... - מהי המציאות? ההגדרה של מציאות - מהי מציאות? מציאות מחויבת מציאות אפשרית מציאות מוחלטת מציאות פירושה, מה שמצוי קיים. ובספר הזה, לפעמים המושג מציאות, פירושו הוא, המציאות הנפרדת ... הוא, המציאות שקיומה הוא מחויב, דהיינו, מהות המציאות, דהיינו, מה שמצוי תמיד (מציאות מחויבת מציאות מוחלטת). ובכל פעם, הפירוש הוא לפי ההקשר המתאים. ...

... ושאינו מוגדר כישות אחת - שלמות העדר ההגדרות, היא שלמות ההגדרות כי יש מוגדר ושאינו מוגדר. והאדם מסוגל להגדיר כל דבר, מלבד להגדיר שני הפכים בבת אחת כישות אחת. ואצל האדם תמיד יש, גם חוויה של הגדרה, וגם חוויה של דבר שהוא לא יכול להגדיר אותו ... (השכל ומעל השכל). והאדם צריך להשיג את השלמות, שבה הכל אחד. שהאדם עובר למצב שבו יש חוסר הגדרה מוחלט, עד שבעיניו אין שום הגדרת הפרדה בין דבר להיפוכו, עד שהם הופכים להיות אחד ממש. מקום שהוא ככ לא מוגדר, עד שהאדם מסוגל להגדיר ממש, ואעפכ להישאר בחוסר הגדרה . וכך גם האדם צריך להשיג את השלמות, שבה הכל ... כישות אחת ממש. כי מי שלא יכול להגדיר דבר והיפוכו בבת אחת, הוא בעצם חי במקום של חוסר הגדרות. והאדם צריך להיות מסוגל להגדיר את הכל, שהוא ... אחת, ולהפריד בין הדבר לבין היפוכו. אבל עדיין נשארת ביניהם אחדות. משום שהאדם מסוגל גם אחרי ההגדרה שלו, שמפרידה את הדבר מהיפוכו, עדיין להגדיר, שלמרות שיש הגדרה שמפרידה, עדיין אפשר להגדיר ולחבר את שני ההפכים המוגדרים והנפרדים, להגדרה אחת. כך, שבקצה של האין הגדרה או של היש הגדרה, בקצה, הכל אחד ממש. שיש גם נפרדות, אבל עדיין היא אחדות. שיש גם הגדרות שמפרידות, אבל בו זמנית, ההגדרות המפרידות, הן באחדות. כי אפשר להגדיר גם את הנפרדות, בתוך הגדרה אחת שנפרדת מהאחדות. ובו זמנית, אפשר גם לא ...

... מאין או אין מיש - מהות ההגדרות - הקיום האמיתי מי שיתבונן על כל הדברים שישנם, יראה ששום דבר לא באמת קיים כישות ממשית, אלא הכל אלו הגדרות, של צירוף של ישויות שונות אחרות. כמו למשל המילה דכגעגכ שאין לה שם משמעות כלל, לעומת המילה שולחן שיש לה ...

