... המלחמה בטרור, פוליטיקה, מוסריות, מדינת ישראל האם צהל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם? בשאלה האם צהל הוא צבא מוסרי או לא, אליעד כהן מסביר שהוויכוח סביב מוסריות צהל חסר חשיבות בפני עצמו, ושהנקודה החשובה היא להבין את ההיגיון מאחורי הטענות נגדו. הוא מדגיש שאפילו אם נסכים, לצורך הדיון, שצהל ...

... מפיגועים, חשש מפיגועים, חרדה מפיגועים, גל הטרור, פחד מהמוות, חשש מהמוות, סיכוי למות, לא רוצה למות, מחשבות על המוות, טיפול בחרדה, טיפול בפחדים, להתמודד עם פחד איך להתמודד עם פחד מפיגועים ... חשש מפיגועים וחרדה מפיגועים. תחילה אליעד מציין כי הפחד הוא טבעי ואנושי, וקשור לחשש הבסיסי מהמוות. הוא מתייחס לחשיבה המיידית שעולה אצל אנשים במצב של פחד מפיגוע טרור, לדוגמה, החשש שעולה כשרואים אדם ערבי שנראה חשוד במסעדה או באוטובוס. הדוגמה של אליעד מתארת מצב שבו האדם מפחד מכיוון שהוא לא בטוח אם הסכנה קרובה אליו או לא. מדוע פחד מפיגוע מורגש יותר מפחד מתאונת דרכים? אליעד מסביר שלמרות שהסיכוי למות בתאונת דרכים גבוה בהרבה מהסיכוי למות בפיגוע טרור, אנשים נוטים לפחד יותר מפיגועים. הסיבה לכך היא שתאונות דרכים נתפסות כמשהו שאפשר לשלוט בו יותר, כגון הקפדה על נהיגה זהירה, שימוש ברכב ... את תחושת חוסר השליטה ואת עוצמת הפחד. הוא מדגיש שפחד מפיגועים מבוסס על תחושת חוסר יכולת להתכונן אליו, כי רוב הפיגועים מתרחשים בהפתעה. איך להתמודד בפועל עם פחד מפיגוע טרור? אליעד מציג שלוש אפשרויות להתמודדות עם הפחד: אפשרות ראשונה היא לנסות להגביר את תחושת הביטחון האישית על ידי אמונה באלוהים, עשיית צדקה או ... שמדברת על כך שניתן לפתח מיומנויות הגנה עצמית או להסתמך על ביטחון שהמדינה תצליח למנוע פיגועים. למרות שאליעד מעיר שזה לא תמיד מעשי, למשל ראש הממשלה שמבטיח לנצח את הטרור, אך בעצמו מוקף שומרים רבים, מה שמעיד שלא ניתן למנוע לחלוטין את הסיכון. אפשרות שלישית היא הימנעות מוחלטת, כמו להישאר בבית, לעבור למדינה ...

... השכל שיש בכל דבר, כבשת הרש, שיפוטיות חיצונית, גל הטרור, ביבי נתניהו, שלום או מלחמה, העולם הפנימי, תת מודע מדוע אנשים כועסים על ביבי נתניהו כשהם רואים אותו בטלוויזיה? כאשר אדם צופה בחדשות ורואה את בנימין נתניהו (ביבי) מתבטא בנושא ... למעשה השתקפות עצמית של עולמו הפנימי של האדם. איך גל הטרור מתבטא בעולם הפנימי של האדם? בהתייחסותו של אליעד לגל הטרור, הוא מסביר שמדובר במצב שבו האדם לא מחליט בבירור אם לעשות שלום או מלחמה. האדם נמצא בקונפליקט פנימי שבו הוא לא מוכן להכריע החלטה ברורה - לקבל את המציאות או להילחם בה. המצב הזה גורם לקונפליקט פנימי תמידי, בדיוק כפי שמדינה שאינה מחליטה להילחם או לעשות שלום יוצרת מצב של טרור מתמשך. כל מצב חיצוני של אלימות, פיגועים או טרור משקף את הקונפליקטים הפנימיים של האדם עצמו. אליעד מסביר שהפתרון לקונפליקט הפנימי הזה הוא או להילחם עד הסוף, בלי שום ויתור, או לקבל לחלוטין את ... להחליט בכל זאת להילחם נגד השלילי, אך מתוך הבנה והשלמה שהמלחמה הזו היא גם נגד דברים שבתוכו. בשורה התחתונה, אליעד מדגיש שכל אירוע חיצוני הוא הזדמנות ללמידה פנימית, והכל קיים בתוך האדם עצמו - השכל, הרוע, הטוב, ... עצמית כבשת הרש מהי שיפוטיות חיצונית? איך להתמודד עם גל הטרור? מדוע כועסים על ביבי נתניהו? מלחמה או שלום פנימי? מה מסתיר תת המודע? ...

