🖨תפישת האחדות של המציאות, באמצעות השכל ומה שמעבר לשכלובו יתבאר, כיצד ניתן לסמוך על הבירור השכלי שהכל אחד? כי יותר מפעם אחת ביארתי, כי מי שיפעיל את שכלו באמת, יראה, כי היש והאין הם אחד ממש. והשאלה הנשאלת היא, נניח שאכן בירור שכלי מוביל למסקנה שהכל אחד ממש. אעפ"כ, איך יכול האדם להיות בטוח באופן מוחלט שהכל אחד ממש? הרי אי אפשר להיות בטוח בשום דבר באופן מוחלט, כל זמן שנכונות הדבר, נובעת מהשכל. כי השכל טועה ומטעה וכולי. אז כיצד ניתן לסמוך עליו, לגבי האחדות של המציאות?
והתשובה היא, שבאמת לא ניתן לסמוך על השכל. ויש שלושה מצבים. והראשון הוא, כאשר האדם לא משתמש בשכל שלו בשלמות. שאז האדם חווה את ההפרדה, שבין היש לבין האין. והשני הוא, כאשר האדם משתמש בשכל שלו בשלמות, שאז הוא חווה את האחדות של היש והאין. והשלישי הוא, כאשר האדם לא משתמש בשכל שלו בכלל, שאז כאשר האדם נקי מכל שמץ וטיפה של שכל, גם אז האדם חווה אחדות. משום, שכדי להפריד בין יש לבין אין, לשם כך צריך שכל. ובלי שום שכל כלל, גם אז יש אחדות.
ומי שהוא חכם אמיתי ששכלו מושלם, הוא דווקא כן משתמש בשכל שלו, ובאופן מודע הוא לא משתמש בו באופן מושלם. משום שהוא מצמצם את עצמו, כדי ליצור את הנפרדות. ומאחר שזה באופן מודע, ממילא זה רק ברמה החיצונית. כי ברמה הפנימית, מאחר שהוא באופן מודע, לא משתמש בשכל שלו בשלמות, הרי שהוא תמיד מחובר לשלמות, שבה הכל אחד ממש.
ומי שמברר את האמת, אז בשלב הראשון הוא מברר מהי האמת, באמצעות השכל שלו, ואז הוא רואה שהכל אחד. כי כל ההגדרות הן אפשריות, ורק המצוי הראשון הוא מחויב, והוא חסר כל צורה.
ואז כאשר האדם נמצא בנקודה הגבוה ביותר של השכל, אז האדם שואף לדעת ולהשיג את המוחלט באמת, בלי להיות תלוי בשכל. ואז האדם עוזב את השכל, דהיינו, מפסיק לגמרי להשתמש בשכל שלו.
ולא שהוא משתמש בו באופן חלקי, אלא שהאדם מפסיק לגמרי להשתמש בשכל שלו. דהיינו, מנסה להסתכל על המציאות, מנקודת מבט שהיא הפוכה ומנוגדת למהות השכל. מנקודת מבט, שבה האין והיש הם אינם נפרדים.
כי כל מהות השכל, היא ההפרדה שבין היש לבין האין. ולהסתכל על המציאות בלי שכל, פירושו להתבונן בעצמך ועל עצמך ועל המציאות, מנקודת מבט, שבה אין...
