10:10שמח בחלקו - מהו *השקר* של העשיר ששמח בחלקו?
האם באמת אפשר להיות שמח בחלקך?
ישנו ביטוי נפוץ וידוע שאומר: "איזהו עשיר? השמח בחלקו". לפי אליעד כהן, הביטוי הזה הוא אחד השקרים הנפוצים והעמוקים ביותר שהאדם מספר לעצמו. הוא מסביר בצורה מפורטת ועמוקה מדוע "השמח בחלקו" הוא למעשה אשליה בלתי אפשרית כמעט לחלוטין, ולמה ההצהרה הזאת לא באמת עוזרת לאדם להיות מאושר או שלם בחייו.
למה הביטוי "שמח בחלקו" הוא שקר?
לפי אליעד כהן, כשאומרים לאדם שהוא יכול לגרום לעצמו להיות שמח בחלקו, משקרים לו. אם האדם אכן היה מסוגל להיות שמח בחלקו לחלוטין, פירוש הדבר שהוא לא היה רוצה לשנות שום דבר במציאות שלו, גם לא את הדברים הרעים או הפחות נעימים. הוא היה מגיע לשלמות פנימית אמיתית שבה כל דבר שקורה לו הוא הרצוי ביותר מבחינתו, ואין שום אפשרות, אפילו תאורטית, לשפר את הרגשתו.
הוא מביא כדוגמה אדם חולה, שאומרים לו "תהיה שמח בחלקך שאתה לפחות חי". אולם במציאות, אם האדם החולה מקבל הזדמנות להבריא ולקחת תרופה, הוא ישמח לשנות את המצב. אם הוא באמת היה שמח בחלקו באופן מוחלט, הוא היה מסרב לתרופה, כיוון שהוא היה רוצה בדיוק את המצב הנוכחי שלו - חולה.
כיצד הדוגמה של האדם הרעב ממחישה את השקר?
דוגמה נוספת שמובאת היא של אדם רעב. לכאורה, אדם ששמח בחלקו אמור להיות מאושר גם כאשר הוא רעב או צמא, ולמעשה לא היה לו צורך לאכול או לשתות. אך במציאות, כל אדם רעב או צמא יחפש מזון או מים, מה שמוכיח שלמעשה הוא לא באמת שמח במצבו הנוכחי. הוא עדיין מעוניין לשנות את מצבו.
מדוע העשיר ששמח בחלקו הוא לא באמת עשיר?
אליעד מסביר שגם אם אדם אומר שהוא "שמח בחלקו", בפועל, תמיד ניתן לשמח אותו יותר. לדוגמה, אם לאדם יש כמות מסוימת של כסף והוא טוען שהוא שמח, אך כשמציעים לו יותר כסף הוא מיד שמח יותר, ברור שבמצב הקודם הוא לא היה לגמרי שמח. אם באמת היה שלם, שום תוספת לא הייתה משנה את רמת השמחה שלו.
דוגמה נוספת שהוא מביא היא של אדם עיוור שלא אכפת לו מצבע החולצה שהוא לובש, כי הוא כלל לא מבחין בין צבעים. אם אותו אדם יקבל חולצה בצבע אחר, זה לא ישנה לו דבר. אך אם ירגיש שינוי כלשהו בשמחה שלו כשהחליפו לו את החולצה, זה מעיד שבפועל היה אכפת לו קודם לכן, והוא לא היה באמת "שמח בחלקו".
מדוע האדם לא מסוגל להגיע לשלמות של "שמח בחלקו"?
האדם, מעצם טבעו, תמיד יחווה חוסר מסוים. גם אם יתנו לאדם את כל העולם, הוא תמיד ירגיש שחסר לו משהו. תמיד תהיה לו תחושה פנימית שמשהו לא שלם, שמשהו נוסף יכול היה להפוך אותו לשמח יותר. במצב כזה, האדם לעולם לא באמת יהיה שמח בחלקו.
