חוקי הרגשות, איך להכיל רגש? איך לתחזק רגש? למה לשנוא מישהו? למה לאהוב מישהו? למה טוב לשנוא? למה טוב לכעוס? למה טוב להתאכזר? למה טוב לפחד? למה טוב להרגיש רע? צמחונות, אכילת בשר
למה אי אפשר לתחזק רגש אחד לאורך זמן?
אליעד כהן מסביר שכדי להבין איך הרגשות שלנו פועלים, יש להכיר בחוק פשוט: אדם אינו יכול לתחזק רגש אחד בלבד לאורך זמן. כלומר, לא ניתן לשמר מצב רגשי של אהבה, כעס, שנאה או רחמנות ללא הפסקה, ללא שינוי או מעבר לרגש אחר. לדוגמה, אדם יכול לכעוס שעה או שעתיים, אולי יותר, אך בסופו של דבר יגיע שלב שבו הוא לא יוכל להמשיך לכעוס. בשלב מסוים, המערכת הרגשית שלו תגיע לקצה גבול היכולת שלה להכיל את הכעס, והוא או ישתגע, ימות, או שפשוט יפסיק לכעוס באופן טבעי. אליעד מדגיש שבאותה מידה אי אפשר לשמר רגש של אהבה כלפי מישהו לאורך זמן בלי סוף. אהבה בלתי פוסקת יכולה ליצור תחושה של איבוד עצמי, ולכן חייב להתקיים רגש מנוגד כדי לאזן אותה.
מה הקשר בין אהבה לשנאה, ואיך הם מאזנים זה את זה?
אליעד מתאר את האהבה והשנאה כשני רגשות מנוגדים, אך הכרחיים, שבין השאר מאזנים זה את זה. לדוגמה, הוא מתייחס לכך שאם אדם נמצא במצב שבו הוא חייב להיות רחמן כלפי אנשים כל הזמן (למשל, בעבודתו), יהיה לו צורך למצוא מישהו או משהו לשנוא, כדי לפרוק את האנרגיה השלילית המצטברת. המנגנון הזה יוצר איזון רגשי: אם אדם נמצא תמיד בעמדה שבה הוא "חייב" לאהוב או לרחם, עליו גם לשנוא משהו כדי לשחרר את הלחץ. ולהפך, אדם שכל הזמן שונא ייאלץ בשלב מסוים למצוא מישהו או משהו לאהוב או להיות רחמן כלפיו, כדי לשחרר את הלחץ שנוצר משנאה מתמדת.
למה טוב לשנוא, ומה התועלת שבתחזוקת רגש שלילי?
אליעד מסביר ששנאה אינה תמיד שלילית, אלא יכולה לשמש ככלי מועיל. הוא מביא דוגמה קיצונית: אדם שעובד בעבודה מלחיצה וזקוק למקום לפרוק כעס או תסכול. אם הוא יכוון את השנאה שלו לעבר מישהו או משהו חסר משמעות אישית עבורו, הוא יוכל להיות נחמד ומאוזן עם האנשים החשובים לו באמת, כמו משפחתו. בלי השנאה הזאת כנקודת שחרור, הכעס והמתח היו עשויים להתפרץ במקום הלא נכון, למשל על בני המשפחה שלו.
איך הקיצוניות ברגשות קשורה ליכולת הרגשית הכללית של האדם?
אליעד מדגיש את החשיבות של הקצוות הרגשיים. אדם שמפחד לחוות רגשות שליליים לא יהיה מסוגל גם לחוות רגשות חיוביים בעוצמה רבה. לדוגמה, מי שנמנע ממריבות, מכעס או משנאה באופן קבוע, יתקשה גם לאהוב באופן עמוק ומשמעותי. העיקרון ברור: יכולת האדם להרגיש רגשות חיוביים בצורה עמוקה ומלאה מותנית ביכולתו לחוות גם רגשות שליליים בעוצמה. חוסר יכולת להגיע לקצה אחד של הספקטרום הרגשי יגביל את טווח הרגש הכולל של האדם.
כיצד התופעה הזאת מתבטאת בנושא צמחונות ואכילת בשר?
אליעד משתמש בדוגמה של צמחונות ואכילת בשר כדי להמחיש את התופעה הזאת. הוא מתאר מקרה של אדם שמבטא חמלה ורחמנות מוגזמת כלפי בעלי חיים, מה שעלול להפוך לשנאה ועוינות קשה כלפי בני אדם שאינם משתפים פעולה עם הערכים שלו. הוא נותן דוגמה את גארי יורופסקי, פעיל זכויות בעלי חיים, שטען כי הוא מוכן למות או להיכנס לכלא למען בעלי החיים, אך מנגד איחל דברים נוראיים לאנשים שלא פועלים בהתאם לדעתו, כמו אלו שלובשים בגדי עור. מכאן המסקנה היא שאדם שרוצה להיות "יותר מדי טוב" כלפי בעלי חיים עלול, בעל כורחו, להפנות אכזריות או שנאה קיצונית כלפי בני אדם אחרים.
מה הקשר בין אהבה מוגזמת לילדים לבין פגיעה בהם?
אליעד מסביר שגם אהבה מוגזמת, אפילו כלפי ילדיו של האדם עצמו, יכולה לגרום להתנהגות שלילית, מאחר שהאדם אינו יכול להכיל אהבה אינסופית. בשלב מסוים...
