... ולהתנהלות נכונה בחיים הוא בירור והבנה מעמיקה של האינטרסים, הרצונות, והמניעים האמיתיים - גם שלך וגם של האחרים. האם אלוהים באמת דואג לך? ככה עלה ברצונו האם אפשר לסמוך על עצמי? מה האינטרס של אלוהים? שכר ועונש ביהדות האם אלוהים אוהב אותך יותר מאחרים? למי אפשר לפנות כשקשה? ...

... רע בעולם? איפה היה אלוקים בשואה? אמונה לאחר השואה, שאלת הרע בעולם, בעיית הרוע, סוגיית הרע בעולם, האם אלוהים טוב? האם אלוהים כל יכול? אלוהים הוא טוב כל הזמן, שכר ועונש ביהדות , שכר ועונש בתורה, שאלות על אלוהים, למה דתיים לא ...

... זאת כל האמת? איך לבדוק תשובה? האם התשובה נכונה? האם זאת התשובה היחידה? איך לדעת מה התשובה? האם התשובה מחויבת? האם זאת האמת היחידה? תשובה אפשרית, החלל הפנוי, אמיתות של תשובה איך לדעת אם התשובה שקיבלנו נכונה? אליעד כהן מסביר בהרצאה באופן מפורט כיצד עלינו לבדוק כל תשובה שאנחנו מקבלים לשאלה כלשהי. לדבריו, כאשר אדם ... כדי לחפש תשובות אחרות או אפשרויות נוספות שאולי יענו על צרכים עמוקים או רחבים יותר. לכן, מבחינת אליעד, התשובה אינה מסתיימת רק באמירה עצמה אלא בחקירה מתמשכת של אמיתות נוספות. איך לדעת אם התשובה נכונה? מהן הנחות יסוד בשאלות? האם יש תשובה מוחלטת? איך להתמודד עם שאלות ללא תשובה? מהו החלל הפנוי? האם התשובה היא היחידה ...

איזו דת הכי נכונה? יהדות, נצרות, איסלם, איזו דת הייתה ראשונה? איזו דת קדמה לאיזו דת? מי הדת הכי קדומה? צדוקים, קראים, קרח ומשה, עגל הזהב, עבודת אלילים, אברהם אבינו, משה רבנו, מתן תורה, אמיתות היהדות איזו דת היא הכי קדומה והאם זה מעיד על אמיתותה? בשיחה אליעד כהן מעלה את השאלה איזו דת היא הקדומה ביותר, האם זו היהדות, הנצרות או האסלאם, והאם העובדה שדת מסוימת היא קדומה יותר מאחרות מצביעה בהכרח על אמיתותה. רבים מאמינים כי היהדות היא הדת הראשונה, כאשר גם הנצרות וגם האסלאם מכירות באופן חלקי בסיפוריה ומקבלות את התנך כדבר אמת. עם זאת, אליעד מעלה ספקות לגבי ההנחה לפיה דת קדומה יותר היא גם הנכונה יותר. לדברי אליעד, הנוצרים והמוסלמים מודים שהיהדות קדומה מהם, אך משתמשים בכך כדי להוכיח את אמיתות הדתות שלהם. לדוגמה, המוסלמים טוענים שהיהדות נכונה עד נקודה מסוימת, ולאחר מכן הופיעה דת חדשה (האסלאם) שהיא ההמשך האמיתי והנכון. הנוצרים טוענים טענה דומה לגבי הנצרות. כך יוצא שכל דת טוענת שהיא המשך ישיר לאמת המקורית. האם היהדות של היום היא אותה היהדות המקורית? אליעד מסביר שגם בתוך היהדות עצמה, היו מחלוקות לאורך ההיסטוריה על מהי היהדות האותנטית. לדוגמה, הצדוקים והקראים לא קיבלו את הפרשנויות של היהדות הרבנית, וטענו שהם הולכים לפי התורה המקורית בלבד. לדברי אליעד, אם הקראים היו מצליחים להפוך לרוב, הם היו יכולים לטעון שהם היהודים