... להגדיר, מהי מהות ההגדרות ולמה לא להגדיר הגדרות, לפני בריאת העולם והמפץ הגדול, איך לחזור להתחלה מה הקשר בין לא להגדיר הגדרות לבין לחזור למצב שלפני הבריאה? כאשר אליעד כהן מדבר על לא להגדיר הגדרות, הוא למעשה מתכוון לכך שהדרך לחזור לנקודת ההתחלה, לזמן שקדם לבריאת העולם והמפץ הגדול, היא על ידי הימנעות מהגדרות. אליעד מסביר כי לפני הבריאה, לפני המפץ הגדול, כל המציאות הייתה בלתי מוגדרת לחלוטין. לא היה זמן ולא היה מקום ... אותם יחד, מתקבלת תמונה אחת יחידה, בלתי נפרדת. המהות של אותה נקודה לפני הבריאה הייתה בדיוק זו: חוסר מוחלט בהגדרה או בצמצום. לא היו הבחנות בין פה לשם או בין עכשיו לאחר כך. הכל היה מרוכז במקום ובזמן אחד. רק ... את כל האפשרויות יחד, החלה להתפרד לתמונות רבות ושונות, וכך נוצרה המציאות המוגדרת שאנו חיים בה כיום. מדוע הגדרה יוצרת מציאות נפרדת? אליעד כהן מסביר שהגדרה היא תהליך של הפרדה. בכל פעם שאדם מגדיר משהו, הוא בעצם יוצר הפרדה: את זה אני רוצה ואת זה אני לא רוצה. הגדרות גורמות לאדם לראות דברים כנפרדים זה מזה, וההפרדה הזו יוצרת למעשה את המציאות שבה אנו חיים. העולם כפי שאנו ... והפרדות כאלה. אם ניקח לדוגמה את מושג הזמן - הזמן מוגדר בכך שיש לפני ויש אחרי, יש עכשיו ויש אחר כך. כל אחת מההגדרות האלה היא בעצם הפרדה. לפני המפץ הגדול לא הייתה אפשרות להבחין בזמן, ולכן לא הייתה מציאות מוגדרת ונפרדת. איך ... לדברי אליעד כהן, החזרה לנקודה הראשונית - זו שהייתה לפני הבריאה ולפני המפץ הגדול - מתרחשת על ידי ויתור על ההגדרות. כשהאדם מפסיק להגדיר, הוא מפסיק להפריד בין דבר לדבר. במצב של חוסר הגדרה מוחלט, הכל חוזר להיות אחד. במצב זה אין זמן ואין מרחב, אין העדפות ואין התנגדויות, הכל נמצא באותה ... הפוך של הפרדה. במקום שתהיה תמונה אחת שמכילה הכל, התמונות התחילו להתפרד ולהיווצר כמציאויות נפרדות. כך נוצרו ההגדרות, ההפרדות והבחירות השונות של בני האדם. מה המשמעות של עמדת הכוח ביחס להגדרות? המשמעות של עמדת הכוח, לפי אליעד כהן, היא המצב שבו האדם נמצא לפני שהוא מגדיר דבר מסוים. ברגע שהאדם מתחיל ... אז אפשר לשוב לאותה נקודה שבה הכל מאוחד. למה אסור להגדיר לפי אליעד כהן? אליעד כהן מדגיש שאסור להגדיר מכיוון שההגדרה עצמה יוצרת מציאות מוגבלת. ההגדרה יוצרת מציאות של ניגודים והפרדות. מי שרוצה להגיע להבנה עמוקה יותר של המציאות, חייב לוותר על ההגדרות. על ידי ויתור זה, האדם משתחרר מהצמצום וההפרדה וחוזר לנקודה של האחדות המוחלטת. ההימנעות מהגדרה היא הדרך היחידה לחזור למצב שלפני הבריאה. מה היה לפני המפץ הגדול? למה אסור להגדיר הגדרות? איך חוזרים למצב של אחדות? מהי עמדת הכוח לפי אליעד כהן? מה הקשר בין הגדרה למציאות? איך לחזור לנקודת ההתחלה? ...