אם האדם באמת היה שמח באופן מוחלט, שום דבר לא היה חסר לו, והוא לא היה רוצה לשנות את מצבו לעולם. אדם כזה היה חווה שלמות מוחלטת, והמצב שלו היה מושלם כפי שהוא, בלי אפשרות לשינוי. אך האדם המצוי לא מסוגל להגיע למצב כזה בפועל.
כיצד אפשר לדעת שאתה באמת לא שמח בחלקך?
אליעד מסביר שאדם ששמח בחלקו צריך להיות מסוגל לשמוח גם כשהוא חווה רגשות שליליים כמו דיכאון, עצבות וכאב. אדם כזה אמור לרצות את המצב השלילי, לראות בו שלמות אמיתית. אם האדם לא רוצה להרגיש רע, אז הוא בעצם מודה שהוא לא באמת שמח במצב הזה, והוא רק משקר לעצמו כשהוא טוען שהוא "שמח בחלקו".
האדם תמיד שואף להרגיש טוב יותר, וזו ההוכחה לכך שהוא לא שלם. כל ניסיון לשכנע את עצמו שהוא שמח בחלקו כשהוא מרגיש רע רק מדגיש את העובדה שהוא בעצם לא שלם ולא באמת מרוצה ממצבו.
מה הדרך האמיתית להיות שלם?
לפי אליעד, הדרך היחידה להגיע לשלמות פנימית אמיתית היא להפסיק לשקר לעצמך ולהתחיל לשאול שאלות אמיתיות ועמוקות יותר: מה זה טוב? מה זה רע? למה אני חי? מה המשמעות של הקיום שלי? כאשר האדם חוקר את השאלות הללו באמת, הוא מסוגל להגיע להבנה עמוקה של המציאות ולראות את השלמות שבכל דבר, גם ברע. רק מי שיבין זאת יגיע למצב בו הוא לא יצטרך יותר לנסות להיות "שמח בחלקו" באופן מלאכותי, כי הוא באמת יראה את השלמות בכל מצב.
אליעד קורא לאדם להפסיק להשתמש בסיסמאות שווא כמו "הכל לטובה" או "תסתכל על חצי הכוס המלאה", שכן אלו לא באמת משפרות את חייו, אלא רק מאריכות את הסבל שלו. במקום זאת, האדם צריך להיות אמיתי, לחפש את האמת ולהגיע להבנה אמיתית של המציאות שבה הוא חי.
ישנו ביטוי נפוץ וידוע שאומר: "איזהו עשיר? השמח בחלקו". לפי אליעד כהן, הביטוי הזה הוא אחד השקרים הנפוצים והעמוקים ביותר שהאדם מספר לעצמו. הוא מסביר בצורה מפורטת ועמוקה מדוע "השמח בחלקו" הוא למעשה אשליה בלתי אפשרית כמעט לחלוטין, ולמה ההצהרה הזאת לא באמת עוזרת לאדם להיות מאושר או שלם בחייו.
למה הביטוי "שמח בחלקו" הוא שקר?
לפי אליעד כהן, כשאומרים לאדם שהוא יכול לגרום לעצמו להיות שמח בחלקו, משקרים לו. אם האדם אכן היה מסוגל להיות שמח בחלקו לחלוטין, פירוש הדבר שהוא לא היה רוצה לשנות שום דבר במציאות שלו, גם לא את הדברים הרעים או הפחות נעימים. הוא היה מגיע לשלמות פנימית אמיתית שבה כל דבר שקורה לו הוא הרצוי ביותר מבחינתו, ואין שום אפשרות, אפילו תאורטית, לשפר את הרגשתו.
הוא מביא כדוגמה אדם חולה, שאומרים לו "תהיה שמח בחלקך שאתה לפחות חי". אולם במציאות, אם האדם החולה מקבל הזדמנות להבריא ולקחת תרופה, הוא ישמח לשנות את המצב. אם הוא באמת היה שמח בחלקו באופן מוחלט, הוא היה מסרב לתרופה, כיוון שהוא היה רוצה בדיוק את המצב הנוכחי שלו - חולה.