האותנטיים, והיהדות הרבנית של היום היתה נתפסת כזרם שהתפתח מאוחר יותר ואינו אותנטי. מה באמת קרה בסיפורי התנך והאם אפשר להוכיחם? אליעד מתאר את הסיפור של ... פשוט דאג לחסל כל אופוזיציה אידיאולוגית. כך, כל מי שהתנגד למשה ולתורתו הושתק, ולא נשאר מי שיעביר את הסיפור מנקודת מבטם של המפסידים. בדוגמה נוספת, אליעד מזכיר את סיפור עגל הזהב, שבו אנשים שלא הסכימו עם משה ... ההיסטוריה התנכית היו תמיד קבוצות שלא הסכימו עם הגרסה הרשמית של הדת היהודית, והם הושמדו בידי הקבוצה השלטת. מכאן עולה שאולי

שכר ועונש, מידה כנגד מידה, תורת הגמול, צדיק ורע לו רשע וטוב לו, קארמה, השגחה פרטית, מצוות, עברות, גן עדן, גיהנום, שכר מצווה מצווה, שכר עבירה עבירה, שיפוטיות מהו המנגנון הפנימי של שכר ועונש במציאות? אליעד מסביר לעומק את המנגנון האמיתי שעומד מאחורי רעיונות כמו שכר ועונש, מידה כנגד מידה, קארמה, והשאלה הידועה של צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. לדבריו, אנשים חושבים בדרך כלל ששכר ועונש הם דברים שניתנים על ידי אלוהים או כוח חיצוני כלשהו, אך למעשה מדובר במנגנון פסיכולוגי ופנימי בלבד, המתרחש בזמן אמת בתוך האדם עצמו, ללא התערבות חיצונית. איך מתרחש בפועל מנגנון מידה כנגד מידה? לדוגמה, כשאדם שופט מישהו אחר ואומר האדם הזה טיפש ולכן הוא רע או פחות טוב ממני, הוא מיד מפעיל מנגנון פנימי של שכר ועונש כלפי עצמו. בשנייה שהוא שופט אדם אחר, הוא בעצם קובע במוחו שתכונת הטיפשות היא שלילית. באותה שנייה ממש, הוא מפנה את אותה שיפוטיות כלפי עצמו - כלומר, הוא מתחיל באופן אוטומטי לשנוא ולשפוט כל טיפשות שיראה בתוכו. במילים אחרות, האדם מעניש את עצמו ברגע שהוא שופט את האחר. התהליך הזה מתרחש בשני שלבים: שלב ראשון - הענשה מיידית: ברגע שאדם שופט מישהו אחר לשלילה, הוא בעצם מכניס לראשו תפיסה שלילית שאותה הוא משליך על עצמו. לדוגמה, אם חשב טיפשות היא דבר רע, הוא מיד יחוש שלילי כלפי עצמו בכל פעם ... המוח פועל באמצעות זיכרון מתמשך. בכל פעם שהאדם נתקל שוב בתכונה ששפט בעבר (אצל עצמו או אצל אחרים), אותה תחושה שלילית שהוטבעה בתודעתו תחזור ותתעורר שוב. כך נוצר עונש מתמשך , שחוזר ונחווה שוב ושוב, גם לאחר זמן רב. לדוגמה, אדם שזלזל באחרים כי הם טיפשים, יחווה שוב ושוב כאב ותסכול בכל פעם שהוא יזהה בעצמו או באחרים טיפשות. זו משמעות הביטוי מידה כנגד מידה - האדם הוא זה שיוצר בעצמו את הסבל, באמצעות השיפוט שלו. האם אלוהים באמת מעניש על מצוות ועבירות? אליעד מדגיש שאין שום ישות חיצונית כמו אלוהים או כוח עליון שעומד ומחלק עונשים או תגמולים. הוא מסביר שזה לא הגיוני לחשוב שיש מישהו שבודק את מעשינו מבחוץ. העבירה עצמה היא העונש. ברגע שאדם עושה פעולה שנתפסת בעיניו כשלילית (עבירה), הוא