לאהוב את מה שיש, לשנוא את מה שיש, ללא הגדרת אהבה ושנאה, הדרך של אליעד כהן האם אפשר לאהוב ולשנוא בלי להגדיר אהבה ושנאה? אליעד כהן בהרצאה מסביר על מצב שבו אפשר לאהוב את מה שיש וגם לשנוא את מה שיש, אבל בצורה שונה לחלוטין מהמקובל. הרעיון ... האפשרות להגיע למצב שבו אין הגדרות ברורות לאהבה או לשנאה, אלא מצב בו האדם נמצא בחוויה פנימית חופשית ... ללא גבולות של מושגים או הגדרות. מה הכוונה בלאהוב או לשנוא בלי להגדיר את הרגש? אליעד מדגיש שהכוונה שלו איננה לאהוב את המציאות או לשנוא אותה על פי ההגדרות הרגילות של המושגים האלה. בדרך כלל כשאדם אומר שהוא אוהב משהו, הוא מתכוון להגדרה מסוימת מאוד, כמו טוב לי עם זה, זה מתאים לי, או אני רוצה שזה יישאר כך. ... פנימי שבו כבר לא קיימות הגדרות כאלו בכלל. כלומר, אין שום קביעה של טוב או רע, שום העדפה ושום דחייה. ... ולא להיתקע בשום קצה או הגדרה. כיצד אפשר לאהוב ולשנוא בו זמנית? אליעד מסביר שהרעיון של לאהוב ולשנוא בו זמנית אפשרי רק כאשר האדם מתנתק לחלוטין מההגדרות ומהתפיסות המוכרות שלו. זהו מצב שבו האדם יכול לראות כל דבר כטוב ורע ... אחר הוא בעצם בריחה מהמצב המוחלט שבו אין שום הגדרה. ההגדרות הן בדיוק מה שמרחיק את האדם מהחוויה המוחלטת של המציאות כפי שהיא. מה המשמעות של מקום ללא הגדרות? אליעד מסביר שמקום ללא הגדרות הוא בעצם מצב של חופש פנימי מוחלט. האדם לא צריך לבחור בין לאהוב או לשנוא, כי הוא פשוט נמצא מעבר להגדרה של לאהוב ולשנוא. החוויה היא של ללא הגדרה. הוא מדגיש שאין הכוונה שהוא רוצה שהאדם יפסיק לאהוב או לשנוא במובן הרגיל, אלא יגיע לנקודה פנימית שבה הוא מסוגל לראות באופן ... וגם רע במקביל, ולכן יכול לאהוב ולשנוא כל דבר בו זמנית, מתוך חופש פנימי אמיתי. ההבנה העמוקה שאליעד ... אפשרות להתייחס אליו כטוב מוחלט או כרע מוחלט, וכאשר האדם מבין את זה לעומק הוא יכול לחוות הכל באופן מלא, ללא העדפות ... אדם חושב שהכוונה שלו היא לאהוב את מה שיש במובן הרגיל - אז הוא טועה, כי באותה מידה הוא גם יכול לומר ...

... רוצה את הכל זהו תהליך בתוך זמן ומקום, הגדרת הבורא זה צמצום של נפרדות האם הבורא באמת יכול לרצות את הכל? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בנושא מורכב ועמוק: ההגדרה של הבורא כמי שרוצה את הכל. אליעד פותח את דבריו בהסבר שבעצם האמירה ... טמונה סתירה פנימית. הוא מסביר שאם אנחנו אומרים שהבורא רוצה את הכל, כבר יצרנו הגדרה שמחייבת נפרדות. ברגע שקבענו שהבורא הוא ישות שרוצה משהו, המשמעות היא ... שקיים הכל ויש אני שרוצה אותו. נוצר פיצול בין הרוצה לבין הדבר הרצוי. כלומר, עצם ההגדרה של הבורא כרוצה יוצרת מצב של נפרדות - יש משהו מחוצה לו, שאותו הוא ... האם ניתן בכלל להגדיר את הבורא? אליעד מסביר את הבעיה העמוקה יותר שנמצאת בבסיס ההגדרה הזו: כל הגדרה שאנחנו נותנים לבורא, בין אם הוא רוצה משהו או לא רוצה משהו, הופכת את ... במונחים של רצון, תהליך או תנועה אינו אפשרי מבלי ליצור פרדוקס פנימי. למה כל הגדרה לבורא מייצרת נפרדות? אליעד