כיצד הדוגמה של האדם הרעב ממחישה את השקר?
דוגמה נוספת שמובאת היא של אדם רעב. לכאורה, אדם ששמח בחלקו אמור להיות מאושר גם כאשר הוא רעב או צמא, ולמעשה לא היה לו צורך לאכול או לשתות. אך במציאות, כל אדם רעב או צמא יחפש מזון או מים, מה שמוכיח שלמעשה הוא לא באמת שמח במצבו הנוכחי. הוא עדיין מעוניין לשנות את מצבו.
מדוע העשיר ששמח בחלקו הוא לא באמת עשיר?
אליעד מסביר שגם אם אדם אומר שהוא "שמח בחלקו", בפועל, תמיד ניתן לשמח אותו יותר. לדוגמה, אם לאדם יש כמות מסוימת של כסף והוא טוען שהוא שמח, אך כשמציעים לו יותר כסף הוא מיד שמח יותר, ברור שבמצב הקודם הוא לא היה לגמרי שמח. אם באמת היה שלם, שום תוספת לא הייתה משנה את רמת השמחה שלו.
דוגמה נוספת שהוא מביא היא של אדם עיוור שלא אכפת לו מצבע החולצה שהוא לובש, כי הוא כלל לא מבחין בין צבעים. אם אותו אדם יקבל חולצה בצבע אחר, זה לא ישנה לו דבר. אך אם ירגיש שינוי כלשהו בשמחה שלו כשהחליפו לו את החולצה, זה מעיד שבפועל היה אכפת לו קודם לכן, והוא לא היה באמת "שמח בחלקו".
מדוע האדם לא מסוגל להגיע לשלמות של "שמח בחלקו"?
האדם, מעצם טבעו, תמיד יחווה חוסר מסוים. גם אם יתנו לאדם את כל העולם, הוא תמיד ירגיש שחסר לו משהו. תמיד תהיה לו תחושה פנימית שמשהו לא שלם, שמשהו נוסף יכול היה להפוך אותו לשמח יותר. במצב כזה, האדם לעולם לא באמת יהיה שמח בחלקו.
אם האדם באמת היה שמח באופן מוחלט, שום דבר לא היה חסר לו, והוא לא היה רוצה לשנות את מצבו לעולם. אדם כזה היה חווה שלמות מוחלטת, והמצב שלו היה מושלם כפי שהוא, בלי אפשרות לשינוי. אך האדם המצוי לא מסוגל להגיע למצב כזה בפועל.
כיצד אפשר לדעת שאתה באמת לא שמח בחלקך?
אליעד מסביר שאדם ששמח בחלקו צריך להיות מסוגל לשמוח גם כשהוא חווה רגשות שליליים כמו דיכאון, עצבות וכאב. אדם כזה אמור לרצות את המצב השלילי, לראות בו שלמות אמיתית. אם האדם לא רוצה להרגיש רע, אז הוא בעצם מודה שהוא לא באמת שמח במצב הזה, והוא רק משקר לעצמו כשהוא טוען שהוא "שמח בחלקו".
האדם תמיד שואף להרגיש טוב יותר, וזו ההוכחה לכך שהוא לא שלם. כל ניסיון לשכנע את עצמו שהוא שמח בחלקו כשהוא מרגיש רע רק מדגיש את העובדה שהוא בעצם לא שלם ולא באמת מרוצה ממצבו.
מה הדרך האמיתית להיות שלם?
