9:15עובדות ופירושים, מהן עובדות? מהם פירושים? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מהי המציאות בלי פירושים? מהן העובדות במציאות? האם יש עובדות אובייקטיביות? עובדה או פירוש
מהן עובדות ומהם פירושים במציאות?
אליעד כהן מסביר בהרצאה את ההבדל בין עובדות לפירושים, ואיך אפשר להבחין בין מה שהוא באמת אובייקטיבי במציאות לבין מה שהוא פרשנות אישית שלנו. נקודת המוצא היא השאלה מה יישאר במציאות אם נוציא ממנה את כל הפירושים.
האם יש הבדל אמיתי בין עובדה לפירוש?
לפי אליעד, על מנת להבין אם יש הבדל בין עובדות לפירושים, צריך לבדוק תחילה מה ההבדל בין הדברים האלה מבחינה לוגית. הוא מסביר שאם המציאות היא אך ורק פירושים, אז אם נוציא את כל הפירושים, לא יישאר כלום. אבל אם במציאות יש גם עובדות וגם פירושים, אז בהכרח חייב להישאר משהו לאחר שנוציא את הפירושים.
דוגמה להבדל בין עובדה לפירוש - "השולחן יפה"
אליעד נותן דוגמה פשוטה: אם מישהו אומר "השולחן יפה", הרי שהמילה "יפה" היא בבירור פירוש, משום שהיא מתבססת על דעתו האישית של האדם ולא על משהו שניתן להוכיח בצורה אובייקטיבית. לעומת זאת, אם אותו אדם אומר "יש כאן שולחן", לכאורה זו עובדה. אולם אליעד לוקח את הניתוח הזה צעד קדימה ומסביר שגם המשפט "יש כאן שולחן" יכול להיחשב כפירוש, משום שהוא מבוסס על החושים שלנו - החושים שיכולים להטעות.
האם החושים שלנו יכולים לתת לנו עובדות אובייקטיביות?
אליעד טוען שגם התחושה ש"יש כאן משהו" מתבססת על תפיסה חושית שהיא עצמה יכולה להיות מוטעית. כלומר, אפילו האמירה "יש כאן משהו", שהיא לכאורה הבסיסית ביותר והקרובה ביותר לעובדה, היא עדיין סוג של פירוש - כי מי אמר שהחושים שלנו אמינים לחלוטין?
הוא מסביר שאם נמשיך בדרך זו ונוציא כל דבר שהוא פירוש, לא תישאר שום עובדה שאפשר להיאחז בה. הכל יתברר כפירוש, כולל המשפט "אולי יש פה משהו". ככל שממשיכים לשאול שאלות ספקניות, מגלים שכל דבר אפשר להטיל בו ספק, ושום דבר לא יכול להיחשב לעובדה מוחלטת.
האם אפשר להפסיק לפרש את המציאות?
אליעד מציג את הרעיון שאם אדם באמת היה מסוגל להפסיק לפרש לגמרי את המציאות, הוא לא היה מסוגל לדעת כלום, לא הייתה משמעות לכלום, ואולי גם לא היה מסוגל לתפקד כלל. הוא מתאר שאם כל מחשבה הייתה נתפסת אך ורק כפירוש, האדם היה נמצא במצב של ספק תמידי עד כדי חוסר תפקוד מוחלט.
לפי אליעד, רוב האנשים לא מגיעים למצב כזה. במקום זאת, הם נעצרים בשלב מסוים שבו הם מחליטים שיש כמה דברים שהם "עובדות בטוחות", למרות שבפועל גם העובדות האלה מבוססות על פירושים. זה נותן לאנשים תחושת יציבות, אפילו שהיציבות הזו מדומה בלבד.
מה קורה כשמטילים ספק בכל פירוש ועובדה?
אליעד אומר שהאדם שמטיל ספק עד הסוף מגלה שבסופו של דבר לא נשאר כלום. אם באמת תטיל ספק בכל דבר, כולל בקיומה של המציאות עצמה, תגיע למצב שבו אפילו "כלום" זה סוג של פירוש. במצב כזה, אי אפשר אפילו לדבר על קיום או אי - קיום, כי גם זה יהיה פירוש בלבד.
הוא מדגיש שכל אדם נעצר בשלב מסוים של הספק, וכל אחד לפי הרמה שלו. יש אנשים שעבורם "יש פה שולחן" הוא עובדה מוחלטת, ויש אנשים שבשבילם גם זה רק פירוש. מי שממשיך הלאה בספקנות יגיע למצב של חוסר ודאות מוחלטת, שבו לא ניתן להבחין בין עובדה לפירוש, והכל נתפס כפרשנות.
סיכום מהותי - האם כל המציאות היא פירוש?
אליעד מסכם שהמסקנה האמיתית והעמוקה ביותר היא שאין בכלל הבדל מוחלט בין עובדות לפירושים, כיוון שכל דבר יכול להיתפס כפירוש. הוא אומר שגם עצם ההסבר שלו עצמו הוא פירוש בלבד, ושום דבר שהוא אמר בהרצאה לא יכול להיחשב כעובדה אובייקטיבית באופן מוחלט.
הרעיון המרכזי של אליעד הוא שההבדל בין עובדה לפירוש תלוי לחלוטין באופן שבו האדם תופס את הדברים, ולא באיזושהי אמת אובייקטיבית חיצונית. לכן, השאלה אם יש דבר שהוא עובדה או שהכל פירושים, נשארת פתוחה וכל אדם יכול לענות עליה בהתאם לרמת המודעות שלו.