אליעד כהן מסביר שכדי להבין איך הרגשות שלנו פועלים, יש להכיר בחוק פשוט: אדם אינו יכול לתחזק רגש אחד בלבד לאורך זמן. כלומר, לא ניתן לשמר מצב רגשי של אהבה, כעס, שנאה או רחמנות ללא הפסקה, ללא שינוי או מעבר לרגש אחר. לדוגמה, אדם יכול לכעוס שעה או שעתיים, אולי יותר, אך בסופו של דבר יגיע שלב שבו הוא לא יוכל להמשיך לכעוס. בשלב מסוים, המערכת הרגשית שלו תגיע לקצה גבול היכולת שלה להכיל את הכעס, והוא או ישתגע, ימות, או שפשוט יפסיק לכעוס באופן טבעי. אליעד מדגיש שבאותה מידה אי אפשר לשמר רגש של אהבה כלפי מישהו לאורך זמן בלי סוף. אהבה בלתי פוסקת יכולה ליצור תחושה של איבוד עצמי, ולכן חייב להתקיים רגש מנוגד כדי לאזן אותה.
מה הקשר בין אהבה לשנאה, ואיך הם מאזנים זה את זה?
אליעד מתאר את האהבה והשנאה כשני רגשות מנוגדים, אך הכרחיים, שבין השאר מאזנים זה את זה. לדוגמה, הוא מתייחס לכך שאם אדם נמצא במצב שבו הוא חייב להיות רחמן כלפי אנשים כל הזמן (למשל, בעבודתו), יהיה לו צורך למצוא מישהו או משהו לשנוא, כדי לפרוק את האנרגיה השלילית המצטברת. המנגנון הזה יוצר איזון רגשי: אם אדם נמצא תמיד בעמדה שבה הוא "חייב" לאהוב או לרחם, עליו גם לשנוא משהו כדי לשחרר את הלחץ. ולהפך, אדם שכל הזמן שונא ייאלץ בשלב מסוים למצוא מישהו או משהו לאהוב או להיות רחמן כלפיו, כדי לשחרר את הלחץ שנוצר משנאה מתמדת.
למה טוב לשנוא, ומה התועלת שבתחזוקת רגש שלילי?
אליעד מסביר ששנאה אינה תמיד שלילית, אלא יכולה לשמש ככלי מועיל. הוא מביא דוגמה קיצונית: אדם שעובד בעבודה מלחיצה וזקוק למקום לפרוק כעס או תסכול. אם הוא יכוון את השנאה שלו לעבר מישהו או משהו חסר משמעות אישית עבורו, הוא יוכל להיות נחמד ומאוזן עם האנשים החשובים לו באמת, כמו משפחתו. בלי השנאה הזאת כנקודת שחרור, הכעס והמתח היו עשויים להתפרץ במקום הלא נכון, למשל על בני המשפחה שלו.
איך הקיצוניות ברגשות קשורה ליכולת הרגשית הכללית של האדם?
אליעד מדגיש את החשיבות של הקצוות הרגשיים. אדם שמפחד לחוות רגשות שליליים לא יהיה מסוגל גם לחוות רגשות חיוביים בעוצמה רבה. לדוגמה, מי שנמנע ממריבות, מכעס או משנאה באופן קבוע, יתקשה גם לאהוב באופן עמוק ומשמעותי. העיקרון ברור: יכולת האדם להרגיש רגשות חיוביים בצורה עמוקה ומלאה מותנית ביכולתו לחוות גם רגשות שליליים בעוצמה. חוסר יכולת להגיע לקצה אחד של הספקטרום הרגשי יגביל את טווח הרגש הכולל של האדם.
כיצד התופעה הזאת מתבטאת בנושא צמחונות ואכילת בשר?
אליעד משתמש בדוגמה של צמחונות ואכילת בשר כדי להמחיש את התופעה הזאת. הוא מתאר מקרה של אדם שמבטא חמלה ורחמנות מוגזמת כלפי בעלי חיים, מה שעלול להפוך לשנאה ועוינות קשה כלפי בני אדם שאינם משתפים פעולה עם הערכים שלו. הוא נותן דוגמה את גארי יורופסקי, פעיל זכויות בעלי חיים, שטען כי הוא מוכן למות או להיכנס לכלא למען בעלי החיים, אך מנגד איחל דברים נוראיים לאנשים שלא פועלים בהתאם לדעתו, כמו אלו שלובשים בגדי עור. מכאן המסקנה היא שאדם שרוצה להיות "יותר מדי טוב" כלפי בעלי חיים עלול, בעל כורחו, להפנות אכזריות או שנאה קיצונית כלפי בני אדם אחרים.
מה הקשר בין אהבה מוגזמת לילדים לבין פגיעה בהם?
אליעד מסביר שגם אהבה מוגזמת, אפילו כלפי ילדיו של האדם עצמו, יכולה לגרום להתנהגות שלילית, מאחר שהאדם אינו יכול להכיל אהבה אינסופית. בשלב מסוים...
- למה טוב לשנוא מישהו?
- איך להכיל רגשות שליליים?
- למה אי אפשר להרגיש רק טוב?
- מה הקשר בין אהבה לשנאה?
- למה צמחונות יוצרת שנאה לבני אדם?
- איך לשלוט ברגשות שלי?
- מהם חוקי הרגשות?
050-3331-331