12:38לרדת בגדול - ירידה רוחנית, אין שום ירידה נפילה וייאוש בעולם כלל - כל ירידה היא עצמה עליה - למה?
מהי באמת ירידה רוחנית, והאם היא קיימת?
אליעד כהן פותח את ההרצאה בדוגמה מתכנית הטלוויזיה "לרדת בגדול", שבה המתמודדים מתאמצים לרדת במשקל, אך למרות המאמץ, חלק מהם לפעמים עולים במשקל. בתכנית, המאמן מגיב בכעס רב כשהוא מגלה שהמתמודדים לא הצליחו לרדת במשקל, אלא דווקא עלו, והוא מרגיש פגיעה אישית ואף אומר ש"יורקים לו בפנים". אליעד מסביר שתופעה זו, שבה אדם מתכנן להגיע למטרה מסוימת ומקבל את ההפך, אינה ייחודית רק לתכנית, אלא קיימת בחיים של כולנו.
הוא מדגים מצב שבו אדם מחליט שהוא לא רוצה יותר לכעוס, אך מגלה שדווקא הוא כועס יותר מתמיד. או מצב שבו אדם מחליט להיות אמיתי יותר עם עצמו ומגלה שבעצם הוא לא באמת רוצה להיות כזה. אלו הן דוגמאות למה שנראה כמו נפילה או התרחקות מהיעד הרוחני שאדם הציב לעצמו. אך לפי אליעד, האמת היא שאין דבר כזה "ירידה רוחנית", אלא רק התקרבות אמיתית לעצמך, לאמת פנימית.
כיצד נפילות רוחניות יכולות להוביל להצלחה אמיתית?
אליעד כהן טוען שהחוויה שבה אדם חושב שהוא נכשל או נופל היא בעצם התקדמות רוחנית גדולה. הוא מצטט את רבי נחמן מברסלב שאומר: "ההתרחקות היא כולה התקרבות". ההיגיון הפנימי כאן הוא שהמטרה האמיתית של החיים היא להגיע להכרה עצמית עמוקה ולאמיתות הפנימית של המציאות. כשאדם מנסה משהו ונכשל, הוא מגלה אמת עמוקה יותר על עצמו: למשל, שאולי הוא לא באמת רוצה את מה שהוא חושב שהוא רוצה.
אליעד מסביר זאת באמצעות דוגמה של אדם שמחליט להיות מאושר או שמח אך לא מצליח. הכישלון מעיד על כך שבתוך האדם יש שקר פנימי, כי אילו היה באמת רוצה לא לכעוס או להיות שמח, היה מצליח בכך. התסכול הזה מאלץ אותו להתבונן עמוק יותר פנימה, וכך הוא מתקרב להבנה עמוקה ואמיתית יותר של עצמו.
מהי המטרה האמיתית של הרוחניות?
ההרצאה עוסקת גם בשאלה על עצם קיום המטרה הסופית בחיים. לפי אליעד כהן, האדם שמגדיר לעצמו מטרה רוחנית מוגדרת ומופרדת, למעשה מתרחק מהמטרה האמיתית, שהיא אחדות פנימית והבנה שאין באמת הפרדה בין טוב ורע. אדם שמגדיר לעצמו שהוא צריך לרדת במשקל עושה זאת כי הוא מאמין שהדבר יגרום לו לאהוב את עצמו יותר. אבל בפועל, האהבה העצמית והאושר אינם תלויים במשקל, כי אם היה אפשרי לאהוב את עצמך בלי לרדת במשקל, היה עדיף כך.
אליעד נותן דוגמה נוספת של אדם עם בעיה רפואית שהולך לתכנית "לרדת בגדול", וטוען שאם אותו אדם היה מסוגל להיות מאושר גם עם הבעיה הרפואית שלו, לא הייתה לו סיבה ללכת לתכנית. המטרה האמיתית של האדם היא אושר פנימי ותחושת סיפוק עצמי בלתי תלויה בתנאים חיצוניים.
למה הרצון במטרה מסוימת מרחיק אותך מהמטרה האמיתית?
הבעיה המרכזית שמציין אליעד כהן היא ההגדרה של מטרות בצורה של נפרדות, כמו טוב ורע, הצלחה וכישלון, עליה וירידה. ברגע שאדם מגדיר משהו כרצוי ומשהו אחר כלא רצוי, הוא מרחיק את עצמו מהאחדות. הוא מנסה להיאחז במשהו מוגדר ומוצא את עצמו מאוכזב, מה שמאלץ אותו לבדוק לעומק את רצונותיו. למשל, אדם דתי שמנסה להימנע מתאוות ואינו מצליח בכך, חושב שהוא מתרחק מאלוהים. אבל לפי אליעד ורבי נחמן, דווקא ההבנה שלא ניתן להגדיר את המציאות דרך הפרדה של טוב ורע, או מצוות ועבירות, היא ההתקרבות האמיתית לאלוהים - לא דרך אמונה עיוורת אלא דרך הבנה והכרה באחדות המציאות.
מהי העלייה הרוחנית האמיתית, לפי אליעד?
אליעד כהן מדגיש שאין דבר כזה "עליה רוחנית" או "ירידה רוחנית". רוחניות אמיתית אינה הישג שאתה מנסה להשיג או מטרה שאתה שואף אליה, אלא מצב שבו לא אכפת לך מהרוחניות עצמה. אדם רוחני אמיתי, לדבריו, הוא אדם שאינו מתעניין כלל ברוחניות, אלא פשוט חי את החיים ללא הפרדה בין טוב לרע. הוא מסביר שאדם אמיתי לא מתעניין באמת, אדם מאושר לא מחפש את האושר - אלא הוא כבר חי אותו, ולכן אין לו מטרה סופית או הגדרה ספציפית לחיים.