שכל כמגבלה, חוכמה או טיפשות, אין שכל אין דאגות, יותר שכל יותר טוב, יותר שכל יותר רע, טיפשות טובה, טיפשות רעה, סיפורי מעשיות, מעשה מחכם ותם, יוסיף דעת יוסיף מכאוב, מעשה בחכם ותםשכל כמגבלה, חוכמה או טיפשות, אין שכל אין דאגות, יותר שכל יותר טוב, יותר שכל יותר רע, טיפשות טובה, טיפשות רעה, סיפורי מעשיות, מעשה מחכם ותם, יוסיף דעת יוסיף מכאוב, מעשה בחכם ותם... קרב, מי שרואה את העתיד הרחוק יותר בזכות שכלו, יהיה בעמדה טובה יותר לנצח. אך אליעד מסביר כי אף שהשכל נראה כמועיל, הוא בו - זמנית גם מגבלה קשה. הוא מדגים זאת דרך האנלוגיה של מכונית שנוסעת ב - ... דאגות ויותר סיבות לסבל. לדוגמה, אדם יכול להיות עצוב בגלל שהוא מרוויח מעט כסף, אך למעשה, הסיבה לעצב היא השכל שלו, שמעריך את הכסף כדבר טוב וחוסר בכסף כדבר רע. ללא שכל, האדם לא היה סובל כלל כי לא ... קשה וכואבת יותר, של בחורה שנאנסה או של אדם שמרגיש שהוא לא נראה טוב. הוא מסביר שהסבל שלה נובע מהשכל שלה שמבין שמשהו לא טוב קרה לה או שהמראה שלה אינו אידיאלי. אילו לא היה לה שכל, היא לא ... סובלת כלל. האם אפשר לשלוט בשכל ולהשתמש בו כרצונך? הפתרון שאליעד מציע הוא להגיע למצב שבו אתה חכם יותר מהשכל שלך. המשמעות של להיות חכם יותר מהשכל שלך היא להצליח לשלוט בשכל במקום שהשכל ישלוט בך. כשהשכל מציג בעיה או מגבלה, תוכל לבחור אם להקשיב לו או להתעלם ממנו. אליעד מתאר את המצב האידיאלי ככזה שבו השכל לא כופה את עצמו אלא נמצא בשליטתך. כשאתה רוצה להקשיב לשכל, אתה מקשיב, וכשאתה רוצה להטיל ספק בשכל, אתה עושה זאת. כך השכל הופך לכלי שניתן להשתמש בו בצורה אפקטיבית מבלי להפוך לעבד שלו. מה ניתן ללמוד מסיפור מעשה מחכם ותם של ... שהוא ביקש. הנקודה שאליעד מדגיש דרך הסיפור היא שכאשר לאדם יש שכל, הוא לא יכול ליהנות מדברים מסוימים משום שהשכל מגדיר עבורו מה טוב ומה רע. האדם התם, שאין לו שכל מפותח, יכול להיות מרוצה מכל מצב. מנגד, האדם החכם כלוא במגבלות השכל ולכן אינו יכול להיות מאושר באותה מידה. מהו הפתרון הסופי שאליעד מציע ביחס לשכל? אליעד כהן מסכם כי הפתרון ... הוא לא להיות לגמרי חסר שכל וגם לא להיצמד לשכל באופן מוחלט, אלא להיות במצב שבו ניתן לשחק עם השכל לפי הצורך. להיות מסוגל לומר בכל עת: אני לא יודע שום דבר, ועם זאת, להיות מסוגל להשתמש בשכל בעת ... ורחבה. לדברי אליעד, האדם שיצליח להגיע למצב כזה יהיה האדם המאושר באמת, כי הוא לא יהיה מוגבל על ידי השכל וגם לא מוגבל על ידי חוסר השכל. זוהי נקודת האיזון, שבה אתה יכול להחליט בכל רגע נתון כמה שכל להפעיל, וכך לשלוט בחוויית החיים שלך באופן ... זה טוב יותר / פחות, ברגע שיש לך שכל יש לך מגבלה אתה לא יכול לחשוב בלי / נגד השכל, זאת אומרת השכל גם מאפשר לך לחשוב יותר מהר אבל הוא גם מגביל אותך שאתה לא יכול לא להקשיב לו. יכול לקרות לבן אדם סיטואציה בחיים שהוא לא יוכל להתמודד איתה בגלל השכל שלו, זאת אומרת השכל שלו לא מאפשר לו להיות תמים. נגיד בחורה שנאנסה / נראת לא טוב רע לה למה רע לה? רע לה בגלל שהשכל שלה אומר זה לא טוב, אם לא היה לה שכל לא היה שום משמעות. זאת אומרת שיש לנו יתרון ... ויש לנו יתרון באין שכל שבזכותו אתה לא רואה את הבעיות. עכשיו הפתרון האידיאלי זה להיות יותר חכם מ השכל, שאתה גם יכול לשחק איך שבא לך פעם עם שכל ופעם בלי שכל, ברגע שבן אדם מאמין בשכל הוא ...
