מחשבה יוצרת מציאות. לשנות את המציאות כרצונך, בכוח המחשבה ובכוח הרצון. זה טוב, אבל זה לא מושלם. מה יותר קשה ויותר טוב מאשר להיות כל יכול?
אם נתבונן על עניין היכולת כל, נראה שיש אצל האדם תשוקה נסתרת להיות כל יכול. ולהיות כל יכול, פירושו להיות מסוגל בכח הרצון בלבד לשנות את המציאות כרצונך. וכל אחד היה רוצה להיות מסוגל ליצור את המציאות שלו כרצונו. כי האדם רוצה להיות מאושר. וכאשר קורה לאדם דבר נגד רצונו, הרי שהוא לא מאושר. והאדם כל הזמן שואף להגיע למצב שבו המציאות תתאים לרצונו. ואם האדם יהיה כל יכול, הוא יוכל לשנות את המציאות כרצונו ולהיות מאושר.
ומי שיתבונן בעניין יראה, כי כל אדם במשך חייו, מנסה להיות כל יכול. כי כל אדם משפר כל הזמן את היכולות שלו. וכל אדם רוצה כל הזמן, להיות מסוגל להשיג את המטרות שלו בצורה יותר מהירה וקלה. והמשמעות של זה היא, שהאדם כל הזמן שואף להתקרב למצב שבו יהיו לו כמה שיותר יכולות. כאשר האידיאל שאליו שואף כל אדם, הוא להגיע ליכולות בלתי מוגבלות, דהיינו, להיות כל יכול.
ואם נתבונן עוד על העניין, נראה כי בני האדם נמשכים ומעריצים את אלו שיש להם יכולות מיוחדות. וכל זה מבטא את הרצון של האדם לשפר את היכולות שלו, כדי שהוא יוכל להשיג את המטרות שלו יותר מהר ולהיות יותר מאושר. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקום אחר.
ואם נתבונן היטב על העניין, נראה כי להיות כל יכול, זה גרוע בדיוק כמו להיות עבד גמור חסר כל יכולות. מדוע? משום שמצד האמת השלמות לא נמצאת גם לא אצל מי שהוא כל יכול. ומדוע? משום שבסופו של דבר, כולם עבדים מרצון, של הרצון האישי של עצמם. כי גם מי שהוא כל יכול וגם מי שיש לו את הכל ומי שיכול לעשות את הכל כרצונו, הרי שבסופו של דבר, גם הוא משועבד לרצון האישי של עצמו.
ויכול להיות אחד שהוא כל יכול, שהוא בכח הרצון ובכוח המחשבה שלו, יוצר את המציאות כרצונו. והוא יכול לשלוט בכל חוקי הטבע ולשנות את המציאות כרצונו וכולי, ועדיין הוא יהיה עבד גדול. כאשר הבוס הגדול שכולם עובדים אותו, הוא הרצון העצמי. כי כולם בסופו של דבר, מנוהלים על ידי הרצון העצמי של עצמם.
וגם מי שהוא כל יכול, ושנדמה שהוא שולט במציאות כרצונו, ושאף אחד לא שולט בו, הרי שמצד האמת גם הוא כפוף לרצון העצמי שלו, שהוא זה שמחליט לו מה לרצות ומה לעשות.
וזאת הסיבה שבגללה לא משנה מה יהיה לאדם, הוא לעולם לא יהיה מאושר. משום שגם אם יתנו לאדם את כל העולם ומלואו, וגם אם האדם יהיה כל יכול, וגם אם האדם יוכל לשנות את המציאות כרצונו בשלמות, הרי שעדיין הוא תמיד ירגיש תחושה של חסר.
ושורש החסר, הוא ברצון העצמי. כי הרצון העצמי מעביד את האדם כרצונו. וזה מה שנקרא עבדות מרצון. כי יש כאלו שנדמה שהם משועבדים תחת כל מיני שרלטנים שונים. ובני האדם מרחמים על אנשים חסרי ישע, שהם משועבדים מרצונם או שלא מרצונם, לאותם שרלטנים, שעושים בהם כרצונם.