איך כל זה מוביל לאחדות פנימית?
לסיכום, אליעד כהן טוען שמה שנראה כמו נפילה רוחנית או התרחקות מהמטרה הוא בעצם הצלחה אדירה. הנפילה מאלצת את האדם לשאול את עצמו שאלות חשובות: למה הוא רוצה את מה שהוא רוצה? למה הוא חושב שדבר מסוים הוא טוב ודבר אחר רע? ההתבוננות הזאת מביאה אותו להבין שאין באמת הפרדה בין טוב ורע, ובכך הוא מתקרב לנקודת האחדות שבה כל האפשרויות טובות באותה מידה.
לדברי אליעד, כל הקשיים, הכישלונות והנפילות הם רק כלים להכיר טוב יותר את עצמך, והם מובילים את האדם בסופו של דבר למקום שבו הרצון מוגדר פחות והחיים נחווים מתוך אחדות ושלמות פנימית אמיתית.
אליעד כהן פותח את ההרצאה בדוגמה מתכנית הטלוויזיה "לרדת בגדול", שבה המתמודדים מתאמצים לרדת במשקל, אך למרות המאמץ, חלק מהם לפעמים עולים במשקל. בתכנית, המאמן מגיב בכעס רב כשהוא מגלה שהמתמודדים לא הצליחו לרדת במשקל, אלא דווקא עלו, והוא מרגיש פגיעה אישית ואף אומר ש"יורקים לו בפנים". אליעד מסביר שתופעה זו, שבה אדם מתכנן להגיע למטרה מסוימת ומקבל את ההפך, אינה ייחודית רק לתכנית, אלא קיימת בחיים של כולנו.
הוא מדגים מצב שבו אדם מחליט שהוא לא רוצה יותר לכעוס, אך מגלה שדווקא הוא כועס יותר מתמיד. או מצב שבו אדם מחליט להיות אמיתי יותר עם עצמו ומגלה שבעצם הוא לא באמת רוצה להיות כזה. אלו הן דוגמאות למה שנראה כמו נפילה או התרחקות מהיעד הרוחני שאדם הציב לעצמו. אך לפי אליעד, האמת היא שאין דבר כזה "ירידה רוחנית", אלא רק התקרבות אמיתית לעצמך, לאמת פנימית.
כיצד נפילות רוחניות יכולות להוביל להצלחה אמיתית?
אליעד כהן טוען שהחוויה שבה אדם חושב שהוא נכשל או נופל היא בעצם התקדמות רוחנית גדולה. הוא מצטט את רבי נחמן מברסלב שאומר: "ההתרחקות היא כולה התקרבות". ההיגיון הפנימי כאן הוא שהמטרה האמיתית של החיים היא להגיע להכרה עצמית עמוקה ולאמיתות הפנימית של המציאות. כשאדם מנסה משהו ונכשל, הוא מגלה אמת עמוקה יותר על עצמו: למשל, שאולי הוא לא באמת רוצה את מה שהוא חושב שהוא רוצה.
אליעד מסביר זאת באמצעות דוגמה של אדם שמחליט להיות מאושר או שמח אך לא מצליח. הכישלון מעיד על כך שבתוך האדם יש שקר פנימי, כי אילו היה באמת רוצה לא לכעוס או להיות שמח, היה מצליח בכך. התסכול הזה מאלץ אותו להתבונן עמוק יותר פנימה, וכך הוא מתקרב להבנה עמוקה ואמיתית יותר של עצמו.
מהי המטרה האמיתית של הרוחניות?
ההרצאה עוסקת גם בשאלה על עצם קיום המטרה הסופית בחיים. לפי אליעד כהן, האדם שמגדיר לעצמו מטרה רוחנית מוגדרת ומופרדת, למעשה מתרחק מהמטרה האמיתית, שהיא אחדות פנימית והבנה שאין באמת הפרדה בין טוב ורע. אדם שמגדיר לעצמו שהוא צריך לרדת במשקל עושה זאת כי הוא מאמין שהדבר יגרום לו לאהוב את עצמו יותר. אבל בפועל, האהבה העצמית והאושר אינם תלויים במשקל, כי אם היה אפשרי לאהוב את עצמך בלי לרדת במשקל, היה עדיף כך.
אליעד נותן דוגמה נוספת של אדם עם בעיה רפואית שהולך לתכנית "לרדת בגדול", וטוען שאם אותו אדם היה מסוגל להיות מאושר גם עם הבעיה הרפואית שלו, לא הייתה לו סיבה ללכת לתכנית. המטרה האמיתית של האדם היא אושר פנימי ותחושת סיפוק עצמי בלתי תלויה בתנאים חיצוניים.
למה הרצון במטרה מסוימת מרחיק אותך מהמטרה האמיתית?
