הישות הראשונה, האחדות של המציאות, אלוהים עצמו, הזדהות עם האחדות הראשונה מהי הישות הראשונה ומה משמעות האחדות של המציאות? הישות הראשונה שאליעד כהן מדבר עליה היא האחדות של המציאות, שהיא גם נקראת בשם אלוהים. בכל מקום שבו נאמר המושג אלוהים, הכוונה בעצם לאותה אחדות ראשונה ואבסולוטית, שהיא המהות ... גם הזדהות עם התודעה עצמה אינה נחשבת כהזדהות עם הישות הראשונה. ההזדהות הנכונה היחידה, לדעת אליעד, היא הזדהות עם האחדות של המציאות, שהיא הישות הראשונה באמת. מה ההבדל בין הזדהות עם הגוף להזדהות עם התודעה? אליעד כהן מבהיר כי רוב האנשים, ... האדם, אלא הוא המהות האמיתית והיחידה שקיימת, ואיתה האדם אמור להזדהות בצורה מוחלטת. מהי הישות הראשונה? איך מזדהים עם האחדות של המציאות? האם לאלוהים יש הגדרה? מדוע הגוף והתודעה אינם אני האמיתי? כיצד מגיעים להזדהות מוחלטת עם המציאות? מה המשמעות האמיתית ...

תפישת האחדות של המציאות, באמצעות השכל ומה שמעבר לשכל ובו יתבאר, כיצד ניתן לסמוך על הבירור השכלי שהכל אחד? כי יותר מפעם אחת ... באופן מוחלט, כל זמן שנכונות הדבר, נובעת מהשכל. כי השכל טועה ומטעה וכולי. אז כיצד ניתן לסמוך עליו, לגבי האחדות של המציאות? והתשובה היא, שבאמת לא ניתן לסמוך על השכל. ויש שלושה מצבים. והראשון הוא, כאשר האדם לא משתמש בשכל שלו ... ואז כאשר האדם מתבונן מנקודת מבט שהיא מנוגדת לשכל, דהיינו, בלי שום שכל כלל, גם אז האדם חווה את האחדות של המציאות. וכאשר האדם חווה באמת את האחדות של המציאות, הוא ושכלו וישותו נעלמים לגמרי, ואין לו שום ספק כלל. ואחכ כאשר האדם חוזר לשכל שלו, אחכ הוא מבין, ...

... נפרדים זה מזה וכל אחד בצורה אחרת? וכאשר האדם מתבונן בעניין הזה, במהות הזמן והמקום, אז הוא מגלה את האחדות של המציאות. והוא מגלה שהזמן והמקום, אלו צורות של מהות אחרת, שהיא חסרת הצורה של הזמן והמקום שלנו, וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקום אחר. וכאשר האדם מבין את מהות הזמן והמקום שלנו, ואת עניין האחדות של המציאות, אז הוא מבין שיש אין סוף יקומים שמקבילים ליקום שלנו, שיש בהם את כל האפשרויות האפשריות. כי כל זמן ... שאומרת שיש רק אפשרות אחת מיני רבות, והיא מחויבת המציאות, וכיוב כל שאר הטעויות. אבל כאשר האדם מבין את האחדות של המציאות, שנמצאת אפילו עוד לפני רמת הפוטנציאל של המציאות (כי שם עוד אין נפרדות, אפילו לא ברמת הפוטנציאל), אז הוא ... של האחדות שלפני המקום והזמן שלנו, צורת המציאות שלנו, לא קיימת יותר מאשר כל צורת מציאות אחרת. כי מצד האחדות של המציאות, כל האפשרויות כולן קיימות בו זמנית, אפילו ללא הפרדה שלהן, גם לא ברמת הפוטנציאל של ההפרדה. כי גם פוטנציאל ההפרדה, גם הוא נפרדות. ובשורש, הכל אחד ממש, ללא שום הפרדה, אפילו לא ברמת הפוטנציאל. ובתוך האחדות של המציאות, שם כל האפשרויות קיימות כל הזמן ובכל מקום. כי שם, שום אפשרות לא קיימת, יותר מאשר אפשרות אחרת, כי ... ממש. ושם, כל מרחב המקום כולו וכל ציר הזמן כולו, מאוחדים ומחוברים לישות אחת ממש. ולצורך ההמחשה נאמר, כי האחדות של המציאות, היא החיבור של כל רגעי הזמן לרגע אחד, והחיבור של כל המקומות שבעולם למקום אחד, והחיבור של המקום האחד ... הוא רחב יותר, מאשר הצורות שיש בו. ואנחנו כרגע נמצאים, בתוך האחדות הזאת. וכאשר האדם מבין שהוא נמצא בתוך האחדות של המציאות, והוא מבין גם, שמצד האחדות של המציאות, היש והאין הם אחד, והוא לא יותר קיים מאשר לא קיים וכולי, וכאשר האדם מבין שמצד האחדות של המציאות, כמות האפשרויות היא ככ גדולה והיא ככ שווה, עד שכל האפשרויות לא נפרדות זו מזו, אפילו לא ברמת הפוטנציאל ... נמצא גם כאן במקום ובזמן שלנו, בלי לצאת מהם. ועוד נוסיף, כי אם יחווה האדם את היקומים המקבילים מצד האחדות של המציאות, הוא לא יחווה את קיומו העצמי כלל. כי מצד האחדות של המציאות, אין שום קיום עצמי נפרד כלל. ולכן קיומה של התודעה, הוא צמצום. והתודעה של האדם חווה בכל פעם, צמצום ... ובבחינת מטי ולא מטי (מגיע ולא מגיע). וההבנה הזאת של היקומים המקבילים, משנה לאדם את החוויה האישית שלו. כי באחדות של המציאות, כל אפשרי המציאות נכלל במחויב המציאות. כי כאשר הכל קיים כל הזמן בו זמנית, אז אין שום הפרדה בין ...