אבל מי שמתבונן היטב, הוא רואה שכולם משועבדים. משועבדים לרצון האישי של עצמם. והרצון של האדם מחליט לאדם מה לעשות. כך שכולם בצורה כלשהי, משועבדים מרצון או שלא מרצון, לרצון העצמי של עצמם. ולפעמים נדמה לאדם שהוא חופשי ומאושר, למרות שהוא נמצא בתוך כלוב של זהב. כי גם האדם עצמו שהוא חופשי כלפי חוץ, הרי שהוא משועבד לרצונות ולתאוות האישיות שלו. כך שכולם עבדים מרצון בצורה כלשהי.
ומסיבה כלשהי נדמה לאדם שאם הוא יהיה כל יכול, אז הוא יהיה מאושר. משום שנדמה לאדם, שאם הוא רק יוכל לשנות את המציאות כרצונו, וליצור את המציאות שלו בכוח המחשבה שלו, הרי שזה יעשה אותו מאושר. אבל מי שיש לו עיניים בראשו, והוא מסתכל קדימה אל העתיד הרחוק, הרי שהוא מבין מיד, שגם אם הוא יהיה כל יכול, הרי שגם אז הוא עדיין ירגיש רע.
ובנוסף לכל הנ"ל, גם מי שהוא כל יכול, גם הוא לא באמת כל יכול. משום שגם הוא מוגבל להיות כל יכול. ז"א מי שהוא כל יכול, הוא בעצם לא יכול לחוות תחושה שדברים קורים נגד רצונו. כי מאחר שכל מה שהוא רוצה קורה, ממילא הוא לעולם לא יכול להרגיש צער.
ולא רק צער, אלא כאשר קורה לאדם כל מה שהוא רוצה תמיד, הרי שהשמחה שלו גם לא יכולה לעולם לגדול. כי הוא תמיד יש לו את מה...
אם נתבונן על עניין היכולת כל, נראה שיש אצל האדם תשוקה נסתרת להיות כל יכול. ולהיות כל יכול, פירושו להיות מסוגל בכח הרצון בלבד לשנות את המציאות כרצונך. וכל אחד היה רוצה להיות מסוגל ליצור את המציאות שלו כרצונו. כי האדם רוצה להיות מאושר. וכאשר קורה לאדם דבר נגד רצונו, הרי שהוא לא מאושר. והאדם כל הזמן שואף להגיע למצב שבו המציאות תתאים לרצונו. ואם האדם יהיה כל יכול, הוא יוכל לשנות את המציאות כרצונו ולהיות מאושר.
ומי שיתבונן בעניין יראה, כי כל אדם במשך חייו, מנסה להיות כל יכול. כי כל אדם משפר כל הזמן את היכולות שלו. וכל אדם רוצה כל הזמן, להיות מסוגל להשיג את המטרות שלו בצורה יותר מהירה וקלה. והמשמעות של זה היא, שהאדם כל הזמן שואף להתקרב למצב שבו יהיו לו כמה שיותר יכולות. כאשר האידיאל שאליו שואף כל אדם, הוא להגיע ליכולות בלתי מוגבלות, דהיינו, להיות כל יכול.
ואם נתבונן עוד על העניין, נראה כי בני האדם נמשכים ומעריצים את אלו שיש להם יכולות מיוחדות. וכל זה מבטא את הרצון של האדם לשפר את היכולות שלו, כדי שהוא יוכל להשיג את המטרות שלו יותר מהר ולהיות יותר מאושר. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקום אחר.
