מי שיתבונן יראה, כי האדם כל הזמן מחליף את צורת הסבל שלו, בצורה אחרת של סבל. כי תמיד, יש לאדם חיסרון כלשהו, שמשהו חסר לו / משהו יכול להיות עוד יותר טוב / משהו ניתן לשפר אותו.
ובכל פעם, האדם ממלא את החיסרון שלו, על ידי יצירת חיסרון אחר. כי כל פתרון, הוא בעצם חיסרון חדש, כי הוא הגדרה חדשה והיאחזות חדשה וגם סבל חדש. והאדם כל הזמן, מחליף את צורת הסבל שלו, בצורת סבל חדשה.
והסיבה לכך שהאדם מטעה את עצמו כל הזמן, היא משום שלא באמת ברור לאדם, למה באמת הוא סובל כרגע, מהמציאות שיש לו ברגע הזה ובמקום הזה ממש. כי לאדם נדמה בטעות, שסיבת הסבל שלו, היא צורת המציאות החיצונית. ולכן, האדם מרמה את עצמו, וכל הזמן עובר מסבל אחד, לסבל אחר.
ומי שרוצה להפסיק לעבור בין בתי כלא, ורוצה לצאת לחופשי באמת, עליו להתבונן על מהות הסבל שלו, ולראות את האמת. שהסבל נובע, רק משום חוסר ההתאמה שבין הרצון של האדם, לבין צורת המציאות. וזה עצמו נובע, מתפישת הטוב והרע של האדם, שיוצרת את הרצון וכולי.
וכאשר האדם מבין את זה, אז במקום לרצות להחליף בתי כלא וצורות סבל חדשות, הוא בעצם מתבונן, אל תוך מהות המציאות, כדי להבין את עצמו ואת...
ובכל פעם, האדם ממלא את החיסרון שלו, על ידי יצירת חיסרון אחר. כי כל פתרון, הוא בעצם חיסרון חדש, כי הוא הגדרה חדשה והיאחזות חדשה וגם סבל חדש. והאדם כל הזמן, מחליף את צורת הסבל שלו, בצורת סבל חדשה.
והסיבה לכך שהאדם מטעה את עצמו כל הזמן, היא משום שלא באמת ברור לאדם, למה באמת הוא סובל כרגע, מהמציאות שיש לו ברגע הזה ובמקום הזה ממש. כי לאדם נדמה בטעות, שסיבת הסבל שלו, היא צורת המציאות החיצונית. ולכן, האדם מרמה את עצמו, וכל הזמן עובר מסבל אחד, לסבל אחר.
ומי שרוצה להפסיק לעבור בין בתי כלא, ורוצה לצאת לחופשי באמת, עליו להתבונן על מהות הסבל שלו, ולראות את האמת. שהסבל נובע, רק משום חוסר ההתאמה שבין הרצון של האדם, לבין צורת המציאות. וזה עצמו נובע, מתפישת הטוב והרע של האדם, שיוצרת את הרצון וכולי.
וכאשר האדם מבין את זה, אז במקום לרצות להחליף בתי כלא וצורות סבל חדשות, הוא בעצם מתבונן, אל תוך מהות המציאות, כדי להבין את עצמו ואת...