5:09למה אני לא מתגרש? למה אני לא מתפטר? למה הרע עושה לי טוב? יש את מי להאשים, רע לי בזוגיות, רע לי בעבודה, רע לי בחיים, למה שמישהו ירצה להיות איפה שרע לו? לקיחת אחריות, מנגנוני הדחקה, מנגנוני הכחשה
למה אנשים נשארים במקומות שעושים להם רע?
אליעד כהן מסביר את התופעה של אנשים שנשארים במקומות שרע להם בהם, כגון בזוגיות גרועה, במקום עבודה לא נעים או בסביבה שלילית אחרת. התופעה הזו יכולה להיראות בלתי הגיונית, הרי למה שמישהו ירצה להמשיך לסבול? אבל אליעד מבהיר שיש כמה סיבות פסיכולוגיות עמוקות לכך שאנשים מעדיפים לעיתים להישאר במקומות של סבל.
מה הסיבות שבגללן אנשים נשארים במקום שרע להם?
ישנן מספר סיבות שבגללן אנשים נשארים במקומות שמרעילים את חייהם. אחת הסיבות המרכזיות היא הפחד מכך שבמקום אחר יהיה רע יותר. אדם שחווה כאב במערכת יחסים או במקום העבודה עלול לחשוש שאם יעזוב, הוא יגיע למצב גרוע עוד יותר.
סיבה נוספת היא החשש מהקושי וההתמודדות הכרוכה ביציאה מהמצב הקיים. לדוגמה, אישה שנמצאת במערכת יחסים אלימה, אף על פי שהיא סובלת, עשויה להישאר מתוך פחד שהניסיון לברוח יוביל לפגיעה גדולה עוד יותר, או שההתמודדות עם שינוי החיים תהיה קשה מנשוא עבורה.
אך אליעד מוסיף סיבה חשובה נוספת: אנשים נשארים במצב רע כי זה מעניק להם תירוץ חזק לכל מה שלא בסדר בחייהם. הוא מביא דוגמה: אדם שלא מצליח בלימודים ומחפש תירוצים, יגיד שזה בגלל המשפחה, בגלל ההורים, בגלל הבת זוג, או בגלל כל גורם חיצוני אחר. אם ייעלם הגורם החיצוני, הוא יאבד את האפשרות להאשים אחרים במחדליו.
למה מנגנוני הדחקה והכחשה משחקים תפקיד חשוב?
לדברי אליעד, המוח משתמש במנגנוני הדחקה והכחשה כדי להצדיק את הישארותו במצב של סבל. אם האדם ייצא מהמצב הזה, לא יהיה לו את מי להאשים, והוא ייאלץ לקחת אחריות אישית. לאנשים נוח יותר להישאר במקום שיש בו סבל ולהאשים את האחרים, מאשר להתמודד עם האמת שהם עצמם אחראים לסבל שלהם.
אליעד נותן דוגמה ספציפית של אישה שכל הזמן איימה להתגרש, אך לא התגרשה בפועל. כאשר התעמקו איתה מדוע היא לא מתגרשת, התברר שבמקרה שהיא תתגרש, לא יהיה לה את מי להאשים בבעיותיה. ההישארות במערכת הזוגית הקשה משמשת לה תירוץ והצדקה לבעיות האחרות בחייה.
מדוע אנחנו משתמשים בסבל כתירוץ?
אליעד מרחיב את הרעיון וטוען שלעיתים אנשים מעדיפים להרגיש רע, גם אם אינם מודים בכך במודע. הוא אומר שאם היינו מספקים לאדם את כל מה שהוא רוצה, בלי יוצא מן הכלל, האדם עדיין היה מרגיש רע. זאת משום שהאדם מתוכנת להרגיש רע באופן טבעי. הוא תמיד יחפש משהו נוסף שחסר, או משהו שמשתבש.
לדברי אליעד, הסיבה האמיתית לכך היא שהמוח מתוכנת להרגיש אי - שקט וחוסר סיפוק תמידי. האדם מרגיש שמשהו לא בסדר, אבל לא תמיד ברור לו מה בדיוק. לכן הוא תמיד יוכל להרכיב רשימה של דברים שחסרים או משתבשים בחייו, ולהצביע עליהם כגורמים לסבלו. אם כל הרשימה הזאת תיעלם, האדם יצטרך להודות שהסבל נובע אך ורק מעצמו.
