כלום = הכל = מציאות = אלוהים. הכיצד? חלק 4 ועכשיו עפ הנל ניתן ... באותה המידה. יש אלוהים = יש מציאות שמהווה את הכל. אין אלוהים = אין אלוהים שנפרד מהאדם, אלא הכל זו מהות אחת. יש אין נשמה. יש נשמה = המהות של המציאות מהווה את כל מה שנדמה כחומר. אין נשמה = הנשמה לא נפרדת מהחומר, היא מהווה את החומר עצמו. בחירה חופשית. הכל ... למהות של המציאות. כל השאר הן רק תופעות חולפות. האדם עצמו מפחד למות, רק משום שהוא חושב שהוא זה הגוף התודעה העצמית שלו ואינו מבין כי אין לו ישות עצמית נפרדת מהמציאות. מצד האמת, גם אם התודעה של האדם תעלם לגמרי, הרי שהוא יחזור להיות מה שהוא היה ... דברים לא הגיוניים. כל חוקי הלוגיקה לא הגיוניים. זה שיש הפכים בעולם זה לא הגיוני. זה לא הגיוני שממהות אחת יהיו דברים שונים. זה לא הגיוני שמציאות אחת תהווה מקומות שנראים ... מזה. זא גם זה שיש בעולם דברים שנראים שונים זה מזה, גם זה לא ממש הגיוני למי שמנסה להבין כיצד יתכן שמהות אחת תהווה דברים שונים מאותה המהות. זה שיש דעות הפוכות בעולם, גם זה ... את הצד השני, אלא היא מבטאת רק חלק ממנו. כל מקום אינו שונה ממקום אחר, אלא רק מבטא גוון מסוים של המהות האחת שיש מחוץ למקום. כמו כן, על האדם לשים לב לכך שכל השאלות כולן שיש לאדם, כולן שורשן בכך שהוא אינו מבין שהכל זו מהות אחת ושאין שום 2 דברים ששונים זה מזה במהותם. כל השאלות כולן באשר הן, כולן נעלמות כאשר האדם מבין שהכל זאת בכלל מהות אחת וישות אחת. האדם עצמו הוא ישות אחת עם המציאות. הבנת הנל לעומק ... הכוונה היא שהוא לא רוצה שום דבר שאינו ממשי, דהיינו, מה שישנו. מה שהאדם באמת רוצה זה את השום דבר כלום השלם שמהווה את כל מה שישנו. פשוט אפשר להתבונן כל משפטים שונים שבהם מופיעים הביטויים, שום דבר אף אחד כלום כל דבר וכיוב, ולראות כיצד המשפטים מקבלים משמעות חדשה. כי כמובן הדבר היחיד שאותו רוצה האדם יותר מכל, זאת להרגיש אחדות מלאה עם השלם שהיא המציאות עצמה. ...

כלום = הכל = מציאות = אלוהים. הכיצד? חלק 3 על האדם להתבונן לעומק ולהבין את הדבר הפשוט ביותר, והוא כי מה שנראה לאדם שהוא הדבר הקטן ביותר דהיינו, הכלום, הוא בעצם הדבר הגדול ביותר שהוא ההכל. ואדרבה ואדרבה, מה שנדמה לאדם למשהו ממשי שהוא היש הוא בעצם כלום אמיתי, מאחר ש: 1 - מהותו היא באמת הכלום כנל. 2 - הוא עצמו באמת כלום אמיתי, משום שאין לו ישות עצמית כלל, אלא הוא רק צמצום של ישות אין סופית אחרת. ונסביר את העניין: המציאות היא השלם. המציאות היא התמונה המלאה שבתוכה הכל ... מרחב המקום כולו וכל ציר הזמן כולו, הם כולם רק אפשרי המציאות, דהיינו, קיימת האפשרות שהם בכלל לא יהיו קיימים. על האדם לזכור כי המהות האמיתית של המציאות, היא הכלום השלם שמהותו היא אין סופית ואינה נכנסת לתוך מחשבה. על