... הועילה לו במאומה. ומי שיתבונן אל תוך עצמו באמת, עד לקצה הראשון של התודעה העצמית שלו, הוא יראה את האחדות של המציאות, שהיא נמצאת מחוץ לכל מקום ומחוץ לכל זמן. כי כפי שכבר ביארתי, התודעה העצמית של האדם, היא רק צורה, ... אחרת, פנימית יותר. שבה, אין שום הפרדה, בין האני של האדם, לבין כל מה שהוא שונה מהאני של האדם. ובאחדות של המציאות, גם המקום והזמן, גם הם לא יותר מאשר צורות שונות, שמתאחדות לישות אחת ממש, שהיא חסרת הצורה של המקום ... נקודות המבט כישות אחת ממש. דהיינו, גם את נקודת המבט שלנו, וגם את נקודת המבט של העדר הזמן והמקום והאחדות של המציאות, וגם את נקודות המבט של מה שיש לפני האחדות של המציאות, שהן ישות אחת, עם האחדות של המציאות כנל. וגם מנקודת מבט שבה, כאשר האדם חולם איזה חלום, אז מבחינתו החלום הוא מציאות ממשית לגמרי, בדיוק כמו המציאות שלנו. כי מצד האמת, אין שום הבדל בין המציאויות השונות, והכל קיים בו זמנית. ויש לשים לב לכך, שהאחדות של המציאות, לא קיימת בו זמנית עם המציאות שלנו, כי שם אין שום זמן כלל. וזוהי רק צורת ביטוי, לצורך ההמחשה בלבד. וכמו שהאדם לפעמים מתעורר, מהשינה שלו אל העולם שלנו, כך גם לפעמים, האדם מתעורר אל האחדות של המציאות. והעניין הוא, שבאחדות של המציאות, אין שום תודעה עצמית כלל, כי שם הכל אחד ממש. ולכן לא שייך להתעורר אל תוך האחדות, ולהיות שם ... הראשונה, אין שום תודעה עצמית כלל. כי התודעה נמצאת באחדות, עם כל שאר הדברים. והאדם לפעמים, כן מתעורר אל האחדות של המציאות. במובן, שהאדם לפעמים פחות חווה את הנפרדות של המציאות שלנו, וחווה יותר את החוויה, שבה הדברים השונים הם ישות ... ישאל את עצמו: מי אני? מה אני? מהו קיומי? וכולי, שעל ידי זה התודעה של האדם מתחברת, אל חוויית האחדות של המציאות בשלמות, עד שהאדם נעלם לגמרי. וחוזר להיות, מה שהוא היה, לפני שהוא נרדם, אל תוך החלום של עצמו, שהוא הזמן המקום והמציאות שלנו. ואחרי שהאדם נעלם לגמרי, ונכלל בתוך האחדות של המציאות, אז פתאום התודעה של האדם נוצרת מחדש לגמרי, והאדם נופל אל תוך חלום של עצמו, שבו האדם נמצא כרגע ... טובים, דהיינו, משתמש בשכל טוב, אז הוא זוכה לחלום מתוק. שהוא יודע שהוא בתוך חלום, וחווה גם רק את האחדות של המציאות וגם גם את האחדות של המציאות וגם רק את הנפרדות של המציאות וכולי. אבל מי שהוא רחוק מהאמת של האחדות, וקרוב לשקר של הנפרדות, אז ...