למה תמיד נמצא משהו להתלונן עליו?
הטענה העיקרית של אליעד היא שהאדם תמיד ימצא תירוץ לסבל, לא משנה עד כמה מצבו ישתפר. הוא תמיד יצליח לאתר דבר נוסף שלא טוב לו. לכן, כאשר הוא מתלונן על בעיה מסוימת בחייו, כדאי לבדוק לעומק האם זו באמת הסיבה האמיתית, או שהיא רק תירוץ להימנע מאחריות אישית על מצבו.
אליעד מדגים זאת עם דוגמה של אדם שטוען שרע לו כי הוא חולה. אם אותו אדם היה בריא לגמרי, האם באמת היה מפסיק לסבול? לדברי אליעד, לא בהכרח. האדם עדיין היה מוצא סיבות אחרות לכך שרע לו. זו הסיבה לכך שחשוב להבין שהמציאות עצמה לא אשמה, והאדם עצמו אחראי לסבל שלו, גם אם זה קשה להודות בכך.
מה התפקיד של האחריות האישית בסבל שלנו?
הנקודה המרכזית בהרצאה של אליעד היא ההכרה באחריות האישית. לדבריו, כל עוד אדם יכול להאשים גורם חיצוני בבעיותיו, הוא פטור מאחריות. ברגע שהגורם החיצוני הזה נעלם, האדם חייב להתמודד עם עצמו ועם העובדה שהוא זה שיצר את הסבל של עצמו.
לכן אנשים רבים מעדיפים לא לעזוב את המקום שבו רע להם, בין אם זו זוגיות קשה, עבודה לא נעימה או מצב בריאותי, משום שזה משמש להם תירוץ לשאר הכישלונות שלהם.
לסיכום, ההבנה של מנגנוני ההדחקה, ההכחשה והצורך האנושי בהאשמת הסביבה, היא חיונית כדי להתמודד עם הבעיות האמיתיות של האדם ולהפסיק לברוח מאחריות אישית.
אליעד כהן מסביר את התופעה של אנשים שנשארים במקומות שרע להם בהם, כגון בזוגיות גרועה, במקום עבודה לא נעים או בסביבה שלילית אחרת. התופעה הזו יכולה להיראות בלתי הגיונית, הרי למה שמישהו ירצה להמשיך לסבול? אבל אליעד מבהיר שיש כמה סיבות פסיכולוגיות עמוקות לכך שאנשים מעדיפים לעיתים להישאר במקומות של סבל.
מה הסיבות שבגללן אנשים נשארים במקום שרע להם?
ישנן מספר סיבות שבגללן אנשים נשארים במקומות שמרעילים את חייהם. אחת הסיבות המרכזיות היא הפחד מכך שבמקום אחר יהיה רע יותר. אדם שחווה כאב במערכת יחסים או במקום העבודה עלול לחשוש שאם יעזוב, הוא יגיע למצב גרוע עוד יותר.
סיבה נוספת היא החשש מהקושי וההתמודדות הכרוכה ביציאה מהמצב הקיים. לדוגמה, אישה שנמצאת במערכת יחסים אלימה, אף על פי שהיא סובלת, עשויה להישאר מתוך פחד שהניסיון לברוח יוביל לפגיעה גדולה עוד יותר, או שההתמודדות עם שינוי החיים תהיה קשה מנשוא עבורה.
אך אליעד מוסיף סיבה חשובה נוספת: אנשים נשארים במצב רע כי זה מעניק להם תירוץ חזק לכל מה שלא בסדר בחייהם. הוא מביא דוגמה: אדם שלא מצליח בלימודים ומחפש תירוצים, יגיד שזה בגלל המשפחה, בגלל ההורים, בגלל הבת זוג, או בגלל כל גורם חיצוני אחר. אם ייעלם הגורם החיצוני, הוא יאבד את האפשרות להאשים אחרים במחדליו.
למה מנגנוני הדחקה והכחשה משחקים תפקיד חשוב?
