעולם המעשי וגם בעולם הפנימי:
מה הקשר בין דלת שמרעישה לרעש פנימי ומחשבות מטרידות?
הדלת שמרעישה מסמלת את הרעש הפנימי ואת המחשבות הטורדניות שיש לנו. כאשר אנחנו חיים במצב של ספק או אי - וודאות, הדבר יוצר רעש פנימי מתמיד. המטרה, לפי אליעד כהן, היא להגיע למצב של שקט פנימי מוחלט. אך השקט הזה לא מגיע מבריחה מהבעיה או מהתעלמות ממנה, אלא מהבנה עמוקה של השכל שיש בכל דבר.
אם אנחנו פותרים את הבעיה החיצונית בלבד (כמו הדלת) מבלי לפתור את הסיבה הפנימית, הרעש ימשיך. ולכן, בכל בעיה, עלינו לזהות את המשחק הפנימי בין "מחויב" ל"אפשרי", ולשאוף לפתור את הספק או הבעיה ברמה הפנימית והעמוקה ביותר, עד שלא יישאר שום דבר אפשרי שיזוז ויטריד.
למה קשה לנו להשאיר את הדלת פתוחה לגמרי?
אליעד כהן מציין שכשאנחנו שוקלים להשאיר את הדלת פתוחה, כביכול לקבל את המציאות כפי שהיא בלי להתנגד לה, הבעיה שעולה היא פחד ודאגה שייכנסו גורמים נוספים. למשל, אם נשאיר דלת הבית פתוחה, אולי לא תהיה לנו בעיה של טריקת הדלת, אבל ייכנסו רוח או לכלוך או דברים אחרים שאנחנו לא רוצים.
ברמה הנפשית, להשאיר דלת פתוחה פירושו להיות פתוחים לחלוטין, ללא שום מנגנון הגנה או התנגדות. זהו מצב שרוב האנשים נמנעים ממנו, כי הוא דורש אומץ ופתיחות מוחלטת למציאות. אך בפועל, אין מנוס מהתמודדות עם הבעיה הפנימית עצמה - אחרת, כל ניסיון חיצוני לפתור אותה לא יצלח.
כיצד ניתן להשתמש בדוגמה של הדלת להבנת בעיות נפשיות אחרות?
הדוגמה של דלת נטרקת שממשיכה להרעיש יכולה לסייע להבין בעיות פנימיות רבות אחרות. אליעד כהן מציין שבכל בעיה, קטנה או גדולה, קיימת הדינמיקה של "מחויב ואפשרי". בכל דבר שמפריע לנו, עלינו לזהות איפה לא סגרנו את הנושא באופן מוחלט, איפה נשאר ספק, פחד, או התלבטות. ההבנה הזאת יכולה להוביל אותנו לשקט פנימי אמיתי, שבו כבר לא קיים רעש פנימי שיטריד אותנו.
אליעד כהן מציין שגם כשאנחנו חושבים שסגרנו בעיה, עדיין יכול להיות משהו פנימי שנותר פתוח. לכן חשוב להתבונן פנימה ולהבין מה בדיוק נשאר פתוח בתוכנו - איזו דלת לא סגרנו עד הסוף - ולפתור אותה מבפנים.
כאשר יש דלת בבית שאנו סוגרים אותה והיא ממשיכה להרעיש, הדבר מעורר שאלות פנימיות עמוקות יותר. אליעד כהן מציג את הדוגמה של דלת שממשיכה לטרוק את עצמה למרות שהיא סגורה. לכאורה, סגרנו את הדלת, אך בפועל היא ממשיכה להטריד ולהרעיש. הדבר מעיד על קונפליקט פנימי שמתרחש בתוכנו: אנחנו חושבים שסגרנו בעיה או התמודדנו איתה, אבל משהו בפנים ממשיך להפריע ולהטריד אותנו. כמו אותה דלת - היא אולי סגורה, אך לא באופן מוחלט, ולכן יש מקום לתזוזה, והדלת ממשיכה להרעיש.
מה המשמעות של דלת נטרקת בעולם הפנימי?
לפי אליעד כהן, הרעש של הדלת מסמל את המחשבות הטורדניות שלנו, את הבעיות שלא פתרנו עד הסוף, ואת הדברים שאנחנו חושבים שסיימנו איתם, אבל הם עדיין חוזרים ומטרידים אותנו. לדוגמה, אם יש לנו מערכת יחסים עם אנשים ואנחנו אומרים ש"הכל בסדר" ושסגרנו את הנושא, אבל עדיין קיימת מועקה או תחושה לא נעימה - זה כמו דלת שנסגרה באופן לא מוחלט וממשיכה לזוז, לחרוק ולהרעיש. הבעיה היא שחשבנו שסגרנו עניין מסוים, אך משהו בתוכנו ממשיך להיות מוטרד.
מדוע הדלת לא נסגרת באופן מוחלט?
אליעד כהן מסביר את הסיבה לכך שהדלת ממשיכה להרעיש: יש משחק פנימי של "מחויב" מול "אפשרי". כאשר הדלת סגורה באופן מוחלט ("מחויב"), אין שום סיבה שתנוע או תטריד אותנו. אולם כאשר הסגירה היא חלקית ("אפשרית"), מספיק שיהיה גורם חיצוני חזק יותר, כמו רוח, שיגרום לדלת להיטרק שוב ושוב. ברמה הנפשית, הדבר מסמל שעד שלא פתרנו באופן מוחלט ("מחויב") את הבעיה הפנימית, מספיק שמשהו קטן יקרה, והוא יחזיר אותנו לתוך הלופ של אי - השקט והרעש הפנימי.
