מה המשמעות של השאלה למה?

השאלה "למה" היא אחת השאלות הנפוצות ביותר שאנשים שואלים את עצמם ואחרים. לפי אליעד כהן, לשאלה הזו יש שני פירושים אפשריים עיקריים:

• פירוש ראשון: למה במובן של סיבה - מה גרם למשהו לקרות?
• פירוש שני: למה במובן של תכלית - בשביל מה זה קרה? מה המטרה או התוצאה הרצויה מהאירוע?

לעיתים קרובות אנחנו שואלים "למה" ואנחנו לא מבחינים בין שני הפירושים, דבר שמוביל לחוסר בהירות לגבי התשובה הרצויה.

כיצד למצוא תשובה לשאלה "למה" במובן של סיבה?

אם השאלה "למה" נשאלת במובן של סיבה ("מה גרם לכך לקרות?"), הדרך למצוא תשובה היא לבדוק את כל האירועים שקדמו למה שקורה כעת ולבדוק אילו מהם השפיעו על המצב הנוכחי. לדוגמה, אם אדם אוכל עגבניה ושואל "למה אני אוכל עגבניה?", עליו לבחון אילו אירועים קרו לפני כן ואיך הם השפיעו עליו - אולי הוא רעב, אולי הוא ראה עגבניה במקרר, אולי מישהו הציע לו לאכול אותה. כל אחד מהאירועים האלו עשוי להיחשב כסיבה לכך שהוא אוכל את העגבניה. כלומר, מחפשים קשר סיבתי בין אירועים בעבר לבין האירוע בהווה.

כיצד למצוא תשובה לשאלה "למה" במובן של תכלית?

אם השאלה "למה" מתכוונת לתכלית ("בשביל מה זה קורה?"), אליעד מסביר שיש לבדוק את האירועים שיתרחשו בעתיד בעקבות האירוע הנוכחי, ומתוך כך לבודד את האירועים הרצויים לנו. למשל, אם אדם אוכל עגבניה, יש לבדוק מה יקרה בעקבות אכילת העגבניה - הגוף מתחזק, רמת הסוכר עולה, וכן הלאה. לאחר מכן, יש לבחור מתוך כל התוצאות האפשריות את אלו הרצויות, וכך אנו יכולים לומר שהמטרה של אכילת העגבניה היא חיזוק הגוף או שיפור הבריאות.

מה הקושי למצוא תשובה מוחלטת לשאלה למה?

אליעד מדגיש שניתן למצוא תשובות יחסיות לשאלות "למה", אך אי אפשר למצוא תשובות מוחלטות. תשובה יחסית היא סיבה או תכלית שנכונה רק מנקודת מבט מסוימת. למשל, אפשר להגיד שהסיבה לכך שאדם אוכל עגבניה היא כי הוא רעב, אבל אז אפשר להמשיך לשאול למה הוא רעב, ולמה קרה מה שגרם לו להיות רעב, וכן הלאה עד אינסוף.

הסיבה המוחלטת היא הסיבה הראשונה שאמורה לעמוד בתחילת השרשרת, אך סיבה כזו אינה ניתנת להשגה מכיוון שתמיד ניתן לשאול עליה את השאלה "ולמה הסיבה הזאת התרחשה?". זו שאלה שאין לה סוף ואי אפשר למצוא לה תשובה מוחלטת.

באותה מידה, גם אי אפשר למצוא תשובה מוחלטת לשאלה "בשביל מה?". כאשר אנו אומרים שפעולה מסוימת נעשית בשביל תכלית מסוימת, אפשר תמיד לשאול מה התכלית של אותה תכלית, ולמה בכלל אותה תכלית נחשבת לרצויה. זה יוצר שרשרת אינסופית גם בכיוון ההפוך - תמיד יש עוד תכלית מאחורי התכלית המוצהרת.

למה אלוהים ברא את העולם?

אליעד מתייחס גם לשאלה זו כדוגמה לניסיון לחפש סיבה מוחלטת. אנשים דתיים אומרים שהעולם נברא כי כך אלוהים רצה, אך כאשר ממשיכים ושואלים "ולמה אלוהים רצה?", אין לכך תשובה. אפילו אם נאמר כי "טבע הטוב להיטיב" ולכן אלוהים ברא את העולם, עדיין נשאל למה "טבע הטוב להיטיב". כלומר, אין תשובה סופית לשאלה מדוע אלוהים רצה לברוא את העולם. זו שאלה שאין לה תשובה מוחלטת.

כיצד להתמודד עם השאלה "למה" בחיי היום - יום?

כאשר שואלים "למה", אליעד ממליץ להגדיר מראש האם מחפשים את הסיבה לאירוע או את התכלית שלו:

• אם מחפשים את הסיבה, עלינו להסתכל על העבר ולחפש אירועים שהובילו למצב הנוכחי.
• אם מחפשים את התכלית, עלינו להסתכל לעתיד ולבחון אילו תוצאות חיוביות יתרחשו בעקבות המצב הנוכחי.

אך תמיד חשוב לזכור כי התשובות שמצאנו הן יחסיות ואינן מוחלטות, כי אין אפשרות להגיע לסיבה ראשונית או לתכלית סופית מוחלטת.

לסיכום, השאלה "למה" מאפשרת לנו להבין את העולם טוב יותר, אך עלינו לזכור שתמיד יהיו לה תשובות חלקיות בלבד, ולא תשובה מוחלטת וסופית.