... הישויות הנפרדות גדלה בין רמה לרמה של נפרדות, הרי שבעצם זה תהליך זהה ודומה לתהליך הראשון שבו נפרדה הנפרדות מהאחדות של המציאות. כך שהתהליך של הפרדת הנפרדות מהאחדות, הוא בכל הרמות של המציאות. כך שהשאלה של איך מאחדות נוצרה נפרדות, הוא ... מבט שממנה אין שום נפרדות כלל, שהיא נקודת המבט של שורש המציאות. ובכל מקרה, השאלה הנשאלת היא, איך מתוך האחדות של המציאות מתהווה הנפרדות של המציאות, בכל הרמות השונות של המציאות. במאמר מוסגר נאמר, כי קיימת דרך מילוט מהשאלה הזאת, והיא ... יש לו שורש. והשורש הוא השכל המוגבל של האדם, שלא מסוגל לתפוש דבר והיפוכו בבת אחת. כי מצד האמת האחדות של המציאות היא גדולה מאוד. ובשורש האחדות, לא רק שהכל אחד, אלא גם בשורש המציאות גם האחדות והנפרדות, גם הן נמצאות ... כל התכונות של האין סוף ולהלביש אותן על כל הישויות הסופיות, וגם להפך. כי מצד האמת, גם הנפרדות וגם האחדות של המציאות, אלו רק ביטויים שונים של אותה הישות ממש. ויש עוד טעות נפוצה, והיא שיש כאלו שבטעות חושבים שהאחדות נפרדה ... הבדל בין זה שיש הבדל לבין זה שאין הבדל וכולי. ויש בזה עוד רמות עומק שונות וכולי. ונסכם: מצד האחדות של המציאות, יש נפרדות של טוב ושל רע, אלא שאין הבדל בין הנפרדות הזאת, לבין האחדות של הטוב ושל הרע. והאחדות ...

אחדות - האם אפשר להשיג אותה? האם באמת אפשר להשיג את תפיסת האחדות של המציאות? אליעד כהן פותח בשאלה חשובה: האם תפיסת האחדות של המציאות, אותה חוויה בה האדם תופס את הכל כדבר אחד, אפשרית להשגה? הוא מסביר כי תפיסת האחדות פירושה לראות את ... הרוויח, משום שיפסיק לחפש דבר שאינו קיים, ובכך ימצא את השקט והאושר. האם אפשר להשיג אחדות אמיתית? מהי תפיסת האחדות של המציאות? כיצד ניתן לוודא אפשרות של אחדות? איך מגיעים לאושר מוחלט? מה המשמעות של חיפוש אינסופי? האם הבנת המציאות מביאה לאושר? האם חייבים לשנות את המציאות כדי להגיע לאחדות? והפעם נדבר על הנושא האם אפשר להשיג אחדות? האם תפישת האחדות של המציאות, בה האדם תופש את הכל כדבר אחד, האם אפשר להשיג אותה? ומה היא תפישת מציאות מאוחדת? אין הבדל בין ...

... בהיכלי התמורות (תמורות מלשון המרה והחלפה, שהאדם מחליף את האמת בשקר ואת הטוב ברע וכולי). והכוונה היא, כי מצד האחדות של המציאות, לא שייך שום דיבור כלל. כי כל הדיבורים וכל המחשבות וכל הרעיונות שישנם, הם כולם רק מצד הנפרדות של המציאות. כי כאשר הכל אחד ממש, לא שייך לחשוב שום מחשבה כלל. כי הטועים חושבים, שבאחדות של המציאות לא שייך דיבור, אבל שייך מחשבה. אבל מצד האמת, גם המחשבה היא דיבור, וגם המחשבה היא גבול וגדר, שלא מכילה את האין סוף של האחדות. ומאחר שבאחדות של המציאות לא שייך שום דיבור של שכל כלל, ממילא זה אומר שכדי שיהיה אפשר לדבר דיבור כלשהו, לשם כך צריך ... נפרדות. וממילא הוא נחשב לשקר ביחס לשכל של האחדות שבו הכל אחד. ולכן מצד האדם שעוד לא השיג את האחדות של המציאות, מנקודת המבט שלו, החכם האמיתי צריך לשקר שיש נפרדות, כדי לדבר איתו. כי מי שעוד לא השיג את האחדות באמת, הוא עושה הפרדה בין האחדות לבין הנפרדות. ולכן מנקודת המבט שלו כל דיבור, הוא נוגד את האחדות של המציאות, כי באחדות לא שייך דיבור כלל. והחכם האמיתי, רוצה להביא את האדם לתפישת מציאות כזו, שבה האדם ימשיך לחיות ... ההיגיון שיש בכל דבר בעולם. כי מצד האמת, כל השכלים שבעולם, כולם שווים, והכל נכון באותה המידה ממש, מצד האחדות של המציאות. וכל השכל שהחכם מגלה, הוא יכול לגלות גם את השכל המנוגד וההפכי שלו. כי מצד האמת, כל השכלים בעולם, ...

