במה תלוי כמה רע תרגיש? מעשה במלך שהלך לצוד צבאים, הפער בין הרצוי למצוי, מה יוצר את עוצמת הרצון? לרצות את הבלתי אפשרי, הדיל של רבי נחמן מברסלב עם השטן, דיכוי החשק המיני, רצון של עבד, רצון של מלך
במה תלוי כמה רע תרגיש?
אליעד כהן מסביר את עיקרון הבסיס שעליו בנויה תחושת הרע בחיים: תחושת הרע של אדם תלויה תמיד אך ורק בפער בין מה שהוא רוצה לבין מה שקורה בפועל, כלומר, בין הרצוי לבין המצוי. לא משנה מה האדם חשב שיקרה, ולא משנה מה הוא חשב שלא יקרה, הדבר היחיד שמשנה הוא כמה האדם רוצה את הדבר, ועד כמה הוא רחוק מלהשיגו.
אליעד מציג מספר דוגמאות להמחשת העיקרון הזה, כדי להבהיר למה אדם מתאכזב או מרגיש רע:
האם עוצמת האכזבה תלויה ברמת הוודאות לגבי ההצלחה?
הוא מציג מקרה של שני אנשים שרוצים לרדת 30 קילו עד סוף השנה. האחד בטוח מאוד שיצליח, והשני בטוח שכנראה לא יצליח, אך שניהם בסופו של דבר לא מצליחים להשיג את המטרה. אליעד שואל מי מהם יתאכזב יותר? לכאורה נראה שהאדם שהיה בטוח יותר ירגיש אכזבה גדולה יותר, אבל אליעד מבהיר שהאכזבה אינה תלויה במידת הוודאות של האדם לגבי הצלחתו, אלא אך ורק בעוצמת הרצון. אם שניהם רצו את אותו דבר בדיוק באותה המידה, שניהם יתאכזבו באותה עוצמה, לא משנה כמה כל אחד מהם היה בטוח שהוא יצליח או לא יצליח.
עוד דוגמה שאליעד מביא: שני אנשים רצו את אותה מטרה. אחד מהם כבר החזיק בעבר במטרה הזו, והשני לא. לכאורה, ניתן לחשוב שמי שכבר חווה בעבר את השגת המטרה יתאכזב יותר. אך אליעד מסביר שזה כלל לא משנה אם האדם כבר חווה את המטרה או לא, אלא הדבר היחיד שמשנה הוא רק עוצמת הרצון להשיג אותה.
האם ידע מוקדם משפיע על תחושת הרע והאכזבה?
אליעד מסביר שכאשר אדם מראש מכין את עצמו לאפשרות שמשהו רע יקרה, כמו למשל פרידה מבן זוג, אז לכאורה הוא אמור להרגיש פחות רע כשהפרידה מתרחשת, כיוון שהוא כבר התכונן לכך נפשית. אבל גם במקרה כזה, אליעד מדגיש כי מה שגורם לתחושת הרע הוא רק עצמת הרצון של האדם. אם ההכנה הנפשית שלו הביאה לכך שהוא ירצה פחות להישאר עם אותו בן זוג, הוא אכן יתאכזב פחות. אבל אם עוצמת הרצון שלו לא השתנתה, ההכנה מראש לא תפחית את עוצמת הרע שהוא ירגיש.
סיפור המלך שהלך לצוד צבאים - מדוע המלך התעקש?
אליעד מביא סיפור על מלך שיצא לצוד צבאים עם משרתיו. הם רדפו אחרי צבי אחד, אך בשום פנים ואופן לא הצליחו לתפוס אותו. לאחר זמן ממושך, העבדים כבר רצו לוותר ולחזור לארמון, אך המלך התעקש ואמר: "בלי הצבי הזה אני לא חוזר". הסיבה להתעקשות שלו הייתה כי הוא ידע שאם יחזור בלי הצבי, הוא כבר לא יוכל לראות את עצמו כמלך. המשמעות של המלך, ההגדרה שלו לעצמו, הייתה תלויה בהשגת המטרה - אותו צבי חמקמק שהוא לא הצליח להשיג.
אליעד מסביר שהסיפור הזה ממחיש שהרצון של אדם מתחזק דווקא כאשר משהו נראה בלתי אפשרי להשגה. המלך לא יכל לחיות עם ההכרה שהוא לא מסוגל להשיג את המטרה, ולכן דווקא הבלתי אפשרי הוא זה שגרם לו להמשיך להתעקש.
הדיל של רבי נחמן מברסלב עם השטן - מה הוא ביקש?
אליעד מספר את סיפורו של רבי נחמן מברסלב, אשר ביקש להיות צדיק מושלם. השטן הציע לו עסקה: הוא ייתן לו להיות צדיק ולהשיג את כל התכונות הטובות - חוץ מדבר אחד: החשק המיני יישאר בו. רבי נחמן הבין כי הנקודה הקריטית ביותר היא דווקא החשק המיני, היצר הבסיסי ביותר, ולכן סירב לעסקה. הוא הבין שכל עוד קיימת בו תכונה אחת שאינה בשליטתו...