הבעיה המרכזית שמציין אליעד כהן היא ההגדרה של מטרות בצורה של נפרדות, כמו טוב ורע, הצלחה וכישלון, עליה וירידה. ברגע שאדם מגדיר משהו כרצוי ומשהו אחר כלא רצוי, הוא מרחיק את עצמו מהאחדות. הוא מנסה להיאחז במשהו מוגדר ומוצא את עצמו מאוכזב, מה שמאלץ אותו לבדוק לעומק את רצונותיו. למשל, אדם דתי שמנסה להימנע מתאוות ואינו מצליח בכך, חושב שהוא מתרחק מאלוהים. אבל לפי אליעד ורבי נחמן, דווקא ההבנה שלא ניתן להגדיר את המציאות דרך הפרדה של טוב ורע, או מצוות ועבירות, היא ההתקרבות האמיתית לאלוהים - לא דרך אמונה עיוורת אלא דרך הבנה והכרה באחדות המציאות.
מהי העלייה הרוחנית האמיתית, לפי אליעד?
אליעד כהן מדגיש שאין דבר כזה "עליה רוחנית" או "ירידה רוחנית". רוחניות אמיתית אינה הישג שאתה מנסה להשיג או מטרה שאתה שואף אליה, אלא מצב שבו לא אכפת לך מהרוחניות עצמה. אדם רוחני אמיתי, לדבריו, הוא אדם שאינו מתעניין כלל ברוחניות, אלא פשוט חי את החיים ללא הפרדה בין טוב לרע. הוא מסביר שאדם אמיתי לא מתעניין באמת, אדם מאושר לא מחפש את האושר - אלא הוא כבר חי אותו, ולכן אין לו מטרה סופית או הגדרה ספציפית לחיים.
איך כל זה מוביל לאחדות פנימית?
לסיכום, אליעד כהן טוען שמה שנראה כמו נפילה רוחנית או התרחקות מהמטרה הוא בעצם הצלחה אדירה. הנפילה מאלצת את האדם לשאול את עצמו שאלות חשובות: למה הוא רוצה את מה שהוא רוצה? למה הוא חושב שדבר מסוים הוא טוב ודבר אחר רע? ההתבוננות הזאת מביאה אותו להבין שאין באמת הפרדה בין טוב ורע, ובכך הוא מתקרב לנקודת האחדות שבה כל האפשרויות טובות באותה מידה.
לדברי אליעד, כל הקשיים, הכישלונות והנפילות הם רק כלים להכיר טוב יותר את עצמך, והם מובילים את האדם בסופו של דבר למקום שבו הרצון מוגדר פחות והחיים נחווים מתוך אחדות ושלמות פנימית אמיתית.
- איך להתקרב לאמת פנימית?
- מהי רוחניות אמיתית?
- האם יש ירידה רוחנית?
- כיצד להבין את עצמך יותר?
- החיים ללא מטרה סופית
מהי ירידה רוחנית והאם באמת יש דבר כזה נפילה?
בהרצאה זו מדבר אליעד על רעיון רוחני עמוק: שאין דבר כזה ירידה רוחנית או נפילה, גם אם מבחינה גשמית או מעשית אדם מרגיש שהוא מתרחק מהמטרה שלו. הוא לוקח כדוגמה את תכנית "לרדת בגדול", בה המתמודדים מנסים לרדת במשקל, ולעיתים קורה שמצפים מהם לרדת והם דווקא עולים במשקל. התגובה של המאמן הייתה כעס ותסכול, משום שהצפייה הייתה לירידה במשקל, אבל הציפייה לא תמיד מתממשת.
מה שחשוב להבין לפי אליעד, זה שבעצם מה שנראה כ"נפילה" בעולם הגשמי, יכול להיות בעצם צעד קדימה ברמה הרוחנית. גם כאשר אדם לא מצליח להימנע מכעס או לא מצליח לשמור על המטרה שהוא הציב, הוא עדיין מתקרב למטרה האמיתית - הבנה עצמית אמיתית. הכישלון במימוש מטרות יכול לשמש כלי להבנת עצמך יותר לעומק, ולהתקרב לאמת פנימית.
כיצד נפילות רוחניות מובילות לצמיחה אישית?
לפי אליעד, כל התנסות, בין אם נראית כחיובית או שלילית, היא חלק מתהליך של הכרת עצמך. כשאדם מתמודד עם כעס, תאוות או כישלונות אישיים, הוא לא בהכרח מתרחק מהמטרה הרוחנית - להפך, הוא מתקרב. החוויה הרוחנית האמיתית לא תלויה בהישגים חיצוניים אלא בהבנה פנימית ובאמת האישית של כל אדם.
כמו לדוגמה אדם שמחליט לא לכעוס, ובסופו של דבר מוצא את עצמו כועס יותר, במקום לראות את עצמו כנופל, הוא צריך להבין שזה חלק מהתהליך, שמוביל אותו להכרה עמוקה יותר של עצמו.
האם יש לנו מטרה סופית ברוחניות?
ההרצאה עוסקת גם בשאלה האם יש לנו תכלית סופית ברוחניות. אליעד טוען כי אם אדם מגיע למטרה סופית בחיים, הוא יכול לשאול את עצמו מה קורה אחר כך, ואם תהיה לו עוד מטרה חדשה. המטרה האמיתית אינה להיות במקום מסוים אלא להבין את המציאות כפי שהיא, ולחיות את הרגע ללא חיפוש אחר תכלית חיצונית.
מנקודת מבט רוחנית, כשאדם אומר שהוא רוצה להגיע למקום מסוים או להשיג משהו מסוים, הוא בעצם מגדיר את עצמו בנפרדות, וכך מרחיק את עצמו מהתכלית האמיתית, שהיא חיבור פנימי עמוק, שבו לא קיימת הבחנה בין טוב ורע.
מהו הסוד שמאחורי "ההצלחה" הרוחנית?