לדברי אליעד, המוח משתמש במנגנוני הדחקה והכחשה כדי להצדיק את הישארותו במצב של סבל. אם האדם ייצא מהמצב הזה, לא יהיה לו את מי להאשים, והוא ייאלץ לקחת אחריות אישית. לאנשים נוח יותר להישאר במקום שיש בו סבל ולהאשים את האחרים, מאשר להתמודד עם האמת שהם עצמם אחראים לסבל שלהם.
אליעד נותן דוגמה ספציפית של אישה שכל הזמן איימה להתגרש, אך לא התגרשה בפועל. כאשר התעמקו איתה מדוע היא לא מתגרשת, התברר שבמקרה שהיא תתגרש, לא יהיה לה את מי להאשים בבעיותיה. ההישארות במערכת הזוגית הקשה משמשת לה תירוץ והצדקה לבעיות האחרות בחייה.
מדוע אנחנו משתמשים בסבל כתירוץ?
אליעד מרחיב את הרעיון וטוען שלעיתים אנשים מעדיפים להרגיש רע, גם אם אינם מודים בכך במודע. הוא אומר שאם היינו מספקים לאדם את כל מה שהוא רוצה, בלי יוצא מן הכלל, האדם עדיין היה מרגיש רע. זאת משום שהאדם מתוכנת להרגיש רע באופן טבעי. הוא תמיד יחפש משהו נוסף שחסר, או משהו שמשתבש.
לדברי אליעד, הסיבה האמיתית לכך היא שהמוח מתוכנת להרגיש אי - שקט וחוסר סיפוק תמידי. האדם מרגיש שמשהו לא בסדר, אבל לא תמיד ברור לו מה בדיוק. לכן הוא תמיד יוכל להרכיב רשימה של דברים שחסרים או משתבשים בחייו, ולהצביע עליהם כגורמים לסבלו. אם כל הרשימה הזאת תיעלם, האדם יצטרך להודות שהסבל נובע אך ורק מעצמו.
למה תמיד נמצא משהו להתלונן עליו?
הטענה העיקרית של אליעד היא שהאדם תמיד ימצא תירוץ לסבל, לא משנה עד כמה מצבו ישתפר. הוא תמיד יצליח לאתר דבר נוסף שלא טוב לו. לכן, כאשר הוא מתלונן על בעיה מסוימת בחייו, כדאי לבדוק לעומק האם זו באמת הסיבה האמיתית, או שהיא רק תירוץ להימנע מאחריות אישית על מצבו.
אליעד מדגים זאת עם דוגמה של אדם שטוען שרע לו כי הוא חולה. אם אותו אדם היה בריא לגמרי, האם באמת היה מפסיק לסבול? לדברי אליעד, לא בהכרח. האדם עדיין היה מוצא סיבות אחרות לכך שרע לו. זו הסיבה לכך שחשוב להבין שהמציאות עצמה לא אשמה, והאדם עצמו אחראי לסבל שלו, גם אם זה קשה להודות בכך.
מה התפקיד של האחריות האישית בסבל שלנו?
הנקודה המרכזית בהרצאה של אליעד היא ההכרה באחריות האישית. לדבריו, כל עוד אדם יכול להאשים גורם חיצוני בבעיותיו, הוא פטור מאחריות. ברגע שהגורם החיצוני הזה נעלם, האדם חייב להתמודד עם עצמו ועם העובדה שהוא זה שיצר את הסבל של עצמו.
לכן אנשים רבים מעדיפים לא לעזוב את המקום שבו רע להם, בין אם זו זוגיות קשה, עבודה לא נעימה או מצב בריאותי, משום שזה משמש להם תירוץ לשאר הכישלונות שלהם.
לסיכום, ההבנה של מנגנוני ההדחקה, ההכחשה והצורך האנושי בהאשמת הסביבה, היא חיונית כדי להתמודד עם הבעיות האמיתיות של האדם ולהפסיק לברוח מאחריות אישית.
- למה אנשים לא מתגרשים?
- למה אני נשאר בעבודה שאני שונא?
- איך מנגנוני הדחקה פועלים?
- מה זה מנגנון הכחשה?
- איך להפסיק להאשים אחרים?
- למה אנשים אוהבים להתלונן?
- איך לוקחים אחריות אישית?
