מה גורם לחוסר ריכוז ולבעיות זיכרון?

הסיבה המרכזית לבעיות ריכוז ולבעיות זיכרון היא חוסר היכולת להבדיל בין עיקר לטפל ובין מה שחשוב למה שלא חשוב. אליעד כהן מסביר שבעיית הריכוז בעבודה נובעת מכך שהמוח שלנו נוטה להתמקד במה שנתפס בעיניו כחשוב ביותר באותו רגע. אם יש סביבנו רעשים, דיבורים, או אירועים שפתאום מושכים את תשומת ליבנו, זה קורה רק משום שבאותו רגע הם נראים לנו חשובים יותר ממה שאנחנו אמורים לעשות.

לדוגמה, כאשר אדם נמצא בעבודה והוא שומע שיחות של אנשים אחרים, הוא יכול לאבד את הריכוז משום שבתוך תוכו השיחות הללו מעניינות או חשובות לו, אפילו במעט. לעומת זאת, אם הוא היה נמצא במצב של כאב פיזי חזק, הוא לא היה שם לב כלל לרעש או לשיחות מסביב, כי הכאב הוא הדבר החשוב ביותר באותו רגע. כלומר, יכולת הריכוז שלנו נקבעת על ידי הפער בין החשיבות שאנחנו מייחסים לפעולה או למשימה שאנחנו רוצים להתרכז בה, לבין החשיבות שאנחנו מייחסים לכל שאר הדברים סביבנו.

איך אפשר לשפר את יכולת הריכוז?

כדי לשפר את יכולת הריכוז יש צורך ליצור פער משמעותי בין הדבר שבו רוצים להתרכז לבין דברים אחרים. ככל שהפער גדול יותר, כך הריכוז גבוה יותר. כדי לעשות זאת, אליעד מציע לשאול שאלות מכוונות כמו: "למה המשימה הזאת מאוד חשובה עבורי?" ובמקביל "מדוע הדברים האחרים שסביבי הם לא חשובים כרגע?" כך ניתן לשנות באופן יזום את החשיבות הנתפסת של הדברים במוח.

מה עושים כשיש יותר מדי דברים חשובים בבת אחת?

כאשר יש כמה דברים שנתפסים בעינינו כחשובים באותה מידה, המוח נכנס לבלבול ואינו מצליח להתרכז באף אחד מהם כראוי. במצב כזה, יש לייצר סדר עדיפויות ברור. הדרך שאליעד ממליץ עליה היא לשאול: "מה הכי חשוב לי עכשיו?" וברגע שיש לנו תשובה ברורה לשאלה זו, אנחנו יכולים להפחית את החשיבות של הדברים האחרים, ואז הריכוז שלנו במשימה הראשית עולה.

איך להתמודד עם עומס של משימות וחוסר סדר?

כשאדם מרגיש מבולבל בגלל עומס משימות, עליו לעשות סדר פנימי. אליעד מציע לפרק את המשימות לרשימה ברורה, לשאול מה מחויב לעשות, ומה אפשר לדחות או לוותר עליו לגמרי. מי שמתורגל בלחשוב בצורה כזו על בסיס קבוע, מצליח לבצע משימות בצורה מהירה ויעילה יותר, לעומת אדם שלא מתורגל בכך, אשר מבזבז זמן בניסיון להבין במה להתחיל קודם.

איך לא לשכוח משימות או מידע חשוב?

כדי לזכור מידע לאורך זמן, אליעד ממליץ ליצור הקשרים לוגיים וסיבתיים למידע הזה. אם מדובר במידע אקראי, כמו מספר עמוד שבו הפסקנו לקרוא, יהיה קשה לזכור אותו אלא אם נחזור עליו שוב ושוב או נמצא לו הסבר הגיוני. לדוגמה, אם אדם רוצה לזכור שעצר בעמוד 273, הוא יכול להמציא סיבה מיוחדת שקשורה למספר הזה, כמו העובדה שהשטר הגדול ביותר בישראל הוא 200 שקל, ואז להוסיף עוד אסוציאציות שיוצרות משמעות למספר.

אם מדובר במשימה שאנחנו רוצים לזכור לבצע בהמשך, הדרך הטובה היא לשאול את עצמנו "למה זה חשוב?" או "למה דווקא עכשיו?". שאלות אלו יוצרות "עוגנים" בזיכרון שלנו, ומונעות מאיתנו לשכוח. אמנם זה יכול להיות כרוך במאמץ ראשוני, אבל המאמץ משתלם בכך שהוא מאפשר למוח להישאר חופשי לעסוק בדברים אחרים.

איך אפשר לזכור רצפים אקראיים?

אליעד מסביר שכאשר צריך לזכור מידע אקראי כמו סדר של פרצופים או מספרים, הדרך היחידה היא להמציא סיפורים או הסברים שיהפכו את הרצף לבעל משמעות. גם אם הסיפורים הללו הם דמיוניים, הם יוצרים חיבור במוח ומאפשרים לזכור את הרצף. למרות שהוספת הסיפורים יוצרת עומס...