האדם להבין כי בכל רגע ורגע המהות של המציאות מהווה את מרחב המקום את ציר הזמן ואת כל מה שנמצא בתוכם, ובכללם התודעה של האדם. אם לרגע אחד המהות של המציאות תפסיק להוות את המקום ואת הזמן, הרי שהמציאות תחזור למה שהיא הייתה קודם הבריאה המפץ הגדול. כל המקום וכל הזמן ... גוונים של הצבע הלבן. הצבע הלבן הוא האין סוף השלם שמהווה את הכל. הוא צבע חסר צבע. וכל מה שהאדם רואה חושב עליו וכולי, אלו הכל צמצומים שונים וגוונים שונים של המהות האחת של המציאות. המהות האחת של המציאות מכילה בתוכה את כל הדברים כולם כדבר אחד. אם נתבונן נראה, כי כמות האפשרויות כיצד יראו המקום והזמן היא אין סופית. קיימות אין סוף אפשרויות בכל ... וכולי. הבנת המהות של המציאות היא ככ גדולה, עד כדי כך שהיא לא נכנסת לתוך מחשבה רגילה, ועד כדי כך שמרוב שאי אפשר לחשוב עליה, משום כך היא נקראת בשפת האדם כלום. אך באמת מה שנדמה לאדם ככלום, זה הדבר היחיד שבאמת קיים שמהווה את הכל כנל. כל מה שקיים בתוך המציאות, אלו הכל חלקים שונים וצמצומים שונים של מהות אחת. זו הסיבה שהאדם נמצא כל הזמן בעולם של שינויים, הפכים, ספקות, שאלות, תשובות וכולי. מנקודת המבט של המציאות אין שום שאלה בשום נושא בעולם. מנקודת המבט של המציאות קיימת רק מהות אחת שמהווה את הכל. מנקודת המבט של המציאות, היא השתיקה של השלמות. שתיקה שהיא הכל. שתיקה שכוללת בתוכה את כל הדיבורים כולם. שתיקה שאי אפשר אפילו לא לחשוב אותה. שתיקה גם ממחשבות. מנקודת המבט של המהות האחת של המציאות, אין שני מקומות שונים, אין שני זמנים שונים, אין שתי צורות שונות, ואין שתי ישויות שונות. מנקודת המבט של המציאות, הכל זאת מהות אחת. מאחר שהכל נמצא בתוך מעין מחשבה של המציאות כנל, ממילא אין שום הבדל מהותי בין שום דבר לשום דבר. הסיבה היחידה שנדמה לאדם שיש הבדל בין דברים שונים בכלל, ובין האני שלו לבין דברים אחרים, היא רק משום שהוא שוכח שהכל זו מהות אחת שמהווה את הכל באופן שווה. מאחר שהאדם אינו מבין את המהות האחת, משום כך נדמה לו שקיימים דברים שונים. אך באמת הכל כולל הכל זאת מהות אחת. מצד האמת, אין שום הבדל ולא יכול להיות שום הבדל בין שום דבר לשום דבר, מאחר שמהות אחת מהווה את כל מה שקיים בכל מקום ובכל זמן. ההבדלים כולם הם רק הבגדים של המציאות. זא האדם עצמו הוא סוג של בגד של המציאות, שרואה בגדים אחרים של המציאות. מצד האמת, כאשר האדם רואה משהו, הוא בעצם רואה את עצמו ממש. כי מהותו של האדם זהה לחלוטין ונמצאת באחדות מוחלטת עם כל דבר אחר. ורק משום שהאדם אינו זוכר את העניין הזה, רק משום כך הוא שוכח שהוא עצמו ממש נמצא בכל דבר שקיים. הידיעה היחידה שאותה האדם מעולם לא למד, היא הידיעה שקיימת מציאות. הדבר היחיד שלא יכול שלא להיות קיים הוא הכלום. הידיעה שעומדת בבסיסן