עכשיו איזה היגיון יש שבן אדם ירצה להיות במקום שרע לו יש אנשים נגיד שרע להם בעבודה רע להם בזוגיות רע להם באיזה משהו והם יעדיפו להישאר עם הרע הזה מה יתן לבן אדם שהוא במקום שרע לו נגיד אישה מוכה לדוגמא נגיד היא מוכה היא נשארת שם.
ש: יכול להיות שבמקום אחר יהיה לה יותר רע אז היא מעדיפה להיות.
אליעד: קודם כל זה הגיוני שאם מישהו רוצה או נמצא באיזה מקום אז הוא חושב שבמקום אחר יהיה לו יותר רע זה ברור אז מה נגיד יכול להיות אז אני אתן לכם משהו.
ש: הדרך לצאת מזה נראית לה קשה כאילו לבוא ולהתחיל להתמודד אם לעזוב את הבן זוג שלה זאת הולכת להיות התמודדות מאוד קשה.
אליעד: נכון אבל עכשיו אני אספר לך עוד כל מה שאמרת זה נכון יכול להיות שהיא מפחדת שאם היא תברח מהכלא ירו בה יכול להיות אבל עכשיו אני אספר לך עוד סיפור.
ש: אז יש לה תקווה.
אליעד: בסדר אבל יש עוד סיפור לפעמים בן אדם מעדיף להישאר במקום שרע לו כי ככה יש לו תירוץ ללמה הוא דפוק בתחומים אחרים הוא נגיד לא מצליח בלימודים למה הוא לא מצליח בלימודים כי הוא מתעצל עכשיו הוא חושב לעצמו למה אני לא מצליח בלימודים הוא אומר "למה אני לא מצליח בלימודים כי ההורים שלי ככה וככה כי אמא שלי ככה כי הבת זוג שלי ככה כי סבתא שלי ככה כי השכן שלי ככה" כל הזמן מתלונן לא בגללו בגלל מישהו אחר "למה אתה שמן? כי בעלי ככה, למה זה זה? בגלל שהוא ככה בגלל שזה ככה".
יש לך פה קלף עכשיו אם אתה תיפטר מהקלף הזה אדוני עכשיו אין לך את מי להאשים אין לך יותר אתה לא יכול להאשים אף אחד אין לך את מי להאשים אז המוח אומר "עדיף להישאר בדבר הזה לפחות יש לי איזה תירוץ ללמה אני דפוק מאשר שעכשיו אני אלך למקום אחר ואז לא יהיה לי תירוץ למה אני דפוק" זה נקרא מנגנון הדחקה הכחשה. הבנתם את הסיפור כי הייתה אחת שכל הזמן איימה בגירושים ואז נשאלה השאלה למה את לא מתגרשת או משהו כזה ואז כאילו כל מיני "אתגרש ואני אתגרש" אבל איך שדיברנו על "טוב אז בוא נתגרש, לא אני לא רוצה להתגרש, למה לא רוצה להתגרש מה הבעיה" ואז לא יהיה את מי להאשים איך נאשים מי יהיה אשם בבעיות האלו והאלו.
עכשיו יש אשם "אתה יודע למה אני ככה בגללו למה זה בגללה" יש את מי להאשים אחר כך אין יותר את מי להאשים אי אפשר כל הזמן להאשים כמו עכשיו כל הזמן את ממשלת השמאל "למה זה בגלל ממשלת השמאל זה ממשלת השמאל לפני 30 שנה השמאל, זה בגלל מתקופת השמאל אולמרט אשם אין אולמרט אשם".
ש: מי בא להתלונן או האישה או הגבר?
אליעד: שניהם לצורך העניין.
ש: זאת לא הסיבה היחידה שבגללה לא מתגרשים.
אליעד: יש הרבה סיבות לא יש הרבה סיבות אבל יש עוד סיבה לפעמים בן אדם יכול להגיד "רע לי ורע לי" אבל בתוך תוכו זה משמש אותו זה שרע לו זה בכלל משמש אותו כי בזכות זה יש לו עכשיו קלף. עכשיו מה האמת שלך שגם אתה אולי בתור בן אדם לפעמים אתה מעדיף להתלונן על איזה משהו כי זה תירוץ למשהו אחר נגיד לדוגמא נגיד בן אדם אומר "רע לי כי אני חולה" בא נלך נגיד על חולה מה האמת למה באמת רע לך רע לך כי אתה רוצה שיהיה לך רע בכלל יש לך במחשבה משהו שאתה רוצה שיהיה לך רע אבל אתה לא רוצה להודות בזה אז אתה אומר רע לי כי אני חולה.