בסופו של דבר, אליעד מציין כי הדרך האמיתית לגידול רוחני אינה עוברת דרך הישגים חיצוניים, אלא דרך ההתבוננות הפנימית. כל כישלון או "נפילה" בחיים, למעשה, יכולים לשמש כשלב נוסף בהבנה עצמית וקרבה למקום של אחדות פנימית. הרעיון הוא להפסיק להיאחז במטרות חיצוניות מוגדרות ולגלות את המשמעות האמיתית של החיים - חיים של הרמוניה פנימית.
בהרצאה זו מדבר אליעד על רעיון רוחני עמוק: שאין דבר כזה ירידה רוחנית או נפילה, גם אם מבחינה גשמית או מעשית אדם מרגיש שהוא מתרחק מהמטרה שלו. הוא לוקח כדוגמה את תכנית "לרדת בגדול", בה המתמודדים מנסים לרדת במשקל, ולעיתים קורה שמצפים מהם לרדת והם דווקא עולים במשקל. התגובה של המאמן הייתה כעס ותסכול, משום שהצפייה הייתה לירידה במשקל, אבל הציפייה לא תמיד מתממשת.
מה שחשוב להבין לפי אליעד, זה שבעצם מה שנראה כ"נפילה" בעולם הגשמי, יכול להיות בעצם צעד קדימה ברמה הרוחנית. גם כאשר אדם לא מצליח להימנע מכעס או לא מצליח לשמור על המטרה שהוא הציב, הוא עדיין מתקרב למטרה האמיתית - הבנה עצמית אמיתית. הכישלון במימוש מטרות יכול לשמש כלי להבנת עצמך יותר לעומק, ולהתקרב לאמת פנימית.
כיצד נפילות רוחניות מובילות לצמיחה אישית?
לפי אליעד, כל התנסות, בין אם נראית כחיובית או שלילית, היא חלק מתהליך של הכרת עצמך. כשאדם מתמודד עם כעס, תאוות או כישלונות אישיים, הוא לא בהכרח מתרחק מהמטרה הרוחנית - להפך, הוא מתקרב. החוויה הרוחנית האמיתית לא תלויה בהישגים חיצוניים אלא בהבנה פנימית ובאמת האישית של כל אדם.
כמו לדוגמה אדם שמחליט לא לכעוס, ובסופו של דבר מוצא את עצמו כועס יותר, במקום לראות את עצמו כנופל, הוא צריך להבין שזה חלק מהתהליך, שמוביל אותו להכרה עמוקה יותר של עצמו.
האם יש לנו מטרה סופית ברוחניות?
ההרצאה עוסקת גם בשאלה האם יש לנו תכלית סופית ברוחניות. אליעד טוען כי אם אדם מגיע למטרה סופית בחיים, הוא יכול לשאול את עצמו מה קורה אחר כך, ואם תהיה לו עוד מטרה חדשה. המטרה האמיתית אינה להיות במקום מסוים אלא להבין את המציאות כפי שהיא, ולחיות את הרגע ללא חיפוש אחר תכלית חיצונית.
מנקודת מבט רוחנית, כשאדם אומר שהוא רוצה להגיע למקום מסוים או להשיג משהו מסוים, הוא בעצם מגדיר את עצמו בנפרדות, וכך מרחיק את עצמו מהתכלית האמיתית, שהיא חיבור פנימי עמוק, שבו לא קיימת הבחנה בין טוב ורע.
מהו הסוד שמאחורי "ההצלחה" הרוחנית?
בסופו של דבר, אליעד מציין כי הדרך האמיתית לגידול רוחני אינה עוברת דרך הישגים חיצוניים, אלא דרך ההתבוננות הפנימית. כל כישלון או "נפילה" בחיים, למעשה, יכולים לשמש כשלב נוסף בהבנה עצמית וקרבה למקום של אחדות פנימית. הרעיון הוא להפסיק להיאחז במטרות חיצוניות מוגדרות ולגלות את המשמעות האמיתית של החיים - חיים של הרמוניה פנימית.
- איך להתקרב לאמת פנימית
- מהי רוחניות אמיתית?
- האם יש ירידה רוחנית?
- כיצד להבין את עצמך יותר
- החיים ללא מטרה סופית
הפעם אני רוצה לדבר על דבר מסוים בהקשר של התכנית לרדת בגדול.
ששם בעצם אנשים מנסים לרדת במשקל וכו'.
ובתכנית האחרונה היתה שם איזו סצנה, שזה דבר שקורה לכל אחד שמנסה לרדת במשקל
בעצם בשבוע האחרון כמה מהמתמודדים במקום לרדת, עלו במשקל, ומה שקרה המאמן שלהם אמר שהוא מרגיש שיורקים לו בפנים, "הם יורקים לי בפנים".
הם צריכים לרדת והם בכלל עולים, והוא חשב שהם שיקרו אותו וכו'.
וזה מאפיין דברים אחרים שאדם מנסה להשיג משהו בחיים ובעצם הוא משיג את ההפך, וזה דומה לסצנה שהיתה שם, שקרה ההפך, והמאמן הרגיש נפגע וכו'.
מה שאני בא להגיד כאן ולחדש פה, זה שהדבר הזה יכול לקרות רק בגשמיות, ברמה של הנפרדות
אבל ברמה הרוחנית, אין דבר כזה ירידה ונפילה, בשום מצב בעולם, מה זאת אומרת?