של כל הידיעות כולן, היא ידיעת המהות של המציאות, דהיינו, הכלום השלם. ראה: שורש הידיעות. מי שימשיך להתבונן בעניין יראה את האמת והיא שמצד האמת הדבר היחיד שבאמת ראוי לקרוא לו כלום, הוא כל מה שישנו. הסבר: מה שנקרא אצל האדם כלום, הוא בכלל הדבר הגדול ביותר שמהווה את כל הדברים כולם. ולכן מה שישנו, דהיינו, כל הדברים כולם מהותם היא מה שהאדם קורא לו כלום. אבל, יותר מכך, כל מה שישנו הוא באמת כלום אמיתי. משום שהוא רק צורה חיצונית וצמצום חלקי וגוון חלקי של משהו אחר. לשום דבר שישנו אין בכלל מהות אמיתית והוויה עצמית. שום דבר אינו יכול לקיים את עצמו בכוחות עצמו. (התודעה של האדם אינה יכולה לקיים את עצמה בכוחות עצמה). הכלום האמיתי הוא מה שישנו, שהוא רק נדמה לאדם כמשהו בעל ישות עצמאית, למרות שבאמת אין לו ישות עצמית כלל. בכל אחד מהדברים שקיימים במציאות, בכל אחד מהם קיים חלק ... בעולם, כל דעה שיש בעולם, השורש שלה הוא המהות של המציאות. מי שיחקור את כל הדעות כולן, יגלה בסופו של דבר שכאשר הוא מגיע אל הקצה של הכל, הוא מגיע אל מה שנקרא כלום שהוא השלם שממנו מתהווה הכל בכל רגע מחדש כנל. הלוגיקה האנושית של האדם מבוססת על חוסר היכולת להבין שכל ההפכים הם מהות אחת. ברגע שהאדם מבין שהכל זו ישות אחת, באותו הרגע הוא הופך לאדם

כלום = הכל = מציאות = אלוהים. הכיצד? חלק 2 נקדים ונגדיר: כל מה שהאדם ... אותו בשכל אנושי, הוא יודע אותו בתוך זמן ומקום (ראה כאן). אם אין מקום, אין כלום ואז אין זמן. וגם כדי שלא יהיה ציר זמן צריך שלא יהיה כלום, דהיינו, העדר מוחלט של מרחב המקום. קיומם של מרחב המקום ושל ציר ... היו בה לא זמן ולא מקום. אפשר לומר שלא היה בה שום דבר, דהיינו, היא הייתה כלום , ושמאותו הכלום הופיע משהו שהוא המקום והזמן. ואפשר גם לומר שהיה בה הכל, ושמאותו ... נרוקן אותו, נכניס אותו לנקודה אחת קטנה, ונעלים אותה, עם מה נישאר? נשיב: עם כלום. וכאן צריך לעצור ולהתבונן, כאשר אנחנו מעלימים את המקום כולו, אנחנו אומרים שאנחנו נשארים עם כלום. אבל הכלום הזה הוא מה שמקיף את המקום כולו, הוא אותה המהות ממש של מה שגדול יותר מכל המקום כולו. את מה מכנה האדם בשם כלום? להעדר חסר שלילה של כל מה שישנו. כאשר האדם מגיע להעדר של כל מה שישנו, הוא בעצם מגיע לאין, דהיינו, מה שאיננו. ולמה שאיננו האדם קורא כלום. אך האם זו האמת? האם באמת הכלום והאין הזה הוא באמת ככ קטן, או שמא כאשר אנחנו מעלימים את היש אנחנו ... לה בשם אלוהים, הקדוש ברוך הוא, הבורא, השם יתברך. יש כאלו שקוראים לה נשמת העולם, תודעת על, תת המודע, ברהמן, השלם האחד הנצחי, השכל של העולם, הישות ... חדשה שהיא היש שהוא בעצם צמצום של השלם. כאשר אומרים (מדע) שהעולם הופיע מכלום, הכוונה היא שכל מה שישנו הופיע מהכלום שהוא גם השלם. ...