כאילו אם אתה תחקור עמוק גם אם לא היית חולה גם אם הכל היה כרצונך היה לך רע אם בן אדם הכל יהיה כרצונו הכל כל מה שאתה רוצה ניתן לך אתה תרגיש רע מאה אחוז, קח כל מה שאתה רוצה תרשום מה אתה רוצה נביא לך אתה תרגיש רע זה לא קשור זה לא באמת בגלל המציאות המציאות לא אשמה בזה.
ש: רגע אז זה לא באמת שהרצון מתמלא לי אז.
אליעד: אתה מתוכנן.
ש: רגע יש חוק הרצון שלי מתמלא טוב לי.
אליעד: אתה כבן אדם מתוכנן להרגיש.
ש: זה לא באמת חוק?
אליעד: מה זאת אומרת כן מתמלא עד שהוא מתרוקן שוב ומה יקרה כשאתה, עכשיו זה נכון זאת תיאוריה השאלה אם היא נכונה תראה אתה המוח שלך מתוכנן להרגיש רע למה מסיבה מסוימת יש לך במוח פקודה "אני מרגיש רע אני חייב משהו פה לא בסדר" מה לא בסדר לא ברור ואז אתה אומר "טוב זה לא בסדר וזה לא בסדר בוא נסדר" עכשיו בגלל שהרשימה עוד ארוכה אז אתה יכול להגיד "למה רע לי כי הנה יש רשימה אין לי זה ואין לי זה ויש לי זה" יש לך רשימה.
אבל אם אנחנו נסיים את הרשימה מה יקרה לא יהיה לך את מי להאשים את מי תאשים עכשיו שרע לך יש לך את כל מה שאתה רוצה קיבלת ומה האמת למה רע לך כי אתה אשם אתה אשם בזה שרע לך אף אחד לא אשם המציאות לא אשמה לך בכלום. הבנו?
ש: יכול להיות שבמקום אחר יהיה לה יותר רע אז היא מעדיפה להיות.
אליעד: קודם כל זה הגיוני שאם מישהו רוצה או נמצא באיזה מקום אז הוא חושב שבמקום אחר יהיה לו יותר רע זה ברור אז מה נגיד יכול להיות אז אני אתן לכם משהו.
ש: הדרך לצאת מזה נראית לה קשה כאילו לבוא ולהתחיל להתמודד אם לעזוב את הבן זוג שלה זאת הולכת להיות התמודדות מאוד קשה.
אליעד: נכון אבל עכשיו אני אספר לך עוד כל מה שאמרת זה נכון יכול להיות שהיא מפחדת שאם היא תברח מהכלא ירו בה יכול להיות אבל עכשיו אני אספר לך עוד סיפור.
ש: אז יש לה תקווה.
אליעד: בסדר אבל יש עוד סיפור לפעמים בן אדם מעדיף להישאר במקום שרע לו כי ככה יש לו תירוץ ללמה הוא דפוק בתחומים אחרים הוא נגיד לא מצליח בלימודים למה הוא לא מצליח בלימודים כי הוא מתעצל עכשיו הוא חושב לעצמו למה אני לא מצליח בלימודים הוא אומר "למה אני לא מצליח בלימודים כי ההורים שלי ככה וככה כי אמא שלי ככה כי הבת זוג שלי ככה כי סבתא שלי ככה כי השכן שלי ככה" כל הזמן מתלונן לא בגללו בגלל מישהו אחר "למה אתה שמן? כי בעלי ככה, למה זה זה? בגלל שהוא ככה בגלל שזה ככה".