שאם אדם מנסה לרדת במשקל, והוא בעצם עולה במשקל, אז הוא כביכול נמצא רחוק מהמטרה המקורית, הוא רצה לרדת ופתאום הוא עולה במשקל, אבל זה דומה ברמה הרוחנית, אדם לדוגמא מחליט אני יותר לא רוצה לכעוס, ואז מה קורה? הוא מצליח קצת לא לכעוס, ואז הוא חוזר לכעוס, וגם מה שהרבה פעמים קורה הוא כועס יותר ממה שקודם.
או בן אדם שרוצה להיות אמיתי, ואז הוא מגלה שהוא בכלל לא רוצה להיות אמיתי, עובר עליו איזה משבר, והוא מגלה שהוא בכלל לא רוצה עכשיו להיות אמיתי.
מה שקורה אלו נפילות רוחניות, שאדם רוצה להתקדם, והוא מגלה שהוא בכלל לא מצליח להתקדם.
ומה שאני בא לחדש ולומר, ברוחניות אין דבר כזה נפילה, גם אם האדם בטוח שהוא מתרחק, הוא בכלל מתקרב.
כמו שרבי נחמן אמר "ההתרחקות, הוא כולו התקרבות" ככל שאתה חושב שאתה מתרחק
אתה בכלל מתקרב.
ולמה זה כך? התכלית הסופית אליה אדם יגיע, להרגיש טוב, היא שהאדם יכיר את עצמו, ויבין את עצמו באמת, זה אומר שהאדם יהיה אמיתי עם עצמו ועם המציאות באמת.
וברגע שהאדם מחליט לא לכעוס, או מחליט להיות שמח, או מעכשיו אהיה מאושר, והוא לא מצליח באמת לא לכעוס, זה אומר שהאדם משקר את עצמו, כי אם באמת היה רוצה, לא היה כועס.
וגם אם אדם באמת היה מבין את המציאות, בכלל לא היה אכפת לו שהוא גם לא שמח.
הרעיון הוא שכל מה שנראה לאדם אתרחקות ונפילות, ברוחניות, זה רק נראה שהוא נופל
אבל זו בכלל בעצם התקרבות, ולמה התקרבות? כי זו התקרבות של הכרת האדם את עצמו.
עכשיו האדם עצמו חושב שהוא צריך להגיע לאיזו נקודה מסוימת, למשל עכשיו הוא חושב שהוא צריך לא לכעוס, והוא חושב, רגע, אני עכשיו התרחקתי מהמטרה שלי..
או כמו בתכנית לרדת בגדול, אדם אומר, אני בכלל רוצה לרדת במשקל, והוא בכלל עלה במשקל.
והרעיון הוא, שהאדם לא צריך להגיע למשהו מוגדר, אתה לא צריך באמת לרדת במשקל.
בלרדת בגדול, הם באמת, מחפשים לאהוב את עצמם.
מי שבא לשם בא כביכול לרדת במשקל, כי הוא חושב שאם הוא ירד במשקל הוא יאהב את עצמו
ואז הוא הולך לתכנית שיהיה לו קל. אבל הוא לא שואל מה התכלית של מה הוא רוצה.
זאת אומרת שאם מישהו היה יכול לגרום לעצמו לאהוב את עצמו, ולאהוב את עצמו גם בלי לרדת במשקל, אז הוא היה עושה זאת גם בלי לרדת במשקל.
או לדוגמא, אדם הולך לתכנית בגלל בעיה רפואית, אבל האם הוא הולך באמת בגלל בעיה רפואית?
לא! הוא הולך ללרדת בגדול כי הוא לא מרוצה מהחיים שלו, אם היה מרוצה מהחיים שלו
למרות שיש לו בעיה רפואית, אז מה העניין ללכת לתכנית, את היכול להיות מאושר גם אם יש לך בעיה רפואית.
הרעיון הוא שמה שבאמת אדם רוצה, זה להיות מאושר מעצמו, ומהחיים שלו.
עכשיו, ברגע שמגדירים את ההגדרה של האדם כמטרה חיצונית מוגדרת, מטרה של נפרדות
אם נגדיר לרדת במשקל, זו הגדרה של נפרדות, יש שמן, יש רזה, מציאות של זה ווב וזה רע
וזה מרחיק אותו מהמקום של אין הגדרה של טוב ורע, זה משגע את האדם לגמרי, פעם אחת טוב לאדם פעם אחת רע לאדם, אי אפשר ככה.
וברוחניות מה שנראה התרחקות שזו התקרבות, מה שקורה בעצם לאדם זה שהוא מנסה להאחז
הוא אומר אני מנסה להיות משהו מסוים ואז הוא לא מצליח.
ניקח לדוגמא את ההיבט הדתי, אדם אומר, מעכשיו... אני לא רוצה להסתכל על נשים, או מעכשיו... אני לא רוצה ליהנות מאוכל, או כל נושא התאוות, ואז יש לו ירידה רוחנית.
ומה שרבי נחמן אומר, דע לך, שמה שנראה לך נפילה, זה בכלל התקרבות לאלוהים, מה שנדמה לך שאתה מתרחק מאלוהים בעבירות האלו, זה בכלל התקרבות לאלוהים.
איך זה יכול להיות? כמו מי שגנב, וחשב שהוא עשה עבירה, איך זה יכול להיות בכלל שהוא מתקרב לאלוהים?
התשובה היא פשוטה, להתקרב לאלוהים באמת, זה להבין!! להבין!