מיד יוצר מציאות פנימית שלילית, שנשארת טבועה בנפשו ובתודעתו. הוא מצטט את רבי נחמן מברסלב שאומר: אבונותיו של אדם חקוקים על עצמותיו, כלומר, העבירות נרשמות בנפש האדם עצמו, ולא בספר חיצוני בשמיים. כל עבירה חורטת רושם שלילי פנימי, שגורם לסבל מתמשך. האם הפחד מעונש הופך אותנו לשוטרים של עצמנו? אליעד מסביר שאם האדם מפחד כל הזמן מעונש או מנסה להימנע משיפוטיות בצורה מלאכותית, הוא למעשה הופך לשוטר של עצמו. בכך הוא דווקא יוצר עוד סבל ועוד מתח, מכיוון שהוא כל הזמן עסוק בלשפוט את עצמו אם הוא שופט או לא. לדוגמה, ... לשפוט כדי לא להיענש, למעשה יוצר מצב שבו הוא כל הזמן שופט את עצמו: האם עכשיו אני שופט? האם עכשיו עשיתי טעות? ובכך הוא נשאר במעגל של סבל עצמי. מהו הפתרון לשיפוטיות ולעונשים הפנימיים? אליעד מציע פתרון עמוק ופשוט להבנת מנגנון השכר והעונש הפנימי. לדבריו, יש שתי פרספקטיבות אפשריות להסתכל על המציאות: פרספקטיבה של שיפוטיות (נפרדות): במצב זה, האדם כל הזמן מפריד בין טוב לרע, חכם לטיפש, נכון לטעות. מנקודת מבט זו, האדם יוצר לעצמו באופן תמידי סבל, שיפוט עצמי ועונשים פנימיים. פרספקטיבה של אי - שיפוטיות (אחדות): האדם מבין לעומק שאין באמת הבדל בין טוב לרע, טיפש לחכם, או בין הצלחה לכישלון. במצב זה, האדם מפסיק לשפוט, משתחרר לחלוטין מהסבל ומהעונשים הפנימיים, וחווה חופש ושלווה פנימית. לדוגמה, אדם שמבין באמת שאין הבדל בין טיפש לחכם, כבר לא ירגיש צורך לשפוט אנשים על טיפשות או חוכמה, ולכן יהיה חופשי מסבל ומעונש. האם גן עדן, גיהנום וקארמה הם דברים חיצוניים? אליעד מדגיש שהמושגים גן עדן וגיהנום אינם מקומות אמיתיים או חיצוניים, אלא מצבי תודעה פנימיים שהאדם יוצר לעצמו. כשהאדם שופט אחרים ... הוא מייד חווה גיהנום בצורת סבל פנימי. כשהוא משתחרר מהשיפוטיות, הוא חווה גן עדן, שהוא מצב של שלווה פנימית. קארמה פועלת באותו אופן בדיוק - זו לא מערכת חיצונית של ענישה, אלא מנגנון פנימי שבו האדם עצמו יוצר את סבלו או אושרו, בהתאם לשיפוט שלו. איך להשתחרר באופן אמיתי משכר ועונש? הדרך היחידה להשתחרר מהמעגל הזה היא להבין לעומק את המנגנון שהוסבר. ברגע שאדם מבין ששיפוט הוא תמיד שיפוט עצמי, הוא מפסיק ליצור לעצמו סבל ועונשים. הוא כבר לא צריך להיות שוטר של עצמו ולנסות להימנע משיפוט באופן מלאכותי, אלא באופן טבעי ועמוק הוא חדל לשפוט, וחווה חופש אמיתי ושלווה. מהי המשמעות האמיתית של שכר ועונש? כיצד עובד המנגנון של מידה כנגד מידה? האם אלוהים מעניש על מצוות ועבירות? האם קארמה היא עניין חיצוני או פנימי? כיצד להשתחרר משיפוטיות עצמית? האם גן עדן וגיהנום הם מקומות אמיתיים? מהו המנגנון האמיתי של

