איך מתבצע תהליך של הסקת מסקנות לוגיות?

תהליך של הסקת מסקנות לוגיות כולל בדיקת ההנחות, הכללים והמשמעויות שעומדות מאחורי כל טענה וכל מקרה פרטני. אליעד כהן מדגים את התהליך באמצעות הדוגמה: "אם כל בני האדם הם בני תמותה, ומשה הוא בן אדם, האם משה חייב להיות בן תמותה?" לכאורה התשובה היא שכן, מכיוון שלפי ההיגיון הפשוט, אם הגדרנו שכל בני האדם מתים ומשה הוא אדם, אזי בהכרח משה ימות. אך אליעד מדגיש נקודה חשובה: התוקף של ההוכחה הלוגית הזאת תלוי בהגדרות המדויקות של המילים וההנחות שלנו.

מה ההבדל בין ההנחה "רק אדם" לבין "גם אדם" בהסקת מסקנה?

אליעד מסביר שהבעיה מתחילה כאשר לא ברור האם הכלל מתייחס למישהו שהוא רק אדם או למישהו שהוא גם אדם. אם נאמר "כל בני האדם הם בני תמותה", השאלה היא האם הכלל מתייחס אך ורק למי שהוא רק אדם, או שהוא מתייחס גם למישהו שהוא אדם פלוס עוד תכונות אחרות. לדוגמה, אם משה הוא אדם אבל הוא גם אלוהים או ישות על - טבעית, ייתכן שהוא אינו בן תמותה. לכן, המסקנה שמשה חייב למות תהיה תלויה בהבנה המדויקת של ההנחה הראשונה.

מדוע הכללת תכונות נוספות יכולה לשנות את המסקנה?

אליעד מסביר שכשאנחנו אומרים "כל בני האדם", יש שתי אפשרויות להבנת המשפט:

1. המשפט מתייחס רק למי שהוא אך ורק אדם, בלי תכונות נוספות.
2. המשפט מתייחס לכל מי שהוא אדם, גם אם יש לו תכונות נוספות אחרות.

למשל, אם ההנחה שלנו היא שכל אדם הוא בן תמותה, אבל משה הוא לא רק אדם אלא יש לו גם תכונה נוספת כמו אלוהות, המסקנה שמשה חייב למות כבר אינה מחויבת. יכול להיות שהוא אדם פלוס אלוהים, למשל, ולכן לא חל עליו הכלל שנאמר על "רק אדם". יוצא מכך, שהוספת תכונות או מאפיינים נוספים לאובייקט משנה לחלוטין את המסקנה הלוגית.

איך אליעד מדגים את הנושא באמצעות דוגמת הרשאות במחשב?

אליעד כהן נותן דוגמה נוספת על הסקת מסקנות לוגיות מעולם המחשבים. למשל, כשיש תיקייה שבתוכה קובץ מסוים, ואנחנו מגדירים שבתוך התיקייה הזאת רק אדם ספציפי (למשל איציק) רשאי לגשת לקובץ. במצב כזה, גם אם הרשאות כלליות היו מאפשרות למישהו אחר לראות את הקובץ, הוא לא יוכל לעשות זאת, כי הכלל הספציפי יותר ("רק איציק יכול") מגביל ומבטל את הכלל הכללי.

זוהי דוגמה לדרך שבה כלל או הגדרה לוגית יכולה להשתנות כאשר אנחנו מוסיפים או משנים את ההקשר או מגדירים במדויק יותר מהו ה"רק" או ה"גם". כך גם בלוגיקה, אם נאמר שכל אובייקט בעל תכונה מסוימת (נגיד "צורה") חייב להיות בעל חיסרון מסוים, אנחנו צריכים לשאול האם זה מתייחס רק לאובייקטים שהם אך ורק "צורה", או שזה כולל גם אובייקטים שהם "צורה ועוד משהו נוסף". מכאן המסקנה הלוגית תשתנה בהתאם לפרשנות זו.

מה ההבדל בין "רק" ל"גם" בהוכחות לוגיות?

המושגים "רק" ו"גם" קריטיים להבנת מסקנות לוגיות, לפי אליעד. כשאנו אומרים "כל מי שיש לו רק תכונה זו", אנו מגבילים את הכלל לקבוצה ספציפית מאוד שאין לה תכונות אחרות. אם האדם הוא אך ורק בעל התכונה המדוברת, המסקנה שלנו ברורה ומוחלטת. לעומת זאת, אם אומרים "כל מי שיש לו גם את התכונה הזו", הכלל מתרחב לכל מי שיש לו את התכונה הנ"ל, גם אם הוא בעל תכונות נוספות, ואז ההשלכות הלוגיות משתנות.

איך ניתן לזהות הוכחה שגויה בהסקת...