יום הזיכרון, לעמוד בצפירה, עם ישראל, השואה, העם הנבחר, נעשה ונשמע, הכותל המערבי, יהדות, העם היהודי, שמירת שבת, יום כיפור

לעמוד בצפירה, עמידה בצפירה, יום הזיכרון, יום השואה והגבורה, התחשבות ברגשות, התחשבות בזולת, צפירת זיכרון, כבוד המת, למה לעמוד בצפירה? למה לא לעמוד בצפירה? כפיה דתית, כפיה חילונית

...והזיכרון צריכים להתבטא בדרכים אחרות, כגון קריאה בספרי זיכרון, צפייה בסרטים חינוכיים, או פעולות אחרות. האם העמידה בצפירה היא פעולה מוסרית? תוך כדי הדיון, צוין כי העמידה בצפירה נחשבת לפעולה מוסרית, מכיוון שהיא מביעה כבוד לנופלים ולמשפחות השכולות. יש המייחסים חשיבות מוסרית לעמידה בצפירה מתוך הזדהות עם החיילים שנפלו, בעוד אחרים מציינים כי אם אין כוונה כנה מאחורי העמידה, הרי שהפעולה היא חסרת ערך. מה עמדת הציבור לגבי עמידה בצפירה? שאלה נוספת שנשאלה הייתה אם מדובר ברוב שדוגל בעמידה בצפירה או אם ישנן קבוצות...

לעמוד בצפירה, יום הזיכרון לחללי צהל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, לעמוד דום בצפירה, על מי מוטל נטל ההוכחה? מה יותר הגיוני? הגיוני יותר, הגיוני פחות

...או להיראות בעיני אחרים. נניח שיש אנשים שעומדים בצפירה ויש אחרים שמעדיפים לשבת. השאלה היא מה יותר הגיוני, להימנע מלעמוד או דווקא להימנע מלשבת. בכל אחת מהאפשרויות יש יתרונות וחסרונות. אם נניח שנמצאה היגיון בעמידה, האם זה אומר שההיגיון במנוחה (ישיבה) הוא חסר ערך? ההנחה היא שאם יש היגיון לעמוד, אז יש תועלת שקשורה בפעולה הזאת, אך ייתכן שיש גם טעמים שלמים שמדברים בעד הישיבה. האם אנחנו באמת צריכים לעמוד או לשבת? אליעד מציין את העובדה שלא תמיד יש הבדל בין פעולתה של ישיבה לעמידה, ובעיקר כל עוד קיימת הבחירה...

מסורת יהודית, שמירת מסורת, האם לשמור על המסורת היהודית? האם לכבד את המסורת? שמירת מצוות, שמירת חגי ישראל, כיבוד מסורת ישראל, העם היהודי, ראש השנה, לצום ביום כיפור, מועדי ישראל, שמירת שבת, יהדות, להניח תפילין

...אידיאולוגיה דתית. במקרה כזה, מדובר בבחירה תרבותית ואישית של אותו אדם, כמו שאנשים שומרים על התרבות ההודית, הסינית או תרבות אחרת. האם לשמור מצוות רק אם מאמינים שאלוהים נתן את התורה? אליעד כהן מדגיש שאם אדם באמת מאמין שאלוהים קיים, ושאלוהים הוא שנתן את התורה ואת המצוות, זה בסדר גמור והגיוני שישמור על המצוות בצורה מלאה ואמיתית. כלומר, אם האדם חקר, בדק והגיע למסקנה שאלוהים נתן את התורה, עליו לשמור על כל המצוות כולן בלי לדלג על שום מצווה. אליעד ממליץ לאנשים דתיים לשים לב לא רק למצוות הפופולריות אלא לשמור...