שכר ועונש - צדיק וטוב לו, רשע ורע לו - גיהנום וגן עדן ובו יתבאר עניין השכר והעונש, שיש במציאות. כי יש כאלו שנדמה להם, שהעולם הוא הפקר, ושאיש הישר בעיניו יעשה. ויש כאלו שנדמה להם שהעולם הזה הוא הפקר, ושמי שעושה רע או טוב, הוא יקבל את עונשו או את שכרו, רק בעולם הבא וכולי. וכיוב שנדמה לאדם, כאילו שאין שכר ועונש מיידי בזמן אמת, כדי שתהיה לאדם בחירה חופשית, וכיוב שאר הטעויות. והטועים אינם רואים את האמת, שהמציאות שלנו היא מדויקת להפליא. ותכף ומיד שאדם עושה רע, תכף ומיד הוא מקבל את עונשו. ותכף ומיד שאדם עושה טוב, תכף ומיד הוא מקבל את שכרו. ולעשות טוב או רע, ... המציאות היא לא כרצונו, ואז ממילא יותר רע לו. ומי שרוצה לדעת האם הוא צדיק או רשע, שפשוט יבדוק, עד כמה טוב לו או רע לו. והעברות של האדם, הן בעצמן נוקמות בו. והמצוות של האדם, הן עצמן השכר שלו. והמצוות או העברות, אלו השכלים שבהם נאחז האדם, והפירושים שלפיהם מבין האדם את המציאות. ומי שעושה עבירות, דהיינו, מפרש את המציאות בצורה שגויה, הוא מקבל את עונשו בזמן אמת, תוך כדי זה שהוא מפרש אותה בצורה שגויה. וככל שהאדם מפרש את המציאות, בצורה של יותר נפרדות, כך רע לו יותר. ומי שהוא צדיק אמיתי שעושה רק מצוות כל הזמן, הוא מבין ומפרש את המציאות, לפי מה שהיא באמת. ואז הוא מקבל את ...

תורה, ידיעה ובחירה, שכר ועונש, יהדות, מצוות עברות, אחדות הבורא איך מסתדרת התורה היהודית עם רעיון האחדות של המציאות? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא כיצד אפשר ליישב בין רעיון האחדות של המציאות - הרעיון שהכל אחד, גם הטוב וגם הרע, ושאין באמת נפרדות - לבין התפיסה הדתית והיהודית בפרט, המדברת על טוב ורע, מצוות ועבירות, שכר ועונש, והתקרבות לבורא. התפיסה הבסיסית של האחדות אומרת שאין שום נפרדות במציאות, ושכל מה שנראה כרע הוא למעשה טוב מוחלט, כי הרע והטוב שניהם ביטויים של אותה מציאות אחת. מצד שני, התורה והדת מדגישות את ההבדל בין טוב לרע, ומדריכות את האדם להימנע מהרע ולבחור בטוב. על כן, עולה השאלה איך מתיישבים שני הרעיונות האלה יחד. מדוע אין משמעות לרצון להתקרב לאלוהים , אם הכל אחד? אליעד כהן מסביר שאם הכל הוא באמת אחד, אז אין שום משמעות לרעיון של להתקרב לאלוהים. הרי התקרבות לאלוהים מניחה קיומה של נפרדות - יש אותי ויש את אלוהים, ואני מתקרב אליו. אך אם המציאות היא אחד מוחלט, הרי שהאדם כבר באחדות מלאה עם אלוהים. לדבריו, האדם נמצא ממילא בתוך המציאות האחת, בתוך המחשבה של אלוהים, ואין לו בכלל לאן להתקרב. כל ניסיון להתקרב לאלוהים רק מחזק אצל האדם את התחושה השגויה של הנפרדות, וכך מרחיק אותו עוד יותר. אם האדם היה באמת מתקרב לאלוהים בשלמות, הוא היה מפסיק מיד לרצות להתקרב אליו, בדיוק כפי שאלוהים עצמו לא צריך להתקרב לעצמו. למעשה, לפי אליעד, אלוהים עוסק כל הזמן בהרחקה של עצמו מעצמו, על ידי שהוא יוצר את העולם