לא להאמין, להאמין זו מחלת נפש שצריך להתרחק ממנה.
הפירוש של להתקרב, זה להבין בשכל הפשוט את האחדות של המציאות!
וברגע שאדם דתי לדוגמא מאמין בתורה ואומר, זה מצוות וזה עבירות, זה נקרא התרחקות מאלוהים!
רבי נחמן אמר שכל הפרדה שאדם עושה בימי החול זה מבחינת עצבות, כלומר, מה שאתה עושה הפרדה של טוב ורע, זה נקרא עצבות, עבירות.
גם ברגע שאדם אומר שהוא רוצה להתקרב לאלוהים, גם אז הוא מרחיק את עצמו מאלוהים, למה?
כי מעצם האמירה יש אני יש אלוהים, מעצם ההגדרה, הפרדת! והתרחקת.
ורבי נחמן אומר, ברגע שהחלטת להתקרב לאלוהים, כל המניעות וכל הקשיים, זה בכלל ההתקרבות שלך! למה. מה הכוונה? הכוונה היא ברגע שאתה מנסה להתקרב ולעשות מצוות ואתה לא מצליח, זה בעצם ההתקרבות, שתבין שאתה לא צריך לעשות מצוות.
לאדם לא צריכה להיות מטרה סופית, תחשוב בהיגיון, אדם אומר שיש לו תכלית בחיים, ונומר שהאדם הגיע לתכלית, ואחרי שהגיע יישאל, האם יש לך עדיין תכלית? ואם כן, אז מה זה נתן? אם בכל מקרה תהיה לך תכלית בחיים, מה אנחנו מבינים? שהתכלית האמיתית בחיים, התכלית שאם תגיע אליה, בסופו של דבר לא תהיה לך תכלית, אתה פשוט תחיה!
זאת אומרת שמה בעצם האדם מחפש להשיג? הוא מחפש להגיע לאיזה מקום שבו כבר אין תכלית בחיים, ובו אין הגדרה מסוימת!
עכשיו, אתה יכול להגיד יש לי תכלית, אבל אתה לא באמת חווה את זה כתכלית, מבחינתך יש לי תכלית ואין לי תכלית אין הבדל.
בכל מקרה הנושא הוא פשוט, אין דבר כזה עליה רוחנית ואין דבר כזה ירידה רוחנית, ולמה אין דבר כזה עליה רוחנית, כי אין ירידה רוחנית!!
ואני אסביר, מצד האמת, אדם רוחני, זה אדם שרוחניות לא מעניינת אותו בכלל!
גם אלו שנראה להם שרוחניות לא מעניינת אותם, עדיין קצת בתוכם הרוחניות כן מעניינת אותם.
אדם אמיתי באמת, לא אכפת לו מהאמת.
אדם שטוב לו, לא אכפת לו מטוב ורע, כל כך טוב לו, שהוא כבר לא מחפש את הטוב, מבחינתו הרע והטוב זו אותה המידה.
הרעיון הוא פשוט, ברגע שאדם אומר אני רוצה לעשות משהו מסוים, אני רוצה להגיע למקום מסוים
או רוצה דבר מסוים, זה עצמו מרחיק אותו, אני רוצה ככה, ובעצם אני לא מקבל, וזה מרחיק, וזה שזה מרחיק ושאתה לא מקבל, זה גורם לך להתבונן יותר פנימה ולבדוק, למה הצלחתי, או למה לא הצלחתי? ואם האדם יתבונן מספיק פנימה, למה אני רוצה ככה. מה אני בכלל רוצה? למה נפלתי? וכו' וכו', בסופו של דבר הוא יגיע לנקודת האחדות.
ונסכם, כאשר האדם אומר זה טוב וזה רע, אז ממילא שייך אצלו נפילה, כי הוא מגדיר אני רוצה דווקא רצון מוגדר, אני רוצה דווקא רצון מסוים, אבל אם מסתכלים על זה מהפרספקטיבה האמיתית, אז ברגע שאתה לא מצליח לעשות משהו, זו בכלל ההצלחה שלך, ולמה? כי זה בסופו של דבר יקדם אותך למקום בו הרצון העצמי שלך יתבטל, והוא לא יהיה מוגדר, מה זאת אומרת לא יהיה מוגדר, שמבחינתך, כל האפשרויות, יהיו טובות באותה מידה, ועל ידי שהאדם מתבונן בשכל שלו על העניינים האלו, אז שהוא חווה נפילה, הוא אומר, רגע.. האם אני בכלל צריך את הדבר הזה?
אני חווה נפילה כי אני חושב שזה טוב וזה רע, מי אמר שזה כך? אולי ההפך הוא הנכון, אולי שניהם טובים, אולי שניהם רעים. למה אני רוצה דווקא את זה?!
עצם ההתבוננות בדבר הזה, זה מה שיביא את האדם בסופו של דבר אל האחדות!
ושיהיה לכולם יום של אחדות טובה באמת.
ששם בעצם אנשים מנסים לרדת במשקל וכו'.
ובתכנית האחרונה היתה שם איזו סצנה, שזה דבר שקורה לכל אחד שמנסה לרדת במשקל
בעצם בשבוע האחרון כמה מהמתמודדים במקום לרדת, עלו במשקל, ומה שקרה המאמן שלהם אמר שהוא מרגיש שיורקים לו בפנים, "הם יורקים לי בפנים".
הם צריכים לרדת והם בכלל עולים, והוא חשב שהם שיקרו אותו וכו'.