לפי אליעד, הדרך היחידה להגיע לשלמות פנימית אמיתית היא להפסיק לשקר לעצמך ולהתחיל לשאול שאלות אמיתיות ועמוקות יותר: מה זה טוב? מה זה רע? למה אני חי? מה המשמעות של הקיום שלי? כאשר האדם חוקר את השאלות הללו באמת, הוא מסוגל להגיע להבנה עמוקה של המציאות ולראות את השלמות שבכל דבר, גם ברע. רק מי שיבין זאת יגיע למצב בו הוא לא יצטרך יותר לנסות להיות "שמח בחלקו" באופן מלאכותי, כי הוא באמת יראה את השלמות בכל מצב.
אליעד קורא לאדם להפסיק להשתמש בסיסמאות שווא כמו "הכל לטובה" או "תסתכל על חצי הכוס המלאה", שכן אלו לא באמת משפרות את חייו, אלא רק מאריכות את הסבל שלו. במקום זאת, האדם צריך להיות אמיתי, לחפש את האמת ולהגיע להבנה אמיתית של המציאות שבה הוא חי.
- איך להיות שמח בחלקי?
- מה השקר של השמח בחלקו?
- האם אפשר באמת להיות מאושר?
- מהו אושר אמיתי?
- למה אני לא מצליח להיות שמח בחלקי?
- האם אפשר לשמוח גם כשמרגישים רע?
שמח בחלקו - מהו השקר של העשיר ששמח בחלקו?
הפעם אני רוצה לדבר על אחד השקרים בעולם, והשקר הוא על "השמח בחלקו".
מה זאת אומרת? כפי שאמרנו, האדם סובל בחייו בגלל השקרים שהוא משקר את עצמו.
ויש שקר נפוץ, שאומרים, איזהו עשיר השמח בחלקו
וברור שאם אדם יהיה שמח במה שיש לו, בחלק שלו, ברור שהוא יהיה שמח ומאושר.
ואיפה השקר. השקר הוא שאומרים לאדם שהוא יכול לגרום לעצמו להיות שמח בחלקו
והאם הוא בכלל יכול להיות באמת שמח?
והאם זה שאומרים לאדם את האמרה פשוט תהיה שמח בחלקך, לא משנה מה קורה, האם זה יכול בפועל לעזור לו באמת להיות שמח בחלקו. ברור שלא.
וזהו עוול שנעשה לאדם להגיד לו דבר כזה, כי איך הוא יכול לגרום לעצמו להיות שמח במשהו שמדכא אותו, או נדמה לו כחוויה רעה.
גם אם האדם מכיל בתוכו את הדבר הרע, זה עדיין לא מספיק חזק שהוא ירצה את הדבר שקרה לו.
ויש כמה אפשרויות בדבר רע שקרה לאדם, בחוויה, והאפשרויות הן:
יש אפשרות שהוא סובל ממה שקרה, לא רוצה את שקרה לו, וסובל מכך שהוא לא רוצה את זה.
ויש אפשרות שנייה שהוא אפאטי, לא מגיב, שותק למה שקרה.
ואפשרות שלישית נוספת, שהוא כל כך שמח מהמציאות כפי שהיא
שהוא ממש רוצה את הדבר הרע שקרה לו.
הוא כל כך שמח בחלקו באמת, שהאדם כל כך מרוצה מהמצב הרע שקרה לו
עד כדי כך שהוא יסרב לשנות את המצב.
ניקח מצב שאדם חולה, אם באמת הוא שמח בחלקו, לא ירצה תרופה, ואם האדם שמח בחלקו, למה שינסה להבריא ולקחת תרופה.
ואם אדם רעב, הוא אוכל, אבל אם אתה כל כך שמח בחלקך, למה אתה אוכל?
תשמח בחלקך ותסתכל על הכוס המלאה, הן שוות אולי כקליפת השום, מה גם שהן לא מביאות אותך לשלמות.
והשלמות, השמח בחלקך באמת, לא תרצה לשנות כלום, ואם קורה לו דבר רע
הוא כל כך שמח בחלקו, לא ירצה לשנות את הרע, ברמה כזו, שיבחר את המצב הרע
כמו שהיה רוצה לבחור דבר טוב.