אליעד כהן מסביר את עיקרון הבסיס שעליו בנויה תחושת הרע בחיים: תחושת הרע של אדם תלויה תמיד אך ורק בפער בין מה שהוא רוצה לבין מה שקורה בפועל, כלומר, בין הרצוי לבין המצוי. לא משנה מה האדם חשב שיקרה, ולא משנה מה הוא חשב שלא יקרה, הדבר היחיד שמשנה הוא כמה האדם רוצה את הדבר, ועד כמה הוא רחוק מלהשיגו.
אליעד מציג מספר דוגמאות להמחשת העיקרון הזה, כדי להבהיר למה אדם מתאכזב או מרגיש רע:
האם עוצמת האכזבה תלויה ברמת הוודאות לגבי ההצלחה?
הוא מציג מקרה של שני אנשים שרוצים לרדת 30 קילו עד סוף השנה. האחד בטוח מאוד שיצליח, והשני בטוח שכנראה לא יצליח, אך שניהם בסופו של דבר לא מצליחים להשיג את המטרה. אליעד שואל מי מהם יתאכזב יותר? לכאורה נראה שהאדם שהיה בטוח יותר ירגיש אכזבה גדולה יותר, אבל אליעד מבהיר שהאכזבה אינה תלויה במידת הוודאות של האדם לגבי הצלחתו, אלא אך ורק בעוצמת הרצון. אם שניהם רצו את אותו דבר בדיוק באותה המידה, שניהם יתאכזבו באותה עוצמה, לא משנה כמה כל אחד מהם היה בטוח שהוא יצליח או לא יצליח.
עוד דוגמה שאליעד מביא: שני אנשים רצו את אותה מטרה. אחד מהם כבר החזיק בעבר במטרה הזו, והשני לא. לכאורה, ניתן לחשוב שמי שכבר חווה בעבר את השגת המטרה יתאכזב יותר. אך אליעד מסביר שזה כלל לא משנה אם האדם כבר חווה את המטרה או לא, אלא הדבר היחיד שמשנה הוא רק עוצמת הרצון להשיג אותה.
האם ידע מוקדם משפיע על תחושת הרע והאכזבה?
אליעד מסביר שכאשר אדם מראש מכין את עצמו לאפשרות שמשהו רע יקרה, כמו למשל פרידה מבן זוג, אז לכאורה הוא אמור להרגיש פחות רע כשהפרידה מתרחשת, כיוון שהוא כבר התכונן לכך נפשית. אבל גם במקרה כזה, אליעד מדגיש כי מה שגורם לתחושת הרע הוא רק עצמת הרצון של האדם. אם ההכנה הנפשית שלו הביאה לכך שהוא ירצה פחות להישאר עם אותו בן זוג, הוא אכן יתאכזב פחות. אבל אם עוצמת הרצון שלו לא השתנתה, ההכנה מראש לא תפחית את עוצמת הרע שהוא ירגיש.
סיפור המלך שהלך לצוד צבאים - מדוע המלך התעקש?
אליעד מביא סיפור על מלך שיצא לצוד צבאים עם משרתיו. הם רדפו אחרי צבי אחד, אך בשום פנים ואופן לא הצליחו לתפוס אותו. לאחר זמן ממושך, העבדים כבר רצו לוותר ולחזור לארמון, אך המלך התעקש ואמר: "בלי הצבי הזה אני לא חוזר". הסיבה להתעקשות שלו הייתה כי הוא ידע שאם יחזור בלי הצבי, הוא כבר לא יוכל לראות את עצמו כמלך. המשמעות של המלך, ההגדרה שלו לעצמו, הייתה תלויה בהשגת המטרה - אותו צבי חמקמק שהוא לא הצליח להשיג.
אליעד מסביר שהסיפור הזה ממחיש שהרצון של אדם מתחזק דווקא כאשר משהו נראה בלתי אפשרי להשגה. המלך לא יכל לחיות עם ההכרה שהוא לא מסוגל להשיג את המטרה, ולכן דווקא הבלתי אפשרי הוא זה שגרם לו להמשיך להתעקש.
הדיל של רבי נחמן מברסלב עם השטן - מה הוא ביקש?
אליעד מספר את סיפורו של רבי נחמן מברסלב, אשר ביקש להיות צדיק מושלם. השטן הציע לו עסקה: הוא ייתן לו להיות צדיק ולהשיג את כל התכונות הטובות - חוץ מדבר אחד: החשק המיני יישאר בו. רבי נחמן הבין כי הנקודה הקריטית ביותר היא דווקא החשק המיני, היצר הבסיסי ביותר, ולכן סירב לעסקה. הוא הבין שכל עוד קיימת בו תכונה אחת שאינה בשליטתו...
- מה יוצר אכזבה?
- מה משפיע על עוצמת הרצון?
- למה אנחנו רוצים את הבלתי אפשרי?
- האם ידע מוקדם מפחית כאב?
- מה ההבדל בין רצון של עבד למלך?
- האם אפשר לחיות רק עם טוב?
050-3331-331