אליעד כהן, מצא את ההבדלים, דיאטה, תזונה בריאה, פסיכולוגים, אימון אישי, שיטות רוחניות, עייפות בעבודה, לעבוד או לנוח
איך להפסיק את הקונפליקט בין הרצונות השונים שיש בך?
הבעיה המרכזית שאליעד כהן מציג בהרצאה היא שהאדם לעולם אינו רוצה משהו במאה אחוז, וגם אינו לא רוצה משהו במאה אחוז. תמיד ישנו קונפליקט פנימי בין הרצון לעשות משהו לבין הרצון לא לעשות אותו. לדוגמה, אדם שאומר "אין לי מוטיבציה לעשות דיאטה" לא באמת מתכוון שהוא אינו רוצה לעשות דיאטה בכלל, אלא שיש בו שני רצונות מנוגדים. הוא רוצה גם לאכול וגם לרזות, אך כרגע, הרצון לאכול מעט יותר חזק ולכן הוא מתוסכל מהמצב.
אליעד מתאר את הגישה המקובלת בעולם הפסיכולוגיה והאימון האישי לפתרון בעיות כאלו, אשר מנסות להכריע בין הרצונות המנוגדים על ידי החלשת הרצון הנגדי והעצמת הרצון הרצוי. למשל, אדם שמתקשה לעשות דיאטה ילך לפסיכולוג או מאמן אישי, ושם הוא יעבור תהליך שנועד לגרום לו לרצות לרזות יותר מאשר לאכול. לכאורה, מדובר בפתרון מוצלח, אבל אליעד מדגיש כי בפועל זה לא פתרון אמיתי, כי פשוט מתהפך הקונפליקט הפנימי - במקום לסבול מכך שהוא אוכל יותר מדי, הוא יסבול מזה שהוא כבר לא יכול לאכול בחופשיות כמו בעבר.
לדברי אליעד, בכל פעולה או החלטה שאנו לוקחים, אנחנו בהכרח מדכאים רצון אחר שקיים בתוכנו. כשאנחנו עובדים, אנחנו מדכאים את הרצון לנוח, וכשאנחנו נחים, אנחנו מדכאים את הרצון לעבוד. כך גם במערכות יחסים: אדם בזוגיות מדכא את הרצון להיות רווק, ורווק מדכא את הרצון לזוגיות. תמיד קיימים בתוכנו רצונות מנוגדים, ולכן אנחנו תמיד חווים סוג של סבל או תסכול.
מהו הפתרון שאליעד מציע לקונפליקט בין הרצונות?
הפתרון שאליעד מציע הוא שונה לחלוטין מהגישה המקובלת. הוא מציע תהליך של חקירה עצמית, תהליך בו האדם לוקח דף וכותב עליו את כל הסיבות שבעדן הוא רוצה משהו, ואת כל הסיבות שבעדן הוא לא רוצה אותו. המטרה היא לא לדכא את אחד הרצונות, אלא להבין לעומק את הסיבות מאחורי כל רצון. לדוגמה, אדם שרוצה לאכול בחופשיות אך גם לעשות דיאטה, ירשום את כל הסיבות למה זה טוב לאכול בחופשיות (תחושת חופש, הנאה, וכדומה) ואת כל הסיבות למה זה רע (השמנה, חוסר שליטה, תחושת אשם). לאחר מכן עליו לחקור כל סיבה ולהטיל ספק בשאלה: "האם זה באמת טוב?", או "האם זה באמת רע?".
כאשר האדם חוקר לעומק את הסיבות הללו, הוא מגיע למצב שבו הוא כבר לא יודע אם מה שהוא חשב כ"טוב" הוא באמת טוב, ואם מה שחשב כ"רע" הוא באמת רע. כשאדם מגיע למצב שבו הוא באמת לא יודע אם משהו הוא טוב או רע, הוא משוחרר מהקונפליקט הפנימי, כי הוא כבר לא מרגיש שהוא מפסיד משהו. בשלב הזה, הוא יכול לבחור לעשות את מה שהוא רוצה בצורה חופשית, בלי איסורי מצפון ובלי תחושת תסכול על כך שהוא מפספס משהו אחר.
איך להפסיק לסבול מהתלבטות בין עבודה למנוחה?
אליעד מדגים את הרעיון גם לגבי עבודה ומנוחה. לדוגמה, אדם שסובל מכך שהוא עובד הרבה ומרגיש שהוא מפספס מנוחה, יסבול כל עוד הוא מאמין שלהפסיד מנוחה זה רע. אבל אם הוא יחקור את האמונה ש"מנוחה זה טוב" או "עבודה זה רע", ייתכן שיגלה שאין לו שום סיבה אמיתית להעדיף אחד מהם על פני האחר. אולי הוא יגלה שעבודה...