כלום = הכל = מציאות = אלוהים. הכיצד? חלק 1 כלום = הכל = המציאות = אלוהים. פילוסופיה. תורת ההוויה. תורת היש. אונטולוגיה. מטאפיזיקה. אונטולוגיה. תורת ההכרה. מתמטיקה. לוגיקה. גבולות השכל. ... להבין את השורש ואת הסיבה שבגללה כל ההפכים שבעולם וכל הדברים השונים שבעולם הם מהות אחת (ראה: כאן וגם כאן וגם כאן). הבנת המאמר הזה תאפשר לאדם ... וכולי. המאמר: קיימים 2 דברים שאין באפשרותו של שכל אנושי לחשוב עליהם. 1 - כלום. 2 - הכל. האדם אינו יכול לחשוב בבת אחת על הכל דהיינו, על המציאות כולה, על השלם שבתוכו הכל נמצא. כמו כן האדם אינו יכול לחשוב על כלום, או במילים אחרות לא לחשוב על שום דבר לא לחשוב שום מחשבה, דהיינו, לחשוב על כלום. כמו כן האדם אינו מסוגל לחשוב על דבר שגדול יותר מאשר אין סוף, או קטן יותר מאשר כלום. מאחר שהאדם אינו מסוגל להכניס אל תוך המחשבה שלו את מהות הכלום אין סוף, משום כך מבחינתו של האדם כל מה שגדול מאין סוף הוא אין סוף וכל מה שקטן מכלום הוא כלום. למרות שכמובן מצד האמת יתכן שגם אחרי האין סוף וגם מתחת לכלום עדיין ניתן להתקדם הלאה... רק משום שהשכל אינו מסוגל לתפוס שום הבדל בין אין סוף לבין שני אין סוף, או בין כלום לבין שני כלום, לכן האדם מגדיר את כל מה שמעבר לקצה כמהות אחת . זא מאחר שמצד השכל של האדם המהות של האין סוף זהה לחלוטין למהות של שני אין סוף (וכן כלום לשני כלום), רק משום כך האדם מגדיר את 2 הדברים ששונים זה מזה כישות וכמהות אחת , משום שזהו הגבול של השכל האנושי. אם נשאל את האדם מה הם שני ההפכים הגדולים ביותר שהוא מכיר, הוא יאמר הכל וכלום, אלו שני ההפכים הגדולים ביותר שקיימים. ההכל מייצג את הקצה האחרון והגדול ביותר של מה שישנו, והכלום מייצג את הקצה האחרון והקטן ביותר של מה שישנו. ההכל מייצג את האין סוף, דהיינו, את השלם התמונה המלאה המציאות כולה. הכלום לעומתו מייצג את האין, דהיינו, ההעדר הגמור של השלם, הדבר שאינו קיים. ונחדד את העניין. כלום אמיתי אין משמעותו מקום אין סופי ריק. כלום אמיתי משמעותו אין מקום כלל. מקום ריק, הוא עדיין משהו. כלום אמיתי = העדר מוחלט של כל המקום כולו. אם ניקח את כל מרחב ... אותו מכל מה שיש בו, נכניס אותו לתוך נקודה אחת ואחכ נמחק אותה, אז נשאר עם כלום, דהיינו, מציאות חסרת מרחב מקום. כלום = אין זמן. כשאין כלום, אין שינויים, אין עבר הווה עתיד = אין ציר זמן. הכלום מייצג עבור האדם את ההעדר הגמור, כלום = 0 מוחלט, כלום = אין דבר,

כלום = הכל = מציאות = אלוהים. הכיצד? חלק 5 מדע אסטרופיזיקה קוסמוגוניה: הנל שופך אור על תופעות מדעיות וקוסמולוגיות ... הוא ברא את העולם. החלל הפנוי היינו ההסתרה של המהות האחת. זה שנראה שיש דברים שונים זה מזה, זה חלל פנוי. זה שאדם חושב שהוא שונה ממשהו אחר, זה חלל פנוי. זה שאדם אינו ... החטא, לא ראה הבדל בין טוב לבין רע. בעיניו הוא היה באחדות מלאה עם הבורא. בטרם החטא לא היה אצלו הבדל בינו לבין אשתו. אשתו היא בחינת החלל הפנוי העולם כידוע. האיש הוא בחינת ... הם הדמיונות שיש לאדם שלא נותנים לו להבין שהכל זו מהות אחת. שדים קליפות = הסתרה ולבושים של האין סוף. כאשר האדם לא מרגיש אחדות עם כל מה שקיים, הרי שהוא בתוך הקליפות וההסתרה של האין סוף בתוך החלל הפנוי. סודות התורה נמצאים בעמקי הקליפות, ... בכלל יש שם סודות מאוד גדולים. כי מצד האמת הכל זאת אחדות אחת, ומצד האמת פרעה ברא את עצמו, ובאמת מצד האמת שהכל נמצא באחדות עם הבורא, אז ברור שגם העולם הוא מחויב המציאות מצד המהות שלו. סודות התורה שיתגלו לעתיד לבוא, תורה דעתיקא סתימאה, ... השכינה בגלות המלכות בגלות וכולי = המלכות והאחדות של הבורא עם הבריאה נמצאת בהסתרה. כאשר האדם חושב שהאני שלו נפרד מהבורא, זה עצמו גלות השכינה. בניין בית המקדש, ... אל תוך השכל של האדם. התהליך שבו האדם מבין שהכל זו מהות אחת ושכלום הוא בכלל הכל, זה קשה כמו גוג ומגוג. המחלות של גוג ומגוג נמצאת בתוך ביתו ומחשבתו של האדם. בניין ...