נעשה ונשמע, שמירת תורה, קבלת התורה, מתן תורה, עם ישראל, היכן היה אלוהים בשואה? חטא העגל, יציאת מצרים, יהדות, תורה מול מדע, תורה ומדע, יהדות, התבוללות, תורת הגזע הנאצית, גזענות

...מכיוון שהיא מחנכת את האדם לקבל את המציאות בלי ביקורת ובלי חשיבה עצמאית. הוא מציין שבני ישראל בתקופה של יציאת מצרים היו עבדים פרימיטיביים, שהאמינו בפסלים ובעצים. לדבריו, אדם שעובד פסל מאמין כי הפסל מביא לו גשם או הצלחה, ולכן החשיבה של אותם אנשים הייתה כה נמוכה, שברגע שאלוהים עזב אותם לזמן קצר (בזמן חטא העגל), הם מיד פנו שוב לעבודת אלילים. אליעד מציין שהחשיבה הדתית, ובפרט הגישה של נעשה ונשמע, מתפתחת דווקא לכיוון של עבדות. במקום לעודד את האדם לחופש, היא הופכת אותו לעבד, תוך הגברת האיסורים וההחמרות...

שמירת מצוות, שמירת שבת, לצום ביום כיפור, אמיתות התורה, שכר ועונש, לחזור בתשובה, לשמור שבת, לשמור מצוות, האם יש אלוהים? לחזור בשאלה, קיום מצוות, אליעד כהן דתי, אליעד כהן חילוני

...מהם ייראה לאדם הגיוני לחלוטין. איך יכול להיות שכל צד בדיון הוא נכון לגמרי? אליעד מסביר שכאשר אדם חושב שמי שנוסע לים בשבת ייכנס לגיהנום, זה חייב להיות הגיוני לו באופן מוחלט. באותה מידה בדיוק צריך להיות הגיוני לו שגם ההפך נכון - שמי שאינו נוסע לים בשבת הוא זה שייכנס לגיהנום. הטענה היא שלכל תפיסה יש את ההיגיון שלה, ואם אדם לא מצליח להבין באופן מוחלט גם את ההיפך של תפיסתו, הוא בעצם נאחז בעמדה מסוימת, וכך הוא מתרחק מהאמת ומהשלמות. מדוע חייבים להבין לעומק גם את הצד ההפוך של כל תפיסה? אליעד נותן דוגמה...

ראש ממשלה הוא עבד, ההטעיה של ראש הממשלה, עם ישראל, גאוות יחידה, העם הנבחר, העם היהודי

...של הגנה על ישראל, אך בפועל הוא פועל תחת אינטרסים אחרים שלא בהכרח משדרים את טובת הציבור. זהו סוג של הטעיה שנעשית מתוך הרצון לשמר את המעמד הפוליטי של הדמויות המובילות, ולאו דווקא מתוך אידיאולוגיה אמיתית של טובת העם. מהי גאוות היחידה ומה הקשר שלה לפוליטיקה? אליעד מציין את הבעיה של גאוות היחידה, שבה יש נטייה להרגיש עליונות כלפי אחרים, וכיצד זה בא לידי ביטוי בהתנהלות של העם היהודי. הוא מתאר את הגאווה שבאה לידי ביטוי במילים כמו עם ישראל, העם הנבחר, ומדגיש את הפער בין הפנימיות של העם לבין האופן שבו כל...

חוכמת היהודים, זוכי פרס נובל יהודים, האם היהודים יותר חכמים? האם ליהודים יש גן של חוכמה? למה היהודים יותר מצליחים? האם היהודים יותר טובים מהגויים? חוכמת התורה, חוכמת היהדות, העם היהודי, גנטיקה יהודית, העם הנבחר

...ביותר דווקא בקרב מי שמייצגים את היהדות באופן הכי אותנטי - הרבנים ואנשי הדת, אלה שמקדישים את חייהם ללימודי תורה. אך אליעד מציין שלא מוכרים רבנים שזכו בפרס נובל או יצרו המצאות שהשפיעו על העולם כתוצאה ישירה מהלימוד התורני שלהם. רבנים שכן הגיעו להישגים מדעיים או טכנולוגיים לרוב למדו באוניברסיטאות או במסגרות חיצוניות ללימוד הדתי. אליעד מדגיש שהרבנים, שמייצגים את היהדות המסורתית יותר מכל אדם אחר, לא היו אלה שהביאו לעולם המצאות מדעיות או רעיונות חדשים משמעותיים מהלימוד התורני עצמו. אם התורה והדת היו המקור...