... קדם למה? טרור בגלל כיבוש, כיבוש בגלל טרור, מי אשם שרע לך? איך נוצר סבל? איך נוצר רע? מה יוצר רע? רגשות רעים, תחושות רעות, מחשבות רעות, איך לא להרגיש רע? איך להרגיש טוב? האם הטרור קדם לכיבוש או שהכיבוש קדם לטרור? אליעד כהן מתחיל את ההסבר בשאלה המוכרת: מה קדם למה, הטרור או הכיבוש? כשמישהו שואל פלסטיני למה אתה עושה טרור?, הוא עונה: בגלל הכיבוש. אבל כשהישראלי נשאל למה הוא כובש, הוא משיב: כדי למנוע את הטרור. כך נוצר מעגל סגור שבו לא ברור מי התחיל ראשון. אליעד כהן משתמש בדוגמה הזו כדי ... רצית את המציאות ולכן היא נעשתה רעה, או שהמציאות היא זו שהיתה רעה ראשונה ורק אז לא רצית אותה? אליעד מסביר שאפשר להשליך את זה שוב על דוגמת הטרור והכיבוש. נניח שאנחנו, הישראלים, צודקים והטרור באמת התחיל ראשון ולכן יש כיבוש. באותו אופן, יכול להיות שבחיים האישיים שלך אתה זה שהתחלת טרור נגד המציאות - כלומר, אתה התחלת להרגיש רע כלפי המציאות עוד לפני שהיא הפכה ... ולכן היא נראית לך רעה. כיצד אפשר להפסיק להרגיש רע באופן מיידי? אליעד אומר בצורה ברורה שאם אתה רוצה להפסיק לסבול, הפתרון פשוט: תפסיק לעשות טרור נגד המציאות. כלומר, תפסיק להגיד שהמציאות לא בסדר. ברגע שתפסיק להתנגד למציאות, ... בתוך מצב מסוים, ואין טעם להמשיך להילחם או להתווכח מי התחיל. מה שכן חשוב הוא להפסיק מיד את המריבה הזו עם המציאות. הוא נותן דוגמה של אדם שרוצה להרוג אותך בגלל שהוצאת לו לשון. אם האדם הזה מאיים עליך, הדבר החכם ביותר לעשות הוא ... להפסיק את המאבק הפנימי שלך מול המציאות, כי כך אתה מפסיק מיד להרגיש רע ומתחיל להרגיש טוב. איך להפסיק להרגיש רע? מה גורם לסבל? מה קדם למה, טרור או כיבוש? איך לקחת אחריות על החיים? האם המציאות באמת רעה? כיצד להפסיק להתווכח ...

... אשם בטרור האש? טרור ההצתות, מי אשם בשריפה? לקחי אסון ... הפקת לקחים, לקיחת אחריות, לא לוקחים אחריות, ביבי נתניהו, כיבוי אש, אחריות אסון הכרמל, מחדל השריפה בכרמל מי אחראי בטרור האש? ומה לקחנו מהאסון בכרמל? במהלך ההרצאה נדונה השאלה מי אחראי בטרור האש? והאם ניתן להטיל את האחריות ... לטענתו, המדינה כולה אחראית לספק לאזרחים שירותי כיבוי והגנה, אך האם היא פועלת כראוי? הדיון המשיך בהשוואה למצב של מלחמה, שם על פי שאלת אליעד כהן, במידה ויש ... הלקחים לא יושמו כראוי והאחריות הועברה לכתפי הגורמים האחרים. אליעד המשיך בהסבר לגבי החלטות הנוגעות לרכש של אמצעי לחימה וציוד למלחמות, כמו צוללות, ושאל מדוע לא דאגו להקים ... או מקרים של הצתה ממקום חיצוני. הציטוטים על הצוללות והציוד הביטחוני נעשו כדי להדגים כיצד המדינה לעיתים לא מייעלת את ההוצאות שלה או לא מבצעת את ההשקעות הנכונות ...