וזה מאפיין דברים אחרים שאדם מנסה להשיג משהו בחיים ובעצם הוא משיג את ההפך, וזה דומה לסצנה שהיתה שם, שקרה ההפך, והמאמן הרגיש נפגע וכו'.
מה שאני בא להגיד כאן ולחדש פה, זה שהדבר הזה יכול לקרות רק בגשמיות, ברמה של הנפרדות
אבל ברמה הרוחנית, אין דבר כזה ירידה ונפילה, בשום מצב בעולם, מה זאת אומרת?
שאם אדם מנסה לרדת במשקל, והוא בעצם עולה במשקל, אז הוא כביכול נמצא רחוק מהמטרה המקורית, הוא רצה לרדת ופתאום הוא עולה במשקל, אבל זה דומה ברמה הרוחנית, אדם לדוגמא מחליט אני יותר לא רוצה לכעוס, ואז מה קורה? הוא מצליח קצת לא לכעוס, ואז הוא חוזר לכעוס, וגם מה שהרבה פעמים קורה הוא כועס יותר ממה שקודם.
או בן אדם שרוצה להיות אמיתי, ואז הוא מגלה שהוא בכלל לא רוצה להיות אמיתי, עובר עליו איזה משבר, והוא מגלה שהוא בכלל לא רוצה עכשיו להיות אמיתי.
מה שקורה אלו נפילות רוחניות, שאדם רוצה להתקדם, והוא מגלה שהוא בכלל לא מצליח להתקדם.
ומה שאני בא לחדש ולומר, ברוחניות אין דבר כזה נפילה, גם אם האדם בטוח שהוא מתרחק, הוא בכלל מתקרב.
כמו שרבי נחמן אמר "ההתרחקות, הוא כולו התקרבות" ככל שאתה חושב שאתה מתרחק
אתה בכלל מתקרב.
ולמה זה כך? התכלית הסופית אליה אדם יגיע, להרגיש טוב, היא שהאדם יכיר את עצמו, ויבין את עצמו באמת, זה אומר שהאדם יהיה אמיתי עם עצמו ועם המציאות באמת.
וברגע שהאדם מחליט לא לכעוס, או מחליט להיות שמח, או מעכשיו אהיה מאושר, והוא לא מצליח באמת לא לכעוס, זה אומר שהאדם משקר את עצמו, כי אם באמת היה רוצה, לא היה כועס.
וגם אם אדם באמת היה מבין את המציאות, בכלל לא היה אכפת לו שהוא גם לא שמח.
הרעיון הוא שכל מה שנראה לאדם אתרחקות ונפילות, ברוחניות, זה רק נראה שהוא נופל
אבל זו בכלל בעצם התקרבות, ולמה התקרבות? כי זו התקרבות של הכרת האדם את עצמו.
עכשיו האדם עצמו חושב שהוא צריך להגיע לאיזו נקודה מסוימת, למשל עכשיו הוא חושב שהוא צריך לא לכעוס, והוא חושב, רגע, אני עכשיו התרחקתי מהמטרה שלי..
או כמו בתכנית לרדת בגדול, אדם אומר, אני בכלל רוצה לרדת במשקל, והוא בכלל עלה במשקל.
והרעיון הוא, שהאדם לא צריך להגיע למשהו מוגדר, אתה לא צריך באמת לרדת במשקל.
בלרדת בגדול, הם באמת, מחפשים לאהוב את עצמם.
מי שבא לשם בא כביכול לרדת במשקל, כי הוא חושב שאם הוא ירד במשקל הוא יאהב את עצמו
ואז הוא הולך לתכנית שיהיה לו קל. אבל הוא לא שואל מה התכלית של מה הוא רוצה.
זאת אומרת שאם מישהו היה יכול לגרום לעצמו לאהוב את עצמו, ולאהוב את עצמו גם בלי לרדת במשקל, אז הוא היה עושה זאת גם בלי לרדת במשקל.
או לדוגמא, אדם הולך לתכנית בגלל בעיה רפואית, אבל האם הוא הולך באמת בגלל בעיה רפואית?
לא! הוא הולך ללרדת בגדול כי הוא לא מרוצה מהחיים שלו, אם היה מרוצה מהחיים שלו
למרות שיש לו בעיה רפואית, אז מה העניין ללכת לתכנית, את היכול להיות מאושר גם אם יש לך בעיה רפואית.
הרעיון הוא שמה שבאמת אדם רוצה, זה להיות מאושר מעצמו, ומהחיים שלו.
עכשיו, ברגע שמגדירים את ההגדרה של האדם כמטרה חיצונית מוגדרת, מטרה של נפרדות
אם נגדיר לרדת במשקל, זו הגדרה של נפרדות, יש שמן, יש רזה, מציאות של זה ווב וזה רע
וזה מרחיק אותו מהמקום של אין הגדרה של טוב ורע, זה משגע את האדם לגמרי, פעם אחת טוב לאדם פעם אחת רע לאדם, אי אפשר ככה.
וברוחניות מה שנראה התרחקות שזו התקרבות, מה שקורה בעצם לאדם זה שהוא מנסה להאחז
הוא אומר אני מנסה להיות משהו מסוים ואז הוא לא מצליח.
ניקח לדוגמא את ההיבט הדתי, אדם אומר, מעכשיו... אני לא רוצה להסתכל על נשים, או מעכשיו... אני לא רוצה ליהנות מאוכל, או כל נושא התאוות, ואז יש לו ירידה רוחנית.
