האם באמת קיימת בחירה חופשית?

אליעד כהן מציג בהרצאה זו ניתוח מעמיק על מושג הבחירה החופשית, תחושת בחירה חופשית, וההבדל בין רצון חופשי לבין רצון כפוי. השאלה המרכזית שעומדת בבסיס ההרצאה היא האם באמת יש לאדם בחירה חופשית, או שמא הכל כפוי עלינו על ידי המחשבות והתחושות שבתוכנו.

אליעד מסביר כי כאשר אנו עושים פעולה כלשהי, יש לנו תחושה שהפעולה נעשית מתוך בחירה חופשית או מתוך כפייה. הוא מציג את המנגנון הפסיכולוגי והקוגניטיבי שמייצר תחושות אלו. המוח שלנו מורכב מכמה סוגים של מחשבות:

• מחשבות שמתארות את המציאות (לדוגמה: "יורד גשם").
• מחשבות שמסבירות את הפעולות שאנו עושים (לדוגמה: "אני הולך").
• מחשבות שמתארות את הרצונות שלנו לגבי הפעולות האלה ("אני רוצה ללכת").

כאשר המחשבות האלה תואמות אחת לשנייה ("אני הולך" ו"אני רוצה ללכת"), נוצרת תחושה של בחירה חופשית. לעומת זאת, כאשר יש פער בין המחשבות ("אני הולך" ו"אני לא רוצה ללכת"), נוצרת תחושת כפייה.

מהי כפייה ומה קובע אם פעולה נכפתה עלינו?

אליעד מפרק את מושג הכפייה. כפייה מוגדרת כפעולה שנעשית בניגוד לרצון שלנו. הוא נותן דוגמה ברורה: אם אדם אוכל כי הוא רעב, יש כאן סיבה לפעולה, אבל האם הפעולה הזאת כפויה עליו או לא? התשובה תלויה בפרשנות של האדם לסיבה זו. אם האדם ירגיש שהרעב מחייב אותו לאכול והוא מתנגד לכך, תיווצר תחושת כפייה. אבל אם הוא מקבל את הסיבה ורוצה לאכול, אין תחושת כפייה.

האם פעולה הנעשית מתוך סיבה נחשבת לבחירה חופשית?

אליעד מתאר מצב שבו אדם עושה פעולה בגלל סיבה ברורה - למשל אוכל בגלל שהוא רעב. האם פעולה כזו היא בחירה או כפייה? התשובה, לפי אליעד, תלויה בהתייחסות של האדם לסיבה: אם האדם מקבל את הסיבה, הוא יחווה תחושה של בחירה. לעומת זאת, אם האדם מתנגד לסיבה אך עדיין מבצע את הפעולה, הוא יחוש כפייה.

אליעד מציין שאין דבר כזה פעולה בלי סיבה. לכל פעולה יש סיבה, ולכן אין בחירה חופשית מוחלטת, אך באותו זמן אין גם כפייה מוחלטת. בכל פעולה שאדם עושה, יש תערובת של תחושת בחירה ותחושת כפייה, וההבדל הוא רק במידת ההתנגדות הפנימית של האדם לסיבות הקיימות.

האם אפשר לרצות משהו בלי סיבה בכלל?

אליעד מסביר שלא ניתן לרצות משהו ללא סיבה. עצם קיומו של רצון מעיד על סיבה כלשהי שמאחוריו. לכן גם מה שנתפס כ"רצון חופשי" הוא בעצם תוצאה של סיבות נסתרות או גלויות. אין רצון שמכונן את עצמו ללא סיבה או ללא קשר לסיבות אחרות.

האם קיימת תחושת בחירה אמיתית או שהכל משחק של מחשבות?

אליעד מדגיש כי תחושת הבחירה היא למעשה משחק של מחשבות. המוח אומר לנו בו - זמנית מה אנחנו עושים ומה אנחנו רוצים לעשות, והשילוב בין המחשבות הללו הוא שיוצר תחושת בחירה או תחושת כפייה. כאשר אנחנו מזדהים עם סיבה מסוימת, נרגיש שבחרנו בה, אבל כאשר אנחנו חשים שסיבה מסוימת נכפית עלינו ואנחנו מתנגדים...