חוזר ומדגיש את הנקודה שאם אנו מנסים להגדיר את הבורא, בהכרח נוצרת נפרדות. הוא מתייחס שוב ושוב לדוגמה של לרצות את הכל. לדבריו, לומר שהבורא רוצה את הכל משמעותו שיש מצב שבו הוא ... - בורא ודבר רצוי. זה מצב של נפרדות, וזה מנוגד לעצם מהותו של הבורא שהוא מוחלט וללא גבולות. אליעד מציע הסתכלות עמוקה יותר: אם אנחנו אומרים שהבורא ... כבר כולל את כל האפשרויות והמצבים. אין מצב שבו יש משהו שחסר לו, ולכן אין לו מה לרצות . מה באמת הכוונה באמירה הבורא רוצה הכל? אליעד מסביר שבפועל, האמירה ... אנו אומרים שהבורא רוצה את הכל, אנחנו בעצם מנסים לתאר רעיון מופשט של אחדות מוחלטת באמצעות מילים ומושגים שמתאימים למציאות מוגבלת ונפרדת. בפועל, אין באמת אפשרות לתאר את האחדות המוחלטת, את השלמות חסרת הגבולות, כי כל תיאור יהיה בהכרח מצומצם ומוגבל. ... הוא תמיד מוגבל במהותו. כל דימוי, כל סיפור, כל הסבר, הוא צמצום של הרעיון המוחלט והאינסופי לדבר מוגבל שניתן להבנה אנושית. לפי אליעד, המציאות של ... אותה האחדות, ואין באמת הבדל בין רוצה לבין לא רוצה, כי הכל כבר קיים באחדות המוחלטת. לכן, אם אנחנו אומרים הבורא רוצה את הכל, זו רק דרך לתאר את המציאות בעיניים של נפרדות. בעיניים של האחדות המוחלטת אין בכלל מקום לרצון, כי הכל כבר שלם, הכל כבר נמצא, ואין שום דבר ... מסכם באמירה חשובה ביותר: הדרך היחידה להבין באמת את הבורא או את האחדות המוחלטת היא לוותר לחלוטין על המושגים שלנו, על ההגדרות ועל התפיסות של נפרדות וזמן. רק כאשר האדם מוותר על הניסיון להגדיר, ... ההסברים והדוגמאות שאליעד נותן מובילים לאותה נקודה מרכזית: ההכרה בכך שהאמת המוחלטת היא מעבר לכל הגדרה, ושכל הגדרה שניתן היא רק אמצעי זמני לתאר משהו שאי אפשר באמת לתאר במילים. האם ...

... את המציאות כפי מה שהיא לפני כל ההגדרות מה זה אומר להבין את המציאות לפני כל ההגדרות? להבין את המציאות כפי מה שהיא לפני כל ההגדרות, משמעותו להתבונן על העולם ועל עצמך בצורה נקייה מכל הנחות מוקדמות, דעות או הגדרות. אליעד כהן מסביר שבדרך כלל, אנשים חיים בתוך הגדרות , שהם אלו שנותנות משמעות לכל חוויית החיים שלהם. ההגדרות הן כמו מסננים דרכם האדם חווה את המציאות. לכן, להבין את המציאות לפני כל ההגדרות פירושו לחזור אל המקור, אל הדבר הבסיסי והראשוני ביותר, לפני שנתנו לו שם, לפני שיצרנו לו מסגרת או משמעות מסוימת. כיצד הגדרות יוצרות את תפיסת המציאות שלנו? אליעד מסביר שכל דבר שאנו חושבים או מרגישים, תמיד מבוסס על הגדרות שקיבלנו או יצרנו במהלך חיינו. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני כועס, הוא בעצם מתייחס לתחושה מסוימת על בסיס הגדרה פנימית של מהו כעס. הוא לקח תחושה גולמית של מציאות מסוימת, ושם עליה תגית של כעס. אבל להבין את המציאות לפני ההגדרה זה לחוות את התחושה הזו ללא תווית, ללא כותרת. כשהאדם מנסה להבין את עצמו ללא הגדרות, הוא למעשה מתבונן על התחושות והרגשות שלו באופן ישיר, בלי לפרש אותן מראש. במקום לומר אני מרגיש חרדה, האדם מתבונן בתחושה עצמה, בלי ... או לתייג אותה. זה מצב של מפגש ישיר ואמיתי יותר עם המציאות הפנימית של האדם. למה חשוב לראות את המציאות ללא הגדרות? לפי אליעד, כל הקשיים והסבל של בני האדם נובעים מההגדרות שהם נותנים למציאות. לדוגמה, אדם שמרגיש שהוא נכשל במשהו, מרגיש רע בגלל שיש לו הגדרה מסוימת של הצלחה או כישלון. אם הוא היה מסוגל לחוות את אותה מציאות ללא ההגדרה הזו, הוא לא היה מרגיש סבל כלל. ההגדרות הן אלה שמייצרות קונפליקטים פנימיים, מכיוון שהן יוצרות הפרדות בין רצונות שונים או בין תפיסות סותרות. לכן, הפתרון הוא ללמוד לראות את המציאות לפני שההגדרות משתלטות על החוויה. כיצד אפשר לחוות את המציאות ללא הגדרות? אליעד מציע תהליך של התבוננות פנימית, שבו האדם מתחיל לבחון כל הגדרה וכל אמונה שיש לו לגבי עצמו ולגבי החיים. כאשר מתעוררת תחושה מסוימת, האדם מתבונן בתחושה ולא בפרשנות שלה. התהליך הזה הוא כמו לקלף שכבות ... במקום לחשוב מיד זה כיסא, עליו לנסות לראות את החוויה הבסיסית שיש לו מהעצם שהוא קורא לו כיסא. הוא יגלה כי לפני ההגדרה, הדבר הזה פשוט קיים בפני עצמו, ללא שם וללא הגדרה. זוהי חוויה של חופש מוחלט, מכיוון שהאדם פוגש את המציאות בלי מגבלות של מחשבה או הגדרה. מהי המשמעות של המחויב הראשון? המחויב הראשון שאליעד כהן מדבר עליו הוא המציאות הבסיסית והראשונית ביותר, זו שממנה נובעות כל ההגדרות. המחויב הראשון הוא הדבר היחיד שחייב להיות נכון בכל מצב ובכל זמן, דבר שאי אפשר לערער עליו או להפריך אותו. זה מה שנשאר אחרי שמורידים את כל ההגדרות ואת כל הפרשנויות שהאדם יצר. כדי להגיע להבנת המציאות כפי שהיא, האדם צריך להתבונן במה שנמצא לפני ההגדרות, במציאות עצמה כפי שהיא קיימת ללא שינוי, בצורה בלתי תלויה בשום הגדרה או תנאי. לדברי אליעד, אנשים בדרך כלל מתקשים להבין את המחויב הראשון בגלל שהם חיים בתוך עולם של הגדרות. לכן, האתגר הוא ללמוד להתבונן על הדברים בצורה נקייה, להניח לרגע בצד כל תפיסת עולם קיימת, ולראות את הדברים כפי שהם באמת. מדוע חשוב ...

... או מת, חיים ומוות, מהם חיים, מהו מוות, הגדרת החיים והמוות, חיים אחרי המוות מה ההבדל בין חי למת? אליעד כהן מסביר את ההבדל בין אדם חי לאדם מת, דרך התבוננות עמוקה בשאלה מהי נשמה, מה זה אומר לחיות ומה זה אומר ... נובע לדעתו לא רק מהנשימה עצמה, אלא מרצונו של האדם. כלומר, אדם יכול באופן תיאורטי להפסיק לנשום ולהישאר חי כל עוד הוא ממשיך להחליט שהוא חי, אבל בפועל, הגוף יקרוס אם לא ינשום. האם מי שאינו מדבר ואינו זז עדיין נחשב חי? אליעד כהן מתעמק בשאלה האם אדם שהפסיק להגיב, לדבר או לזוז, עדיין נחשב לאדם חי. הוא משתמש בדוגמה בה אדם מפסיק לדבר או לתקשר עם אחרים ומחליט לא לאכול ולא לזוז. לפי אליעד, העובדה שהאדם מפסיק לתפקד, לתקשר ולאכול, לא בהכרח מעידה על מותו. הוא מציין דוגמה של ילד שהחליט להפסיק לעשות הכל: לדבר, לאכול, לזוז, לתקשר. אפילו אם הילד כבר מת, עדיין ישנן סיבות נוספות להוציא אותו מהבית, כמו הריח שהגופה פולטת כשהיא נרקבת. אך הוא מדגיש שזה לא הקריטריון המוחלט