לדוגמה, אם אמרנו לעצמנו שסגרנו עניין רגשי או נפשי, אבל בתוכנו יש ספק, פחד, או חוסר ביטחון ("אפשרי"), אז ברגע שתגיע רוח קלה (מישהו יאמר לנו משהו קטן, נראה משהו שיעורר זיכרון), הבעיה תחזור להציק לנו. על מנת לסגור באמת את העניין, עלינו להפוך אותו למחויב - לסגור אותו באופן מוחלט ללא אפשרות שייפתח שוב.
כיצד ניתן לפתור את הבעיה של דלת שמרעישה?
אליעד כהן מציע שתי אפשרויות לפתרון של הבעיה הזאת, גם בעולם המעשי וגם בעולם הפנימי:
- האפשרות הראשונה היא לסגור את הדלת באופן מוחלט, בצורה "מחויבת", כך שלא תוכל לזוז עוד בכלל. מבחינה פנימית, פירוש הדבר לפתור את הספקות והפחדים באופן מוחלט, כך שלא יישאר שום דבר אפשרי שיכול לזוז או להרעיש בתוכנו.
- האפשרות השנייה היא לפתוח את הדלת לגמרי. כלומר, לקבל באופן מוחלט ומלא את המצב כפי שהוא. אולם גם כאן, מסביר אליעד, הבעיה לא באמת תיפתר, כי אז דברים אחרים שהיו מוגנים על ידי הדלת יתחילו לזוז ולהפריע.
מה הקשר בין דלת שמרעישה לרעש פנימי ומחשבות מטרידות?
הדלת שמרעישה מסמלת את הרעש הפנימי ואת המחשבות הטורדניות שיש לנו. כאשר אנחנו חיים במצב של ספק או אי - וודאות, הדבר יוצר רעש פנימי מתמיד. המטרה, לפי אליעד כהן, היא להגיע למצב של שקט פנימי מוחלט. אך השקט הזה לא מגיע מבריחה מהבעיה או מהתעלמות ממנה, אלא מהבנה עמוקה של השכל שיש בכל דבר.
אם אנחנו פותרים את הבעיה החיצונית בלבד (כמו הדלת) מבלי לפתור את הסיבה הפנימית, הרעש ימשיך. ולכן, בכל בעיה, עלינו לזהות את המשחק הפנימי בין "מחויב" ל"אפשרי", ולשאוף לפתור את הספק או הבעיה ברמה הפנימית והעמוקה ביותר, עד שלא יישאר שום דבר אפשרי שיזוז ויטריד.
למה קשה לנו להשאיר את הדלת פתוחה לגמרי?
אליעד כהן מציין שכשאנחנו שוקלים להשאיר את הדלת פתוחה, כביכול לקבל את המציאות כפי שהיא בלי להתנגד לה, הבעיה שעולה היא פחד ודאגה שייכנסו גורמים נוספים. למשל, אם נשאיר דלת הבית פתוחה, אולי לא תהיה לנו בעיה של טריקת הדלת, אבל ייכנסו רוח או לכלוך או דברים אחרים שאנחנו לא רוצים.
ברמה הנפשית, להשאיר דלת פתוחה פירושו להיות פתוחים לחלוטין, ללא שום מנגנון הגנה או התנגדות. זהו מצב שרוב האנשים נמנעים ממנו, כי הוא דורש אומץ ופתיחות מוחלטת למציאות. אך בפועל, אין מנוס מהתמודדות עם הבעיה הפנימית עצמה - אחרת, כל ניסיון חיצוני לפתור אותה לא יצלח.
כיצד ניתן להשתמש בדוגמה של הדלת להבנת בעיות נפשיות אחרות?
הדוגמה של דלת נטרקת שממשיכה להרעיש יכולה לסייע להבין בעיות פנימיות רבות אחרות. אליעד כהן מציין שבכל בעיה, קטנה או גדולה, קיימת הדינמיקה של "מחויב ואפשרי". בכל דבר שמפריע לנו, עלינו לזהות איפה לא סגרנו את הנושא באופן מוחלט, איפה נשאר ספק, פחד, או התלבטות. ההבנה הזאת יכולה להוביל אותנו לשקט פנימי אמיתי, שבו כבר לא קיים רעש פנימי שיטריד אותנו.
אליעד כהן מציין שגם כשאנחנו חושבים שסגרנו בעיה, עדיין יכול להיות משהו פנימי שנותר פתוח. לכן חשוב להתבונן פנימה ולהבין מה בדיוק נשאר פתוח בתוכנו - איזו דלת לא סגרנו עד הסוף - ולפתור אותה מבפנים.
- איך להתמודד עם רעש פנימי?
- מהו המשחק של מחויב ואפשרי?
- מדוע יש לי מחשבות מטרידות?
- איך להגיע לשקט נפשי?
- מה לעשות כשהמחשבות לא נותנות מנוחה?
- למה דלת נטרקת ממשיכה להרעיש?