מהם שני התהליכים במציאת תשובה לשאלה?

אליעד כהן מסביר שקיימים שני תהליכים מרכזיים במציאת תשובה לשאלה: תהליך של מציאת הנחות יסוד ותהליך של הפשטת השאלה. לכל אחד מהתהליכים תפקיד שונה וייחודי, והבנה נכונה של שני התהליכים יכולה להוביל למציאת תשובות נכונות ומדויקות יותר.

מהן הנחות יסוד ואיך מזהים אותן?

הנחות יסוד הן הבסיס שעליו נשענת השאלה. אליעד נותן דוגמה של בניין עם קומות, שהקומה העליונה נשענת על כל הקומות שמתחתיה. כדי להגיע לקומה העליונה (השאלה שנשאלה), יש צורך להבין את כל הקומות שמתחת (הנחות היסוד של השאלה). אם יש קומה שחסרה או לא נבדקה, כל הבניין עלול להיות לא יציב, וכך גם ההבנה של השאלה תהיה חסרה או שגויה.

לדוגמה, אם אדם שואל "מה יותר קשה, לחזק רצון או להחליש רצון?", אליעד מסביר שהנחות היסוד של השאלה הן:

• קיים מושג שנקרא "רצון".
• ניתן לחזק אותו או להחליש אותו.
• יש מושג שנקרא "קושי", וניתן להשוות בין קשיים.

אם לא בודקים את הנחות היסוד, עלולים לפספס שאלות חשובות - למשל, אולי בכלל אין אפשרות לחזק או להחליש רצון, או אולי אין הבדל בקושי ביניהם.

מהו תהליך הפשטת השאלה ואיך מבצעים אותו?

הפשטת השאלה, לפי אליעד כהן, היא תהליך שונה ממציאת הנחות יסוד. הפשטה פירושה להוריד את ה"לבושים" של השאלה, ולהישאר רק עם המבנה הבסיסי שלה. למשל, אם מישהו שואל "האם עדיף ללכת לים או לבריכה?", הפשטת השאלה תהיה "האם עדיף לעשות X או Y?". בעצם, לוקחים את התוכן הספציפי (ים, בריכה) ומסירים אותו, נשארים רק עם המבנה הבסיסי של השאלה.

תהליך הפשטה כולל:

• זיהוי הרכיבים של השאלה המקורית.
• השוואה בין שאלות דומות כדי למצוא מכנה משותף.
• הורדת הרכיבים הלא - חיוניים, והשארת המהות בלבד.

אליעד מדגים זאת שוב עם השאלה: "מה יותר קשה, להחליש או לחזק הרגל?" ההפשטה של שאלה כזו תהיה: "במה תלוי קושי של פעולה מסוימת?" כלומר, במקום להתמקד במקרה הספציפי, מתמקדים במהות הכללית שמסתתרת מאחוריו.

האם צריך קודם למצוא את הנחות היסוד או קודם לפשט את השאלה?

אליעד כהן טוען שברוב המקרים חובה למצוא קודם את הנחות היסוד. הוא מסביר זאת בכך שלפני שמתחילים לנסות לפשט שאלה או לחפש תשובה, חייבים להבין בוודאות מה נשאל בכלל. הבנה זו תתאפשר רק אם הנחות היסוד יהיו ברורות ומדויקות.

הוא נותן דוגמה נוספת: אם שואלים "מי ברא את העולם?", האדם כבר מניח שיש דבר כזה "בריאה" ושצריך להיות בורא. ללא בדיקת ההנחות הללו (אולי העולם לא נברא מעולם?), כל החיפוש אחר התשובה לא יהיה רלוונטי. לפיכך, אליעד מדגיש שצריך לבדוק את ההנחות לפני שמתחילים לחפש פתרונות.

עם זאת, אליעד מסביר שגם אם אפשר לעיתים למצוא תשובות טובות בלי לבדוק את כל הנחות היסוד, עדיין אם רוצים להיצמד לאמת ולוודאות מלאה, חייבים קודם לבדוק את הנחות היסוד.

למה לפעמים קשה יותר לפשט שאלה מאשר למצוא את הנחות היסוד שלה?

אליעד כהן מסביר שתהליך מציאת הנחות יסוד הוא יחסית פשוט. כמו לפרק שולחן לחלקים - פשוט מפרקים את השאלה לכל חלקיה. לעומת זאת, לפשט שאלה דורש תהליך מורכב יותר של השוואה בין שאלות שונות ומציאת המכנה המשותף ביניהן, פעולה שדורשת יותר אנרגיה מחשבתית ויכולת השוואה וניתוח. הוא מדגים: קל לפרק תפוח לחלקים...