מה זה הרגל וכיצד נוצרים הרגלים?

הרגל הוא פעולה שאנחנו עושים באופן אוטומטי, ללא מחשבה מודעת. אליעד מסביר שהרגל מתחיל תמיד במחשבה כלשהי, גם אם זו מחשבה של שבריר שנייה. לפני כל פעולה שאנחנו עושים, גם פעולות שנראות אוטומטיות לחלוטין כמו לברוח מאש, קיימת מחשבה שהפעולה הזו נכונה לנו. ילד קטן שלא מבין מה זו אש, ירצה להתקרב אליה ולגעת בה כי באמונה שלו מדובר בדבר מעניין. רק לאחר שיחווה כאב וכווייה, הוא יפתח אמונה חדשה, לפיה האש מסוכנת. האמונה הזאת תיצור הרגל אוטומטי של התרחקות מהאש בעתיד, ללא צורך במחשבה מודעת.

איך אמונות יוצרות הרגלים אוטומטיים?

אליעד מדגיש כי הרגלים נובעים מאמונות עמוקות בתוכנו. לדוגמה, אדם שלימדו אותו שכדי להצליח חייבים לעבוד, מפתח הרגל של עבודה מתמדת. גם אם בפועל הוא כבר השיג מספיק כסף, הוא ממשיך לעבוד כי האמונה שהוא "חייב לעבוד" כבר הפכה להרגל אוטומטי שמפעיל אותו כמו רובוט. במצב זה, האדם אינו נמצא במצב של בחירה מודעת, אלא מופעל אוטומטית מתוך אמונה מושרשת.

כיצד טראומות משפיעות על יצירת הרגלים?

טראומה היא אירוע שלילי שחווינו, שבעקבותיו אנחנו מפתחים הרגלים אוטומטיים מתוך פחד. לדוגמה, אדם שחווה טראומה מכלב גדול ומסוכן עשוי לפתח פחד אוטומטי מכל הכלבים, ללא הבחנה בין כלב קטן לגדול. גם אם האדם יודע בשכל שאין סכנה ממשית, הרגש ממשיך לפעול על סמך האמונה הישנה - שהכלב מסוכן. כך נוצרים הרגלים רגשיים שמנהלים את התגובות שלנו גם שנים לאחר האירוע הטראומטי.

למה קשה לשנות הרגלים שנוצרו בעקבות טראומה?

לפי אליעד, הקושי לשנות הרגלים בעקבות טראומה נובע מכך שיש בתוכנו "אמונה מודחקת" חזקה מאוד, שלא נבדקה לעומק אלא התקבלה כמובן מאליו. האמונה הזו מתבטאת בתגובה אוטומטית שאנחנו מרגישים ואיננו מצליחים להשתחרר ממנה. לדוגמה, אם מישהו צעק עלינו פעם אחת וזו היתה טראומה, אנו עלולים לפתח הרגל אוטומטי של פחד או הימנעות מכל סיטואציה שמזכירה לנו את אותה הטראומה. גם אם הסיטואציה בהווה אינה באמת מאיימת, אנחנו מגיבים מתוך הרגל שנובע מהאמונה הישנה והלא בדוקה שלנו.

איך להשתחרר מהרגלים וטראומות באופן מעשי?

כדי להשתחרר מהרגל או טראומה, אליעד מסביר שצריך להפסיק להאמין בכל דבר. הוא מציע שלא להאמין שאנחנו יכולים להתמודד וגם לא להאמין שאנחנו לא יכולים להתמודד. במקום זאת, בכל פעם שעולה מחשבה שקשורה לטראומה, יש לעצור ולשאול שאלה אחת: "מה האמת?" במקום להגיב אוטומטית מתוך אמונה ישנה, יש לבדוק באופן מעשי מה נכון כרגע במציאות.

לדוגמה, אם עולה פחד בעקבות טראומה קודמת, לא להגיד לעצמנו "אני מאמין שאצליח להתמודד", כי זה יגרור מחשבות הפוכות ("אני לא יכול להתמודד"). במקום זאת, צריך לבדוק: האם באמת יש פה סכנה או לא? האם הסיטואציה הנוכחית באמת מאיימת כמו בעבר, או שמדובר במחשבה אוטומטית בלבד?

מה התפקיד של שאילת שאלות בשינוי אמונות והרגלים?

אליעד מדגיש כי ההבדל המרכזי בין שכל לבין אמונה הוא שבשכל אנו שואלים שאלות, ואילו באמונה אין שאלות - היא נתפסת כאמת מוחלטת. לכן, הדרך לשינוי הרגלים היא להגביר את המודעות על ידי שאלות. במקום להגיד "זה רע לי" או "זה טוב לי", יש לשאול: "האם זה באמת רע לי? אולי זה לא כל כך רע כמו שאני חושב? אולי אני מגזים?" כך נוצרת מודעות ברורה יותר, שמאפשרת בחירה מודעת ולא אוטומטית.

למה לא כדאי להאמין בעצמך?

אליעד טוען שאמונה עצמית היא בעייתית...