... זלזול בכוחו של האוייב, יעוץ פוליטי, לקרוא לכלב בשמו, לנצח את הטרור, כבוד ראש הממשלה, שכנוע פוליטי האם כדאי לכבד את האויב? שאלה מרכזית בהרצאה היא האם יש לכבד את האויב, ואם כן, באיזה מובן. אליעד מציע תשובה שמכילה ... להבין את משמעות הכיבוד לפי ההקשר שבו אנו נמצאים, ואם אנו עוסקים במלחמה או במאבק, יש להתייחס לאויב בכבוד אך בדרך שונה. מהו כיבוד האויב? כשהוא שואל האם יש לכבד את האויב, אליעד מציע שני מובנים שונים של המונח לכבד. הראשון ... להתפייס איתו או לשדר לו יחס חיובי - כל אלו לא מתאימים למצב של מלחמה. במילים פשוטות, ברגע שאתה יוצא לקרב, האויב שלך הוא אויב. לא מדובר במישהו שצריך לכבד אותו באופן אישי. אליעד מסביר כי השאיפה במלחמה היא לא לנסות למצוא דרכים לפייס את האויב או להתייחס אליו בנימוס. ברגע שהאויב הפך לאויב, כל ניסיון לפייס אותו או לכבד אותו אישית לא שייך ולא מועיל. אויב לא מכבדים הוא העיקרון המרכזי כאן. אם אתה נמצא במלחמה, יש לכבד את האויב רק במובן של הערכת כוחו, ולא בכבוד אישי כלפיו. האם אפשר להתייחס לאויב בכבוד מבחינה אסטרטגית? אליעד מבהיר כי כאשר אתה מתכנן ... האויב יותר מדי, אתה עשוי לשים אותו במקום גבוה מהמקום שמגיע לו במלחמה, וזה עלול להשפיע על המוטיבציה שלך להילחם בו בכל הכוח. במקרה כזה, תחושת הערכה כלפי האויב עשויה למנוע ממך להילחם בצורה יעילה. האם כדאי להזלזל באויב? ... לנצח אויבים? כיבוד כוחו של האויב כיצד לנצח בוויכוחים? הניצחון במלחמה האם לכבד את האויב? איך לנצח את האויב? השאלה המרכזית בהרצאה היא האם יש לכבד את האויב, ובאיזה מובן יש לעשות זאת. אליעד מציג שני פירושים שונים לשאלה ... שלדבר על האויב בנימוס או לנסות להתפייס איתו אינו נכון במצבים של מלחמה. כאשר אתה נמצא במלחמה, האויב הוא אויב, ואין מקום לכיבוד אישי. אויב, לא מכבדים - הכוונה כאן היא שלא ניתן להתייחס אליו בכבוד אם אתה נמצא במלחמה איתו . אליעד מסביר כי כאשר יוצאים לקרב, הגישה הנכונה היא לכבד את האויב במובן של להעריך את כוחו, לא לזלזל בו, אך בו זמנית - לא לכבד אותו ברמה ... לנצח אויבים? כיבוד כוחו של האויב כיצד לנצח בוויכוחים? הניצחון במלחמה

... לבחור בך, לנצח בבחירות, ביבי לא ילחם בטרור, ביבי טוב לטרור, הטרור טוב לביבי, קמפיין פוליטי, בוזי הרצוג, איך לשכנע אנשים? יעוץ פוליטי, יעוץ אסטרטגי איך להעביר מסרים פוליטיים ... הוא שהשמאל יביא לארץ את דאעש ואת הטרור. המטרה של הסרטון היא להציג את השמאל כחלש מול הטרור וכמי שיאפשר לטרור לפרוץ. איך השמאל יכול להתגונן מול האשמה שהוא מעודד טרור? כדי להבין לעומק את הדרכים להתמודדות מול קמפיין כזה, אליעד כהן מציג כמה אפשרויות שהשמאל יכול לבחור להשתמש בהן בתגובה להאשמות: ... נכון. השמאל יגיב ויאמר אנחנו לא מעודדים טרור. תגובה זו, לדברי אליעד, היא בסיסית והנפוצה ביותר בפועל, אך היא חלשה מבחינה לוגית. אפשרות שנייה יכולה להיות לומר אנחנו כן נילחם בטרור. כאן השמאל לא מתכחש לעצם הטענה אלא מנסה להראות שגם הוא מסוגל להילחם בטרור בדיוק כמו הצד השני. אפשרות שלישית היא לומר שגם בצד השני (למשל אצל ביבי נתניהו) יש