... כי הם נמנעים מזה. אליעד: כי הם נמענים מזה כי מבחינתו לישון על מיטה נוחה זה יסיח את דעתו מהקדושה שלו כי הוא פתאום מפחד ליפול לתאווה, למה הוא ישן על מיטת קרש הוא אומר הנה הוא ישן על ...

תורת הקבלה, השגות רוחניות, רוח הקודש, ספרי המקובלים, רוח נבואה, התגלות אליהו הנביא, עשר הספירות, עץ החיים, לימודי קבלה, לימודי פילוסופיה, מורה נבוכים, מדרשי חזל, ... ניסיון להוכיח בצורה לוגית או מדעית את מה שמסופר, המידע מוצג כאילו הוא התקבל באמצעות התגלות אלוהית או רוח הקודש. ספר הזוהר, לדוגמה, מתאפיין במגוון סיפורים, חזיונות וגילויים שהתקבלו מרוח הקודש, ולפי דברי המקובלים, מתאר את המציאות הרוחנית שמאחורי המציאות הגשמית. האם ניתן להוכיח או לבדוק את אמיתות ספרי הקבלה? ... או לבדוק באופן שכלי או לוגי את התכנים המובאים בספרי הקבלה. הטענה המרכזית שלהם היא כי המידע הגיע ברוח הקודש, התגלויות וחזיונות. אין דרך הגיונית או אמפירית לבדוק או לאמת את קיומם של העולמות הרוחניים המתוארים בהם. זאת בשונה ... אליהו הנביא, המספרים על המציאות שמעבר לעולם הנראה לעין. אליעד מציין כי לעיתים טוענים המקובלים כי המידע התקבל מרוח הקודש, ולעיתים נאמר כי מדובר במסורת העוברת מאב לבן. עם זאת, לעיתים קיימות מחלוקות על פרטי המידע המדויקים, מה שמעמיד ... לרוב מסורת העוברת מדור לדור. התורה שבעל פה היא פירוש והסבר לתורה שבכתב, והסיפורים שבהם נאמרים שהם התקבלו מרוח הקודש או מסורות משפחתיות. לפעמים יש מחלוקת על פרטי הסיפור המדויק, מה שמעיד על קיומה של מסירה לא תמיד אחידה ... מתאפיינת לפעמים בחוסר דיוק ומחלוקות לגבי מה שהיה באמת ומה בדיוק נאמר. מה ההבדל בין קבלה לפילוסופיה? מהי רוח הקודש בקבלה? האם ספר הזוהר אמיתי? כיצד התקבלה התורה שבעל פה? האם ספרי הקבלה הם מטאפורה? איך נבדיל בין חזיון ... של עולמות אחרים. הם אינם מסבירים את המציאות באופן אנליטי או לוגי, אלא מבוססים על חזון, השראה או רוח הקודש. לדוגמה, בעוד שבספרים פילוסופיים ינסו לחקור סיבות, תכלית וקיום באופן שיטתי ומסודר, הקבלה מתארת עולמות עליונים, ספירות, פרצופים ותהליכים ...