יש לך פה קלף עכשיו אם אתה תיפטר מהקלף הזה אדוני עכשיו אין לך את מי להאשים אין לך יותר אתה לא יכול להאשים אף אחד אין לך את מי להאשים אז המוח אומר "עדיף להישאר בדבר הזה לפחות יש לי איזה תירוץ ללמה אני דפוק מאשר שעכשיו אני אלך למקום אחר ואז לא יהיה לי תירוץ למה אני דפוק" זה נקרא מנגנון הדחקה הכחשה. הבנתם את הסיפור כי הייתה אחת שכל הזמן איימה בגירושים ואז נשאלה השאלה למה את לא מתגרשת או משהו כזה ואז כאילו כל מיני "אתגרש ואני אתגרש" אבל איך שדיברנו על "טוב אז בוא נתגרש, לא אני לא רוצה להתגרש, למה לא רוצה להתגרש מה הבעיה" ואז לא יהיה את מי להאשים איך נאשים מי יהיה אשם בבעיות האלו והאלו.
עכשיו יש אשם "אתה יודע למה אני ככה בגללו למה זה בגללה" יש את מי להאשים אחר כך אין יותר את מי להאשים אי אפשר כל הזמן להאשים כמו עכשיו כל הזמן את ממשלת השמאל "למה זה בגלל ממשלת השמאל זה ממשלת השמאל לפני 30 שנה השמאל, זה בגלל מתקופת השמאל אולמרט אשם אין אולמרט אשם".
ש: מי בא להתלונן או האישה או הגבר?
אליעד: שניהם לצורך העניין.
ש: זאת לא הסיבה היחידה שבגללה לא מתגרשים.
אליעד: יש הרבה סיבות לא יש הרבה סיבות אבל יש עוד סיבה לפעמים בן אדם יכול להגיד "רע לי ורע לי" אבל בתוך תוכו זה משמש אותו זה שרע לו זה בכלל משמש אותו כי בזכות זה יש לו עכשיו קלף. עכשיו מה האמת שלך שגם אתה אולי בתור בן אדם לפעמים אתה מעדיף להתלונן על איזה משהו כי זה תירוץ למשהו אחר נגיד לדוגמא נגיד בן אדם אומר "רע לי כי אני חולה" בא נלך נגיד על חולה מה האמת למה באמת רע לך רע לך כי אתה רוצה שיהיה לך רע בכלל יש לך במחשבה משהו שאתה רוצה שיהיה לך רע אבל אתה לא רוצה להודות בזה אז אתה אומר רע לי כי אני חולה.
כאילו אם אתה תחקור עמוק גם אם לא היית חולה גם אם הכל היה כרצונך היה לך רע אם בן אדם הכל יהיה כרצונו הכל כל מה שאתה רוצה ניתן לך אתה תרגיש רע מאה אחוז, קח כל מה שאתה רוצה תרשום מה אתה רוצה נביא לך אתה תרגיש רע זה לא קשור זה לא באמת בגלל המציאות המציאות לא אשמה בזה.
ש: רגע אז זה לא באמת שהרצון מתמלא לי אז.
אליעד: אתה מתוכנן.
ש: רגע יש חוק הרצון שלי מתמלא טוב לי.
אליעד: אתה כבן אדם מתוכנן להרגיש.
ש: זה לא באמת חוק?
אליעד: מה זאת אומרת כן מתמלא עד שהוא מתרוקן שוב ומה יקרה כשאתה, עכשיו זה נכון זאת תיאוריה השאלה אם היא נכונה תראה אתה המוח שלך מתוכנן להרגיש רע למה מסיבה מסוימת יש לך במוח פקודה "אני מרגיש רע אני חייב משהו פה לא בסדר" מה לא בסדר לא ברור ואז אתה אומר "טוב זה לא בסדר וזה לא בסדר בוא נסדר" עכשיו בגלל שהרשימה עוד ארוכה אז אתה יכול להגיד "למה רע לי כי הנה יש רשימה אין לי זה ואין לי זה ויש לי זה" יש לך רשימה.
אבל אם אנחנו נסיים את הרשימה מה יקרה לא יהיה לך את מי להאשים את מי תאשים עכשיו שרע לך יש לך את כל מה שאתה רוצה קיבלת ומה האמת למה רע לך כי אתה אשם אתה אשם בזה שרע לך אף אחד לא אשם המציאות לא אשמה לך בכלום. הבנו?
050-3331-331