טרור. לדוגמה, אפשר להזכיר תופעות של טרור שהתרחשו דווקא בתקופת ביבי, כגון המנהרות, המפגע הבודד וסגנונות חדשים של פיגועים שהתפתחו בתקופתו. מהי הטענה החזקה ביותר שאפשר להציג מול קמפיין המאשים בעידוד טרור? אליעד מסביר שהטענה החזקה ביותר, לא מבחינת אמיתותה אלא מבחינת יכולת השכנוע שלה, היא ליצור מצב שבו דווקא הצד שמואשם, במקרה הזה השמאל, טוען כי הוא דווקא יילחם בטרור בצורה יעילה יותר. כלומר, להפוך את הטענה ולהראות שהאינטרס האמיתי של הצד השני הוא דווקא שהטרור יימשך, כי כך הצד השני מרוויח פוליטית. הוא מדגים זאת בכך שמסביר את ההיגיון מאחורי טענה כזו: צד שרוצה שלום באמת צריך להילחם בטרור יותר חזק, כי הטרור הוא מה שמונע ממנו להשיג שלום. לעומת זאת, מי שלא באמת רוצה שלום זקוק לטרור, כי הטרור מאפשר לו להמשיך להצדיק מדוע לא לקדם את תהליך השלום. במקרה של נתניהו, למשל, אליעד מדגיש שהוא מתבסס על הטרור כדי להיבחר שוב ושוב. למה הטרור דווקא טוב לביבי נתניהו? אליעד מסביר בהרחבה מדוע דווקא ביבי נתניהו הוא זה שזקוק לטרור ואף מעודד אותו בעקיפין, מאחר שהטרור משמש עבורו כלי פוליטי חזק. נתניהו, לפי אליעד, תמיד משתמש באיומי הטרור כדרך להתגונן מפני ביקורת, וכך הוא מחזק את עצמו פוליטית. כל פעם שיש טענה נגדו על נושאים חברתיים או כלכליים כמו הוצאות גבוהות או מותרות אישיות, התשובה של נתניהו תמיד תהיה שהוא עסוק בלהילחם בטרור. אליעד כהן מדגיש שביבי נבחר שוב ושוב בזכות הטרור ולכן למעשה הטרור טוב לו ומשרת אותו. הוא מציין דוגמאות לכך שאם ביבי לא היה יכול להשתמש בטרור, הוא לא היה יכול להצדיק את עצמו ולהישאר בשלטון. ללא הטרור, ביבי היה צריך להסביר לאזרחים למה לבחור בו - למשל בשאלות כלכליות או חברתיות. אבל מכיוון שביבי בונה את הקמפיין שלו סביב הטרור, כל ביקורת עליו נדחית בטענה שהוא עסוק ב

... להצביע בבחירות? לאיזה מפלגה להצביע? סודות השכנוע של ביבי נתניהו, נתניהו ילחם בטרור, הטרור ילחם בנתניהו, האם הטרור טוב לנתניהו? שיטות שכנוע, שיטות מניפולציה, פוליטיקה, מנהיגות, פוליטיקאים האם הטרור טוב לביבי נתניהו? ברמה העקרונית, עולה השאלה האם באמת טוב לביבי נתניהו שיהיה טרור, או עדיף לו דווקא שלא יהיה טרור בכלל. כאשר ביבי אומר שהוא ילחם בטרור, מתעוררת השאלה אם בעצם קיומו של טרור מסייע לו או מזיק לו. אחת הדוגמאות הבולטות היא המצב שבו מתרחש פיגוע, כמו פיגוע באוטובוס בתל אביב, מצד אחד, פיגוע כזה יכול ליצור אווירת פחד, שתחזק את מעמדו של ביבי כמנהיג שיילחם בטרור. מצד שני, אירועים כאלה גם מדגישים את העובדה שהוא עדיין לא הצליח לפתור את הבעיה באופן ... בתקופתו של ביבי היו אזעקות רבות ופגיעות ביטחוניות, ולכן לא ברור אם באמת עדיף לו שיהיה שקט, או שהמצב של פחד מתמיד דווקא משרת אותו כי הוא מצדיק את המשך כהונתו בכך שהמלחמה בטרור עדיין לא הסתיימה. איך פוליטיקאים משתמשים בשיטות שכנוע ומניפולציה? הוסבר באריכות על שיטת השכנוע הבסיסית שבה משתמש ביבי נתניהו, לפיה כל דבר טוב שקורה במדינה מיוחס לו, וכל דבר שלילי שמתרחש מיוחס למישהו אחר: לאופוזיציה, לטרוריסטים, או לכוחות אחרים. לפי אליעד כהן, זוהי