קדושה מהי, טומאה מהי, להרגיש את קדושת המצוות, קדושת השבת, קדושת ירושלים, קדושת התורה, נשמה יתרה בשבת, יהדות, תפילין, ציצית, קברי צדיקים, חגי ישראל, יום כיפור, ראש השנה, האם אתה צדיק? להרגיש קדושה איך יודעים אם אתה באמת צדיק או לא? אליעד כהן מסביר כי השאלה האם האדם צדיק או לא קשורה ישירות לתחושה שלו לגבי הקדושה. צדיק מוגדר כאדם שמרגיש באמת ובאופן מוחשי את קדושת הדברים. לפי אליעד, המצוות, השבת, הציצית והתפילין, הם מושגים שנחשבים לקדושים ביהדות, והאדם הצדיק הוא זה שאמור לחוש את הקדושה הזו בפועל, ממש להרגיש אותה בתחושות פיזיות או נפשיות מיוחדות. מהי באמת קדושה והאם אפשר להרגיש אותה? אליעד מעלה דוגמה לשבת: אנשים רבים מאמינים שבשבת נכנסת לאדם נשמה יתרה, והוא אמור לחוש בתחושת הקדושה של הרגע הזה. כדי לבדוק האם האדם באמת מרגיש את הקדושה, אליעד מציע לעשות ניסוי: האדם אמור להיכנס לחדר בשעה שש וחצי בערב יום שישי, בלי שעון, ולבדוק האם הוא ... אינו באמת מרגיש, אלא פשוט מאמין שהוא מרגיש כי כך הוא למד וכך סיפרו לו. האם באמת מרגישים את הקדושה של המצוות? כדי להוכיח את הנקודה הזו, אליעד מביא דוגמה נוספת לגבי ציצית ותפילין. הוא אומר שאם היו קושרים ... עליו בגד עם ציצית או בלי ציצית, הוא לא באמת היה מסוגל לזהות את ההבדל ולהרגיש מתי הבגד הוא קדוש ומתי לא. דוגמה נוספת היא לגבי לולב כשר ולא כשר: אדם אינו מסוגל באמת לזהות בתחושתו איזה לולב הוא קדוש (כשר) ואיזה אינו קדוש (פסול). האדם חושב שהוא מרגיש קדושה כי כך אמרו לו וכך לימדו אותו להאמין, אבל למעשה אין הבדל בתחושה הפיזית האמיתית בין לולב כשר ללולב פסול. האם האדם באמת מרגיש קדושה או שהוא מאמין שהוא מרגיש? אליעד מסביר שבפועל התחושות האלה אינן אמיתיות או מוחשיות, אלא נובעות מהאמונות של האדם. כאשר אדם דתי מאמין שמשהו קדוש, הוא מפתח לעצמו תחושה או רגש כלפיו. אך אם יעשה בדיקה עיוורת, יתברר שהוא אינו יכול באמת להבחין בין דבר שנחשב לקדוש לבין דבר שאינו נחשב כזה. אליעד נותן כדוגמה את התפילין: הוא מציע ניסוי של עשרה זוגות תפילין, חלקם כשרים וחלקם לא, ושואל אם האדם הצדיק יצליח להבחין איזה מהם באמת קדוש. אם האדם יצליח רק בחצי מהמקרים, זה מוכיח שהוא לא באמת מרגיש את הקדושה אלא פשוט מנחש. מה הקשר בין אמונה לקדושה ולרגשות שלנו? אליעד טוען שכל אדם למעשה דתי, גם אם הוא חילוני, במובן שהוא מחליט לעצמו מה טוב ומה ... מסוים הוא טוב ורגש אחר הוא רע, זו החלטה שמבוססת על אמונה בלבד. אליעד משווה זאת לאדם דתי שמרגיש קדושה ביום שבת ולא ביום אחר, וטוען שאין באמת הבדל אובייקטיבי אלא רק החלטה סובייקטיבית. הוא גם מדגים זאת דרך עניין של אוכל טמא, כמו חזיר. אדם עשוי להרגיש סלידה או טומאה כלפי אכילת חזיר, אך אם נבחן זאת לעומק נראה שזו לא ... תחושה אובייקטיבית של טומאה, אלא החלטה שהוא החליט לאמץ, ואז התחושה מגיעה בעקבות ההחלטה הזו. איך בודקים האם תחושת הקדושה היא אמיתית או מדומיינת? אליעד מסביר שהבדיקה היא פשוטה: אם ניתן לבצע מבחן עיוור והאדם יצליח לזהות באמת את הקדושה, אז התחושה שלו אמיתית. אך מכיוון שאף אחד לא באמת מצליח לעבור מבחן כזה באופן עקבי, המסקנה היא שכל תחושות הקדושה הן מדומיינות ונובעות מאמונה בלבד. איך הנסיעה לקברי צדיקים קשורה לתחושת קדושה מדומיינת? אליעד משתמש גם בדוגמה של נסיעה לאומן, לקבר רבי נחמן, וטוען שאם האדם היה מוכנס לאומן בלי ידיעתו, הוא לא היה מרגיש את הקדושה כלל. תחושת הקדושה שהוא מרגיש שם היא רק בגלל האמונה שלו שזה מקום קדוש, ולא בגלל שהמקום עצמו אכן קדוש באופן אובייקטיבי. איך אנחנו מחליטים מה קדוש, מה טמא ומה סתם רגיל? אליעד מסכם את ההרצאה בטענה שהאדם מחליט באופן סובייקטיבי על כל דבר בחיים, גם אם הוא חילוני לחלוטין. הוא קובע לעצמו מה טוב, מה רע, מה קדוש ומה טמא, ללא בדיקה אמיתית וללא היגיון. התהליך הזה דומה לחלוטין לאופן שבו אדם דתי מחליט על קדושת השבת או טומאת החזיר. לכן, כל אדם צריך לבדוק עם עצמו: למה הוא חושב שמשהו טוב או רע? האם באמת יש הבדל בין הדברים שהוא החליט שטובים לבין הדברים שהוא החליט שרעים? מהי קדושה? איך מרגישים קדושה של שבת? האם אפשר להרגיש מצוות? מה הופך משהו לקדוש? איך יודעים אם אתה צדיק? האם הקדושה אמיתית או מדומיינת? למה נוסעים לקברי צדיקים?

... שמדבר אל עצמו ברחוב נתפס כמשוגע, אבל אם ארבעה אנשים מדברים אל עצמם ברחוב, זה יכול להיתפס כתפילה או קידוש לבנה. אותו דבר קורה כאשר מישהו מדבר אל קיר ברחוב לעומת אדם שמתפלל אל הקיר בכותל המערבי. פעולות דומות ...

