אני משתף אותכם באיזו הגדרה וחשיבה שמצאתי: עלה לי הרעיון להסביר את האחיזה האמיתית באחדות, כידוע יש את המציאות, ויש גם את המסובב הראשון שהוא קצת קשה להגדרה, הוא המקיף שכולל בתוכו את האחדות והנפרדות כשאין הבדל בינהם, והוא אפילו מעל האין סוף עד כמה שאפשר לתפוס.
וכל זאת איך אפשר לחיות עם המציאות ששואפת להגדרה, וכידוע בכל מקום שיש הגדרה, אז יש נפרדות ואז עלול המקיף הראשון, להתפרש כ"שקר"
ואז חשבתי על הביטוי "אישון לילה", והלילה התפרש בעיני כמציאות עצמה שהאמת שבה הוא כמו לילה בעיננו. אבל אישון לילה, היא הנקודה של המקיף הראשון שנמצא מחוץ למציאות, ולמרות זאת כאישון לילה, גם בתוך המציאות עצמה, ואפילו קשה לבטא את אישון לילה, כהיפך שלו היינו, " אין אישון לילה"
כי אישון לילה אינו שייך מבחינת זמן ומקום של הלילה אלא, הוא רק המהות שלה. ואולי זה עשוי לשפוך קצת אור על הבנת המציאות. שיש בכל זאת איזו נקודה במציאות שהיא קיימת אצל כל אחד ואחד והיא למעשה האמת, והיא כאישון (עין, פוקוס, ראיה), אשר נותנת משמעות לחיים ולמציאות ולהכל יחד
שבוע נפלא, עם הרבה שפע.