הבעיה המרכזית שאליעד כהן מציג בהרצאה היא שהאדם לעולם אינו רוצה משהו במאה אחוז, וגם אינו לא רוצה משהו במאה אחוז. תמיד ישנו קונפליקט פנימי בין הרצון לעשות משהו לבין הרצון לא לעשות אותו. לדוגמה, אדם שאומר "אין לי מוטיבציה לעשות דיאטה" לא באמת מתכוון שהוא אינו רוצה לעשות דיאטה בכלל, אלא שיש בו שני רצונות מנוגדים. הוא רוצה גם לאכול וגם לרזות, אך כרגע, הרצון לאכול מעט יותר חזק ולכן הוא מתוסכל מהמצב.
אליעד מתאר את הגישה המקובלת בעולם הפסיכולוגיה והאימון האישי לפתרון בעיות כאלו, אשר מנסות להכריע בין הרצונות המנוגדים על ידי החלשת הרצון הנגדי והעצמת הרצון הרצוי. למשל, אדם שמתקשה לעשות דיאטה ילך לפסיכולוג או מאמן אישי, ושם הוא יעבור תהליך שנועד לגרום לו לרצות לרזות יותר מאשר לאכול. לכאורה, מדובר בפתרון מוצלח, אבל אליעד מדגיש כי בפועל זה לא פתרון אמיתי, כי פשוט מתהפך הקונפליקט הפנימי - במקום לסבול מכך שהוא אוכל יותר מדי, הוא יסבול מזה שהוא כבר לא יכול לאכול בחופשיות כמו בעבר.
לדברי אליעד, בכל פעולה או החלטה שאנו לוקחים, אנחנו בהכרח מדכאים רצון אחר שקיים בתוכנו. כשאנחנו עובדים, אנחנו מדכאים את הרצון לנוח, וכשאנחנו נחים, אנחנו מדכאים את הרצון לעבוד. כך גם במערכות יחסים: אדם בזוגיות מדכא את הרצון להיות רווק, ורווק מדכא את הרצון לזוגיות. תמיד קיימים בתוכנו רצונות מנוגדים, ולכן אנחנו תמיד חווים סוג של סבל או תסכול.
מהו הפתרון שאליעד מציע לקונפליקט בין הרצונות?
הפתרון שאליעד מציע הוא שונה לחלוטין מהגישה המקובלת. הוא מציע תהליך של חקירה עצמית, תהליך בו האדם לוקח דף וכותב עליו את כל הסיבות שבעדן הוא רוצה משהו, ואת כל הסיבות שבעדן הוא לא רוצה אותו. המטרה היא לא לדכא את אחד הרצונות, אלא להבין לעומק את הסיבות מאחורי כל רצון. לדוגמה, אדם שרוצה לאכול בחופשיות אך גם לעשות דיאטה, ירשום את כל הסיבות למה זה טוב לאכול בחופשיות (תחושת חופש, הנאה, וכדומה) ואת כל הסיבות למה זה רע (השמנה, חוסר שליטה, תחושת אשם). לאחר מכן עליו לחקור כל סיבה ולהטיל ספק בשאלה: "האם זה באמת טוב?", או "האם זה באמת רע?".
כאשר האדם חוקר לעומק את הסיבות הללו, הוא מגיע למצב שבו הוא כבר לא יודע אם מה שהוא חשב כ"טוב" הוא באמת טוב, ואם מה שחשב כ"רע" הוא באמת רע. כשאדם מגיע למצב שבו הוא באמת לא יודע אם משהו הוא טוב או רע, הוא משוחרר מהקונפליקט הפנימי, כי הוא כבר לא מרגיש שהוא מפסיד משהו. בשלב הזה, הוא יכול לבחור לעשות את מה שהוא רוצה בצורה חופשית, בלי איסורי מצפון ובלי תחושת תסכול על כך שהוא מפספס משהו אחר.
איך להפסיק לסבול מהתלבטות בין עבודה למנוחה?
אליעד מדגים את הרעיון גם לגבי עבודה ומנוחה. לדוגמה, אדם שסובל מכך שהוא עובד הרבה ומרגיש שהוא מפספס מנוחה, יסבול כל עוד הוא מאמין שלהפסיד מנוחה זה רע. אבל אם הוא יחקור את האמונה ש"מנוחה זה טוב" או "עבודה זה רע", ייתכן שיגלה שאין לו שום סיבה אמיתית להעדיף אחד מהם על פני האחר. אולי הוא יגלה שעבודה...
- איך לפתור קונפליקטים פנימיים?
- לעבוד או לנוח?
- האם לעשות דיאטה זה טוב?
- כיצד להתמודד עם עייפות בעבודה?
- מהי הדרך לשקט נפשי אמיתי?
- איך לא לסבול משום דבר?
- האם חייבים תמיד ליהנות?