לחקות אנשים, לחיות כמו כולם, לקחת דוגמה מאחרים, לחיות כמו בעל חיים, לחיות כמו חיה, לחיות כמו אריה, לחיות כמו חתול, השכל של החתול, לעמוד בצפירה, מה חושבים עליך?

...בהכרח על פי ציפיות חברתיות. מה משמעות הצפירה ואיך היא קשורה לחיים שלנו? כחלק מהדיון על חיקוי התנהגויות חברתיות, אליעד עוסק גם בשאלה מדוע אנחנו עומדים בצפירה, מהו הצורך החברתי הזה, והאם באמת יש בכך משמעות אישית או שהוא פשוט נובע מהרגלים של החברה. הוא מבדל בין עשייה מתוך הבנה או רצון אמיתי לבין עשייה מתוך הרגל או בגלל לחץ חברתי. אליעד מציין שלפעמים התנהגות חברתית מסוימת, כמו עמידה בצפירה, מתבצעת מתוך הרגל ולא מתוך מחשבה על משמעותה האישית. מהו השכל של החתול וכיצד זה יכול לעזור לנו? אליעד עובר להסביר...

משחק מכור, ניצחון מכור, מי מוכן להפסיד? המשוגע המנצח, לעמוד בצפירה, ניתוח תהליכים, אל רוצה לנצח, לנצח מישהו חלש

...היריב. האם יש קשר בין המורל הלאומי לבין ניצחון אישי? בהמשך ההרצאה, אליעד נוגע במערכת החברתית ובמהות ההישגים החברתיים. הוא מביא את הדוגמה של היסטוריה כמו הצפירה, שבה אנשים עומדים ומרגישים שהם עושים משהו חשוב או מצדיקים את עצמם, למרות שהמציאות שלהם לא בהכרח משקפת את הערכים שהם מתיימרים לשדר. זהו משחק שבו החיבור בין אנשים והאחידות חשובים יותר מהמעשה עצמו. האם יש ניצחון אמיתי? מהו משחק מכור? כיצד משחק מכור משפיע על תחושת הניצחון? האם כישלון יכול להיות ניצחון? מה הקשר בין ניצחון לכישלון? האם יש צורך...

יהדות, חילוני מאושר, דתי מאושר, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, שמירת מצוות, שכר ועונש, קיום מצוות, אמיתות התורה, שמירת שבת, לשמור שבת, לחזור בתשובה, לצאת בשאלה, לחזור בשאלה, אמונה באלוהים

...אם תפסיק עם המיצוות, בכל זאת תצטרך לשאול על המנגנון של הטוב והרע. מדוע אם תחקור את הטוב והרע, המיצוות כבר לא יהיו רלונטיות לגביך? כי היהדות מבוססת על הסתכלות חיצונית ולא הסתכלות פנימית. למה? כי הטוב והרע נמדדים בשינוי חיצוני. בתורה נאמר לגבי השכר ועונש שזה חיצוני. היום שרוצים להחזיר אדם בתשובה, אומרים לו שהוא יקבל שכר רוחני בעולם הבא. אבל בתורה עצמה ללא פירושים, לא מוזכר שכר ועונש רוחני, אלא מוזכר שכר ועונש גשמי. היהדות של היום זה לא היהדות של פעם, למה? בתקופה של הסיפור התנכי, האנשים עבדו עץ ואבן...

שם
סיסמא