נקמה וסליחה, איך לא לרצות לנקום? איך לסלוח למי שפגע בך? איך לא להיפגע מאנשים? איך לסלוח לאנשים? איך לוותר על הרצון לנקמה? איך להתייחס לבן אדם כמו לרובוט? למה מישהו פגע בי? עובדות ופירושים, למה אני נפגע מאנשים? בחירה חופשית
איך לא לרצות לנקום במישהו שפגע בך?
האם אפשר לא לרצות לנקום במישהו שפגע בנו? כיצד נוכל להגיע למקום שבו נבחר לא לנקום ולסלוח, במקום להחמיר את הכאב עם נקמה? אליעד מציע כי אם מישהו פוגע בך, המחשבה הראשונה היא לא בהכרח אם לנקום או לא, אלא איך אפשר לשנות את הדרך שבה אנחנו תופסים את המצב. האם יש דרך להפסיק להרגיש פגועים או נפגעים מאנשים אחרים?
מהו הפתרון של אליעד להתמודדות עם הרצון לנקום?
אחת הדרכים להתמודד עם הרצון לנקום, היא להסתכל על הפוגע כאדם חסר בחירה חופשית. כוונתו של אליעד היא, שבסופו של דבר אנו יכולים להסתכל על כל סיטואציה כעל פעולה של אובייקט או יצור חסר בחירה. למשל, אם מישהו יורק עליך ברחוב, אתה תיפגע, נכון? אבל אם כלב היה יורק עליך, היית מרגיש אותו דבר? כנראה שלא. או אם חיה כמו למה הייתה יורקת עליך - לא היית נעלב מזה, נכון? אפילו אם גשם היה נופל עליך, לא היית מרגיש פגוע.
המטרה כאן היא להסביר שבסופו של דבר הרבה מהכאב שאנחנו חשים נובע מהפירוש שאנחנו נותנים לאירועים. לפעמים אנחנו לא פוגשים את העובדות עצמן, אלא את הדרך שבה אנחנו מפרשים אותן. ברגע שנפנים את המחשבה הזאת, נדע להבחין בין העובדות לבין הפירושים שלנו, וכך נוכל להתמודד עם הכאב בצורה טובה יותר.
האם הפגיעה היא עובדה או תוצאה של פרשנות?
אליעד מציע שלפעמים, כשיש פגיעה גופנית, אפשר להסתכל על הדברים בצורה שונה. אם נחתכת מסכין, האם אתה חושב שמישהו עשה זאת בכוונה או שפשוט נחתכת? לא תמיד יש צורך לחשוב על כל פגיעה במונחים של כוונה רעה או פגיעה אישית. אפשר להסתכל על המצב כמשהו אובייקטיבי - סכין חדה חתכה אותך, ולא בהכרח מישהו עשה זאת בכוונה לפגוע בך. אם לא הייתה כוונה רעה, אז אולי אין סיבה לקחת את זה באופן אישי. אותו עיקרון חל גם כאשר פוגע בנו אדם אחר - אנחנו יכולים לבחור להסתכל עליהם כעל "רובוטים" חסרי בחירה חופשית, שנוהגים לפעול על פי תכנות פנימי של דפוסים אוטומטיים.
האם הסבל שלנו נובע מהפירוש של מה שקרה?
מה כואב יותר - עצם הפגיעה או הדרך שבה אנחנו תופסים את הפגיעה? נניח, אם מישהו גנב ממך כסף - האם הפגיעה נובעת מעצם העובדה שהכסף הלך לאיבוד, או שהפגיעה נובעת מההבנה שמישהו לא העריך אותך, לא שם אליך? אליעד מציין כי רבים עשויים להרגיש פגועים יותר כאשר הם תופסים את המעשה כפוגע בכבודם או בעבודת התנהגותם, מאשר בגלל אובדן הדבר עצמו.
יש גם צדדים שונים לשאלה הזאת. למשל, יש אנשים שיכולים להעדיף שהכסף ייגנב מהם מאשר ללכת לאיבוד, כדי לא להרגיש אשמים באובדן. כל תגובה כזאת נובעת לא רק מהפגיעה עצמה, אלא מהפירוש האישי של כל אדם לאירוע, וכך המצב משתנה מאדם לאדם.
איך להתמודד עם הפגיעה מבחינת פרשנות?
אליעד ממליץ על דרך נוספת - לחקור את המניעים של מי שפגע בנו. האם באמת הייתה לו שליטה מלאה על מעשיו? האם הוא היה מונע על ידי דפוסים אוטומטיים או לחצים מסוימים? ברגע שמבינים שהאדם השני לא תמיד פועל מתוך רצון מודע או מתוך בחירה חופשית מלאה, אפשר לראות את המצב בצורה שונה. זה לא בהכרח מישהו שהתכוון לפגוע בך, אלא ייתכן שהוא פעל מתוך דפוסים שהיו לו - ואין הכוונה כאן לפגוע אישית.