ומצמצם את עצמו בתוכו, ולכן הרצון של האדם להתקרב אליו מנוגד בכלל לתהליך הבריאה של אלוהים עצמו. למה אלוהים ברא עולם נפרד אם המטרה היא אחדות? אליעד מסביר שאלוהים יצר עולם שבו קיימת נפרדות כדי שהאדם ירגיש שהוא צריך להתקרב אליו. אבל למה אלוהים ירצה שאנשים ירגישו נפרדות אם כל מטרתו היא האחדות? לדבריו, זו סתירה מובנית בתפיסת הדת - אלוהים ברא את העולם מתוך תהליך של הרחקה וצמצום של עצמו, ונתן לאדם שכל ורצונות ... מתוך ניגוד. האם יש סתירה בין ידיעה ובחירה? אליעד כהן מרחיב גם על סתירה נוספת, והיא הסתירה בין הידיעה של אלוהים את העתיד, לבין הבחירה החופשית שהאדם חווה שיש לו. אלוהים הרי יודע הכל מראש, משום שהוא עצמו עושה הכל. אם אלוהים עושה הכל, הרי שאין באמת לאדם אפשרות לבחור, כיוון שהכל כבר נקבע על ידי אלוהים. לפי אליעד, האדם אומנם חווה שיש לו בחירה, אבל מי שגורם לו לחוש כך ולחשוב שהוא בוחר, הוא אלוהים עצמו.

... חוק הסיבה והתוצאה, שכר ועונש, סיבה ותוצאה, סיבתיות, סמסרה, כל דבר הוא סיבת עצמו, רשימו מה זה בעצם קרמה והאם היא קיימת במציאות? הרעיון המרכזי שאליעד כהן מסביר לגבי קרמה הוא שהמושג הזה ... תהיה מושלמת מעצמה, ולא תוצאה של משהו אחר. אליעד מדגיש נקודה זו עם דוגמה של אלוהים: נניח שאלוהים מעניש אדם בגלל משהו שעשה אתמול - האדם עדיין יכול לתהות למה אלוהים לא פשוט ביטל את העונש. לעומת זאת, אם האדם מאמין שאלוהים או המציאות פשוט רוצים שזה יקרה עכשיו, בלי קשר לעבר, קל לו יותר לקבל את האירוע כשלם ומושלם בפני עצמו. האם באמת קיימת סיבתיות במציאות? אליעד כהן מסביר שלמרות ...

אמונה באלוהים, להאמין באלוהים, יש או אין אלוהים, מה זה משנה אם יש אלוהים? כפירה באלוהים, אתאיזם, האם יש אלוהים? חזרה בתשובה, לחזור בתשובה, חיים אחרי המוות, שכר ועונש, משמעות החיים מה זה משנה אם יש אלוהים או לא? ההתחלה של השיחה עוסקת בשאלה למה בכלל צריך להתעניין בשאלת קיומו של אלוהים. אליעד מציב את השאלה בצורה ישירה: למה בכלל זה צריך לעניין את האדם אם יש אלוהים או לא? הוא שואל את הדובר אם יש איזשהו קשר בין העובדה שהאדם נמצא כאן לבין העניין אם יש אלוהים או לא. הדובר מנסה להביא הסבר תוך שמירה על תחושותיו האישיות לגבי אמונה בקיום אלוהים, אך אליעד לא מתרשם ומדגיש שאין שום דבר שיבדל את המצב הנוכחי, שכולל את העובדה שאתה כאן, בין אם יש אלוהים או לא. האם תכנות החיים קשור לאמונה באלוהים? לאחר מכן, השיחה מתפתחת לעיון בשאלת המשמעות של החיים והאם תכנות החיים קשור לאמונה באלוהים. אליעד מבקש מהדובר להסביר מדוע זה משנה אם יש אלוהים או לא, ומדגיש שוב שמדובר בשאלה שצריכה לעניין את האדם רק אם היא משפיעה על חייו, לא בתיאוריה בלבד. כאן עולה עניין האתאיזם: גם אנשים שלא מאמינים באלוהים מדברים על