שיטת מניפולציה מוכרת: הטוב בזכותי, הרע לא ... לבחור בהם שוב ושוב. המנהיג יוצר תחושה של מצב חירום מתמשך או של אויב חיצוני חזק, ואז מציג את עצמו כיחיד שיכול להתמודד עם הבעיה הזו. נתניהו, למשל, אומר: מי ילחם בטרור? ציפי? בוזי? - ובכך מחזק את התחושה שרק הוא יכול לתת ביטחון. מצד שני, מובאת גם ביקורת שהבטחות אלו מעולם לא מומשו, ועדיין הטרור נמשך. האם ביבי באמת הצליח לשמור על ביטחון המדינה? ניתן ההסבר המפורט שבתקופתו של ביבי היו ... לוקח אחריות רק על הטוב אבל מתנער מאחריות לכל הרע שמתרחש בזמן כהונתו, זו בעיה חמורה במנהיגות. הוא הזכיר לדוגמה את בעיית תקציב הביטחון שהולך בעיקר לפנסיות ופחות לצבא בשטח. הוא הוסיף שכאשר מנהיג אומר אני אחראי, אבל בפועל מתנער מאחריות לתוצאות, זה יוצר מצב ... אז אולי עדיף לתת הזדמנות למישהו שעדיין לא הוכח שהוא שקרן כרוני, ואולי יש סיכוי שאיתו יהיה יותר טוב. איך ביבי נתניהו משכנע את הציבור? למי להצביע בבחירות? האם הטרור משרת את ביבי נתניהו? מהן שיטות השכנוע של פוליטיקאים? האם נתניהו באמת ילחם בטרור? כיצד פוליטיקאים משתמשים בפחד כדי לשכנע? ...

... הסוד של ביבי, בחירתה של סופי, סצנת הבחירה של סופי, חרבות ברזל, אסון השביעי לאוקטובר, איך להילחם בטרור? עסקה עם החמאס, עסקה לשחרור החטופים וכאן נתבונן על האם הגיוני להאשים את ביבי במה שקורה, בכך שהחטופים נרצחו וכיוב. ויש בזה כל מיני נקודות מבט. אז יש את נקודת המבט ... נקודת מבט. ונשאל את השאלה הבאה על בסיס הסרט בחירתה של סופי, שבו נאצי מאלץ את סופי לבחור אם היא רוצה להרוג את הבן או את הבת שלה. והיא בוחרת להציל את הבן שלה ושיהרגו את הבת שלה. ונשאל, האם הגיוני להאשים את סופי, בכך שהבת שלה נרצחה בגלל הבחירה שלה?! ונציג את השאלה הבאה: נניח שמישהו תופס אותך קושר אותך וחותך לך את 2 הרגליים. למזלך הטוב או הרע, אתה נשאר בחיים ואז הטרוריסט שמתעלל בך, אומר לך שאתה צריך לבחור אם אתה רוצה שהוא יפגע לך גם באוזניים שלך או שהוא יפגע לך גם בעיניים שלך. וכל רגע שאתה מתעכב בלהחליט אם לתת לו לפגוע לך בחוש ... אז נשאל את השאלה הבאה, נניח שאתה מתקשה להחליט אם אתה רוצה להיות עיוור או חירש, ונניח שבינתיים הטרוריסט חותך לך את האצבעות, האם הגיוני להאשים אותך בכך שהוא פוגע בך? כי הרי אם היית בוחר אם להיות עיוור או חירש, אז הוא לא היה חותך לך את האצבעות? אז כמובן שבמובן מסוים, כן, אתה אשם בכך, כי אם היית בוחר להיות חירש, לפחות לא היית בלי אצבעות וכולי. אבל ברור, שהטרוריסט אשם ולא אתה אשם, לא משנה מה תעשה. ולכן בנמשל שלנו, לא הגיוני להאשים את ביבי שלנו, בכך שהוא לא סוגר עסקה, כי לא משנה מה הוא יחליט, המצב יהיה גרוע. כל שכן במקרה ... לשחרור של חלק מהחטופים. בדיוק כמו בחירתה של סופי. שבעצם לבחור לשחרר חלק מהחטופים, זה בעצם לבחור להרוג את שאר החטופים. וזה עוד בלי קשר לשאר המחירים שיהיו בעתיד, בגלל שחרור מחבלים ובגלל שהחמאס יחזור לחטוף עוד אלפי חטופים בפעם הבאה ושגם שאר האויבים ילמדו את הלקח, ... טובה מ 2 האפשרויות האלו. כי העובדה היא, שלביבי שלנו, יש הטיה קוגניטיבית, שלא משנה מה, הוא רוצה