ניתוח סיטואציה רגשית, מוכר שמתחרט על העסקה, ניהול משא ומתן, מוכר שחוזר בו, מוכר שרוצה לבטל את העסקה, ערך סנטימנטלי, רגשות אשמה, כעס עצמי, מרגיש אגואיסט, חרטה על עסקה, ביטול עסקה
איך להתמודד עם רגשות אשם לאחר שמוכר מתחרט על עסקה?
ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בסיטואציה רגשית שבה אדם מוכר פריט מסוים, אך לאחר זמן מה הוא מתחרט על כך ורוצה לבטל את העסקה. אליעד מנתח לעומק את הסיטואציה דרך דוגמה של ספסל עבודת יד ייחודי, שהקונה רכש אותו מהמוכרת במחיר מוסכם. בהמשך, המוכרת מתחרטת על המכירה בשל ערך סנטימנטלי עמוק שיש לה לפריט ומבקשת את הספסל בחזרה תמורת החזרת הכסף ששולם.
אליעד מסביר שהסיטואציה מורכבת מכיוון שמעורבים בה שלושה אלמנטים עיקריים:
אליעד כהן נותן דוגמה מפורטת של אדם שמוכר ספסל בעבודת יד, פריט ייחודי שלא ניתן להשיג בחנויות רגילות, ונוצר באופן מיוחד עם ערך רגשי עמוק. לאחר המכירה, המוכרת חוזרת בה ומבקשת לבטל את העסקה בטענה שהפריט שייך למשפחה, ושהיא טעתה בהחלטה למכור אותו. כאן עולה השאלה האם המוכרת מתחרטת בגלל המחיר (שהיה נמוך מדי בעיניה) או בגלל הערך הסנטימנטלי האמיתי. אליעד מסביר שיש חשיבות להבדיל בין חרטה שנובעת מכך שהמוכרת חושבת שהפסידה כסף, לבין חרטה סנטימנטלית שמגיעה מתחושת אובדן של משהו בעל ערך רגשי ומשפחתי עמוק.
הוא מציע דרך פשוטה לאמת את כוונתה של המוכרת:
אליעד כהן מבהיר שהגישה הנכונה ביותר לניהול הסיטואציה היא לנהל משא ומתן ברור ואותנטי, בלי לעורר תחושת אשם מיותרת. לדוגמה, הוא מסביר שאם המוכרת רוצה לבטל עסקה, הקונה יכול להציע לה להחזיר את הכסף בתוספת פיצוי מסוים אם הוא מעוניין באמת להתחשב ברגשותיה. כך, הקונה מאפשר למוכרת להפגין באופן מעשי שהפריט חשוב לה יותר מאשר הכסף. הוא מדגיש שההתנהלות במשא ומתן צריכה להיות מבוססת על אמת פנימית, מבלי להתנהג כאילו חייבים לפצות את הצד השני מתוך אשמה בלבד.
אליעד מדגיש כי:
אליעד כהן מנתח לעומק את התחושות הקשות של הקונה, שמרגיש אגואיסטי או אשם בכך שהוא מסרב להחזיר את הספסל. הוא מסביר שתחושת האשמה נובעת מהזדהות עם הכאב של המוכרת. הקונה מדמיין מה היה מרגיש במקומה אם היו לוקחים לו פריט יקר ערך סנטימנטלי במחיר נמוך. אליעד מסביר שזו תחושת אשמה טבעית, שנובעת ממחשבה שאולי הצד השני נפגע, אך הוא מציע להסתכל על הסיטואציה ממספר זוויות שונות כדי להקל על התחושה:
ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בסיטואציה רגשית שבה אדם מוכר פריט מסוים, אך לאחר זמן מה הוא מתחרט על כך ורוצה לבטל את העסקה. אליעד מנתח לעומק את הסיטואציה דרך דוגמה של ספסל עבודת יד ייחודי, שהקונה רכש אותו מהמוכרת במחיר מוסכם. בהמשך, המוכרת מתחרטת על המכירה בשל ערך סנטימנטלי עמוק שיש לה לפריט ומבקשת את הספסל בחזרה תמורת החזרת הכסף ששולם.