... ומלמדים את האדם שהוא לא יכול להבין את הכל, ושהוא לא יכול להשיג את השלמות. כי אלוהים האמיתי, הוא האחדות של המציאות. ומצד האחדות של המציאות, האדם לא מוגבל בשום צורה שהיא. כי הגבול הוא אחד, עם האין סוף והאין גבול. ומי שיודע ומכיר את ... משמעות חיובית מאוד וגם משמעות שלילית מאוד. עע טוב מאוד מהו?). ולכולם זכות קיום, כל זמן שהם מחוברים אל האחדות של המציאות. ומצד האמת, אין שום מלחמה כלל בין האחדות לבין הנפרדות. והמלחמה כולה מתרחשת רק בתוך הנפרדות בלבד. וכאשר הנפרדות ... אז מתגלה השכל הגדול, שבו הכל אחד, ושבו הספקות והאמונה והנפרדות, הם כולם טובים מאוד, כי הם הרחבה של האחדות של המציאות. וגם אז, האדם עדיין מחובר לשורש של הרע, שהוא שורש הנפרדות. אלא, שאז האדם מחובר עמוק יותר, מאשר שורש ...

... אם הוא לא נהנה מהשכל שיש בדבר, בידוע שהוא משקר את עצמו במשהו. כי מי שהוא איש אמת, אז האחדות של המציאות, היא משתקפת אליו דרך השכל שיש בכל דבר. ובכל פעם זאת השתקפות חדשה בצורה החיצונית שלה (כי המהות היא ... כי האדם נמצא בגן עדן של ממש, כי כל הנפרדות היא כולה טוב אמיתי. והיא אפילו יותר טובה מאשר האחדות של המציאות (בבחינת טוב מאוד שהוא עניין בפני עצמו), משום שהיא ריבוי האחדות של המציאות, דהיינו, ריבוי הטוב, של האחדות. והאדם, משום שהוא מטעה את עצמו תמיד, משום כך הוא סובל תמיד, ותמיד הוא ... את האמת. כי האמת היא התרופה הטובה מכל, והיא עצמה, עצם התרופה והאושר. כי ידיעת האמת, היא עצמה חוויית האחדות של המציאות, שהיא נוצרת על ידי הידיעה של האמת שהכל מושלם. ולפעמים האדם מעליל עלילות שווא על החכם האמיתי, כאילו הוא ...

... של השכל, דהיינו, את הנקודה הפנימית, שמחייה את השכל של האדם, היא יודעת ומכירה היטב, את הטוב האמיתי ואת האחדות של המציאות. והעניין הוא, כי על האדם להבין את האמת, שהלב והפנימיות שלו, מכירים היטב ומחוברים בפנימיותם אל האחדות של המציאות ואל הטוב האמיתי של המציאות. והאדם סובל, רק משום שהתודעה של האדם ברמת המודעות החיצונית שלה, היא לא באמת ... משום, שהתודעה של האדם, היא תמיד עושה השוואה, בין הדבר שאותו קיבל האדם, לבין השלמות של המציאות, שהיא חוויית האחדות של המציאות, שביחס אליה, הכל רע, משום שהכל חסר את השלמות. ועל האדם להבין, שזו הסיבה האמיתית שבגללה הוא מרגיש חיסרון ... שהוא מכיר בתוכו את המוחלט ואת הטוב האמיתי. ועל ידי זה שהאדם מתבונן אל תוכו פנימה, הוא מגלה את האחדות של המציאות, וחוויית הנפרדות נעלמת, ומגיע הטוב האמיתי.