כך שהם משוכנעים שאין אלוהים, אבל אליעד שואל: אם יום אחד יתברר שכולנו טעינו ואלוהים אכן קיים, מה יקרה אז? האם ההשפעה תהיה כה חזקה על חיי האדם? מה האלוהים קשור בכלל למעשים שלי? אליעד מציין שאם אלוהים היה מתקשר אליו אישית ומבהיר לו את קיומו, הוא לא היה משנה את מהות חייו. הוא מציין את הדוגמה של אדם שלא רואה את האוויר שסביבו - הוא לא מרגיש את השפעתו החיובית או שלילית על חייו. כלומר, אלוהים יכול להתקיים או לא, אך מה שחשוב לאדם הוא איך הדבר משפיע על מציאותו. את השיחה הזו אליעד מסיים בשאלה אם יש משהו שהוא רוצה להשיג בחיים, ... אך הוא לא משנה את הדרך שבה הוא חי על פי זה. האם על פי אמונה באלוהים החיים טובים יותר? אליעד מבצע כאן חיבור בין רעיון האמונה באלוהים לבין רצון טוב בחיים. לדברי אליעד, אם אדם מאמין באלוהים, הוא יכול להרגיש שהחיים הם טובים יותר מבחינה רוחנית. יחד עם זאת, הוא מדגיש שעדיין צריך להחליט כיצד האדם רוצה לנהל את חייו, ואין שום ...

... ומוות, פחד מהמוות, משמעות החיים, רצון לחיות, לא רוצה למות, להתקרב לאלוהים, להתרחק מאלוהים, שכר ועונש, חיים אחרי המוות, רוצה לחיות, ... המרכזיים בשיחה על החיים ועל המוות? השיחה עוסקת בנושאים העמוקים של החיים, המוות, והקשר שלהם לאלוהים. מדובר בניתוח של פחד מהמוות, חרדה ... באמצעות דיאלוג בין שני דוברים. כל אחד מהם מציג השקפות שונות על מהות החיים והמוות, מהותו של אלוהים, והאם יש חיים לאחר המוות. מהו ... יכול להיות מצב רוחני יותר, ושמבחינה רוחנית אין הבדל בין חיים למוות - כל אחד מהם הוא רק צורת קיום שונה. תיאור זה מקשר את המוות למצב ... חלום, שבו יש לאדם תחושות מאוד אמיתיות, אך עדיין מדובר במשהו שנחשב לא ממשי. כיצד נמדד הקרבה לאלוהים? ההרצאה עוסקת גם בקשר שבין אדם לאלוהים, והאם קרבה לאלוהים בהכרח טובה. דובר אחד מעלה את השאלה האם להיות קרוב לאלוהים באמת טוב, או שדווקא בהתרחקות ממנו יש יתרונות. הוא מציין שבאופן כללי, ההנחה היא שקרבה לאלוהים היא דבר חיובי, אבל ייתכן שלפעמים זה לא בהכרח כך. דובר נוסף מציע שכל אדם מקבל את בריאתו מתוך רצון של אלוהים, וכי תהליך זה יכול לכלול גם ... לאחר המוות. המחשבה על המוות פעמים רבות נתפסת ככאב, כי זהו רגע בלתי נעים שכולל את סיום כל קיומו של אדם. יחד עם זאת, ההרצאה טוענת ... יש לראות את החיים כמתנה ולהתמקד במהלכים חיוביים, כמו חוויות והתנסויות שיכולות להעשיר את הקיום. האם יש קשר בין סבל למוות? השיחה ... איתו רוחנית. אחת הדעות שגובלות בשיחה היא שגם במצב של סבל, התודעה יכולה להתפנות ולהתמודד עם הקיום בדרכים אחרות, ובכך להקל על הפחד ... עצמו. הפחד מהמוות מהות החיים אחרי המוות המשמעות הרוחנית של המוות החיים אחרי החיים הקרבה לאלוהים סבל בחיים ובמוות האם חיים ארוכים ...