נגיד שאדם לא חסר לו משהו בחיים, ויש לו כסף, והוא שמח בחלקו, ועכשיו מציעים לו יותר כסף
והוא ישמח, אם ישמח, סימן שלא היה שמח גם קודם בחלקו.
זה כמו עיוור שיש לו צבע מסוים בחולצה, נניח שלא אכפת לו מה הצבע. ויגידו לו יש בעיה עם הצבע של החולצה שלך, היא לא יפה, ומה אכפת לו מה צבע החולצה, ונאמר שיביאו לו חולצה עם צבע אחר, ויגידו לו להחליף, לא ישנה לו להישאר עם החולצה שלובש, מה אכפת לו מה הצבע אם אף פעם לא ראה והבחין בין הצבעים השונים? ואם ישנה לו ויחליף, לא היה מרוצה בכל מקרה.
להיות שמח בחלקך אומר שאפילו תיאורטית אתה לא יכול להרגיש יותר טוב.
חוויית שלמות מוחלטת, שגם אם יציעו לך כרטיס לגן עדן, הוא לא ירצה.
ועל האדם להפסיק לשקר את עצמו, כי אף אחד לא באמת שמח בחלקו
כי גם אם יתנו לאדם את כל העולם, וישימו כתר על ראשו, הוא תמיד ירגיש שחסר לו משהו.
גם אם מישהו אומר, יש לי כל מה שאני רוצה אני שמח, הוא לא באמת שמח
כי תמיד הוא יכול עוד להיות שמח יותר, כי אם בשלמות אתה שמח בחלקך
אין שום אפשרות לרצות עוד כלום כדי שיגרום לך יותר שמחה.
ומי שבאמת שמח, אמור להיות שמח גם שהוא בדיכאון ומרגיש רע
אבל האדם לא רוצה להרגיש רע, או עצוב, הוא רוצה להיות שמח רק במה שנוח לו.
ועל האדם להיות אמיתי, ולהיות שמח בחלקך זה לא כמו שזה נראה
ואל לו לאדם לשקר את עצמו שהוא שמח בחלקו ובעצם הוא מלא צער וכאב על העצבות והחסרונות שלו.
על האדם לבדוק ולחקור פנימה, לנסות להבין מה זה טוב, מה זה רע? מהי המציאות?
ומי שיבין את הדברים, יבין את השלמות יבין שאין צורך, או אין רצון כלשהו שיגרום ליותר שמחה
וממילא יהיה שמח בחלקו.
הפעם אני רוצה לדבר על אחד השקרים בעולם, והשקר הוא על "השמח בחלקו".
מה זאת אומרת? כפי שאמרנו, האדם סובל בחייו בגלל השקרים שהוא משקר את עצמו.
ויש שקר נפוץ, שאומרים, איזהו עשיר השמח בחלקו
וברור שאם אדם יהיה שמח במה שיש לו, בחלק שלו, ברור שהוא יהיה שמח ומאושר.
ואיפה השקר. השקר הוא שאומרים לאדם שהוא יכול לגרום לעצמו להיות שמח בחלקו
והאם הוא בכלל יכול להיות באמת שמח?
והאם זה שאומרים לאדם את האמרה פשוט תהיה שמח בחלקך, לא משנה מה קורה, האם זה יכול בפועל לעזור לו באמת להיות שמח בחלקו. ברור שלא.
וזהו עוול שנעשה לאדם להגיד לו דבר כזה, כי איך הוא יכול לגרום לעצמו להיות שמח במשהו שמדכא אותו, או נדמה לו כחוויה רעה.
גם אם האדם מכיל בתוכו את הדבר הרע, זה עדיין לא מספיק חזק שהוא ירצה את הדבר שקרה לו.