לקביעת המוות, אלא עניין פרקטי בלבד. האם אדם שמפסיק לנשום או לאכול הוא בהכרח מת? אליעד מבהיר כי ההחלטה של האדם לא לנשום או לא לאכול אינה תמיד מעידה על מותו. אדם יכול להחליט שהוא לא רוצה יותר לנשום או לאכול, ועדיין להיות חי. הוא מסביר שישנו הבדל בין מוות קליני או ביולוגי לבין מצב שבו אדם בוחר להפסיק לבצע פעולות מסוימות מתוך רצון אישי או החלטה מודעת. כלומר, הפסקת נשימה או אכילה לא תמיד מצביעה על מוות, אלא על בחירה. המוות הוא מצב שבו הגוף מפסיק לתפקד בצורה בלתי הפיכה, ולא סתם הפסקה זמנית של פעילות ... האם אדם צמח נחשב חי או מת? אליעד כהן מרחיב את הדיון גם לשאלת הצמחים או אנשים שנמצאים במצב של צמח. הוא מדגיש את הבעייתיות בהגדרת החיים רק לפי תגובה או מודעות הנראית לעין. לטענתו, עצם העובדה שאנחנו לא רואים שהאדם מרגיש משהו או מודע, אינה אומרת שהוא לא מרגיש ולא מודע. הוא מביא כדוגמה אדם ... חי. אליעד נותן דגש מיוחד לכך שגם לתינוקות יש רגשות, למרות שאינם יכולים לבטא את רגשותיהם בצורה ברורה. האם קבורת המתים קשורה להגדרת החיים והמוות? אליעד משתמש בדוגמה בה אדם נפטר בביתו, וקרוביו מחליטים להוציא אותו ולקבור אותו כי הגופה מתחילה להסריח. הוא מסביר שזה עניין פרקטי והיגייני, ולא הכרזה על כך שאדם הפסיק להיות חי מבחינה פילוסופית או מהותית. הוא מציג את ...

... עוצמה של חלום, דרגות של דמיון, חלום מוחשי, ההגדרה של חלום, לדעת שאתה בחלום מהו חלום ואיך אפשר לדעת שאנחנו חולמים? בשיחה זו, אליעד כהן מסביר על המשמעות של ... זו על ידי דוגמה של אדם שחולם שהורגים אותו. כל עוד הוא אינו מודע לכך שזה חלום, הוא חווה את הפחד בעוצמה רבה. אבל ברגע שהוא מבין שזה רק חלום, הוא יכול להחליט אם הוא מעוניין להמשיך בחלום הזה או לא. מה המשמעות של רצון בתוך חלום? אליעד מוסיף נקודה עמוקה יותר: ... גם להפסיק לחוות את הסבל, כי כל מה שהוא חווה בחלום הוא פרי הדמיון והמודעות שלו. האדם צריך לשאול את עצמו: אם אני יודע שזה החלום שלי, למה אני ממשיך לרצות את מה שקורה בו? מדוע אני לא מפסיק מיד את החוויה הלא נעימה? אליעד מסכם שבחלום מודע, האדם מתמודד עם השאלה ...

... את המציאות, לקבל את המציאות, לרצות את המציאות, מחוץ לכל ההגדרות, דבר והיפוכו, הכלת המציאות האם יש הבדל בין להכיל, לקבל ולרצות את המציאות? הנושא שאליעד כהן מדבר עליו הוא ההבדל והיחס בין שלושה מושגים עיקריים: להכיל, לקבל ולרצות את המציאות. בשיחה זו, אליעד מדגיש שלא ניתן להשתמש במושגים אלה בצורה מדויקת לגמרי, וזאת משום שכל מושג כזה מוגבל מעצם הגדרתו, ולכן לא יכול לבטא באמת את החוויה השלמה והבלתי מוגדרת ... באופן מרומז שההפך מלהכיל (לא להכיל) הוא לא רצוי או פחות טוב. הוא טוען שמהצד של האמת המוחלטת, להכיל ולא להכיל הם מושגים שקולים ושווים בערכם. כלומר, אין באמת עדיפות להכלה על פני אי - הכלה, כי שניהם היבטים של המציאות. לדוגמה, כאשר שואלים האם אלוהים מכיל את המציאות?, ... כן מכיל את הכל כי הכל בתוכו. שתי נקודות המבט נכונות באותה מידה, כי אלוהים