ואם נתבונן היטב על העניין, נראה כי להיות כל יכול, זה גרוע בדיוק כמו להיות עבד גמור חסר כל יכולות. מדוע? משום שמצד האמת השלמות לא נמצאת גם לא אצל מי שהוא כל יכול. ומדוע? משום שבסופו של דבר, כולם עבדים מרצון, של הרצון האישי של עצמם. כי גם מי שהוא כל יכול וגם מי שיש לו את הכל ומי שיכול לעשות את הכל כרצונו, הרי שבסופו של דבר, גם הוא משועבד לרצון האישי של עצמו.
ויכול להיות אחד שהוא כל יכול, שהוא בכח הרצון ובכוח המחשבה שלו, יוצר את המציאות כרצונו. והוא יכול לשלוט בכל חוקי הטבע ולשנות את המציאות כרצונו וכולי, ועדיין הוא יהיה עבד גדול. כאשר הבוס הגדול שכולם עובדים אותו, הוא הרצון העצמי. כי כולם בסופו של דבר, מנוהלים על ידי הרצון העצמי של עצמם.
וגם מי שהוא כל יכול, ושנדמה שהוא שולט במציאות כרצונו, ושאף אחד לא שולט בו, הרי שמצד האמת גם הוא כפוף לרצון העצמי שלו, שהוא זה שמחליט לו מה לרצות ומה לעשות.
וזאת הסיבה שבגללה לא משנה מה יהיה לאדם, הוא לעולם לא יהיה מאושר. משום שגם אם יתנו לאדם את כל העולם ומלואו, וגם אם האדם יהיה כל יכול, וגם אם האדם יוכל לשנות את המציאות כרצונו בשלמות, הרי שעדיין הוא תמיד ירגיש תחושה של חסר.
ושורש החסר, הוא ברצון העצמי. כי הרצון העצמי מעביד את האדם כרצונו. וזה מה שנקרא עבדות מרצון. כי יש כאלו שנדמה שהם משועבדים תחת כל מיני שרלטנים שונים. ובני האדם מרחמים על אנשים חסרי ישע, שהם משועבדים מרצונם או שלא מרצונם, לאותם שרלטנים, שעושים בהם כרצונם.
אבל מי שמתבונן היטב, הוא רואה שכולם משועבדים. משועבדים לרצון האישי של עצמם. והרצון של האדם מחליט לאדם מה לעשות. כך שכולם בצורה כלשהי, משועבדים מרצון או שלא מרצון, לרצון העצמי של עצמם. ולפעמים נדמה לאדם שהוא חופשי ומאושר, למרות שהוא נמצא בתוך כלוב של זהב. כי גם האדם עצמו שהוא חופשי כלפי חוץ, הרי שהוא משועבד לרצונות ולתאוות האישיות שלו. כך שכולם עבדים מרצון בצורה כלשהי.
ומסיבה כלשהי נדמה לאדם שאם הוא יהיה כל יכול, אז הוא יהיה מאושר. משום שנדמה לאדם, שאם הוא רק יוכל לשנות את המציאות כרצונו, וליצור את המציאות שלו בכוח המחשבה שלו, הרי שזה יעשה אותו מאושר. אבל מי שיש לו עיניים בראשו, והוא מסתכל קדימה אל העתיד הרחוק, הרי שהוא מבין מיד, שגם אם הוא יהיה כל יכול, הרי שגם אז הוא עדיין ירגיש רע.
ובנוסף לכל הנ"ל, גם מי שהוא כל יכול, גם הוא לא באמת כל יכול. משום שגם הוא מוגבל להיות כל יכול. ז"א מי שהוא כל יכול, הוא בעצם לא יכול לחוות תחושה שדברים קורים נגד רצונו. כי מאחר שכל מה שהוא רוצה קורה, ממילא הוא לעולם לא יכול להרגיש צער.
ולא רק צער, אלא כאשר קורה לאדם כל מה שהוא רוצה תמיד, הרי שהשמחה שלו גם לא יכולה לעולם לגדול. כי הוא תמיד יש לו את מה...
050-3331-331