אין שכל אין דאגות - האם שכל יוצר אושר או סבל? מהו הסוד של השכל שמעל / מתחת לשכל?אין שכל אין דאגות - האם שכל יוצר אושר או סבל? מהו הסוד של השכל שמעל / מתחת לשכל? וכאן נבאר את עניין הקשר שיש בין השכל וחוסר השכל, לבין האושר וחוסר האושר. ונתחיל מהסוף, והסוף הוא שיש בעולם שלנו שני כוחות. והכוח הראשון הוא השכל והכוח השני הוא העדר השכל / חוסר השכל / אין שכל. ושני הכוחות האלו מתקיימים זה לצד זה במציאות שלנו. כי המציאות שלנו מכילה בתוכה את הכל, את השכל ואת חוסר השכל. ובתוך השכל עצמו יש דרגות שונות ובתוך חוסר השכל עצמו, גם בו יש דרגות שונות. וכאשר אנחנו אומרים חוסר שכל, אין הכוונה למה שנקרא אצל האדם חוסר שכל. ... הוא בעצם שכל בעוצמה גבוהה. כי יש דרגות של שכל. ורוב בני האדם בעולם נמצאים סביב דרגת הממוצע של השכל. ובני האדם הנורמאליים והרגילים של המציאות, הם אלו שרמת השכל שלהם היא ממוצעת. ומי שדרגת ועוצמת השכל שלו גדולה יותר, הוא נחשב לגאון ולחכם גדול. ומי שעוצמת השכל שלו נמוכה, הוא נחשב לטיפש ולמשוגע. כי השיגעון והחוכמה, הם רק ביחס לממוצע. כי אם רוב העולם היו חושבים ... מה שנדמה לבני אדם לחוכמה או לשיגעון, זה הכל רק מחמת הכמות של המשוגעים / חכמים שחושבים את אותו השכל / שיגעון. וככל שכמות המשוגעים שחושבת את אותו הדבר גדלה, כך השיגעון הופך להיות נורמאלי יותר. ומי שהוא משוגע יותר, הוא הופך להיות חכם יותר. ואם הוא משוגע פחות, אז הוא נחשב לחכם פחות. כך, שכל מושג השכל החוכמה והטיפשות והשיגעון, הוא לחלוטין רק באופן יחסי בלבד, אך הוא לא בהכרח משקף את האמת של המציאות. כי ... לא היה מרגיש אם האש הייתה שורפת אותו וכיוב. וכל הידיעות של האדם גם של המשוגע, כולן מבוססות על השכל של האדם שיודע שהוא עצמו ושהמציאות קיימים. כך שכל אחד בעולם גם המשוגע הכי גדול, כולם משתמשים בשכל של ... הוא רק כמות ועוצמת השימוש בשכל האנושי. אבל יש גם חוסר שכל / העדר שכל / אין שכל. וחוסר השכל הוא לא מה שנקרא אצל האדם חוסר שכל, אלא הוא חוסר שכל אמיתי בשלמות. דהיינו, סוג שכל אחר. חוסר ... רמות עומק שונות. ולפני שהאדם יבין את רמות העומק שיש בשכל האחר, לשם כך על האדם להבין מהו בכלל השכל האחר. והעניין הוא, שלכל דבר בעולם יש סוף. וגם לשכל יש סוף. ויש סוף למה שהאדם יכול לדעת בשכל ... גם סוף לכמה טיפש ולא חכם יכול להיות האדם בשכל האנושי. כך שלשכל האנושי, יש לו סוף. והסוף של השכל האנושי, הוא השכל האין סופי, שהוא מקיף את השכל האנושי מכל הצדדים שלו. זא שהשכל העל אנושי השכל שמעל השכל, הוא נמצא גם מתחת לשכל האנושי. והשכל האנושי הוא נמצא בתוך השכל העל אנושי. והשכל העל אנושי שנמצא מעל השכל, הוא נמצא גם מתחת