נמצא מעבר לכל הגדרה. אליעד ממשיך ומסביר שבכל פעם שמשתמשים במילים כמו תכיל, תקבל או תרצה, למעשה מרמזים שההפך הוא שלילי. לכן מושגים אלה לא יכולים לתאר באופן מוחלט את המצב האמיתי שהוא מעבר להגדרות. האם לרצות את המציאות זו הגדרה נכונה? אליעד מתייחס לשימוש במושג לרצות ומסביר שגם מושג זה מוגבל. כשאומרים לרצות את המציאות, מניחים אוטומטית שלא לרצות הוא פחות טוב. למעשה, לא לרצות שום דבר יכול גם להיות מצב אידיאלי כי הסבל של האדם נוצר מהרצון שלו בדברים מסוימים על חשבון אחרים. אילו האדם לא היה רוצה דבר כלל, הוא לא היה סובל, כי לא היה שום פער בין רצונו לבין ... זו אמירה לא מדויקת. למה רק השמחה נכונה? האם העצב לא טוב? המציאות האמיתית היא מעבר לכל ההגדרות האלה, ולכן אין משמעות אמיתית לומר שאדם צריך להיות שמח בלבד או להכיל בלבד. מה המשמעות של להיות מחוץ לכל ההגדרות? לפי אליעד, להיות מחוץ לכל ההגדרות פירושו להיות במצב שבו האדם מכיל בו זמנית גם את המצב וגם את ההפך שלו. כלומר, האדם צריך לחוות מציאות שבה הוא גם מכיל את הכל וגם לא מכיל את הכל, גם רוצה את הכל וגם לא רוצה את הכל, ... והיפוכו. הוא מדגיש שהמטרה בסופו של דבר אינה לבחור באחת משתי הקצוות (להכיל או לא להכיל, לרצות או לא לרצות), אלא להיות במצב שלישי, בלתי מוגדר, שבו שתי האפשרויות נכונות לחלוטין באותה מידה. זהו מצב שבו האדם רוצה את המציאות באופן מוחלט וגם לא רוצה אותה באופן מוחלט, בו זמנית ובאותה מידה. למה המחשבה אינה יכולה לתפוס דבר והיפוכו? אליעד מסביר שמחשבה אנושית בנויה על הגדרות ונפרדות, ולכן היא אינה מסוגלת לתפוס דבר והיפוכו יחד. מחשבה צריכה להגדיר דבר אחד כקיים והשני כלא קיים או כנכון ולא נכון, ולכן היא לא מסוגלת להכיל בו זמנית שני הפכים באופן מוחלט. מסיבה זו גם השפה לא מסוגלת לבטא בצורה מדויקת את המצב השלישי, שהוא בלתי מוגדר לחלוטין. הוא מציע שלמרות המגבלה של השפה והמחשבה, הדרך היחידה לתאר את החוויה הזאת היא לומר לאדם ... ולא כאשר מנסים להגדיר או לתאר אותה במילים. דוגמה להתמודדות עם משהו רע - האם להכיל או לרצות? אליעד מציג דוגמה של אירוע שלילי או רע שקורה לאדם, ומסביר שאין הבדל אמיתי בין להכיל את האירוע הזה לבין לרצות אותו. אם האדם באמת היה רוצה את האירוע השלילי במאה אחוז, הוא לא היה סובל כלל. מנגד, גם להכיל את האירוע לא בהכרח פותר את הסבל, כי עדיין קיימת הפרדה בין להכיל לבין לרצות. לכן, אליעד מסכם שאי אפשר לומר שאחת מהאפשרויות עדיפה או נכונה יותר מהשנייה, אלא שהאדם צריך להגיע למצב שבו הוא גם רוצה וגם לא רוצה את האירוע במאה אחוז בו זמנית. לסיכום, המסר ... שני הפכים אלא להגיע למצב פנימי שבו ההפכים עצמם מתמזגים לחוויה אחת בלתי מוגדרת, שבה כל הגדרה וכל הפך קיימים בו זמנית ובאופן מוחלט. מה זה להכיל את המציאות? האם אפשר לרצות הכל? איך לחוות דבר והיפוכו? מה זה לקבל את המציאות? האם אפשר להיות מחוץ להגדרות? מה המשמעות של הכלת המציאות? האם אלוהים מכיל את המציאות? שאלה: האם יש הבדל בין להכיל משהו ולקבל אותו לבין