אליעד מסביר שהסיטואציה מורכבת מכיוון שמעורבים בה שלושה אלמנטים עיקריים:
- הערך הכספי של העסקה עצמה.
- הערך הסנטימנטלי והרגשי של המוכרת כלפי הפריט שמכרה.
- התחושות של הקונה לגבי המצב שנוצר - רגשות אשם, תחושת ניצול, אגואיזם או מצפון נקי.
אליעד כהן נותן דוגמה מפורטת של אדם שמוכר ספסל בעבודת יד, פריט ייחודי שלא ניתן להשיג בחנויות רגילות, ונוצר באופן מיוחד עם ערך רגשי עמוק. לאחר המכירה, המוכרת חוזרת בה ומבקשת לבטל את העסקה בטענה שהפריט שייך למשפחה, ושהיא טעתה בהחלטה למכור אותו. כאן עולה השאלה האם המוכרת מתחרטת בגלל המחיר (שהיה נמוך מדי בעיניה) או בגלל הערך הסנטימנטלי האמיתי. אליעד מסביר שיש חשיבות להבדיל בין חרטה שנובעת מכך שהמוכרת חושבת שהפסידה כסף, לבין חרטה סנטימנטלית שמגיעה מתחושת אובדן של משהו בעל ערך רגשי ומשפחתי עמוק.
הוא מציע דרך פשוטה לאמת את כוונתה של המוכרת:
- אם תציע לה סכום כסף גדול יותר מהמחיר ששולם, והיא תסרב לקבל אותו, סימן שהערך של הספסל עבורה הוא אכן סנטימנטלי ולא כספי בלבד.
- אם היא תסכים לקבל יותר כסף, סימן שהנושא הוא כספי ולא סנטימנטלי גרידא.
אליעד כהן מבהיר שהגישה הנכונה ביותר לניהול הסיטואציה היא לנהל משא ומתן ברור ואותנטי, בלי לעורר תחושת אשם מיותרת. לדוגמה, הוא מסביר שאם המוכרת רוצה לבטל עסקה, הקונה יכול להציע לה להחזיר את הכסף בתוספת פיצוי מסוים אם הוא מעוניין באמת להתחשב ברגשותיה. כך, הקונה מאפשר למוכרת להפגין באופן מעשי שהפריט חשוב לה יותר מאשר הכסף. הוא מדגיש שההתנהלות במשא ומתן צריכה להיות מבוססת על אמת פנימית, מבלי להתנהג כאילו חייבים לפצות את הצד השני מתוך אשמה בלבד.
אליעד מדגיש כי:
- אין חוק שמחייב את הקונה לבטל את העסקה מתוך רחמים או אשמה.
- החזרת העסקה יכולה להתקיים מתוך נדיבות, אך לא חייבת להתקיים כדי להימנע מהרגשת "רוע" או אגואיזם.
אליעד כהן מנתח לעומק את התחושות הקשות של הקונה, שמרגיש אגואיסטי או אשם בכך שהוא מסרב להחזיר את הספסל. הוא מסביר שתחושת האשמה נובעת מהזדהות עם הכאב של המוכרת. הקונה מדמיין מה היה מרגיש במקומה אם היו לוקחים לו פריט יקר ערך סנטימנטלי במחיר נמוך. אליעד מסביר שזו תחושת אשמה טבעית, שנובעת ממחשבה שאולי הצד השני נפגע, אך הוא מציע להסתכל על הסיטואציה ממספר זוויות שונות כדי להקל על התחושה:
- לחשוב האם באמת נגרם נזק אמיתי לצד השני או שזהו סיפור רגשי מוגזם שמספרים לעצמנו.
- להבין שאם הסיטואציה הייתה הפוכה, הקונה עצמו אולי היה מבין שזה "חלק מהחיים" ולא היה דורש בחזרה את הפריט לאחר שמכר אותו.
- לבחון אם...
- איך להתמודד עם רגשות אשמה?
- מה לעשות כשהמוכר מתחרט?
- האם לבטל עסקה בגלל ערך סנטימנטלי?
- מתי נכון לוותר במשא ומתן?
- איך להימנע מתחושת אגואיזם?
- איך לדעת אם החרטה כנה?
- איך להחליט אם להחזיר מוצר שנקנה?
050-3331-331