לשכל. זא שכדי שהאדם יגיע לשכל העל אנושי שמעל השכל, לשם כך על האדם ללכת עד לקצה של השכל, בין אם זה הקצה העליון של השכל ושל החוכמה האנושית, ובין אם זה הקצה התחתון של חוסר השכל ושל הטיפשות והשיגעון האנושי. כי גם החכם הגדול ביותר, אם הוא יהיה עוד יותר חכם, וגם הטיפש הגדול ביותר, ... עוד יותר טיפש, שניהם יפגשו באותה הנקודה. כי יש שכל מחוץ לשכל, שהוא החיבור של הטיפשות הכי גדולה ושל השכל הכי גדול. כי יש שכל אחד של אמת, שבו הטיפשות הכי גדולה והשכל הכי גדול נפגשים לישות אחת. וכל מי שיחקור את השכל עד הקצה העליון שלו או עד הקצה התחתון שלו, הוא יגלה את האמת ואת השכל הגדול יותר שמקיף את השכל האנושי. כי השכל העל אנושי, הוא ככ גדול, עד שהוא נדמה לשיגעון של ממש. והשכל שמחוץ לשכל הוא ככ טיפשי, עד שהוא נדמה לחוכמה של ממש. והסיבה שהאדם לא מבין את השכל הזה, היא משום שהוא פשוט / מורכב מידי להבנה. כי הדבר הקשה ביותר להבנה, הוא גם הדבר הפשוט ביותר ...
ליהנות מכל רגע, איך ליהנות מהחיים? חיים משעממים, להכין שיעורי בית עם הילד, לשטוף כלים, לקפל כביסה, קיפול כביסה, שטיפת כלים, איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? חינוך ילדים, שלום ביתליהנות מכל רגע, איך ליהנות מהחיים? חיים משעממים, להכין שיעורי בית עם הילד, לשטוף כלים, לקפל כביסה, קיפול כביסה, שטיפת כלים, איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? חינוך ילדים, שלום בית... שאין בה שכל, והמחשבה שמלווה את הפעולה חוזרת על עצמה שוב ושוב (אני משפשף רצפה). אבל, אם תפעיל את השכל ותתחיל לשאול שאלות יצירתיות כמו למה הלכלוך נמצא דווקא כאן ולא במקום אחר? או למה הצלחת בנויה בצורה הזאת?, ... ומלאת חיות. מה הקשר בין שכל לבין תחושת קיום או שעמום? לפי אליעד, המפתח ליהנות הוא האיזון המדויק בכמות השכל בפעולה שאתה מבצע. כשאין שכל כלל (כמו לשבת סתם ולבהות בקיר) אתה מרגיש כמו מת, חסר חיים לחלוטין, כי ... עניין בפעולה. כשיש יותר מדי שכל (כמו להכין שיעורי בית עם ילד שמתנגד ומתווכח), אתה יכול להרגיש תסכול, כי השכל גדול מדי מכדי להכילו בנוחות, והוא הופך לקונפליקט. האידיאל הוא למצוא נקודת איזון, שבה השכל לא גדול מדי ולא קטן מדי, ואז תוכל ליהנות מכל מצב. אם פעולה פשוטה מדי (כמו שטיפת כלים), אפשר ... רוצה לעשות. מצד אחד, להראות לילד איך למצוא עניין בשיעורי הבית, באמצעות שאלות מעוררות מחשבה ויצירתיות שיגרמו לו ליהנות מהשכל שבמשימות. מצד שני, ללמד אותו לקבל גם מצבים שבהם הוא מרגיש אין, כי חלק מההצלחה בחיים היא לדעת לעשות ... מרגיש יותר יש. זה כאילו יותר חי עבורך. וככול שיש במחשבה פחות שכל בעיניך, ככול שאתה לא רואה את