אליעד כהן מסביר בהרצאה את ההבדל בין עובדות לפירושים, ואיך אפשר להבחין בין מה שהוא באמת אובייקטיבי במציאות לבין מה שהוא פרשנות אישית שלנו. נקודת המוצא היא השאלה מה יישאר במציאות אם נוציא ממנה את כל הפירושים.
האם יש הבדל אמיתי בין עובדה לפירוש?
לפי אליעד, על מנת להבין אם יש הבדל בין עובדות לפירושים, צריך לבדוק תחילה מה ההבדל בין הדברים האלה מבחינה לוגית. הוא מסביר שאם המציאות היא אך ורק פירושים, אז אם נוציא את כל הפירושים, לא יישאר כלום. אבל אם במציאות יש גם עובדות וגם פירושים, אז בהכרח חייב להישאר משהו לאחר שנוציא את הפירושים.
דוגמה להבדל בין עובדה לפירוש - "השולחן יפה"
אליעד נותן דוגמה פשוטה: אם מישהו אומר "השולחן יפה", הרי שהמילה "יפה" היא בבירור פירוש, משום שהיא מתבססת על דעתו האישית של האדם ולא על משהו שניתן להוכיח בצורה אובייקטיבית. לעומת זאת, אם אותו אדם אומר "יש כאן שולחן", לכאורה זו עובדה. אולם אליעד לוקח את הניתוח הזה צעד קדימה ומסביר שגם המשפט "יש כאן שולחן" יכול להיחשב כפירוש, משום שהוא מבוסס על החושים שלנו - החושים שיכולים להטעות.
האם החושים שלנו יכולים לתת לנו עובדות אובייקטיביות?
אליעד טוען שגם התחושה ש"יש כאן משהו" מתבססת על תפיסה חושית שהיא עצמה יכולה להיות מוטעית. כלומר, אפילו האמירה "יש כאן משהו", שהיא לכאורה הבסיסית ביותר והקרובה ביותר לעובדה, היא עדיין סוג של פירוש - כי מי אמר שהחושים שלנו אמינים לחלוטין?
הוא מסביר שאם נמשיך בדרך זו ונוציא כל דבר שהוא פירוש, לא תישאר שום עובדה שאפשר להיאחז בה. הכל יתברר כפירוש, כולל המשפט "אולי יש פה משהו". ככל שממשיכים לשאול שאלות ספקניות, מגלים שכל דבר אפשר להטיל בו ספק, ושום דבר לא יכול להיחשב לעובדה מוחלטת.
האם אפשר להפסיק לפרש את המציאות?
אליעד מציג את הרעיון שאם אדם באמת היה מסוגל להפסיק לפרש לגמרי את המציאות, הוא לא היה מסוגל לדעת כלום, לא הייתה משמעות לכלום, ואולי גם לא היה מסוגל לתפקד כלל. הוא מתאר שאם כל מחשבה הייתה נתפסת אך ורק כפירוש, האדם היה נמצא במצב של ספק תמידי עד כדי חוסר תפקוד מוחלט.
לפי אליעד, רוב האנשים לא מגיעים למצב כזה. במקום זאת, הם נעצרים בשלב מסוים שבו הם מחליטים שיש כמה דברים שהם "עובדות בטוחות", למרות שבפועל גם העובדות האלה מבוססות על פירושים. זה נותן לאנשים תחושת יציבות, אפילו שהיציבות הזו מדומה בלבד.
מה קורה כשמטילים ספק בכל פירוש ועובדה?
אליעד אומר שהאדם שמטיל ספק עד הסוף מגלה שבסופו של דבר לא נשאר כלום. אם באמת תטיל ספק בכל דבר, כולל בקיומה של המציאות עצמה, תגיע למצב שבו אפילו "כלום" זה סוג של פירוש. במצב כזה, אי אפשר אפילו לדבר על קיום או אי - קיום, כי גם זה יהיה פירוש בלבד.
הוא מדגיש שכל אדם נעצר בשלב מסוים של הספק, וכל אחד לפי הרמה שלו. יש אנשים שעבורם "יש פה שולחן" הוא עובדה מוחלטת, ויש אנשים שבשבילם גם זה רק פירוש. מי שממשיך הלאה בספקנות יגיע למצב של חוסר ודאות מוחלטת, שבו לא ניתן להבחין בין עובדה לפירוש, והכל נתפס כפרשנות.
סיכום מהותי - האם כל המציאות היא פירוש?
אליעד מסכם שהמסקנה האמיתית והעמוקה ביותר היא שאין בכלל הבדל מוחלט בין עובדות לפירושים, כיוון שכל דבר יכול להיתפס כפירוש. הוא אומר שגם עצם ההסבר שלו עצמו הוא פירוש בלבד, ושום דבר שהוא אמר בהרצאה לא יכול להיחשב כעובדה אובייקטיבית באופן מוחלט.
הרעיון המרכזי של אליעד הוא שההבדל בין עובדה לפירוש תלוי לחלוטין באופן שבו האדם תופס את הדברים, ולא באיזושהי אמת אובייקטיבית חיצונית. לכן, השאלה אם יש דבר שהוא עובדה או שהכל פירושים, נשארת פתוחה וכל אדם יכול לענות עליה בהתאם לרמת המודעות שלו.
- מה ההבדל בין עובדה לפירוש?
- האם יש עובדות אובייקטיביות?
- איך להפסיק לפרש את המציאות?
- מה יישאר בלי פירושים?
- האם הכל במציאות הוא פירוש?
050-3331-331