כלום = הכל = מציאות = אלוהים. הכיצד? חלק 6 נקודה נוספת להברה: מה שיש אחרי הקצה האחרון של השלמות המוחלטת, אי אפשר לדבר עליו במילים, כי כבר נמצאים בשתיקה. כאשר הכל אחד קיימת שתיקה, כך שלא ממש ניתן להסביר במילים מה יש אחרי השתיקה. צריך להגיע אל האחדות ואל השתיקה, ואחכ לגלות לבד מה יש שם... כי מה שיש אחרי השתיקה... אינו נכנס במילים... אך אם בכל זאת צריך להסביר משהו, אז גם אחרי שמגיעים אל השלמות המלאה שאין שלמות אחריה, ... שלמה את זה שכל ההפכים וכל הישויות הם ישות אחת ומהות אחת, הרי שזה הקצה העליון של השכל האנושי. כאשר זה מתרחש, האדם מקבל שכל חדש, רצון חדש, בחירה חופשית, חיים חדשים, טוב ורע מסוג חדש, סיבות ותוצאות מסוג חדש וכולי. רק כאשר האדם ... לפני שהאדם מגיע אל השלמות שבה הוא מבין שהכל טוב והכל אחד, הרי שכל ההתקדמות שלו היא בכלל נזק עצמי, משום שההתקדמות שלו פירושה בריחה מרע שאינו קיים הלקאה עצמית מיותרת. רק אחרי שהאדם משלים את כל החסרונות שלו לחלוטין בשלמות אמיתית, ... ביותר, שהיא להבין בידיעה מלאה ושלמה שהכל טוב ושהכל אחד. על האדם לראות את הדבר הזה בעיניו בכל דבר. על האדם למלא את עצמו בידיעה הזאת שהכל טוב, עד שהרצון שלו שמרגיש חסר יעלם לחלוטין. רק אחכ אחרי שהכל כבר טוב בשלמות שאין שלמות ... שאין שלמות אחריה. שלמות שגורמת לאדם להרגיש אחדות עם המציאות, ביטול הרצון העצמי, הרגשת הטוב המושלם בכל דבר. אחכ כל מה שקורה אחכ הוא רק טוב יותר גדול מהטוב הגדול ביותר שקיים... אך כפי שהובהר לא ממש ניתן להסביר זאת במילים. ... מבין את המהות של המציאות בשלמות, אז הוא מרגיש אחדות מלאה עם המציאות ומרגיש שלמות אמיתית. על האדם להתבונן בכל הנל עד שהעניין הנל יחלחל לעומק של האדם, ויגרום לאדם להרגיש את ההרמוניה השלמה עם המציאות. ...

הכל אחד - אחדות - הכל ולא כלום - מהו כלום ואחדות אמיתית? מהי אחדות אמיתית ומה הטעות הנפוצה בהבנתה? הרבה אנשים בטעות חושבים שהמשמעות של המונח אחדות היא שהכל מחובר, שכל הדברים ביקום הם ישות אחת המחוברת זו לזו, ושהכל הוא בעצם רצף אחד. אליעד כהן מסביר שזוהי טעות נפוצה ולא מדויקת בהבנת האחדות. האחדות האמיתית של ... אלא היא בעצם הדבר שנמצא לפני כל ההגדרות, לפני הזמן והמקום ולפני כל ההבדלים. לדוגמה, כאשר אדם אומר הבנתי שהכל אחד, הדבר עצמו מעיד שהוא עדיין לא הבין באמת את משמעות האחדות, כי הוא עדיין מבחין בין הכל אחד לבין הכל לא אחד. עצם ההבחנה הזו מעידה על נפרדות. אם באמת הכל היה אחד, לא הייתה אפשרות להבדיל בין אחדות לנפרדות. מדוע אנשים לא מבינים נכון את המושג הכל מחובר? כאשר אדם טוען שהבין שהכל מחובר, הוא עדיין לא חווה באמת את האחדות, מכיוון שעצם העובדה שהוא רואה ... הזו והיד הזו הן אחת, זו הוכחה לכך שהוא עדיין חווה נפרדות. אם הן באמת היו אחת, לא היה צורך בכלל להצהיר זאת. האחדות האמיתית היא מצב שבו האדם כלל ... זה, אין בכלל מקום לציין שהכל הוא