מהי הדרך להתמודד עם הסבל שבפירוש?
לסופו של דבר, אליעד מסביר כי עיקר הסבל של אדם לא נובע מהפגיעות עצמן, אלא מהאופן שבו הוא מפרש את הפגיעות. אם נצליח להפריד בין העובדות לבין הפירושים, נשיג הבנה רחבה יותר של המציאות, ונוכל להתמודד עם הכאב בצורה בריאה יותר. הכלים שמציע אליעד כוללים את ההבנה שמדובר במצבים שמחוץ לשליטתנו, ושבמקום להתמקד בפגיעות האישיות, אפשר פשוט להתייחס לכל מצב בצורה אובייקטיבית יותר, ולהפסיק לחשוב על כל מעשה כעל פגיעה מכוונת.
האם אפשר לא לרצות לנקום במישהו שפגע בנו? כיצד נוכל להגיע למקום שבו נבחר לא לנקום ולסלוח, במקום להחמיר את הכאב עם נקמה? אליעד מציע כי אם מישהו פוגע בך, המחשבה הראשונה היא לא בהכרח אם לנקום או לא, אלא איך אפשר לשנות את הדרך שבה אנחנו תופסים את המצב. האם יש דרך להפסיק להרגיש פגועים או נפגעים מאנשים אחרים?
מהו הפתרון של אליעד להתמודדות עם הרצון לנקום?
אחת הדרכים להתמודד עם הרצון לנקום, היא להסתכל על הפוגע כאדם חסר בחירה חופשית. כוונתו של אליעד היא, שבסופו של דבר אנו יכולים להסתכל על כל סיטואציה כעל פעולה של אובייקט או יצור חסר בחירה. למשל, אם מישהו יורק עליך ברחוב, אתה תיפגע, נכון? אבל אם כלב היה יורק עליך, היית מרגיש אותו דבר? כנראה שלא. או אם חיה כמו למה הייתה יורקת עליך - לא היית נעלב מזה, נכון? אפילו אם גשם היה נופל עליך, לא היית מרגיש פגוע.
המטרה כאן היא להסביר שבסופו של דבר הרבה מהכאב שאנחנו חשים נובע מהפירוש שאנחנו נותנים לאירועים. לפעמים אנחנו לא פוגשים את העובדות עצמן, אלא את הדרך שבה אנחנו מפרשים אותן. ברגע שנפנים את המחשבה הזאת, נדע להבחין בין העובדות לבין הפירושים שלנו, וכך נוכל להתמודד עם הכאב בצורה טובה יותר.
האם הפגיעה היא עובדה או תוצאה של פרשנות?
אליעד מציע שלפעמים, כשיש פגיעה גופנית, אפשר להסתכל על הדברים בצורה שונה. אם נחתכת מסכין, האם אתה חושב שמישהו עשה זאת בכוונה או שפשוט נחתכת? לא תמיד יש צורך לחשוב על כל פגיעה במונחים של כוונה רעה או פגיעה אישית. אפשר להסתכל על המצב כמשהו אובייקטיבי - סכין חדה חתכה אותך, ולא בהכרח מישהו עשה זאת בכוונה לפגוע בך. אם לא הייתה כוונה רעה, אז אולי אין סיבה לקחת את זה באופן אישי. אותו עיקרון חל גם כאשר פוגע בנו אדם אחר - אנחנו יכולים לבחור להסתכל עליהם כעל "רובוטים" חסרי בחירה חופשית, שנוהגים לפעול על פי תכנות פנימי של דפוסים אוטומטיים.
האם הסבל שלנו נובע מהפירוש של מה שקרה?
מה כואב יותר - עצם הפגיעה או הדרך שבה אנחנו תופסים את הפגיעה? נניח, אם מישהו גנב ממך כסף - האם הפגיעה נובעת מעצם העובדה שהכסף הלך לאיבוד, או שהפגיעה נובעת מההבנה שמישהו לא העריך אותך, לא שם אליך? אליעד מציין כי רבים עשויים להרגיש פגועים יותר כאשר הם תופסים את המעשה כפוגע בכבודם או בעבודת התנהגותם, מאשר בגלל אובדן הדבר עצמו.
יש גם צדדים שונים לשאלה הזאת. למשל, יש אנשים שיכולים להעדיף שהכסף ייגנב מהם מאשר ללכת לאיבוד, כדי לא להרגיש אשמים באובדן. כל תגובה כזאת נובעת לא רק מהפגיעה עצמה, אלא מהפירוש האישי של כל אדם לאירוע, וכך המצב משתנה מאדם לאדם.
