להיצמד לאמת, עובדה או פרשנות, גם רק, אחדות כללית, אחדות פרטית, אובייקטיביות, סובייקטיביות, בטוח או לא בטוח
איך אפשר להיצמד לאמת בצורה מוחלטת?
אליעד כהן מציג בהרצאה זו את החשיבות של להיצמד לאמת, ומסביר לעומק מה המשמעות של אמת אובייקטיבית, סובייקטיבית, וההבדל בין עובדות לפרשנות. הוא מתחיל בהסבר פשוט - בן אדם יכול להגיע להבנה כללית ש"הכל אחד", שהכל שווה והכל אותו הדבר, אך ההבנה הזו, לדבריו, אינה מספיקה. לדבריו, ההבנה האמיתית היא הבנה פרטית, שכוללת להטיל ספק בכל מחשבה ובכל משפט שנאמר, ולשאול "למה ההיפך של זה נכון?" למשל, אם אדם בטוח במשהו מסוים, עליו לשאול מדוע אולי גם ההפך הוא נכון, ולהכיר ששתי האפשרויות נכונות באותה המידה.
מדוע הבנה כללית של אחדות אינה מספיקה?
אליעד מדגיש שלא מספיק לחשוב באופן כללי ש"הכל אחד" או ש"ההיפך של כל דבר נכון", אלא חייבים לבדוק זאת באופן פרטני לגבי כל מחשבה. הוא מדגים זאת בצורה פשוטה: כשאדם אומר "זה לא מטריד אותי", עליו להודות שבעצם זה גם מטריד וגם לא מטריד אותו בו זמנית, ולא להיצמד רק לצד אחד של האמת. לדבריו, כל משפט או מחשבה שיש לאדם בראש חייבים להיבחן ולהיות מוצגים בצורה מדויקת ככל האפשר, כך שהאדם יפסיק לשקר לעצמו.
למה חשוב לדייק בדיבור הפנימי ולא רק החיצוני?
אליעד מדגיש שהבעיה המרכזית היא חוסר דיוק בשיח הפנימי. הוא נותן דוגמה של אדם שאומר לעצמו "אני חייב לאכול". זו בעצם אמירה שקרית, כי הוא לא חייב לאכול, אלא פשוט רוצה לאכול בגלל רצון ספציפי. האדם חייב להיות מודע לכך שזו פרשנות סובייקטיבית שלו, לא עובדה אובייקטיבית.
איך אדם יכול להפסיק לשקר לעצמו?
לדברי אליעד, האדם חייב להודות בפני עצמו בכל פעם שיש לו תחושה או מחשבה. למשל, במקום להגיד "יש פה קיר", להגיד "אני חווה שיש פה קיר". כלומר, תמיד להיצמד לעובדה היחידה שהיא חווייתו האישית, ולא לקבוע שמשהו הוא אמת אובייקטיבית. הוא ממחיש זאת בדוגמה של אדם שבורח מזאבים: הוא בורח לא כי יש זאבים אלא כי הוא רואה אותם. אליעד מסביר שצריך תמיד לזכור שיכול להיות שהחוויה היא רק תפיסה ולא אמת מוחלטת.
מה המשמעות של "גם רק" במושגים של אליעד?
אליעד מציג מושג בשם "גם רק" שמשמעותו היכולת להכיל שני הפכים מוחלטים בעת ובעונה אחת. למשל, אי אפשר לדמיין שיש דלת שהיא גם "רק פה" וגם "רק שם". אפשר לדמיין שהיא גם פה וגם שם, אבל לא שהיא נמצאת "רק" בשני המקומות בו זמנית. זהו הגבול של ההבנה האנושית, שממנו אדם יכול להגיע למצב שהוא באמת לא יודע כלום, וזהו המצב שבו הוא דבק באמת באופן מוחלט.
מה הדרך הפרקטית להגיע להיצמדות לאמת?
אליעד מספק כלי מעשי: הוא מציע לאדם להתאמן יום - יום על התבוננות וניתוח של האמת מול השקר. אדם צריך להקדיש זמן ולבדוק את מחשבותיו ודבריו בצורה שיטתית. הוא ממליץ לאדם להקליט את עצמו מדבר או כותב, ואז לנתח את מה שאמר או כתב, לבדוק מה עובדה ומה פרשנות, ולברר עד כמה הדברים שהוא אומר לעצמו או לאחרים הם מחויבים או סובייקטיביים...
