אהבה ללא תנאים אהבה בלי תנאים אהבה אמיתית אהבה ללא גבולות אהבה אין סופית ובו יתבאר, העניין של
אהבה בלי תנאים. האם באמת יש דבר כזה
אהבה ללא תנאים? והאם באמת, אפשר לאהוב בלי
תנאים? והתשובה לשאלה הזאת, היא חד משמעית, והיא שאין דבר כזה
אהבה בלי תנאים בכלל. ויש אהבה, כמעט בלי
תנאים. ויכולה להיות אהבה, כמעט אין סופית. דהיינו, אהבה אין סופית, פחות אחד. אבל אהבה אין סופית ממש, אין דבר כזה במציאות. ולא שאין דבר כזה
אהבה בלי תנאים, ולא שאי אפשר לאהוב ללא
תנאים. אלא,
שאהבה בלי תנאים בשלמות, אין לה שום משמעות של אהבה כלל. והיא לא יותר אהבה, מאשר שנאה. וכפי ... ואין שום אהבה בעולם, שאין בה שום שנאה. ואין שום שנאה בעולם, שאין בה שום אהבה. ונחזור ונחדד: כי כן יכולה להיות אהבה ללא שום
תנאים. וכן האדם יכול לאהוב בלי שום
תנאים. אבל מי שאוהב ללא שום
תנאים, הוא חווה רגש זהה לחלוטין, למי ששונא ללא שום
תנאים, ולמי שמלא בשנאה אין סופית, בלי שום
תנאים. או במילים אחרות, יש דבר כזה אהבה בלי שום תנאי, ויש דבר כזה לאהוב ללא שום
תנאים, אבל אין לזה שום משמעות של אהבה, שהיא שונה משנאה. ולמה? כי כדי לאהוב משהו, וכדי ... או במילים אחרות, האם הוא בכלל יודע שהוא אוהב את אותה הישות? כי מי שהוא רק אוהב איזה דבר, אוהב בשלמות מוחלטת, אוהב בלי שום
תנאים, אוהב עד כדי כך שהוא לא מסוגל לדמיין שהוא לא אוהב, הרי שאדם כזה לא יכול לדעת שהוא ... שהוא לא אוהב איזה דבר, הוא גם לא מסוגל להבין שהוא כן אוהב את הדבר. ובכל מקרה הרעיון הוא פשוט, והוא, שאי אפשר לאהוב בלי שום
תנאים בכלל ובשלמות, שום דבר שהוא. כי ברגע שאוהבים איזה משהו בלי שום
תנאים, ממילא כבר אי אפשר לא לאהוב אותו. ואם אי אפשר לא לאהוב אותו, הרי שאי אפשר אפילו לא ... רע. ועוד נוסיף ונסביר את העניין מעוד נקודת מבט מקבילה, והיא, שאי אפשר לאהוב משהו אחד, יותר משאר הדברים, באהבה שאין בה שום
תנאים. ולמה? כי אם אוהבים משהו אחד בלי שום
תנאים ממש, הרי שבעצם מוכנים לקבל אותו, בכל צורה שהיא. ואם מוכנים לקבל אותו בכל צורה שהיא, הרי שכבר אוהבים את כל הצורות כולן בצורה שווה, ולא אוהבים אותו יותר מאשר דבר אחר. לדוגמה: לאהוב אדם בלי שום
תנאים, פירושו, גם אם הוא יהיה האדם הכי רע בעולם. כי אם אומרים שאוהבים אותו בלי שום תנאי ... גם אם הוא הכי רע בעולם, לשם כך האוהב צריך להכיל בתוכו את האפשרות לאהוב את הדבר הכי רע בעולם. וכאשר האדם מנסה לאהוב בלי שום
תנאים, דהיינו, לאהוב את הדבר, גם אם הוא יהיה הכי רע בעולם, ושזה יהיה בלי שום סיבה, כי זה הרי בלי שום
תנאים, הרי שממילא זה אומר, שהאוהב, צריך לאהוב את הדבר הרע ביותר בעולם, בלי שום
תנאים ובלי שום סיבה. ואם אוהבים גם את הדבר הרע ביותר בעולם, הרי שממילא אוהבים את כל הדברים כולם, ואז ממילא כבר אין משמעות לאהבה כלפי שום דבר. ונחדד: כדי לאהוב דבר מוגדר בלי
תנאים, לשם כך צריך להתחבר למקום בתוך התודעה, שמאפשר לאהוב בלי שום
תנאים. והמקום הזה נקרא אין שכל. כי בשכל, יש טוב ורע. ושם, יש
תנאים. וכדי לאהוב בלי שום
תנאים, לשם כך צריך להתחבר לאין שכל. וכאשר מתחברים לאין שכל כדי לאהוב בלי שום
תנאים, ממילא כבר אין משמעות לאהבה או לשנאה, וממילא כבר אין הבדל בין דבר אחד לבין דבר אחר. ...