... מבחינתו, הוא רואה ושומע באמת דברים שאנשים אחרים לא רואים ולא שומעים. לעיתים, אם מישהו אחר טוען שהוא רב קדוש, מאמינים לו שהוא אכן רואה דברים על - טבעיים. אך באופן פשוט יותר, סכיזופרניה פירושה שאדם קולט גירויים דמיוניים, ... נגיד אתה רב צדיק אתה גם רואה דברים שאנחנו לא רואים אותם נכון ואם מאמינים בך אז אתה רב קדוש ואם אתה ממלמל מילים תוך כדי לא ברורות אז בכלל אתה איזה קדוש אבל עכשיו בא נלך על פשוטו אז בפשוטו הוא רואה דברים מסוימים ואז הוא מתחיל לפעול גם בהתאם הוא ...

מרד נגד הרצון, להילחם ברצון, להשתחרר מהרצון, איך נוצר הרצון? מפורסמים של שקר, עזות דקדושא, עזות פנים, חוצפה טובה, למה יש רצון? המרדף אחרי הרצון, דיקטטורה, המרוץ אחרי הרצון, מלכות בלי כתר למה אנשים ... שאין שום מחויבות אמיתית לכך. איך להשתמש בחוצפה ובעזות כדי להשתחרר מהרצון? אליעד כהן מציג את הרעיון של עזות דקדושא או חוצפה טובה, שהיא בעצם היכולת למרוד ברצון הפנימי השולט באדם. הוא נותן דוגמה ממציאות החיים: כמו בדיקטטורה פוליטית, ... שום מצב מסוים, הרצון כבר לא יכול לאיים, כי האדם לא מפחד יותר משום תוצאה. זאת המהות של עזות דקדושא - החוצפה החיובית שמאפשרת לאדם להשתחרר מכל רצון פנימי ששולט בו. איך להשתחרר מהרצון? מה זה עזות דקדושא? איך להפסיק להאמין למחשבות? למה אני תמיד רוצה יותר? איך נוצר הרצון? איך לנצח את הפחד מתחושת רע?

... שלפי ספר הזוהר, דווקא אנשים צדיקים הם אלה שזוכים לשמוע קולות מלמעלה. אלא שבקבלה מתייחסים לכך שיש קולות של קדושה ויש קולות של טומאה, בהתאם למעשי האדם. כלומר, שמיעת קולות בפני עצמה לא מצביעה בהכרח על מחלת נפש, אלא היא ביטוי מורכב יותר ... צדיקים זה אנשים ששומעים קולות מלמעלה עכשיו אם אנחנו היינו בקטע דתי אז היו אומרים לך שיש קולות של הקדושה וקולות של הטומאה גם צדיק שומע קולות אבל זה קולות אבל זה קולות של קדושה הוא בגלל שהוא עשה איזו עבירה נכנס בו היצר הרע ועכשיו איזה שטן והיצר הרע לו קולות של טומאה בסדר, אבל מה האמת האמת זה מאוד פשוט החבר שלך יש לו הרבה מאוד צדדים בתוכו יש בתוכו צד ...

... תמיד מכוונות ומשמעותיות? אליעד מתייחס להנחה בסיסית בעולם הדתי, לפיה הרב לא עושה שום דבר במקרה, וכל פעולותיו הן בקודש. הוא טוען שאם אכן כך הדבר, הרי שהתלמידים היו צריכים לבדוק ולחקור כל תנועה וכל פרט קטן בהתנהגות הרב ...

... שביסודו חסר משמעות, רק בגלל שהוא מופיע בלוח השנה. כדוגמה הוא אומר שאפשר באופן דומה להחליט שלכבוד יום מסוים שמוקדש לחתולים בסין או ליציאת סרט של סופרמן, גם ניתן ליצור דרשה או נאום עם פרשנויות מטאפוריות שמקשרות לאותו אירוע. ... יצירת הקשר מלאכותי בין רעיונות חכמים לבין חגים. לדבריו, פעולה כזו יכולה להיות מניפולטיבית: אם אנשים חושבים שפסח הוא קדוש או חשוב, אפשר לקחת כל רעיון, גם אם הוא טיפשי, לחבר אותו לחג ולגרום לאנשים להאמין שהוא חכם וחשוב ...

... אבל אליעד מציין שזה לא הגיוני כי בפועל, אין באמת הבדל בין הסיפורים. זה רק סיפור שבמקרה מיוחסת לו קדושה או חשיבות תרבותית. הוא מחדד את הרעיון עם דוגמה נוספת: אם עכשיו יעברו לידנו חתול או יקרה אירוע סתמי ... בו שום בעיה. הבעיה נוצרת כאשר אנשים מתחילים להאמין שהמשמעות שהם מייחסים לסיפור או לחג היא משמעות אמיתית או קדושה יותר ממשמעות של כל דבר אחר. אליעד כהן מדגיש שאין דבר באמת יותר קדוש או אמיתי, אלא הכל פרי דמיון והשלכה של האדם. הבעיה מתרחשת כשהאדם שוכח שזו רק משמעות שהוא המציא, ומתחיל ...