שהמלחמה תיארך כמה שיותר. כי ביום שאחרי המלחמה, ישלחו אותו לביתו או לבית המשפט וכולי. בין אם תפרו לו תיקים ובין אם לא. ובכל מקרה יהיו בחירות אחרי המלחמה. וככל שעובר הזמן והעלילה מסתבכת, הרי שזה מגדיל את הסיכוי שיקרה לו נס כלשהו ושהוא ינצל ממשהו איכשהו. ולכן ברמת העיקרון, לביבי טוב שהעלילה מתארכת. זאת עובדה ולא פירוש. ואני אדייק בדיוק. האם ניתן להוכיח שיש אפשרות יותר טובה שבה יכולנו לסיים את כל המלחמה הזאת בדרך יותר קצרה ויותר טובה? האם ניתן ליצור מכונת זמן ולהוכיח שיש דרך יותר קצרה ויותר יעילה לסיים את המלחמה איכשהו? תשובה: לא. לא ניתן להוכיח שיש דרך יותר קצרה. אבל גם לא ניתן להוכיח שאין דרכים יותר קצרות לסיים את המלחמה ולהגיע ליום שאחרי המלחמה. וכן ניתן להוכיח שלביבי יש אינטרס שהמלחמה תיארך כמה שיותר. ושוב, לא ניתן להוכיח שהוא בכוונה פועל כדי להאריך את המלחמה, בגלל שיקולים אישיים. כי כל החלטה שהוא מחליט, תמיד ניתן למצוא בה היגיון נסיבתי לכך שהוא מחליט את ההחלטה. ולכן לא ניתן להוכיח שהוא פועל בזדון. אבל בהחלט שהוא חשוד בכך שהוא לא באמת היה רוצה שהאירוע יסתיים כמה שיותר. זאת עובדה. כי מצד ההיגיון, אחרי המלחמה, כנראה שהשלב הבא יהיה וועדת חקירה וכולי. ולכן באינטרס שלו ושל עוד שאר האחראים, להמשיך ולגרור את האירוע. זה באופן כללי. וככל שהמלחמה נמשכת, יש לך עלויות שונות ואסונות שונים שקורים. ואתן דוגמה, נניח שצהל היה מרעיב למוות את תושבי עזה, בלי סיוע ובלי הומנטרי, או נניח שהיו משמידים את כל עזה עם ... היו נספרים במניין הנרצחים שנרצחו בשביעי לאוקטובר על ידי החמאס וזהו. אבל בגלל שאין אינטרס לסיים את המלחמה כמה שיותר מהר, ובגלל שיש אינטרס להאריך אותה ולאו דווקא משיקולים עניינים, לכן הגענו עד הלום. גם לאכול את הדגים המסריחים, גם לשלם את הקנס וגם להיות מגורשים מהעיר. ... ככ גרוע ולא פחות גרוע. וכן, צריכים לשחרר את כל החטופים בכל מחיר. בכל מחיר פירושו, גם במחיר של פגיעה בחפים מפשע מאזרחי האויב. כי חיי אזרח אחד שלנו, קודמים לכל חיי אזרחי כל האנשים בעולם. ומה העולם יגידו? את זה נשאיר ליום שאחרי. ויש מספיק אפשרויות להפעיל עוד לחץ ולהרעיב למוות אם צריך את האויב, עד שהוא יכנע וכולי. והמחיר שנשלם אם נפגע בחפים מפשע של האוייב, שווה את זה שהחטופים אולי יחזרו בחיים וזה כמובן עניין אחר. ומי עוד אשם בכל הבלאגן? אסור לשכוח, שלראש הממשלה ולממשלה, אין באמת את כל היכולת המעשית להוציא ... רוצה להשמיד את החמאס, בהרבה מובנים הוא גם אולי לא באמת יכול לעשות את זה, כי בגצ לא יאשר פעולות של פגיעה בחפים מפשע וכולי. ואנחנו עם מוסרי לא כמו הנאצים שאונסים והורגים אותנו וכולי. במילים אחרות, צריכים לזכור, שראש הממשלה והממשלה, לא באמת מחליטים על הכל. ויש עוד גורמים וכולי. ועוד נקודת מבט, שואלים, ... מאויים, הוא ישר ינשוך אותך ואולי בטעות יוריד לך יד או ראש או חלק אחר. ולמה? כי הוא חמור והוא לא מוסרי בלי בגץ ובלי מה יגידו ובלי מידתיות וכולי. במילים אחרות, כל בעל חיים, ראוי להנהיג אותנו. פוגעים בך, תפגע בחזרה, פי מאה, מקסימום, תגיע קודם לגן עדן. ונכון שזה פשטני ...