אליעד כהן מציג בהרצאה זו את החשיבות של להיצמד לאמת, ומסביר לעומק מה המשמעות של אמת אובייקטיבית, סובייקטיבית, וההבדל בין עובדות לפרשנות. הוא מתחיל בהסבר פשוט - בן אדם יכול להגיע להבנה כללית ש"הכל אחד", שהכל שווה והכל אותו הדבר, אך ההבנה הזו, לדבריו, אינה מספיקה. לדבריו, ההבנה האמיתית היא הבנה פרטית, שכוללת להטיל ספק בכל מחשבה ובכל משפט שנאמר, ולשאול "למה ההיפך של זה נכון?" למשל, אם אדם בטוח במשהו מסוים, עליו לשאול מדוע אולי גם ההפך הוא נכון, ולהכיר ששתי האפשרויות נכונות באותה המידה.
מדוע הבנה כללית של אחדות אינה מספיקה?
אליעד מדגיש שלא מספיק לחשוב באופן כללי ש"הכל אחד" או ש"ההיפך של כל דבר נכון", אלא חייבים לבדוק זאת באופן פרטני לגבי כל מחשבה. הוא מדגים זאת בצורה פשוטה: כשאדם אומר "זה לא מטריד אותי", עליו להודות שבעצם זה גם מטריד וגם לא מטריד אותו בו זמנית, ולא להיצמד רק לצד אחד של האמת. לדבריו, כל משפט או מחשבה שיש לאדם בראש חייבים להיבחן ולהיות מוצגים בצורה מדויקת ככל האפשר, כך שהאדם יפסיק לשקר לעצמו.
למה חשוב לדייק בדיבור הפנימי ולא רק החיצוני?
אליעד מדגיש שהבעיה המרכזית היא חוסר דיוק בשיח הפנימי. הוא נותן דוגמה של אדם שאומר לעצמו "אני חייב לאכול". זו בעצם אמירה שקרית, כי הוא לא חייב לאכול, אלא פשוט רוצה לאכול בגלל רצון ספציפי. האדם חייב להיות מודע לכך שזו פרשנות סובייקטיבית שלו, לא עובדה אובייקטיבית.
איך אדם יכול להפסיק לשקר לעצמו?
לדברי אליעד, האדם חייב להודות בפני עצמו בכל פעם שיש לו תחושה או מחשבה. למשל, במקום להגיד "יש פה קיר", להגיד "אני חווה שיש פה קיר". כלומר, תמיד להיצמד לעובדה היחידה שהיא חווייתו האישית, ולא לקבוע שמשהו הוא אמת אובייקטיבית. הוא ממחיש זאת בדוגמה של אדם שבורח מזאבים: הוא בורח לא כי יש זאבים אלא כי הוא רואה אותם. אליעד מסביר שצריך תמיד לזכור שיכול להיות שהחוויה היא רק תפיסה ולא אמת מוחלטת.
מה המשמעות של "גם רק" במושגים של אליעד?
אליעד מציג מושג בשם "גם רק" שמשמעותו היכולת להכיל שני הפכים מוחלטים בעת ובעונה אחת. למשל, אי אפשר לדמיין שיש דלת שהיא גם "רק פה" וגם "רק שם". אפשר לדמיין שהיא גם פה וגם שם, אבל לא שהיא נמצאת "רק" בשני המקומות בו זמנית. זהו הגבול של ההבנה האנושית, שממנו אדם יכול להגיע למצב שהוא באמת לא יודע כלום, וזהו המצב שבו הוא דבק באמת באופן מוחלט.
מה הדרך הפרקטית להגיע להיצמדות לאמת?
אליעד מספק כלי מעשי: הוא מציע לאדם להתאמן יום - יום על התבוננות וניתוח של האמת מול השקר. אדם צריך להקדיש זמן ולבדוק את מחשבותיו ודבריו בצורה שיטתית. הוא ממליץ לאדם להקליט את עצמו מדבר או כותב, ואז לנתח את מה שאמר או כתב, לבדוק מה עובדה ומה פרשנות, ולברר עד כמה הדברים שהוא אומר לעצמו או לאחרים הם מחויבים או סובייקטיביים...
- איך להיצמד לאמת?
- מה ההבדל בין עובדה לפרשנות?
- איך להפסיק לשקר לעצמי?
- מהי הבנה כללית מול פרטית?
- מדוע אנשים מפחדים להטיל ספק?
- מה המשמעות של המושג "גם רק"?
- איך להטיל ספק בצורה נכונה?