ויש כמה אפשרויות בדבר רע שקרה לאדם, בחוויה, והאפשרויות הן:
יש אפשרות שהוא סובל ממה שקרה, לא רוצה את שקרה לו, וסובל מכך שהוא לא רוצה את זה.
ויש אפשרות שנייה שהוא אפאטי, לא מגיב, שותק למה שקרה.
ואפשרות שלישית נוספת, שהוא כל כך שמח מהמציאות כפי שהיא
שהוא ממש רוצה את הדבר הרע שקרה לו.
הוא כל כך שמח בחלקו באמת, שהאדם כל כך מרוצה מהמצב הרע שקרה לו
עד כדי כך שהוא יסרב לשנות את המצב.
ניקח מצב שאדם חולה, אם באמת הוא שמח בחלקו, לא ירצה תרופה, ואם האדם שמח בחלקו, למה שינסה להבריא ולקחת תרופה.
ואם אדם רעב, הוא אוכל, אבל אם אתה כל כך שמח בחלקך, למה אתה אוכל?
תשמח בחלקך ותסתכל על הכוס המלאה, הן שוות אולי כקליפת השום, מה גם שהן לא מביאות אותך לשלמות.
והשלמות, השמח בחלקך באמת, לא תרצה לשנות כלום, ואם קורה לו דבר רע
הוא כל כך שמח בחלקו, לא ירצה לשנות את הרע, ברמה כזו, שיבחר את המצב הרע
כמו שהיה רוצה לבחור דבר טוב.
נגיד שאדם לא חסר לו משהו בחיים, ויש לו כסף, והוא שמח בחלקו, ועכשיו מציעים לו יותר כסף
והוא ישמח, אם ישמח, סימן שלא היה שמח גם קודם בחלקו.
זה כמו עיוור שיש לו צבע מסוים בחולצה, נניח שלא אכפת לו מה הצבע. ויגידו לו יש בעיה עם הצבע של החולצה שלך, היא לא יפה, ומה אכפת לו מה צבע החולצה, ונאמר שיביאו לו חולצה עם צבע אחר, ויגידו לו להחליף, לא ישנה לו להישאר עם החולצה שלובש, מה אכפת לו מה הצבע אם אף פעם לא ראה והבחין בין הצבעים השונים? ואם ישנה לו ויחליף, לא היה מרוצה בכל מקרה.
להיות שמח בחלקך אומר שאפילו תיאורטית אתה לא יכול להרגיש יותר טוב.
חוויית שלמות מוחלטת, שגם אם יציעו לך כרטיס לגן עדן, הוא לא ירצה.
ועל האדם להפסיק לשקר את עצמו, כי אף אחד לא באמת שמח בחלקו
כי גם אם יתנו לאדם את כל העולם, וישימו כתר על ראשו, הוא תמיד ירגיש שחסר לו משהו.
גם אם מישהו אומר, יש לי כל מה שאני רוצה אני שמח, הוא לא באמת שמח
כי תמיד הוא יכול עוד להיות שמח יותר, כי אם בשלמות אתה שמח בחלקך
אין שום אפשרות לרצות עוד כלום כדי שיגרום לך יותר שמחה.
ומי שבאמת שמח, אמור להיות שמח גם שהוא בדיכאון ומרגיש רע
אבל האדם לא רוצה להרגיש רע, או עצוב, הוא רוצה להיות שמח רק במה שנוח לו.
ועל האדם להיות אמיתי, ולהיות שמח בחלקך זה לא כמו שזה נראה
ואל לו לאדם לשקר את עצמו שהוא שמח בחלקו ובעצם הוא מלא צער וכאב על העצבות והחסרונות שלו.
על האדם לבדוק ולחקור פנימה, לנסות להבין מה זה טוב, מה זה רע? מהי המציאות?
ומי שיבין את הדברים, יבין את השלמות יבין שאין צורך, או אין רצון כלשהו שיגרום ליותר שמחה
וממילא יהיה שמח בחלקו.