אחד, כי אין משהו אחר מלבד אותה ישות אחת ויחידה. מהי הטעות הנפוצה לגבי מהות הכלום? טעות נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שאנשים רבים מדמיינים את המושג כלום או אין כמקום ריק או כחלל ריק. אבל גם זה אינו נכון. כלום אמיתי איננו מקום ריק. כי אפילו מקום ריק הוא עדיין ישות, הוא עדיין סוג של משהו. כלום אמיתי פירושו שאין בכלל מקום ... נקודה אחת קטנטנה, עדיין תישאר עם תחושת מקום מסביב לנקודה הזו. המוח עדיין ימשיך לדמיין עוד מקום. זו אינה חוויית הכלום האמיתית. חוויית הכלום האמיתית היא כאשר אפילו האפשרות לדמיין מקום או זמן איננה קיימת. איך אפשר להבין לעומק את המושג כלום מוחלט? אליעד כהן מסביר שכדי להבין באמת מהו כלום מוחלט, האדם צריך לדמיין את ... חלל שחור, אלא היעדר מוחלט של כל הגדרה ושל כל אפשרות לקיום, אין עבר ואין עתיד, אין יהיה ואין היה. מה ההבדל בין אחדות לנפרדות באחדות האמיתית? אחרי שהאדם יבין לעומק את המשמעות של האחדות המוחלטת, הוא יגיע להבנה שהיא בעצם רק צד אחד של המטבע. הצד השני הוא הנפרדות. אחדות אמיתית ונפרדות קיימות ביחד כישות אחת ממש. כלומר, אם הצלחת להבין באמת מה זו אחדות מוחלטת ומהו כלום מוחלט, רק אז תוכל להבין שאין כלל הבדל בין אחדות לנפרדות. המצב הסופי הוא לראות בבירור שאין הבדל בין לומר הכל אחד לבין לומר הכל נפרד, כי למעשה האחדות והנפרדות הן אותו הדבר בדיוק. מדוע האדם עדיין רחוק מהאחדות כאשר הוא מודע לה? נקודה חשובה ...

... יש או אין אלוהים קיים או לא, בריאת העולם, המפץ הגדול, הוכחה שאין יש אלוהים, יש מאין, כלום או הכל האם יש או אין אלוהים? השאלה הראשונה שאליעד כהן דן בה היא מי זה ... סדר הפוך לחלוטין. לפיכך, אין באמת סדר מוחלט ואין צורך להניח שאלוהים סידר משהו דווקא בדרך מסוימת. מהו הכלום שממנו נוצר הכל? כדי להבין את המהות הפנימית של המקום והזמן, אליעד מציג את רעיון הכלום. הכלום הוא מצב שאין בו שום דבר, כולל אין מקום, אין זמן, ואין פוטנציאל. בסופו של דבר, הוא מסביר כי הכלום הוא הדבר היחיד שהוא באמת מחויב המציאות, מכיוון שאי אפשר להעלים אותו, הוא תמיד היה ותמיד יהיה קיים. אבל כאן יש פרדוקס: הכלום והיש הם למעשה שני הפכים המתקיימים בו - זמנית. בגלל שהמוח האנושי לא מסוגל לתפוס את הרעיון הזה שהיש והאין אחד, אנשים מתקשים להבין איך מכלום מוחלט נוצרה מציאות. ההבנה שהיש והאין מתקיימים בו זמנית משנה לחלוטין ... הזו משנה לגמרי את ההתמודדות של האדם עם סבל, רצונות ובעיות בחיים. כשהאדם מבין שהכל נובע מאותה נקודה של כלום ואחדות, הוא חווה הקלה משמעותית בסבל, כיוון שהוא מפסיק להיות ... שאלות ולחקור אותן בכנות מוחלטת. ככל שהאדם חוקר לעומק את השכל שלו ומנסה להבין את ההפכים, הוא מגיע להכרה באחדות. רבי נחמן מברסלב רמז לתהליך זה, שבו האדם חוקר בשכלו עד הסוף ואז מבין שהכל אחד. מהי תכלית הבריאה? התשובה הפרדוקסלית של אליעד כהן לשאלת תכלית