השכל במחשבה, כך אתה בעצם הופך להיות כלום, אתה מרגיש מת, אין לך חיים, זה סוג של מוות. אבל גם הפוך נכון. לפעמים כאשר יש יותר מדי שכל, זה הופך להיות לא מעניין. כי לפעמים השכל הוא כל כך עמוק שאתה לא מבין אותו, וזה שאתה לא מבין אותו, אז אתה משתעמם ממנו. זה אומר, ... אומר שלנסות לחשוב איך לגרום לילד להכין שיעורים ובאותו כוח למצוא שכל בשטיפת כלים. כאשר אתה מגדיל את היכולת השכלית שלך, את האין שכל אתה יכול להפוך ליש שכל, כמו שבשטיפת כלים אתה יכול למצוא שכל חדש. ומהלימוד עם ... אין שכל במינון הנכון זה גורם להרגיש אין=רע. עכשיו השאלה היא מה עושים אם אתה לא מצליח להבין את השכל שבדבר? או שאתה מבין את השכל וזה לא מעניין אותך יותר. מה שהסברתי לך עד עכשיו שאם אתה שוטף כלים, אתה צריך ללמוד מזה משהו ... מה אני לא מבין, מה אני יכול לעשות כדי שהוא יאהב את השיעורים? עד שתבין. השאלות שאתה שואל על השכל הפשוט והשאלות שאתה שואל על השכל המורכב, מחברים את הדבר אליך. אז מה עושים אם אתה שואל שאלות ולא מצליח להפיק שכל חדש. שכל זה ... הנאה בכיוון ההפוך. יש אפשרות ליהנות מכך שאין שכל. זה אומר שגם להיות כלום זאת הנאה. לפעמים הסבל נוצר מהשכל, ולכן כאשר אין שכל גם יכולה להיות הנאה. למשל לשטוף כלים או להתווכח עם הילד אתה יכול ליהנות מזה ... לשטוף כלים, תכין שיעורי בית עם הילד. בו תבטא את היכולות שלך עם הילד, הוא לא רוצה לאמץ את השכל שלו, הוא רוצה פעולות פשוטות. מה שאני רוצה להגיד שהאדם תמיד רוצה את ההפך. אבל אם האדם מבין את ... ואם אומרים לו לשטוף כלים, אז הוא ישטוף וירגיש שהוא נהנה ממנוחה, זה כמו שינה, לא צריך לאמץ את השכל. אם האדם באמת יבין את עצמו, אז הוא יגיע למצב שהוא תמיד באותה דבקות, פעם אתה שוטף כלים ופעם ... גם סובל מההפכים. למשל כאשר את מלמד את הילד שלך, אתה יכול ליהנות בתהליך משני דברים, גם להפעיל את השכל ולהרגיש את היש, וגם להגיד אני כלום. מאותה פעולה עצמה אתה יכול ליהנות משני רבדים. כשאני מדבר איתך עכשיו, מצד אחד אני נהנה שאני מפעיל את השכל איתך ומצד שני אני נהנה מזה שאני כלום, אני לא עושה כלום, הכל קורה מעצמו, אין לי רצונות, אין ... נהנה משניהם, זה אומר שאני גם סובל משניהם. מהצד שאני רוצה להיות כלום אני סובל מזה שאני מפעיל את השכל, ומהצד שאני רוצה שכל, אני סובל מזה שאני כלום. אם אתה נהנה מהיש אז אתה סובל מהאין, ואם אתה ... משהו אתה עושה אותו ואם לא רוצה לא עושה. שאלה: למשל אדם ששוטף כלים, כמה הוא יכול לחדש את השכל שלו? אליעד: יש שתי אפשרויות, או שהוא ימצא שכל חדש בכלים, או שימצא שכל במוסיקה שברדיו, או שהוא יהנה ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?