ומה שרבי נחמן אומר, דע לך, שמה שנראה לך נפילה, זה בכלל התקרבות לאלוהים, מה שנדמה לך שאתה מתרחק מאלוהים בעבירות האלו, זה בכלל התקרבות לאלוהים.
איך זה יכול להיות? כמו מי שגנב, וחשב שהוא עשה עבירה, איך זה יכול להיות בכלל שהוא מתקרב לאלוהים?
התשובה היא פשוטה, להתקרב לאלוהים באמת, זה להבין!! להבין!
לא להאמין, להאמין זו מחלת נפש שצריך להתרחק ממנה.
הפירוש של להתקרב, זה להבין בשכל הפשוט את האחדות של המציאות!
וברגע שאדם דתי לדוגמא מאמין בתורה ואומר, זה מצוות וזה עבירות, זה נקרא התרחקות מאלוהים!
רבי נחמן אמר שכל הפרדה שאדם עושה בימי החול זה מבחינת עצבות, כלומר, מה שאתה עושה הפרדה של טוב ורע, זה נקרא עצבות, עבירות.
גם ברגע שאדם אומר שהוא רוצה להתקרב לאלוהים, גם אז הוא מרחיק את עצמו מאלוהים, למה?
כי מעצם האמירה יש אני יש אלוהים, מעצם ההגדרה, הפרדת! והתרחקת.
ורבי נחמן אומר, ברגע שהחלטת להתקרב לאלוהים, כל המניעות וכל הקשיים, זה בכלל ההתקרבות שלך! למה. מה הכוונה? הכוונה היא ברגע שאתה מנסה להתקרב ולעשות מצוות ואתה לא מצליח, זה בעצם ההתקרבות, שתבין שאתה לא צריך לעשות מצוות.
לאדם לא צריכה להיות מטרה סופית, תחשוב בהיגיון, אדם אומר שיש לו תכלית בחיים, ונומר שהאדם הגיע לתכלית, ואחרי שהגיע יישאל, האם יש לך עדיין תכלית? ואם כן, אז מה זה נתן? אם בכל מקרה תהיה לך תכלית בחיים, מה אנחנו מבינים? שהתכלית האמיתית בחיים, התכלית שאם תגיע אליה, בסופו של דבר לא תהיה לך תכלית, אתה פשוט תחיה!
זאת אומרת שמה בעצם האדם מחפש להשיג? הוא מחפש להגיע לאיזה מקום שבו כבר אין תכלית בחיים, ובו אין הגדרה מסוימת!
עכשיו, אתה יכול להגיד יש לי תכלית, אבל אתה לא באמת חווה את זה כתכלית, מבחינתך יש לי תכלית ואין לי תכלית אין הבדל.
בכל מקרה הנושא הוא פשוט, אין דבר כזה עליה רוחנית ואין דבר כזה ירידה רוחנית, ולמה אין דבר כזה עליה רוחנית, כי אין ירידה רוחנית!!
ואני אסביר, מצד האמת, אדם רוחני, זה אדם שרוחניות לא מעניינת אותו בכלל!
גם אלו שנראה להם שרוחניות לא מעניינת אותם, עדיין קצת בתוכם הרוחניות כן מעניינת אותם.
אדם אמיתי באמת, לא אכפת לו מהאמת.
אדם שטוב לו, לא אכפת לו מטוב ורע, כל כך טוב לו, שהוא כבר לא מחפש את הטוב, מבחינתו הרע והטוב זו אותה המידה.
הרעיון הוא פשוט, ברגע שאדם אומר אני רוצה לעשות משהו מסוים, אני רוצה להגיע למקום מסוים
או רוצה דבר מסוים, זה עצמו מרחיק אותו, אני רוצה ככה, ובעצם אני לא מקבל, וזה מרחיק, וזה שזה מרחיק ושאתה לא מקבל, זה גורם לך להתבונן יותר פנימה ולבדוק, למה הצלחתי, או למה לא הצלחתי? ואם האדם יתבונן מספיק פנימה, למה אני רוצה ככה. מה אני בכלל רוצה? למה נפלתי? וכו' וכו', בסופו של דבר הוא יגיע לנקודת האחדות.
ונסכם, כאשר האדם אומר זה טוב וזה רע, אז ממילא שייך אצלו נפילה, כי הוא מגדיר אני רוצה דווקא רצון מוגדר, אני רוצה דווקא רצון מסוים, אבל אם מסתכלים על זה מהפרספקטיבה האמיתית, אז ברגע שאתה לא מצליח לעשות משהו, זו בכלל ההצלחה שלך, ולמה? כי זה בסופו של דבר יקדם אותך למקום בו הרצון העצמי שלך יתבטל, והוא לא יהיה מוגדר, מה זאת אומרת לא יהיה מוגדר, שמבחינתך, כל האפשרויות, יהיו טובות באותה מידה, ועל ידי שהאדם מתבונן בשכל שלו על העניינים האלו, אז שהוא חווה נפילה, הוא אומר, רגע.. האם אני בכלל צריך את הדבר הזה?
אני חווה נפילה כי אני חושב שזה טוב וזה רע, מי אמר שזה כך? אולי ההפך הוא הנכון, אולי שניהם טובים, אולי שניהם רעים. למה אני רוצה דווקא את זה?!
עצם ההתבוננות בדבר הזה, זה מה שיביא את האדם בסופו של דבר אל האחדות!
ושיהיה לכולם יום של אחדות טובה באמת.
050-3331-331