... יציאה, היום שאחרי המלחמה, איך לקבל החלטות בתנאי אי וודאות? האם יש אסטרטגיית יציאה? האם חייב אסטרטגיית יציאה? מהי אסטרטגיית היציאה של מדינת ישראל? איך לנצח את הטרור? איך להחזיר את החטופים? מהן מטרות הלחימה בעזה? להילחם עד הניצחון המוחלט, מטרות מלחמת חרבות ברזל, איך להילחם בטרור? הסכם שלום, תכנון תהליכים, האם צריך לתכנן עד הסוף? קבלת החלטות בתנאי אי וודאות, סוף מעשה במחשבה תחילה, אסטרטגיית ניצחון, השביעי באוקטובר, חרבות ברזל, מלחמת התקומה וכאן נדבר על הטענה שצריך אסטרטגיית יציאה כדי לנצח את המלחמה בטרור. אז קודם כל נסביר מהי אסטרטגיית יציאה? ואסטרטגיית יציאה פירושה, שיש לאדם אסטרטגיה ותוכנית, איך לצאת מהמצב שבו הוא נמצא. לדוגמה, אתה נכנס עם הרכב ... שעושים אותו. ואם תתכנן מה בדיוק אתה רוצה שיקרה ביום שאחרי המלחמה, אז זה מגדיל את הסיכוי לכך שאכן זה יקרה. אז אם נתבונן על עניין מלחמת חרבות ברזל, וננסה להבין האם יש אסטרטגיית יציאה עם חשיבה על היום שאחרי המלחמה? כנראה שהתשובה תהיה שלא. כי לא ברור מה בדיוק יקרה בעזה, גם אם ננצח את הטרור לחלוטין וגם אם נפיל את החמאס לחלוטין וגם אם נחזיר את כל החטופים בחיים. ומה לגבי חשיבה על היום שאחרי המלחמה בלבנון? מה הולך לקרות שם בדיוק? האם צהל הולך להישאר שם? האם ועל מי נסמוך? האם נוכל בכלל לסמוך על מישהו שהוא לא אנחנו? אז האם אנחנו הולכים להישאר בעזה לנצח? האם אנחנו הולכים להישאר בלבנון? איך נוודא שמה ... בכלל אפשרי להשיג ניצחון מוחלט? מהו ניצחון מוחלט? ואם תהיה לטרור שוב אפשרות בעתיד לפגוע בו שוב, האם זה אומר שהגענו לניצחון מוחלט? אז האם באמת אפשרי להשיג ניצחון מוחלט? ומאחר שכנראה שלא, אז בסוף כנראה שיהיה משא ומתן, אז האם לא ... נראה שאין אסטרטגיית יציאה ואין חשיבה ברורה על היום שאחרי המלחמה. ולכן השאלה היא, האם הגיוני להמשיך להילחם בלי אסטרטגיית יציאה וכולי? והתשובה לכך היא, שהאמת היא שאין אסטרטגיית יציאה ברורה עד הסוף באופן מדויק לפרטי פרטים. אבל ... כמה שיותר חלש. ולכן גם אם אין שום מושג מה יהיה ביום שאחרי המלחמה, הרי שעדיין ברור שעדיף שהאויב יהיה כמה שיותר חלש ולכן צריך להכות בו כמה שיותר ולפגוע בו כמה שיותר. וכן יהיה נכון לומר, שכן יש אסטרטגיית יציאה חלקית, שאומרת, ...