הבריאה היא ... או שהתכלית היא שהכל פשוט יהיה כפי שהוא. שתי האפשרויות נכונות באותה מידה, מכיוון שכאשר האדם מגיע לאחדות, הוא מבין שאין הפרדה אמיתית בין יש תכלית לבין אין תכלית. התפיסה הזו מביאה ... מציע חקירה עמוקה ויסודית של המציאות שבה האדם חי, מתוך הבנה שכל ההפרדות שאנו חווים הן ביטויים זמניים של אחדות מוחלטת, שמקורה בכלום - שהוא למעשה היש האמיתי והמוחלט. מהי תפיסת האחדות וכיצד מיישמים אותה בחיי היומיום? כיצד שאלת הבריאה קשורה לתפיסת הזמן והמקום? איך ניתן להשתמש בשכל כדי להגיע לחוויה שמעבר לשכל? מה המשמעות של תפיסת יש ואין כאחד עבור הרצון האנושי? איך להבין את מהות האלוהים והכלום? מה ההבדל בין אפשרי המציאות למחויב המציאות? כיצד מתנהל השיח המלא והמפורט ... כיצד הרעיון של אין מוליד את היש? אליעד מתייחס להבנה שהדבר היחיד שאפשר לומר שהוא מחויב המציאות הוא בעצם כלום - לא כלום במובן של חלל ריק, אלא כלום מוחלט שאין בו זמן ואין בו מקום. כל דבר יש אפשר להעלים ולהפוך אותו לנקודה פנימית יותר, עד שמגיעים למצב שבו אין מקום ואין זמן. בו - זמנית, גם הטענה הכלום הוא המחויב נתקלת בשאלה מה אם גם הכלום אינו מחויב? ואז בעצם מגיעים לפרדוקס: גם הכלום הוא לא ממש משהו נפרד, כי ההפך שלו הוא היש. בסופו של דבר, מגיעים לרעיון ... שמתקיימים בו - זמנית, והם למעשה הישות האחת. מכאן אין כבר הפרדה בין אלוהים לעולם, כי אלוהים מקבל הגדרה ככלום שממנו נוצרים הזמן, המקום וכל הביטויים הרבים. אליעד מסביר שהמוח האנושי לא ... השאלה איך נהיה יש מהאין תקועה בשכל שלא מסוגל לתפוס ששני ההפכים קורים בו - זמנית. מה המשמעות של הבנת אחדות ההפכים עבור האדם? הבנת הרעיון שהיש והאין אחד, ושמקור כל הדברים הוא כלום, משנה לגמרי את חוויית האדם. במקום שהאדם יתמקד אך ורק בהפרדה, במרחק, בזמן, בטוב וברע, הוא מבין שבעומק הכל אחד. ברמה המעשית, האדם אומנם יחווה שעדיין יש מציאות יום - יומית של יש הבדל - ... שהאדם מאמין שכך יגיע לאושר. לכן כדאי לחקור עד הסוף את מקור הרצון ולא להניח הנחות מוקדמות. המעבר להבנת אחדות המציאות דורש שימוש בשכל לעומקו. מצד אחד, השכל לא מסוגל בקלות להבין ... מובנה: אפשר לומר אין תכלית או התכלית היא להיות כפי שזה, ושתי הגרסאות שוות באותה מידה, כי כשמגיעים לאחדות, כבר לא באמת נותרת הפרדה בין יש תכלית לאין תכלית. האלוהים כאן אינו דמות ... חווה את הדברים אחרת. אפשר לומר שהוא חווה גם את המשחק של ההפרדה (מקום, זמן, טוב, רע) וגם את הידיעה שהכל אחד ושהכל עשוי מאין. לכן, הוא מתנהל בעולם שבו ישנה נפרדות, אבל בתוכו יש תחושת ... שבו מגלים לבסוף שהיש והאין הם בעצם אחד, ושאלוהים נתפס כאן כרובד העמוק של המציאות המבטא בו - זמנית גם כלום מוחלט וגם יש אין סופי. ההבנה הזאת מייצרת שינוי עמוק בתפיסת האדם את עצמו ואת חייו. מהי תפיסת האחדות וכיצד מיישמים אותה בחיי היומיום? כיצד שאלת הבריאה קשורה לתפיסת הזמן ...