איך להתמודד עם הפגיעה מבחינת פרשנות?
אליעד ממליץ על דרך נוספת - לחקור את המניעים של מי שפגע בנו. האם באמת הייתה לו שליטה מלאה על מעשיו? האם הוא היה מונע על ידי דפוסים אוטומטיים או לחצים מסוימים? ברגע שמבינים שהאדם השני לא תמיד פועל מתוך רצון מודע או מתוך בחירה חופשית מלאה, אפשר לראות את המצב בצורה שונה. זה לא בהכרח מישהו שהתכוון לפגוע בך, אלא ייתכן שהוא פעל מתוך דפוסים שהיו לו - ואין הכוונה כאן לפגוע אישית.
מהי הדרך להתמודד עם הסבל שבפירוש?
לסופו של דבר, אליעד מסביר כי עיקר הסבל של אדם לא נובע מהפגיעות עצמן, אלא מהאופן שבו הוא מפרש את הפגיעות. אם נצליח להפריד בין העובדות לבין הפירושים, נשיג הבנה רחבה יותר של המציאות, ונוכל להתמודד עם הכאב בצורה בריאה יותר. הכלים שמציע אליעד כוללים את ההבנה שמדובר במצבים שמחוץ לשליטתנו, ושבמקום להתמקד בפגיעות האישיות, אפשר פשוט להתייחס לכל מצב בצורה אובייקטיבית יותר, ולהפסיק לחשוב על כל מעשה כעל פגיעה מכוונת.
- איך לא לרצות לנקום?
- איך לסלוח למישהו שפגע בך?
- איך להתמודד עם פגיעות רגשיות?
- מהם פירושים ותחושות?
- מה המשמעות של בחירה חופשית?
- איך לא להיפגע מאנשים?
איך לא לרצות לנקום במי שפגע בכם?
בן אדם פגע בכם, עשה לכם רע, פגע בכם בצורה קשה - איך אפשר לא לרצות לנקום בו? קודם כל, חשוב להבהיר שאין כאן עמדה בעד או נגד נקמה. אם מישהו רוצה לנקום - זו זכותו, ואם מישהו בוחר לסלוח - זו גם זכותו. אך השאלה כאן היא אחרת: מה קורה אם מישהו רוצה לא לנקום ולסלוח? איך אפשר להגיע למצב כזה?
איך להפסיק לרצות לנקום?
יש דרכים שונות להתמודדות עם הרצון לנקום. אחת מהן היא להסתכל על הפוגע כעל ישות חסרת בחירה חופשית. למה הכוונה? נניח שמישהו יורק עליכם - זה יפגע בכם. אבל אם כלב יורק עליכם, האם תיפגעו באותה מידה? כנראה שלא. ואם חיה כמו למה יורקת עליכם, האם תיקחו את זה באופן אישי? סביר להניח שלא. ואם גשם נופל עליכם - זה בכלל לא נחשב לפגיעה. כלומר, במקרים רבים תחושת הפגיעה קשורה לפרשנות שלכם למעשה ולא בהכרח לעובדות עצמן.
האם הפגיעה היא עובדתית או תוצאה של פרשנות?
ברגע שמפרידים בין מה שקרה בפועל לבין הפרשנות שנותנים לאירוע, אפשר לשנות את ההרגשה. לדוגמה, אם נחתכת מסכין - האם תחשבו על כך שמישהו חתך אתכם בכוונה, או שפשוט נחתכתם מחפץ חד? אותו עיקרון חל גם כאשר נפגעים מאנשים אחרים. אפשר להתייחס לפוגע כאילו הוא רובוט שפועל מתוך תכנות מסוים, ללא בחירה חופשית. כשמסתכלים כך על הדברים, אפשר להפחית את תחושת הפגיעה האישית.
מה כואב יותר - הפגיעה עצמה או המשמעות שלה?
למשל, אם מישהו גנב מכם כסף, מה יפגע בכם יותר - עצם העובדה שהכסף נעלם, או התחושה שמישהו זלזל בכם ולא התחשב בכם? יש אנשים שאפילו יעדיפו להאמין שנגנבו מאשר להפסיד כסף בגלל רשלנותם, כדי לא להרגיש אחראים לאובדן. כל התחושות הללו נובעות מהפירוש האישי שהאדם נותן לסיטואציה.
איך אפשר לשנות את נקודת המבט?
