מהו הרצון להרגיש טוב ומה הקשר לאחדות ונפרדות?

הרצון להרגיש טוב הוא אחד הנושאים העמוקים שאליעד כהן עוסק בהם בהרצאה. לכאורה, אנשים רוצים להרגיש טוב פשוט כי זהו הטבע שלהם, אך אליעד מסביר כי רצון זה מבטא תהליך עמוק ומקביל לתהליך אחר שנקרא "הנפרדות שרוצה להיכלל באחדות".

מדוע אומרים שכל דבר רוצה לחזור לשורשו?

אליעד מתייחס לטענה המוכרת ש"כל דבר שואף לחזור לשורשו", ונותן דוגמא מוכרת: "כל הנחלים זורמים לים". אנשים נוטים לקבל את זה כמובן מאליו, כאילו שזו אמת מוחלטת, אבל אליעד מציג הסתכלות נוספת: הוא שואל מי החליט שהנחלים באמת רוצים להגיע לים? אולי הים בכלל רוצה לדחוף את הנחלים חזרה החוצה. מי קבע מהו השורש ומי רוצה להתאחד עם מי?

אליעד ממשיך ומציע מחשבה אחרת: אולי האחדות היא זו שרוצה להתרחק מהנפרדות. אולי מה שמניע את העולם הוא דווקא ההתרחקות, ולא ההתאחדות. הוא נותן דוגמה ציורית: הנחלים הולכים לים, אך אולי זה בעל כורחו של הים, שבכלל היה רוצה להתנער מהם, ורק בכוח הם מצליחים להיכנס אליו. כך הוא ממחיש שלא תמיד ברור מהו התהליך ה"אמיתי" שקורה בטבע.

האם אתה באמת רוצה להרגיש טוב או שאתה רוצה להרגיש רע?

אליעד כהן מציג סיטואציה פרדוקסלית בנוגע לרצון להרגיש טוב. הוא מתאר מצב שבו נותנים לאדם את כל הטוב שבעולם. לכאורה, האדם צריך להיות מאושר לחלוטין, אך בפועל האדם לא יהיה מסופק. מדוע? כי ברגע שהאדם מקבל הכל, הוא כבר לא יכול להרגיש טוב - שכן אין לו יותר אפשרות לשאוף למשהו טוב יותר. זה מוכיח שלמעשה בתוך האדם ישנו גם רצון סמוי לא להרגיש טוב לחלוטין, כדי להמשיך ולהרגיש שיש משמעות וטעם בחיפוש אחר הטוב.

הוא מסביר שכך האדם נכנס ללולאה אינסופית: האדם תמיד רוצה עוד קצת, כדי להמשיך להרגיש שהוא מתקדם למשהו טוב יותר. אבל ברגע שיקבל את הכל, הרצון יאבד ממשמעותו והוא יחוש חוסר משמעות.

האם הרצון להרגיש טוב הוא ביטוי של חיפוש האחדות?

אליעד כהן מתאר שהרצון להרגיש טוב מקביל לתהליך של הנפרדות ששואפת להיכלל באחדות. הוא מדגיש שזה לא אומר בהכרח שהתהליך הזה חייב לקרות, אלא שזה רעיון שמתאים לתאר את מה שמתחולל בפנימיותו של האדם. האדם נפרד ממה שהוא רוצה, ולכן הוא שואף לחזור ולהתאחד עם הטוב המוחלט, כלומר, להיות באחדות מוחלטת שבה לא חסר לו דבר. אך בו - זמנית, בדיוק כמו הדוגמא עם הנחלים והים, אפשר גם לראות זאת אחרת: אולי האדם לא באמת רוצה אחדות, אלא רוצה להמשיך להיות בנפרדות, כי רק שם יש משמעות אמיתית לחיים.

האם קיימת הפרדה אמיתית בין טוב לרע ובין נפרדות לאחדות?

אליעד מסביר שתפיסת "טוב ורע" ו"אחדות ונפרדות" היא פרספקטיבה בלבד. כמו שאפשר להסתכל על נחלים ועל ים כשתי ישויות נפרדות, אפשר להסתכל על הכל כישות אחת גדולה ושלמה. ברגע שרואים את הכל כישות אחת, אין יותר שום הבדל בין הנחל לים - זה הכל מים. כך גם טוב ורע הופכים לדבר אחד, וכך גם הנפרדות והאחדות. אליעד מבהיר שזו בדיוק מטרת הלימוד שלו: לגרום לך להבין שאין באמת הבדל בין הדברים.

מה קורה כאשר הכל מתאחד?

אליעד נותן דוגמא של שריפה גדולה שבה כל החומרים מתאחדים לחומר אחד אחיד וחוזרים לשורשם הראשוני. גם הדוגמה הזו ממחישה את רעיון החזרה לשורש. אך אליעד מיד מראה שוב את הצד ההפוך - הוא אומר שגם כאשר הכל מתאחד, מיד יש תהליכים שמנסים להפריד...