... לדעת שום דבר וכן לדעת שום דבר - ידיעת הכלום לדעת כלום לדעת שום דבר לא לדעת שום דבר ובו יתבאר עניין ידיעת הכלום, ועניין תכלית הידיעה, שהיא שלא נדע. והעניין הוא, שאחרי שלא מבינים שום דבר, אחכ מבינים שום דבר. כי הבנת הכלום שום דבר אין, היא תכלית הידיעה שלא נדע ממש. ובתכלית הידיעה, האדם יודע את הכלום. כי הידיעה של הדבר, היא ההתאחדות איתו. כי הדבר הידוע, נכנס בתוך המחשבה של האדם שיודע אותו ומתאחד איתו. והאדם יודע, רק ידיעות סופיות שיש להן גדר וגבול. כי כדי ... את אלוהים, ואתה יודע שהוא אלוהים, הרי שהוא שקרי וכולי). ולכן האדם לא יכול לחשוב על כלום שום דבר. דהיינו, האדם לא מסוגל לרוקן את המחשבה שלו. והטועים שלא ... לעצמם, נדמה להם שהם יכולים לרוקן את המחשבה שלהם לגמרי. וזה רק משום שהם חסרי כל מודעות עצמית. כי האדם לא יכול לרוקן את המחשבה שלו, מהידיעה של העצמי שלו ... ואחרי שהאדם ממשיך ומתעמק הלאה, אז, כאשר האדם באמת ובשלמות לא יודע שום דבר, אז ממילא התודעה של האדם יודעת את השום דבר. דהיינו, שהאדם חווה ידיעה של השום דבר. שהתודעה של האדם מתחברת אל הלא מוגדר. וזה, על ידי זה שהתודעה מרחיקה את עצמה מההגדרות ומהלבושים, של הלא מוגדר. (כל המוגדר, הוא לבושים, של הלא מוגדר). כי האדם תמיד קיים. וגם בשעת ביטול, שאז מתבטלת התודעה העצמית של האדם, גם אז האדם קיים. אלא שהאדם לא יודע את ... בין הידיעה לבין היודע אותה לבין הדבר הידוע וכולי). ושם בשעת ביטול, הידיעה של האדם, מתאחדת עם הלא ידוע, שהוא האחדות של המציאות. כי האחדות של המציאות, הלא היא מהות המציאות, היא הדבר שאינו ידוע. משום שהיא חסרת כל צורה. והתודעה, לא יכולה לדעת דבר שאין לו צורה. כי המחשבה אוחזת את הדבר, ... דבר, הופכת לידיעה חיובית של השום דבר. וזוהי תכלית הידיעה שלא נדע, שהאדם יודע את הכלום שאי אפשר לדעת אותו. ונחדד: כי יש הבדל גדול בין לא לדעת שום דבר, ... התנוצצות של השום דבר, דרך הלבושים שלו בעולם הזה, אז האדם חווה את תחושת הדבקות והאחדות עם המציאות. אלא, שמי שעוד לא זכה לחזור מביטול לאין סוף, הוא רק ...

... לא לעשות כלום - כיצד אפשרי הדבר? לפעמים האדם מגיע לנקודת הבנה, שבה נדמה לו שהוא לא רוצה לעשות שום דבר, או במילים אחרות, נדמה לאדם שהוא כן רוצה ... הוא עושה המון דברים בתוך החלום שלו. והתודעה של האדם, תמיד עושה ותמיד רוצה. בין אם זה כאן בעולם שלנו, ובין אם זה בתוך העולם של החלום. והרצון של האדם שהמציאות תהיה בצורה ... של הרצון שלו, על ידי זה שהוא עובר לתודעה של אלוהים, שהוא זה שיוצר את רצונו בבחירה חופשית מלאה, ושבשורשו הכל אחד ממש, ללא שום שאלה כלל. ואיך בכל זאת, האדם כן יכול לעבור למצב, של אי עשייה מוחלטת? תשובה: על ידי הבנה שאין שום עשייה כלל. כי העשייה, ... האירועים והזמן והמקום, והאדם מגלה שהכל אחד ממש, על ידי זה החוויה של האדם את השינוי, משתנה. ואז האדם יכול לחוות אי עשייה, באופן מוחלט, משום, שאין שום חוויית שינוי כלל. ואז, ... והשינוי והזמן, הם קיימים במקביל ובאחדות ממש, עם האחדות והעדר השינוי והזמן והמקום. ואז כאשר האדם מבין שהכל אחד, אז הוא חווה שינוי ועשייה, אבל הוא חווה את השינוי, בצורה אחרת לגמרי. ...