אחת הדרכים היא לחקור למה האדם שפגע בכם פעל כפי שפעל. האם באמת הייתה לו שליטה מלאה על מעשיו? האם הוא לא היה בעצמו מונע על ידי נסיבות חיים מסוימות, דפוסי חשיבה, לחצים וכדומה? כאשר חוקרים את הסיבות שמאחורי המעשים, אפשר להגיע למסקנה שהפוגע אינו פועל מתוך בחירה חופשית מוחלטת, אלא מתוך דפוסים אוטומטיים.
בסופו של דבר, עיקר הסבל של האדם נובע מהפרשנות שלו לאירועים ולאו דווקא מהאירועים עצמם. אם מצליחים להפריד בין העובדות לפרשנויות, ניתן להפחית את תחושת הכאב והנקמנות.
לקריאה נוספת והעמקה בנושא, ניתן להיכנס לאתר ולחפש: איך לסלוח למישהו, האם כדאי לנקום, איך להפסיק לכעוס, איך להתמודד עם פגיעות רגשיות ועוד נושאים רבים אחרים. חפשו מידע נוסף באתר האינטרנט EIP.co.il.
בן אדם פגע בכם, עשה לכם רע, פגע בכם בצורה קשה - איך אפשר לא לרצות לנקום בו? קודם כל, חשוב להבהיר שאין כאן עמדה בעד או נגד נקמה. אם מישהו רוצה לנקום - זו זכותו, ואם מישהו בוחר לסלוח - זו גם זכותו. אך השאלה כאן היא אחרת: מה קורה אם מישהו רוצה לא לנקום ולסלוח? איך אפשר להגיע למצב כזה?
איך להפסיק לרצות לנקום?
יש דרכים שונות להתמודדות עם הרצון לנקום. אחת מהן היא להסתכל על הפוגע כעל ישות חסרת בחירה חופשית. למה הכוונה? נניח שמישהו יורק עליכם - זה יפגע בכם. אבל אם כלב יורק עליכם, האם תיפגעו באותה מידה? כנראה שלא. ואם חיה כמו למה יורקת עליכם, האם תיקחו את זה באופן אישי? סביר להניח שלא. ואם גשם נופל עליכם - זה בכלל לא נחשב לפגיעה. כלומר, במקרים רבים תחושת הפגיעה קשורה לפרשנות שלכם למעשה ולא בהכרח לעובדות עצמן.
האם הפגיעה היא עובדתית או תוצאה של פרשנות?
ברגע שמפרידים בין מה שקרה בפועל לבין הפרשנות שנותנים לאירוע, אפשר לשנות את ההרגשה. לדוגמה, אם נחתכת מסכין - האם תחשבו על כך שמישהו חתך אתכם בכוונה, או שפשוט נחתכתם מחפץ חד? אותו עיקרון חל גם כאשר נפגעים מאנשים אחרים. אפשר להתייחס לפוגע כאילו הוא רובוט שפועל מתוך תכנות מסוים, ללא בחירה חופשית. כשמסתכלים כך על הדברים, אפשר להפחית את תחושת הפגיעה האישית.
מה כואב יותר - הפגיעה עצמה או המשמעות שלה?
למשל, אם מישהו גנב מכם כסף, מה יפגע בכם יותר - עצם העובדה שהכסף נעלם, או התחושה שמישהו זלזל בכם ולא התחשב בכם? יש אנשים שאפילו יעדיפו להאמין שנגנבו מאשר להפסיד כסף בגלל רשלנותם, כדי לא להרגיש אחראים לאובדן. כל התחושות הללו נובעות מהפירוש האישי שהאדם נותן לסיטואציה.
איך אפשר לשנות את נקודת המבט?
אחת הדרכים היא לחקור למה האדם שפגע בכם פעל כפי שפעל. האם באמת הייתה לו שליטה מלאה על מעשיו? האם הוא לא היה בעצמו מונע על ידי נסיבות חיים מסוימות, דפוסי חשיבה, לחצים וכדומה? כאשר חוקרים את הסיבות שמאחורי המעשים, אפשר להגיע למסקנה שהפוגע אינו פועל מתוך בחירה חופשית מוחלטת, אלא מתוך דפוסים אוטומטיים.
בסופו של דבר, עיקר הסבל של האדם נובע מהפרשנות שלו לאירועים ולאו דווקא מהאירועים עצמם. אם מצליחים להפריד בין העובדות לפרשנויות, ניתן להפחית את תחושת הכאב והנקמנות.
לקריאה נוספת והעמקה בנושא, ניתן להיכנס לאתר ולחפש: איך לסלוח למישהו, האם כדאי לנקום, איך להפסיק לכעוס, איך להתמודד עם פגיעות רגשיות ועוד נושאים רבים אחרים. חפשו מידע נוסף באתר האינטרנט EIP.co.il.